חברת גוגל יצאה לקמפיין שידול במטרה לסכל חקיקה אשר תאסור על שימוש בטכנולוגיה "לבישה", כגון Google Glass, בעת נהיגה. הנושא עלה לראשונה לכותרות בחודש נובמבר בשנה שעברה, כאשר שוטר בקליפורניה נתן לאישה דו"ח בגין שימוש במסך אלקטרוני בזמן הנהיגה, לאחר שהוא הבחין שהיא מרכיבה משקפי Google Glass. באותו מקרה בית-המשפט ביטל בסופו של דבר את הדו"ח מפאת חוסר יכולתו של השוטר להוכיח שהמשקפיים היו בשימוש באותו זמן. בעקבות המקרה, שמונה מדינות בארצות-הברית התחילו לחוקק חוקים שייאסרו באופן מוחלט שימוש במכשיר בזמן נהיגה, אך לדברי גוגל, לאור מיעוט המשתמשים במכשיר, חקיקה כזו לא נחוצה.

 במטרה לשמור על פרטיותם של גולשים באינטרנט, הקונגרס האמריקאי ניסח הצעת חוק בשם Data Broker Accountability and Transparency Act (DATA). הצעת החוק קובעת כי חברות שאוספות מידע על גולשים ומוכרות אותו (Data Brokers) יהיו חייבות לעשות זאת באופן שקוף לציבור, במטרה לשמור על מהימנות המידע ועל יכולתם של הגולשים לשלוט במידע הנאסף עליהם ואשר מופץ לאחר מכן ברשת. בנוסף, החוק קובע כי כל חברה כזו חייבת לקבוע מנגנון פשוט שיאפשר לגולשים להביע את רצונם שלא יעשה שימוש במידע עליהם לצרכי שיווק. מבקרי ההצעה טוענים כי מדובר בצעד בכיוון הנכון, אך ההצעה משאירה יותר מדי כוח ומרחב תמרון בידי החברות, ובפועל רוב הגולשים הפרטיים לא יצליחו לעשות שימוש במנגנוני החוק על-מנת לשמור על פרטיותם.

 רשויות האכיפה בארצות-הברית פרסמו כתב אישום שהוגש נגד אזרח בריטי בשם לאורי לאב, בטענה כי הוא פרץ לתוך אלפי מאגרי מידע אמריקאיים, לרבות מאגרים בבעלות הצבא ו-NASA, וגנב מתוכם מסמכים ופרטים אישיים. כתוצאה מהפריצה והגניבה נגרם לרשויות נזק המוערך במאות אלפי דולרים. המקרה דומה לפרשת גרי מקיננון, שבו האקר בריטי הואשם בעבירות בתוך ארצות-הברית, אך הרשויות הבריטיות סירבו להסגיר אותו לעמוד לדין שם. הבדל משמעותי אחד הוא שלאחר שלאב נעצר באנגליה בעקבות כתב האישום האמריקאי, הוא הסתבך עם הרשויות המקומיות מכיוון שהוא סירב למסור להם את מפתחות האינקריפציה שלו. כך, גם אם הוא לא יוסגר בסופו של יום, הוא עלול לעמוד לדין בגין אי-מסירת המפתחות.

 במאמרו "The Cycles of Global Telecommunication Censorship and Surveillance", סוקר ג'ונתן פאני (Harvard University) את ההיסטוריה של המשפט הנוגע לכלי התקשורת המודרניים. לדבריו, ניסיונות לצנזר, לצותת ולשבש תקשורת טכנולוגית אינה תופעה חדשה, ומשפטנים היום אשר מתמודדים עם תופעות אלו יכולים ללמוד מתופעות דומות מן העבר.