אתר משפט ועסקים

המאמר בוחן את הדיון ההלכתי על היחס הראוי בין סיכון חיילים בצד אחד לבין סיכון אזרחים בצד האחר בלחימה. הניתוח בפרק הראשון חושף מגוון דעות רחב ומחלוקות עמוקות בסוגיות רבות העומדות ביסודם של דיני הלחימה. הפרק השני מציג את מגוון הדעות בכמה שאלות ספציפיות. מעיון בשני הפרקים יחדיו עולה כי אין קשר הכרחי בין העמדות בשאלות-היסוד לבין ההכרעות בשאלות הלכה למעשה: בעלי עמדות זהות יכולים לחלוק בהכרעה, ולהפך. שני הפרקים והעיון המשלים בפרק השלישי מפריכים את הדימוי שלפיו יש הסכמה נרחבת בחברה הישראלית לגבי שאלות-היסוד, לגבי ניסוח השאלות המוסריות והמעשיות ולגבי הדרכים לפתירתן של דילמות כאלה. החיבור גם מאתגר את אופן ההצגה של עמדת ההלכה בשיח הישראלי, ומעלה תהיות על אופני ניהול השיח התרבותי, הפוליטי והמשפטי – הן מצד המדינה ומוסדותיה והן מצד הקהילות הדתיות ומנהיגיהן. להמשיך לקרוא ←

בעוד מקובל כי שימוש בכוח על-ידי מדינה לצורך הגנה עצמית חייב לעמוד בדרישות המידתיות, קיים בלבול באשר למובנו של המונח "מידתיות" בהקשר של jus ad bellum. מקור אחד לבלבול נעוץ בקיומם של שני מבחני מידתיות מתחרים – מבחן ה"מידה כנגד מידה" ("tit for tat") ומבחן ה"אמצעים–תכליות" ("means–ends"). מכיוון שהחוקיות של שימוש חד-צדדי של מדינה בכוח תלויה בלגיטימיות של מטרת השימוש – הגנה עצמית כנגד מתקפה חמושה – מבחן ה"אמצעים–תכליות" נראה לכאורה הולם יותר. אולם אין הסכמה בדבר התכליות הלגיטימיות של כוח המופעל על-מנת להשיג מטרה זו. האם המדינה המתגוננת מוגבלת לעצירה והדיפה של מתקפה שכבר התרחשה או שמא היא רשאית להגן על עצמה גם מפני מתקפות עתידיות של אותו אויב? האם מדינה שהותקפה רשאית להשתמש בכוח על-מנת להרתיע את התוקף מלהשיק מתקפות נוספות? מבחן ה"אמצעים–תכליות" מבוסס בראש ובראשונה על נחיצותם של האמצעים המשמשים להשגת תכליות לגיטימיות. בהקשר זה, על-פי-רוב, חילוקי-דעות בנוגע למידתיות אינם אלא חילוקי-דעות בנוגע לתכליות הללו. בעוד המבחן ההולם בהקשר זה הוא בדרך-כלל מבחן ה"אמצעים–תכליות", במקרים מסוימים, כגון שימוש בכוח בתגובה על מתקפה חמושה מצומצמת, מבחן ה"מידה כנגד מידה" עשוי להיות הולם יותר. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה עוסק באתגרים מוסריים במציאות מלחמתית א-סימטרית. המאמר מנסח ארבעה עקרונות של מוסר לחימה, ומנסה ליישמם בהקשר הא-סימטרי. אחד ממאפייניו של ההקשר הא-סימטרי הוא שהאויב אינו מבחין את עצמו מסביבתו האזרחית, ומטמיע את בסיסי הפעולה שלו בלב הסביבה האזרחית. בלחימה כזאת, מעצם טיבה, צפויה פגיעה נלווית רחבה באזרחים. המאמר מתמקד בניתוח עקרון האחריות, הקובע כי יש לעשות מאמץ לצמצם פגיעה כזאת ככל האפשר, ובעיקר בשאלה אם במסגרת עקרון האחריות מוטלת על החיילים חובה ליטול על עצמם סיכון על-מנת לצמצם פגיעה נלווית, ומה מידת הסיכון שעליהם ליטול על עצמם לצורך זה. להמשיך לקרוא ←

הליכים משמעתיים מעסיקים חלק ניכר מן הציבור במדינת-ישראל הכפוף לדין משמעתי מסוגים שונים – למשל, עובדי מדינה, חיילי צה"ל, שוטרים, סוהרים, רופאים, עורכי-דין, רואי-חשבון, סטודנטים באוניברסיטות ובמכללות, ועוד. מאמר זה מבקש להתייחס לתחום מיוחד של ההליך המשמעתי – הדין המשמעתי הצבאי. במסגרת זו המאמר מבקש לבחון את שאלת זכותו של נאשם לייצוג על-ידי עורך-דין בהליכים משמעתיים בצבא, בהינתן שהליכים אלה נערכים לפני קצין שיפוט שאינו בעל הכשרה משפטית. נכון להיום הפרקטיקה הנוהגת למן הקמתו של צה"ל היא שבדין משמעתי אין לאפשר ייצוג על-ידי עורך-דין או על-ידי כל אדם אחר. המאמר מבקש להשיג על צדקתה של הפרקטיקה הנוהגת לנוכח מעמדה של הזכות לייצוג בעידן החוקתי. לשם כך המאמר עומד על חשיבותן של זכות הטיעון בכלל ושל הזכות לייצוג משפטי בפרט. בהמשכו המאמר מציג את הדין המשמעתי בכלל ובצבא בפרט, תוך בחינה של שאלת הייצוג במסגרות אלה. עיקרו של המאמר בהצגת הצורך בייצוג במסגרת הדין המשמעתי בצבא, תוך הצגת טיעונים בעד ונגד וניסיון להציע פתרון מאוזן לאורם של מבחני המידתיות. להמשיך לקרוא ←

העבֵרה הפלילית של הפרת אמונים נתפסת כאחת העבֵרות המרכזיות למלחמה בשחיתות השלטונית. בהיותה עבֵרת-סל, על בתי-המשפט לתחום את גבולותיה, תוך מתיחת קו הגבול בינה לבין הפרות משמעתיות או אתיות.
בעבר, ולמרות העדר תיחום מדויק לעבֵרה של הפרת אמונים, זיכו בתי-המשפט לא פעם נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים מהעבֵרה של הפרת אמונים תוך שהם מדגישים כי מידת הפגיעה באמון הציבור – גם אם אין להקל בה ראש – אינה מגיעה למידה המצדיקה את הפעלתו של המנגנון הפלילי, וכי המקרה ממחיש את הגבול שבין עבֵרה פלילית לעבֵרה משמעתית (פרשת גנות). בדיון הנוסף בפרשת שבס התבקש בית-המשפט העליון לקבוע את תחומי פּרישׂתה של עבֵרת המרמה והפרת אמונים. בית-המשפט בחר להימנע מלתת לעבֵרה פירוש מצמצם, כדי לא לשלול מהחברה הישראלית מכשיר חשוב לשמירה על הערכים שביסוד השירות הציבורי. להמשיך לקרוא ←