מדוע, מבין כל המקצועות החיוניים, דווקא עריכת הדין מתמודדת עם בוז ציבורי? מה סוד עמידותן ההיסטורית של תפיסות אלו, וממה הן נובעות? ומה השפעתן על המקצוע, על המשפט ועל החברה בכללותה? בהתחשב בתפקידם המרכזי של עורכי דין בחברה המודרנית, לתפיסות שליליות כלפי עורכי דין עשויות להיות השלכות משמעותיות לא רק על מקצוע עריכת הדין עצמו, אלא גם על הגישה לצדק ולערכאות, על שלטון החוק, על תפיסות של צדק הליכי ועל מערכת המשפט בכללותה. מאמר זה בוחן את המקורות האפשריים של תפיסות אלו מנקודת מבט אנליטית הבוחנת את מאפייניו הייחודיים של המקצוע ואת הסביבה התפקודית העוטפת אותו, תוך התמקדות בשיטות המשפט האנגלו־אמריקניות. המאמר מציע שני גורמים מרכזיים התורמים לתדמית השלילית של עורכי הדין: שיטת ההתדיינות האדוורסרית, על הפרקטיקות הייחודיות שלה; וציפייה אפשרית של אזרחים שהחוק, אשר מתיימר להסדיר את התנהגותם, ידבר אליהם ישירות, ללא מתווכים.

להמשיך לקרוא ←

לביטוח הסיעודי חשיבות רבה למבוטח בחייו. ייעודו הוא לאפשר למבוטח להמשיך לחיות בכבוד אם מצבו הבריאותי יידרדר מאוד. אולם פערי הכוחות בין המבוטח הסיעודי לחברת הביטוח גדולים. על רקע זה פרסם הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון חוזר ובו הסדר מיוחד ומפורט לבירור הזכאות לתגמולי סיעוד. חוזר זה מהווה צעד משמעותי לקידום זכויותיהם של המבוטחים הסיעודיים ולבירור תביעתם ביעילות, בהגינות ובשקיפות. עם זאת, החוזר גם מציב אתגרים לבעלי הדין ולבית המשפט בנוגע לפרשנותו וליישומו – ובכך יעסוק מאמר זה.

להמשיך לקרוא ←

בג"ץ אל־כרבוטלי הוא מן ההליכים הראשונים שקִיים בית המשפט העליון בירושלים לאחר הקמת המדינה. גם בהליך זה נמנע בג"ץ מביקורת מהותית על המעצר המנהלי שבוצע או מפסילת תקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות משנת 1945. חלף זאת הוא ביטל מטעמים פורמליים מעצר מנהלי שהוציא הרמטכ"ל לערבי מיפו בזמן מלחמת העצמאות, וכן הוציא הבהרה לגבי "כללי המשחק" הדמוקרטיים החלים על רשויות השלטון במדינה הצעירה. כך נהפך פסק הדין לאִיקוני. הוא נחשב מופת לתעוזה שגילו השופטים – אשר זה מקרוב מונו – אל מול ראשי המדינה לשם הגנה על זכויות אדם, ודוגמה לשימוש בכלים המוגבלים שעמדו לרשותם, ובראשם הקפדה פורמלית על גבולות סמכותה של הרשות. כל זאת הן כדי לתת סעד אפקטיבי – שחרור עציר – והן, ברמת הכלל, כדי לעגן את עקרון שלטון החוק ולהנחות את הרשויות בדבר חובותיהן כלפי האזרח.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה הוא המשך של רשימה קודמת שפרסמנו בשנת 2014 בנוגע לאופן הראוי של איזון נכסים מורכבים (הכוללים יסודות של סיכון, אי-ודאות וקשיי סחירות) על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג־1973. באותה רשימה התייחסנו – בין שאר הנכסים – גם לכושר השתכרות, והצענו מנגנון לאיזונו במסגרת איזון המשאבים בין בני זוג.

המאמר מבקש להתמודד עם המחלוקת הקיימת בפסיקה ובספרות ביחס למהותו של כושר ההשתכרות במסגרת דיני המשפחה ולאופן הבאתו בחשבון במסגרת איזון המשאבים – אם יש להתייחס אליו כאל נכס שיש לאזן בשוויון בין בני הזוג לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג (גישת הנכס) או כאל שיקול לסטייה מאיזון משאבים שוויוני לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג (גישת השיקול).

להמשיך לקרוא ←

על רקע פערי הכוחות והמידע שמאפיינים את מערכת היחסים בין הבנק לבין הלקוח הצרכני הממוצע, ניתן לזהות שתי מגמות שנועדו להגן על הלקוח. המגמה האחת מטילה את האחריות להגנת האינטרס של הלקוח על הבנק. הביטוי הבולט לגישה זו הוא חובת האמון הבנקאית, שמכוחה הבנק נדרש להעדיף את האינטרס של הלקוח על כל אינטרס אחר, לעיתים אף על זה שלו עצמו. המגמה האחרת, אשר הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות, מנצלת את הטכנולוגיות המודרניות לשם העצמת הלקוח, על ידי כך שהיא מעמידה לרשותו מגוון כלים לניהול ענייניו הפיננסיים בעצמו. הנגשת מידע השוואתי, יכולת לבצע פעולות באופן עצמאי ללא תלות בפקיד הבנק וכן רפורמות דוגמת "מעבר בקליק" והבנקאות הפתוחה הן אך דוגמאות לכלים המעצימים הללו.

להמשיך לקרוא ←

אונס סטטוטורי הוא בעילה בהסכמה של קטין או קטינה שגילם מתחת לגיל הקבוע בחוק (להלן: גיל ההסכמה). בישראל אונס סטטוטורי מעוגן בהוראת סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז־1977, הקובעת כי הבועל אישה "כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה" הוא אונס, ודינו שש־עשרה שנות מאסר (להלן: העברה). אונס סטטוטורי מבוסס על הנחה שאינה ניתנת לסתירה שלפיה לקטינה מתחת לגיל מסוים אין יכולת או כושר משפטי להסכים לקיום יחסי מין; בגיל כה צעיר היא אינה מבינה את המשמעות של יחסי מין, וגם לא את ההשלכות שלהם, ולכן מבחינה משפטית היא אינה יכולה להסכים להם, כך שקיום יחסי מין עימה ייחשב מעשה אינוס שנעשה בניגוד לרצונה.

להמשיך לקרוא ←