נשיא תורכיה אישר חוק המהדק את שליטת הממשלה על מינוי שופטים ותובעים במדינה. על-פי החוק החדש, הורחבו תחומי השליטה של משרד המשפטים התורכי על המועצה העליונה של השופטים והתובעים, אשר תפקידה למנות את השופטים ואת התובעים באופן עצמאי. החוק גרם לתרעומת רבה בקרב האופוזיציה הרפובליקנית אשר מבקשת להגיש ערעור על החוק לבית-המשפט החוקתי במדינה. 

 בית-המשפט העליון של גרמניה החליט כי קביעת אחוז חסימה בבחירות לפרלמנט האירופי אינו חוקתי. אשתקד גרמניה הפחיתה את אחוז החסימה בבחירות לפרלמנט האירופי מ-5% ל-3%, אולם כעת קבע בית-המשפט כי יש לבטלו לאלתר, בנימוק כי הדבר אינו נחוץ יותר לשמירת משילות בפרלמנט. משמעות הדבר היא מתן אפשרות למפלגות קטנות להיכנס לפרלמנט האירופי, וביניהן גם מפלגת הימין הקיצונית NPD, אשר ללא אחוז החסימה הייתה יושבת כיום בפרלמנט האירופי.

 כפי שדווח כאן בעבר, קיים משבר עמוק בין קניה לבין בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לגבי כתבי האישום שהוגשו לבית-המשפט נגד נשיא המדינה וסגנו. במאמרה "Kenya and the International Criminal Court (ICC): Politics, the Election and the Law" טוענת סוזן מולר (Boston University) כי המשבר עמוק עוד יותר ממה שנהוג לחשוב: לא רק שהנשיא עשה שימוש בבחירות ובמגוון תכסיסים לאחר מכן כדי לנצל את משרתו למען השגת חסינות אפקטיבית מה-ICC, אלא שהליך הבחירות ב-2013 ותוצאתו, שבהן הוא זכה לתמיכה רבה ללא אלימות (בניגוד לבחירות 5 שנים לפני כן), מעידות שהאוכלוסיה הקנייתית כולה תומכת במהלכים מעין אלו.

 לראשונה מאז שנת 1907, בית-המשפט הגבוה באוסטרליה פסל את תוצאות הבחירות לסנאט במדינת אוסטרליה המערבית בעניין Australian Electoral Commission v Johnston. הסיבה לפסילה היא שבבחירות שנערכו לאחרונה במחוז, אבדו כ-1400 פתקי הצבעה, כמות שיכולה הייתה להשפיע על תוצאות הבחירות לסנאט.