סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט ורפואה | 14.8.2014

 הצעת חוק המונחת בפני הקונגרס האמריקני מציעה לחייב בתי-חולים ומרפאות פרטיות בפיקוח של סוכנות המזון והתרופות הפדרלית ה-  U.S. Food and Drug Administration) FDA), כאשר עיקר הפיקוח יהיה על ביצוע בדיקות מעבדה הנערכות לחולים. ה-FDA טוען כי תוצאותיהן של בדיקות המבוצעות בשוק הרפואה הפרטית אינן מדויקות, ובכך מובילות לקבלת החלטות רפואיות שגויות המבוססות על טעות. טרם יאושר החוק, צפוי דיון נרחב, שכן שוק הרפואה הפרטית בארצות-הברית רחב מאוד, והפעלת פיקוח על תוצאות המעבדה תפגע במהירות וביעילות הבדיקות, עד כדי כך שניתן לראות בכך פגיעה בזכות החוקתית לבריאות. (אלעד ארדן)  להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקתי | 10.7.2014

 הפרלמנט הרוסי קיבל בקריאה שלישית חוק אשר אוסר על עסקים מקוונים לאחסן פרטי מידע אישיים על אזרחי רוסיה בשרתים היושבים בחו"ל. החוק ייכנס לתוקפו בספטמבר 2016, ויחול על תכתובות מייל, רשתות חברתיות ומנגנוני חיפוש. משמעות החוק היא שכל ארגון המעוניין לאחסן מידע שכזה, יצטרך לתחזק פיזית שרתים בתוך שטחה של רוסיה, כך תושבי רוסיה יוכלו לגלוש לפייסבוק, לגוגל, לטוויטר ולדומיהם, בתנאי שחברות אלו יבנו או ישכרו שרתים בשטח המדינה. חקיקה זו ממשיכה את המגמה של רוסיה לשלוט ולהגביל את חופש הביטוי באינטרנט במדינה. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

צבא והפרטה | גיא ישראל זיידמן (כרך יז)

למן אמצע שנות השמונים מתנהל בישראל תהליך של הפרטה, ועד לשנים האחרונות התקיים תהליך זה ללא דיון ציבורי של ממש. במהלך מרבית התקופה התקיים תהליך הפרטה גם בצה"ל, וגם בו ללא דיון ציבורי של ממש. הדיון המוצע במאמר זה קושר בין תהליכי ההפרטה המתקיימים בצה"ל לבין התהליכים הרחבים יותר העוברים על כלל המשק הציבורי בישראל. הוא בוחן את שאלת מעמדו ותפקידו הלאומי של צה"ל כיום, במיוחד בהקשר של המשך התבססותם של מקורות כוח-האדם של הצבא על גיוס-חובה נרחב. המאמר מסביר כיצד, בעידן שבו החברה הישראלית מקדשת את האינדיווידואליזם ורוב מנהיגיה מאמצים מדיניות כלכלית ליברלית המקדמת הפרטה, צה"ל שומר על המודל האנכרוניסטי לכאורה של "צבא העם" (בניגוד ל"צבא מקצועי"), ומצב דברים זה זוכה בתמיכה ציבורית רחבה, ואינו צפוי, להערכתי, להשתנות במהרה. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה זיידמן גיא, כרך יז (2014), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

תגובה לאסא כשר ועמוס ידלין | מייקל וולצר (כרך יז)

אסא כשר ועמוס ידלין ניסחו תגובה ארוכה מאוד על מאמר מתומצת שכתבתי לפני כמה שנים. לצערי, עקב מחויבויותיי, איני יכול להגיב בצורה יסודית וארוכה כמותם. אני מעריך את תשומת-הלב שכשר וידלין השקיעו בבניית טיעוניהם, אך אצטרך להגביל את עצמי לכמה הערות ממוקדות. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה וולצר מייקל, כרך יז (2014), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , | תגובה אחת

חיי אדם בלחימה בטרור – תגובות על המאמר "דילמת הסיכון" של מייקל וולצר | אסא כשר ועמוס ידלין (כרך יז)

מאמרו של מייקל וולצר, "דילמת הסיכון", הוא בגדר מועט המחזיק את המרובה, בהציגו שאלות חשובות מאוד בדבר הלחימה בטרור ובהציעו את תשובותיו להן, לשיטתו. חלק מדבריו של וולצר נוגעים במישרין בטענות שעלו במאמרים קודמים שלנו, שבהם הצענו דוקטרינה אתית בדבר הלחימה בטרור. אנחנו מודים למערכת כתב-העת על האפשרות שהעניקה לנו להגיב על טענותיו של וולצר. בהזדמנות זו נוסיף ונבהיר חלקים אחדים של הדוקטרינה שלנו ונשתמש בה.
באותם מאמרים קודמים הצבענו על סוגיה מרכזית שהלחימה בטרור מעוררת כאשר הטרוריסטים פועלים מקרב אוכלוסייה שאינה מעורבת במישרין בפעילות טרור. וולצר מאמץ את הסוגיה הזאת כ"סוגיית-הליבה של העניין כולו… מה מידת הסיכון שחיילינו צריכים ליטול על עצמם במאמציהם להפחית את הסיכונים שהם משיתים על אזרחים כאשר הם מגיבים על מתקפות של אותם… טרוריסטים?" להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ידלין עמוס, כרך יז (2014), כשר אסא, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , | 2 תגובות

דילמת הסיכון | מייקל וולצר (כרך יז)

רשימתי תתמקד בשתי שאלות. האחת היא כיצד אנו אמורים להילחם נגד מורדים או טרוריסטים אשר מתחבאים בקרב אוכלוסייה אזרחית ותוקפים מתוכה. התשובה לשאלה זו מובילה באופן מיידי לשאלה האחרת, שהיא גם סוגיית-הליבה של העניין כולו, אשר מעוררת עצבנות רבה בקרב כולנו: מה מידת הסיכון שחיילינו צריכים ליטול על עצמם במאמציהם להפחית את הסיכונים שהם משיתים על אזרחים כאשר הם מגיבים על מתקפות של אותם מורדים או טרוריסטים? להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה וולצר מייקל, כרך יז (2014), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | 2 תגובות

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט בינלאומי | 6.7.2014

 ג'ייסון טננבאום (Barton LLP) בוחן ברשימתו "Is There a Protected Right to Access the Internet?" את מעמדה של הזכות לגישה לאינטרנט. לדידו, בעבר, התומכים בזכות טענו שבמישור הבינלאומי האו"ם הכריז על זכות זו, אך לא נמצאו לכך כמעט עדויות. לעומת זאת, האו"ם תומך במדינות לחוקק חוקים פנימיים לביסוס הזכות. כך למשל ברמה המדינית, ביוון ובצרפת זכות הגישה לאינטרנט מעוגנת באופן חוקתי. המתנגדים למעמדה כזכות חוקתית, טוענים שטכנולוגיה היא כלי המאפשר קיום זכויות, אך אינה זכות בפני עצמה, וכי הגנה על זכות זו יחליש זכויות אדם אחרות באופן יחסי. לבסוף, טננבאום מסכם כי מעמדה של הזכות עדיין מעורפל ברמת זכויות האדם הבינלאומיות.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ניתוח גישות הלכתיות בדבר גבולות השימוש בכוח: הדיון בסיכון חיילים ובמניעת היפגעותם של חפים מפשע בלחימה | עמוס ישראל-פליסהואור (כרך יז)

המאמר בוחן את הדיון ההלכתי על היחס הראוי בין סיכון חיילים בצד אחד לבין סיכון אזרחים בצד האחר בלחימה. הניתוח בפרק הראשון חושף מגוון דעות רחב ומחלוקות עמוקות בסוגיות רבות העומדות ביסודם של דיני הלחימה. הפרק השני מציג את מגוון הדעות בכמה שאלות ספציפיות. מעיון בשני הפרקים יחדיו עולה כי אין קשר הכרחי בין העמדות בשאלות-היסוד לבין ההכרעות בשאלות הלכה למעשה: בעלי עמדות זהות יכולים לחלוק בהכרעה, ולהפך. שני הפרקים והעיון המשלים בפרק השלישי מפריכים את הדימוי שלפיו יש הסכמה נרחבת בחברה הישראלית לגבי שאלות-היסוד, לגבי ניסוח השאלות המוסריות והמעשיות ולגבי הדרכים לפתירתן של דילמות כאלה. החיבור גם מאתגר את אופן ההצגה של עמדת ההלכה בשיח הישראלי, ומעלה תהיות על אופני ניהול השיח התרבותי, הפוליטי והמשפטי – הן מצד המדינה ומוסדותיה והן מצד הקהילות הדתיות ומנהיגיהן. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ישראל-פליסהואור עמוס, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

הזכות הטבועה להגנה עצמית ומידתיות במסגרת Jus ad Bellum | דוד קרצמר (כרך יז)

בעוד מקובל כי שימוש בכוח על-ידי מדינה לצורך הגנה עצמית חייב לעמוד בדרישות המידתיות, קיים בלבול באשר למובנו של המונח "מידתיות" בהקשר של jus ad bellum. מקור אחד לבלבול נעוץ בקיומם של שני מבחני מידתיות מתחרים – מבחן ה"מידה כנגד מידה" ("tit for tat") ומבחן ה"אמצעים–תכליות" ("means–ends"). מכיוון שהחוקיות של שימוש חד-צדדי של מדינה בכוח תלויה בלגיטימיות של מטרת השימוש – הגנה עצמית כנגד מתקפה חמושה – מבחן ה"אמצעים–תכליות" נראה לכאורה הולם יותר. אולם אין הסכמה בדבר התכליות הלגיטימיות של כוח המופעל על-מנת להשיג מטרה זו. האם המדינה המתגוננת מוגבלת לעצירה והדיפה של מתקפה שכבר התרחשה או שמא היא רשאית להגן על עצמה גם מפני מתקפות עתידיות של אותו אויב? האם מדינה שהותקפה רשאית להשתמש בכוח על-מנת להרתיע את התוקף מלהשיק מתקפות נוספות? מבחן ה"אמצעים–תכליות" מבוסס בראש ובראשונה על נחיצותם של האמצעים המשמשים להשגת תכליות לגיטימיות. בהקשר זה, על-פי-רוב, חילוקי-דעות בנוגע למידתיות אינם אלא חילוקי-דעות בנוגע לתכליות הללו. בעוד המבחן ההולם בהקשר זה הוא בדרך-כלל מבחן ה"אמצעים–תכליות", במקרים מסוימים, כגון שימוש בכוח בתגובה על מתקפה חמושה מצומצמת, מבחן ה"מידה כנגד מידה" עשוי להיות הולם יותר. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, קרצמר דוד | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

שיפוט כאהבה וכהשתתפות בעיצוב הגורל הקולקטיבי | יונתן יובל (כרך יח)

רשימה זו עוסקת בשני עניינים מחוברים. הראשון הוא ראיית השיפוט כפעולה של אהבה וראיית האהבה כליבידו הנורמטיבי של השיפוט. פרספקטיבה זו מבקרת את הדלות הנורמטיבית של המשפט המחוּלן (בניגוד לשכלולו האינטלקטואלי), ומפקפקת ביכולתו של המושג המרכזי של המשפט הליברלי – הכבוד – למלא חלל זה, היות שהכבוד נתפס כאימפוזיציה חיצונית על הרצון, כלומר פעולה מתוך חובה, ולא כמוטיבציה שלו.

העניין השני הוא ראיית השיפוט כפעולה של השתתפות בעיצוב הגורל הקולקטיבי, ולא כפעולה שלטונית-ריבונית המבוססת על תיאולוגיה פוליטית המבחינה בחדות בין הריבון לבין הקולקטיב, כפי שעושות, בין היתר, תורות האמנה החברתית של הנאורות. השופטת המשתתפת שופטת את עצמה ואת אנושיותה. עמדה זו מהווה ערוץ חדש, מוסדי, זהיר ומודרני לנטילת חלק בעיצוב הגורל הקולקטיבי – ערוץ הנבדל הן מהמודל הרומנטי של גדולת היחיד והן ממסורות היסטוריציסטיות המבטלות את יכולת ההשפעה של היחיד על ההיסטוריה (והמרקסיזם בראשן).

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה יובל יונתן, כרך יח (2014), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה