אתר משפט ועסקים

 בית-המשפט העליון באוסטרליה קבע כי מינו הרשום של אדם יכול להיות "לא מוגדר". קביעה זו מגיעה בעקבות עתירה שהגיש אדם אשר נולד גבר, עבר טיפולים שלאחריהם הפך לאישה, וכעת, החליט שאינו מעוניין להמשיך ולקחת את ההורמונים הנשיים, ומגדיר עצמו לא כגבר ולא כאישה. בהחלטתו, נעזר בית-המשפט בחוק העוסק בלידה, מוות ונישואין אשר מכיר בכך שמינו של האדם אינו חייב להיות מוגדר.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון באלסקה קבע לאחרונה כי קיימת חובה על בתי-הכלא ועובדיהם להגן על אסירים מפני אלימות של אסירים אחרים. החלטה זו תאפשר לאסיר לשעבר בשם ריצ'רד מטוקס, להמשיך בתביעתו נגד סוהרי בית-הכלא בו שהה. תביעתו מבוססת על כך שסוהרים סירבו לסייע לו מול איומים שהפנו כלפיו אסירים אחרים – שבהמשך הפכו לתקיפות של ממש – בטענה שאין זוהי חובתם. הלכה זו הפכה את החלטת הערכאה הנמוכה, שקבעה כי חובת הסוהרים לפעול נוצרת רק עם קיומה של סכנה מידית, ספציפית וניתנת לזיהוי. להמשיך לקרוא ←

בשנים האחרונות גדל המחסור באיברים הזמינים להשתלה במדינת ישראל ובמדינות רבות נוספות. העובדה כי יש בנמצא התפתחויות טכנולוגיות חדשות בזכותן קיימים הליכים רפואיים מתקדמים המאפשרים להשתיל יותר איברים לעומת העבר, ומנגד היעדר שיתוף פעולה מצד אוכלוסיות רבות, גורמים ביחד לכך שהביקוש לאיברים להשתלה גדל, אך היצע האיברים הזמינים להשתלה לא מצליח להדביקו. אחת מדרכי ההתמודדות שבחרה מדינת ישראל לצמצום  המחסור האמור היא באמצעות "שיטת הקדימות", בה אדם החתום על כרטיס תורם (להלן: "כרטיס אדי") מקבל קדימות בתור להשתלות על-פני אדם שלא חתום על כרטיס כזה, וזאת אם שניהם יימצאו מתאימים להשתלה במידה זהה מבחינה רפואית, היינו מבחינת דחיפות ההשתלה.

ברשימה זו נציג את התהליך שהביא לאימוץ המודל, וכן נבחן האם הוא פוגע בזכויות אדם חוקתיות. בהמשך, נטען כי ההנחיות מכוחן נגזר המודל הן, הלכה למעשה, בעלות מעמד של הסדר ראשוני, וככאלה ראוי שייקבעו בחקיקה ראשית ולא בהחלטה מנהלית. לסיום, נראה כי הגם והאצלת הסמכות לקביעת ההסדר בהחלטה מנהלית הייתה כדין, הרי שלא ניתן היה לפגוע בזכויות אדם מבלי שקיימת הסמכה מפורשת לכך בחקיקה ראשית. להמשיך לקרוא ←

 בהחלטה תקדימית בית-המשפט העליון של הודו הכיר בקיומו של "מין שלישי" לבני-אדם אשר שינו את מינם הביולוגי עימו נולדו (טראנסג'נדרים), ודרש מהמדינה להעניק להם זכויות משפטיות מלאות, בפרט הזכות שלא להיות מוגדר כ"זכר" או כ"נקבה". ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה של ארגון זכויות אדם מקומי, כיוון שחברי קבוצה זו נחשבו מחוסרי אישיות משפטית, ולכן אינם יכולים להיות רשומים בצורה רשמית במסמכי המדינה. בית-המשפט קיבל את העתירה בנימוק שיש להכיר בחברי קהילת הטראנסג'נדרים כקבוצת מיעוט הזכאית לתוכניות רווחה, בריאות ותעסוקה, כמו גם לעזרה מצד המדינה לשלבם כחלק בלתי נפרד מהחברה. כדי להעניק להם את הזכויות המדוברות, בית-המשפט היה חייב להכיר ראשית בטראנסג'נדרים כ"מין" לכל דבר – וכך עשה. להחלטה זו משמעות חברתית חשובה ביותר בהודו, שכן הטראנסג'נדרים הם חלק מנופה של הודו מזה מאות שנים, ולאורך ההיסטוריה הם סבלו מהתנכלויות ורדיפות שונות. בית-המשפט העליון ההודי לא תמיד מצדד בפתיחות לזכויותם של מיעוטים מיניים, שכן רק בדצמבר האחרון, בית-המשפט העליון הפך החלטה שניתנה על-ידי בית-המשפט בדלהי, וקבע כי אין למערכת המשפט סמכות לקבוע כי קיום יחסי מין הומוסקסואליים הוא פעולה חוקית. להמשיך לקרוא ←