עוקפים בתור להשתלות? בחינת "שיטת הקדימות" מנקודת-מבט של המשפט המנהלי | רועי אדניה ואלכס פלדשר

בשנים האחרונות גדל המחסור באיברים הזמינים להשתלה במדינת ישראל ובמדינות רבות נוספות. העובדה כי יש בנמצא התפתחויות טכנולוגיות חדשות בזכותן קיימים הליכים רפואיים מתקדמים המאפשרים להשתיל יותר איברים לעומת העבר, ומנגד היעדר שיתוף פעולה מצד אוכלוסיות רבות, גורמים ביחד לכך שהביקוש לאיברים להשתלה גדל, אך היצע האיברים הזמינים להשתלה לא מצליח להדביקו. אחת מדרכי ההתמודדות שבחרה מדינת ישראל לצמצום  המחסור האמור היא באמצעות "שיטת הקדימות", בה אדם החתום על כרטיס תורם (להלן: "כרטיס אדי") מקבל קדימות בתור להשתלות על-פני אדם שלא חתום על כרטיס כזה, וזאת אם שניהם יימצאו מתאימים להשתלה במידה זהה מבחינה רפואית, היינו מבחינת דחיפות ההשתלה.

ברשימה זו נציג את התהליך שהביא לאימוץ המודל, וכן נבחן האם הוא פוגע בזכויות אדם חוקתיות. בהמשך, נטען כי ההנחיות מכוחן נגזר המודל הן, הלכה למעשה, בעלות מעמד של הסדר ראשוני, וככאלה ראוי שייקבעו בחקיקה ראשית ולא בהחלטה מנהלית. לסיום, נראה כי הגם והאצלת הסמכות לקביעת ההסדר בהחלטה מנהלית הייתה כדין, הרי שלא ניתן היה לפגוע בזכויות אדם מבלי שקיימת הסמכה מפורשת לכך בחקיקה ראשית. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה אדניה רועי, מהדורה מקוונת, פלדשר אלכס, רשימות | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט בינלאומי | 22.5.2014

 לטענת גורמים בממשל האמריקני, השגריר החדש של איראן לאו"ם היה מעורב בהשתלטות האיראנית על השגרירות האמריקאית באיראן, שהתרחשה במהפכה בשנת 1979. ג'וליאן קו (Hofstra University) פרסם חוות-דעת הבוחנת האם ארצות-הברית רשאית, בהתאם לחוק הבינלאומי, לסרב להנפיק אשרת כניסה לשטחה לשגריר.  לפי הסכם שנחתם בין האו"ם לבין ארה"ב בשנת 1947, ארצות הברית לא תפגע בחופש התנועה של נציגה הרשמית של חברה באו"ם. קו טוען, כי ארצות-הברית צפויה לסרב לבקשה  בהסתמך על "חריג הביטחון" בהסכם שבין ארצות הברית לאו"ם, לפיו אין באמור בהסכם בכדי לחייב את ארצות-הברית לאשר כניסה לשטחה לאדם המהווה סכנה לביטחונה. ברם, קו טוען כי קשה להצביע על סכנה ביטחונית קונקרטית הנשקפת מנוכחות השגריר האיראני בארצות-הברית, ובשל זאת, לדידו, ידיה של ארצות-הברית כבולות מבחינת הדין הבינלאומי. עם זאת, קיימות אפשרויות למנוע כניסתו של השגריר בהתאם לדין האמריקאי המקומי. מהלך כזה צפוי לעורר התנגדות עזה מצד האו"ם, ובמקרה שאכן תבחר ארצות-הברית לנהוג כך, כי כפי נעשה בעבר (במקרה של אש"ף), צפוי האו"ם לפנות לבוררות, אשר קרוב לוודאי תקבל את עמדת האו"ם. לפיכך, סובר קו כי מוטב שארצות הברית תמנע מנקיטת צעד זה.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקתי | 15.5.2014

 בהחלטה תקדימית בית-המשפט העליון של הודו הכיר בקיומו של "מין שלישי" לבני-אדם אשר שינו את מינם הביולוגי עימו נולדו (טראנסג'נדרים), ודרש מהמדינה להעניק להם זכויות משפטיות מלאות, בפרט הזכות שלא להיות מוגדר כ"זכר" או כ"נקבה". ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה של ארגון זכויות אדם מקומי, כיוון שחברי קבוצה זו נחשבו מחוסרי אישיות משפטית, ולכן אינם יכולים להיות רשומים בצורה רשמית במסמכי המדינה. בית-המשפט קיבל את העתירה בנימוק שיש להכיר בחברי קהילת הטראנסג'נדרים כקבוצת מיעוט הזכאית לתוכניות רווחה, בריאות ותעסוקה, כמו גם לעזרה מצד המדינה לשלבם כחלק בלתי נפרד מהחברה. כדי להעניק להם את הזכויות המדוברות, בית-המשפט היה חייב להכיר ראשית בטראנסג'נדרים כ"מין" לכל דבר – וכך עשה. להחלטה זו משמעות חברתית חשובה ביותר בהודו, שכן הטראנסג'נדרים הם חלק מנופה של הודו מזה מאות שנים, ולאורך ההיסטוריה הם סבלו מהתנכלויות ורדיפות שונות. בית-המשפט העליון ההודי לא תמיד מצדד בפתיחות לזכויותם של מיעוטים מיניים, שכן רק בדצמבר האחרון, בית-המשפט העליון הפך החלטה שניתנה על-ידי בית-המשפט בדלהי, וקבע כי אין למערכת המשפט סמכות לקבוע כי קיום יחסי מין הומוסקסואליים הוא פעולה חוקית. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | דיני משפחה | 8.5.2014

 מקרי האלימות הרבים כלפי נשים בלבנון בשנים האחרונות, והמפורסם מבניהם, מקרה הרצח המזעזע של רולא יעקוב, הובילו לבחינה מחודשת של הצעת חוק להגנה מפני אלימות במשפחה, שאמורה הייתה להוות מענה לחוסר האונים של נשים החוות אלימות במשפחה. בעקבות כך, ולאחר לחצים רבים של ארגוני זכויות נשים, הפרלמנט הלבנוני העביר חוק ההופך את האלימות במשפחה לעבירה פלילית. החוק אומנם אוסר על אלימות והתעללות, אך אינו אוסר אונס של בעל את אשתו ואינו אוסר על נישואין בכפייה, ועל כן, הוא מספק לנשים הגנה מוגבלת בלבד.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט פלילי | 1.5.2014

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית דן בעניין Paroline v. United States בשאלה כיצד יש לקבוע את גובה הפיצויים שיידרש לשלם מחזיק של חומר פדופילי לקורבנו. לפי החוק הפדראלי, קורבנות עבירה יכולים להגיש תביעת פיצויים אישית נגד המורשע, לפיצוי מלא על כל הנזקים שנגרמו להם. בית-המשפט העליון נדרש לקבוע את רמת הוכחתו של הקשר הסיבתי שבין התנהגות הנאשם לבין נזקי הקורבן על-מנת לזכות לפיצויים. בדעת רוב, על חודו של קול (חמישה מול ארבעה) נקבע כי קורבנות עבירה יהיו זכאים לדרוש פיצויים מכל אדם שהחזיק באופן בלתי-חוקי בתמונות מסוג זה, אך דחה את הרעיון כי המעוולים יחויבו ביחד ולחוד על סכום הנזק הכולל. המחזיק בחומר פדופילי יידרש לשלם חלק יחסי מהנזק שגרם מתוך סך הפיצויים להם זכאי קורבן העבירה. בעקבות פסק-הדין, נקראו קריאות לתיקון החוק, וכן להפיכת נטל הסיבתיות ל"סיבתיות מצטברת" (aggregate causation), כך שהקורבן לא יצטרך להוכיח את הנזק שנגרם לו על-ידי כל אדם ואדם.  להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט אזרחי | 24.4.2014

 בית-המשפט לערעורים בפלורידה קבע בעניין Comins v. Vanvoorhis כי בלוגרים הם חלק מ"המדיה העיתונאית", כהגדרתה בחוק לשון הרע של פלורידה. במקרה דנן, סטודנטים באוניברסיטת פלורידה פרסמו בבלוג שלהם ידיעה על איש עסקים, כריסטופר קומינס, שירה בשני כלבים בחצרו. קומינס הגיש תביעת לשון הרע נגד הסטודנטים בגין פרסום הידיעה בבלוג. חוק לשון הרע בפלורידה קובע כי לנציגי המדיה הנתבעים תינתן התרעה של חמישה ימים לפחות בטרם הגשת התביעה. משלא פעל כך, דחה בית-המשפט קמא את תביעתו של קומינס על הסף. קומינס ערער על החלטה זו. בית-המשפט לערעורים בפלורידה אישר את פסיקת בית-המשפט קמא, ואף הדגיש את חשיבותם של הבלוגרים לחברה האמריקאית. במקרה אחר באותו הקשר, לאחרונה הודיע הסנאט כי לא יחדש את אשרת העיתונות ל-SCOTUblog, אתר המסקר את פסיקותיו של בית-המשפט העליון האמריקאי עבור מדיות עיתונאיות רבות. לדבריו של מייסד האתר טום גולדשטיין, מדובר בהבחנה אבסורדית שמבצע הסנאט בין עיתונות מסורתית לבין העיתונות הדיגיטלית, וכאמור, בתי-המשפט כבר העניקו לבלוגרים העיתונאים מעמד של מדיה עיתונאית בתביעות העוסקות בלשון הרע.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקתי | 17.4.2014

 בית המשפט האירופי לצדק (ECJ) קבע כי הדירקטיבה לשמירת נתונים (Data Retention Directive) פוגעת במספר זכויות יסוד, בעיקרן הזכות לפרטיות, פגיעה שאינה מידתית ועל כן פסולה. הדירקטיבה, אשר נחקקה בשנת 2006, דרשה מספקיות האינטרנט ב-28 מדינות האיחוד האירופי לשמור את נתוני תעבורת המידע העוברים ברשתותיהן לתקופה של עד שנתיים. מטרת הדירקטיבה הייתה לאפשר לגופי משטרה וביטחון גישה למידע זה (למשל, מידע על זמני קבלה והוצאה של מיילים, הודעות ושיחות, זהות ומיקום המשתמש), לצורכי מניעה, חקירה ותביעה של פשעים חמורים וטרור. בית-המשפט קבע כי הדירקטיבה פוגעת באופן בלתי-מידתי בפרטיות מכיוון שנתונים אלו, כאשר נלקחים כמכלול, יכולים לספק מידע מדויק על חייו הפרטיים של אדם, לרבות הרגליי היומיום שלו, היכן הוא מתגורר, הפעילויות שהוא מבצע, קשריו החברתיים ועוד. בישראל קיים חוק דומה, הוא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007, אשר זכה לביקורת רבה עם חקיקתו. האגודה לזכויות האזרח עתרה בשנת 2008 לבג"ץ בנושא. בעניין בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח  נ' משטרת ישראל, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, דחה בג"ץ את העתירה לגבי חוקתיותו של החוק, אך קבע כי יש להפעיל פרשנות מצמצמת בכל הנוגע להפעלתו.  להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ביטקוין: מטבע, סחורה או בן-כלאיים חדש? | יהונתן י. קלינגר

על הצורך במטבעות וירטואליים מבוזרים, על כלכלת האינטרנט ועל טכנולוגיה שאינה ניתנת לפיקוח מרכזי

רשימה זו תדון בשאלה מהו ביטקוין; תסביר את הטכנולוגיה העומדת מאחוריו; ותדון בשאלת החוקיות בשימוש במטבע, כמו גם בחששות שקיימים אצל רגולטורים לגבי השימוש בביטקוין. כפי שאראה ברשימה זו, הביטקוין הינו בין-כלאיים משפטי שאינו "מטבע" ואינו "נכס", וכמו אור בפיסיקה, שיכול להיות הן גלים והן חלקיקים בתלות במדידה, גם הביטקוין הינו גם נכס וגם מטבע, בתלות בשאלה מי מודד אותו.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, קלינגר יהונתן, רשימות | עם התגים , , , | 6 תגובות

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט פלילי | 10.4.2014

 לפי סעיף 922(g)(9) לקוד הפלילי האמריקאי, נאסר על אדם שהורשע בעבר בעבירת אלימות במשפחה בהתאם לחוק במדינתו, לשאת נשק בעתיד. בעניין United States v. Castleman, הואשם אדם בעבירה לפי הסעיף הנ"ל, לאחר שבעבר הורשע בהרעלת בת-זוגו, וכעת נתפס מוכר כלי-נשק בשוק השחור. הנאשם טען כי הוא לא ביצע עבירה של אלימות במשפחה מכיוון שלשון החוק דורשת "פגיעה גופנית", ולכן פגיעות שאינן פיזיות, כגון הרעלה, אינן נכללות במסגרת החוק. בית-המשפט קבע כי אדם שביצע פעולה אלימה בהכרח השתמש בכוח פיזי העולה לכדי עבירה של אלימות במשפחה, כך שהחזקת נשק מצדו בעתיד תעלה לכדי עבירה פדרלית. השופטת סוניה סוטומאיור פירשה באופן רחב את החוק וטענה כי יש להכיר גם בפגיעות "קטנות" בתור מקרי אלימות במשפחה. בישראל, התייחסה לנושא אלימות במשפחה השופטת ארבל בפסק-הדין נורדיצקי נ' מדינת ישראל, כשהחמירה את עונשו של אדם שתקף את אשתו באופן חד-פעמי. כמו כן, חוק העונשין הישראלי אינו מחייב כוח פיזי על-מנת להרשיע בעבירת אלימות במשפחה, שכן סעיף 192 לחוק העונשין מטיל מאסר של שלוש שנים עבור איום, בין היתר על בן משפחה, בכוונה להפחידו או להקניטו.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | קניין רוחני | 3.4.2014

 לאחר הקרנתו של הסרט "תמימות המוסלמים" (Innocence of Muslims), המותח ביקורת על האסלאם ועל הנביא מוחמד, בשנת 2012 באינטרנט ומחוצה לו, נרשמו מספר התפרצויות אלימות בשורה ארוכה של מדינות. ראשי שבע-עשרה מדינות, כמו גם נשיא ארצות-הברית, פנו לחברת גוגל (בעלת השליטה ב-YouTube) בבקשה להסיר את הסרט, אולם האחרונה קבעה כי הסרט עומד במדיניות ובסטנדרטים הקבועים לצורך העניין. לאחרונה הגיעה הוראה להסיר את הסרט מכיוון מפתיע: אחת משחקניות הסרט העלתה את הטענה כי מאחר שהיא מופיעה בסרט בפרק זמן של חמש שניות, הרי שהיא בעלת זכות יוצרים עצמאית על קטע זה, ומכאן עומדת לה הזכות לבקש מבית-המשפט להורות על אי-הקרנת הסרט. השחקנית טענה כי הובא לידיעתה מידע שגוי לגבי הסרט אליו היא מצטלמת, ומשנודע לה במה הוא עוסק בפועל, אין ברצונה להיות חלק ממנו. בית-המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית (.9th Cir) קיבל את טענת השחקנית, והורה לחברת גוגל להסירו מרשימת הסרטים הזמינים לצפייה. YouTube מצידה, לצד חסימת הקישור לצפייה בסרט, השאירה הודעה לפיה הסרת הסרט נכפתה עליה, וכן הביעה שאיפה להילחם בהחלטה. בהקשר אחר אך דומה, רק לאחרונה תבע שחקן ישראלי חברה מסחרית, לאחר שהאחרונה הפיקה תשדיר פרסומת, בו דיבבה מחדש והשתמשה ללא רשותו בדמותו מסצנה מהסרט "צ'רלי וחצי" בו השתתף בעבר, דבר שפגע בזכותו המוסרית. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , | כתיבת תגובה