אתר משפט ועסקים

 בית-המשפט האירופי לזכויות אדם אּשרר את החלטת בית-המשפט הגבוה בפינלנד, אשר הטיל קנס על אישה שפרסמה ספר על אודות הרומן שלה, בו היא מתארת את רגעיה האינטימיים עם ראש ממשלת פינלנד. האחרון לא הכחיש את אמיתות הסיפור, אך טען שפרסום חלקים מסוימים מתוכו פוגע בפרטיותו ובפרטיות ילדיו. באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, קבע בית-המשפט האירופי, פוליטיקאים צריכים להשלים עם חדירה לפרטיות יותר מאשר אזרחים מן השורה. אולם, במקרה הנוכחי, הצורך להגן על חייו הפרטיים של ראש הממשלה גובר על חופש הביטוי של הסופרת.  להמשיך לקרוא ←

 נשיא תורכיה אישר חוק המהדק את שליטת הממשלה על מינוי שופטים ותובעים במדינה. על-פי החוק החדש, הורחבו תחומי השליטה של משרד המשפטים התורכי על המועצה העליונה של השופטים והתובעים, אשר תפקידה למנות את השופטים ואת התובעים באופן עצמאי. החוק גרם לתרעומת רבה בקרב האופוזיציה הרפובליקנית אשר מבקשת להגיש ערעור על החוק לבית-המשפט החוקתי במדינה.  להמשיך לקרוא ←

 חברת גוגל יצאה לקמפיין שידול במטרה לסכל חקיקה אשר תאסור על שימוש בטכנולוגיה "לבישה", כגון Google Glass, בעת נהיגה. הנושא עלה לראשונה לכותרות בחודש נובמבר בשנה שעברה, כאשר שוטר בקליפורניה נתן לאישה דו"ח בגין שימוש במסך אלקטרוני בזמן הנהיגה, לאחר שהוא הבחין שהיא מרכיבה משקפי Google Glass. באותו מקרה בית-המשפט ביטל בסופו של דבר את הדו"ח מפאת חוסר יכולתו של השוטר להוכיח שהמשקפיים היו בשימוש באותו זמן. בעקבות המקרה, שמונה מדינות בארצות-הברית התחילו לחוקק חוקים שייאסרו באופן מוחלט שימוש במכשיר בזמן נהיגה, אך לדברי גוגל, לאור מיעוט המשתמשים במכשיר, חקיקה כזו לא נחוצה. להמשיך לקרוא ←

 בחודש יולי 2013 התחיל משרד הפטנטים האמריקני לעצב מדיניות חדשה לגבי ההגנה על זכויות יוצרים באינטרנט. במסגרת המלצות המשרד, אמנים המעוניינים ליצור רימיקסים לשירים קיימים יידרשו לרכוש בתשלום רישיון שיתיר להם לעשות זאת, אף ללא אישורו של האמן יוצר השיר המקורי. מטרת ההצעה היא לעודד יצירה של אמנים מתחילים שנרתעים משימוש ביצירות קיימות מחשש לסיבוכיים משפטיים. לאחרונה, הוגשה התנגדות להצעה מטעם עורכת-דינו של סולן להקת אירוסמית', אשר זכתה לתמיכתם של אמנים ידועים נוספים. בהתנגדות נטען כי מהות האישור של האמן המקורי שיסכים לביצוע הרימיקס היא הפעולה החשובה ביותר מבחינתם של האמנים, בעלי זכויות היוצרים בשירים המקוריים, ולא התשלום על השימוש בו. בתהליך יצירתו של רימיקס נעשה שימוש רב בשיר המקורי, לרבות צירופו לשירים אחרים, ועל-כן אין לאפשר מתן רישיון לעשות כן מבלי לקבל מראש את אישורו של האמן לכך.

להמשיך לקרוא ←

 במאמרו "Methamphetamine: Fact vs. Fiction and Lessons from the Crack Hysteria", חושף קארל הארט (Columbia University) את הסטיגמטיזציה שמתחוללת סביב המתאמפטמין, סם פסיכואקטיבי הקרוי בקיצורו מת' (Meth). לטענת הארט, הבהלה נוצרה בעת פיתוחו של הסם בשנות השמונים. העלייה בשימוש במת', הובילה למדיניות משפטית בלתי-מרוסנת, הכוללת עונשי מינימום מנדטוריים, הגברת הענישה נגד קטינים והגבלות נגד תרופות רבות. במאמרו ממליץ הארט לקובעי המדיניות המשפטית להתמודד עם בעיית המת' דרך חקר הטיפול והשיקום, במקום הגברת הענישה, לבחון מחדש את ההגבלות על שימוש ב המתאמפטמינים למטרות רפואיות ולהפסיק לתקצב קמפיינים תקשורתיים בלתי-יעילים המטעים את הציבור כלפי השימוש בסם.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט הפדרלי המחוזי באוהיו חייב לאחרונה את המדינה בעניין Obergefell v. Kasich, אשר מתנגדת לנישואי זוגות חד-מיניים, להכיר בנישואים חוקיים בין זוגות אלו אשר נערכו במדינה אחרת. החלטת השופט מתבססת בין היתר הן על פסיקתו של בית-המשפט העליון של ארצות-הברית בעניין United States v. Windsor, בה נקבע כי הגדרת הנישואים כברית בין גבר לאישה אינה חוקתית, והן ובעיקר על מאמרו של סטיב סנדרס (University of Michigan) בשם, "The Constitutional Right to (Keep Your) Same-Sex Marriage". בפסק-הדין, קובע השופט, שהזכות שנפגעה במקרה דנן איננה הזכות להינשא, כי אם הזכות הבסיסית להישאר נשוי ולא להיות מקופח כאשר הנך כבר נשוי בצורה חוקית, לרבות ההטבות וההגנות הנלוות לכך, זכות המוגנת כחלק מהזכות להליך הוגן בחוקה האמריקאית.  להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט הפדראלי לערעורים (9th. Cir.) הרחיב פה-אחד את ההלכה הקיימת בעניין הסיבות בגינן ניתן לפסול אדם משימוש כמושבע – עוד בשלב בחירת המושבעים – גם לגבי בקשה לפסילתו על-בסיס נטייתו המינית. כידוע, בשלב בחירת המושבעים רשאים עורכי-הדין של הצדדים, לבקש פסילה של מספר מועמדים ללא חובת נימוק. עם זאת, מאז הלכת באטסון, נקבע כי פסילת אדם על-ידי מי מהצדדים בשל מוצאו הגזעי, היא אסורה מכוח פסקת ההגנה השווה בחוקה האמריקנית (Equal Protection Clause), ובמקרה כזה בית-המשפט יחייב את הצד המבקש לפסול את האדם מישיבה בחבר המושבעים, לנמק את הטעם לפסילה; בהינתן נימוק על רקע גזעני יוכל בית-המשפט לדחות את בקשת הפסילה. כעת, הורחבה הלכה זאת, עת נקבע כי גם בקשה לפסול אדם משום נטייתו המינית היא אסורה, והיא תהיה כפופה למגבלות שנקבעו בהלכת באטסון. להמשיך לקרוא ←

 בספרו החדש, "International Law and Civil Wars: Intervention and Consent", סוקר אליאב ליבליך (המרכז הבינתחומי הרצליה) את הדין הבינלאומי ביחס להתערבות בינלאומית במלחמות אזרחים. הספר בוחן את שאלת חוקיות השימוש בכוח של מדינה זרה לבקשת הממשלה המקומית בלחימה במלחמת אזרחים.  להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון של מדינת אוהיו בארצות-הברית קבע כי לעורכי-דין מותר לפרסם את עצמם באמצעות משלוח הודעות טקסט (SMS). כללי ההתנהגות של לשכת עורכי-הדין במדינה אוסרים על פרסומת או קידום ישיר בין עורכי-דין ללקוחות פוטנציאליים, אך לפי ההחלטה האחרונה הודעות SMS אינן נחשבות לכאלו. השאלה התעוררה לאחר שכמה משרדי עורכי-דין המתמחים בנזיקין שלחו פרסומות לאנשים שהיו מעורבים בתאונות דרכים ושמספרי הטלפון שלהם הופיעו בדו"חות משטרה. מבקרי ההחלטה טוענים כי היא פותחת פתח לחדירה משמעותית לפרטיות, וכי הקביעה שהודעות טקסט אינה בגדר תקשורת "ישירה" בין עורך-דין ללקוח פוטנציאלי אינה נכונה עובדתית. להמשיך לקרוא ←

 לפי החוק במדינת וושינגטון, תקופת ההתיישנות לתביעות בגין רשלנות רפואית היא שלוש שנים מעת המעשה הרשלני, או שנה מעת הגילוי של המעשה הרשלני. חריג להסדר ההתיישנות הוא עוולות שנעשו כלפי קטינים, שלגבם אין התיישנות, אלא אם כן מדובר בנזק שנגרם במהלך טיפול רפואי. בפסק-הדין Schroeder v. Weighall שהובא לבית-המשפט העליון של וושינגטון, נער עבר בדיקת MRI תקינה כאשר היה בן 9, ובבדיקה נוספת שבוצעה בגיל 17 נתגלה נזק מוחי. הנער הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בגיל 19, ומכיוון שתקופת ההתיישנות מחושבת כולל תקופת הקטינות, תביעתו נדחתה. בית-המשפט העליון קבע כי החוק המכליל בחישוב תקופת ההתיישנות את שנותיו של תובע כקטין, בעוולות של רשלנות רפואית בלבד, אינו חוקתי וסותר את סעיף 12 לחוקת המדינה האוסר על אי-שוויון במתן חסינות או הגנה לאנשים או אוכלוסיות מסוימות.

להמשיך לקרוא ←