אתר משפט ועסקים

 בית-המשפט הפדראלי לערעורים (9th. Cir.) הרחיב פה-אחד את ההלכה הקיימת בעניין הסיבות בגינן ניתן לפסול אדם משימוש כמושבע – עוד בשלב בחירת המושבעים – גם לגבי בקשה לפסילתו על-בסיס נטייתו המינית. כידוע, בשלב בחירת המושבעים רשאים עורכי-הדין של הצדדים, לבקש פסילה של מספר מועמדים ללא חובת נימוק. עם זאת, מאז הלכת באטסון, נקבע כי פסילת אדם על-ידי מי מהצדדים בשל מוצאו הגזעי, היא אסורה מכוח פסקת ההגנה השווה בחוקה האמריקנית (Equal Protection Clause), ובמקרה כזה בית-המשפט יחייב את הצד המבקש לפסול את האדם מישיבה בחבר המושבעים, לנמק את הטעם לפסילה; בהינתן נימוק על רקע גזעני יוכל בית-המשפט לדחות את בקשת הפסילה. כעת, הורחבה הלכה זאת, עת נקבע כי גם בקשה לפסול אדם משום נטייתו המינית היא אסורה, והיא תהיה כפופה למגבלות שנקבעו בהלכת באטסון. להמשיך לקרוא ←

 בספרו החדש, "International Law and Civil Wars: Intervention and Consent", סוקר אליאב ליבליך (המרכז הבינתחומי הרצליה) את הדין הבינלאומי ביחס להתערבות בינלאומית במלחמות אזרחים. הספר בוחן את שאלת חוקיות השימוש בכוח של מדינה זרה לבקשת הממשלה המקומית בלחימה במלחמת אזרחים.  להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון של מדינת אוהיו בארצות-הברית קבע כי לעורכי-דין מותר לפרסם את עצמם באמצעות משלוח הודעות טקסט (SMS). כללי ההתנהגות של לשכת עורכי-הדין במדינה אוסרים על פרסומת או קידום ישיר בין עורכי-דין ללקוחות פוטנציאליים, אך לפי ההחלטה האחרונה הודעות SMS אינן נחשבות לכאלו. השאלה התעוררה לאחר שכמה משרדי עורכי-דין המתמחים בנזיקין שלחו פרסומות לאנשים שהיו מעורבים בתאונות דרכים ושמספרי הטלפון שלהם הופיעו בדו"חות משטרה. מבקרי ההחלטה טוענים כי היא פותחת פתח לחדירה משמעותית לפרטיות, וכי הקביעה שהודעות טקסט אינה בגדר תקשורת "ישירה" בין עורך-דין ללקוח פוטנציאלי אינה נכונה עובדתית. להמשיך לקרוא ←

 לפי החוק במדינת וושינגטון, תקופת ההתיישנות לתביעות בגין רשלנות רפואית היא שלוש שנים מעת המעשה הרשלני, או שנה מעת הגילוי של המעשה הרשלני. חריג להסדר ההתיישנות הוא עוולות שנעשו כלפי קטינים, שלגבם אין התיישנות, אלא אם כן מדובר בנזק שנגרם במהלך טיפול רפואי. בפסק-הדין Schroeder v. Weighall שהובא לבית-המשפט העליון של וושינגטון, נער עבר בדיקת MRI תקינה כאשר היה בן 9, ובבדיקה נוספת שבוצעה בגיל 17 נתגלה נזק מוחי. הנער הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בגיל 19, ומכיוון שתקופת ההתיישנות מחושבת כולל תקופת הקטינות, תביעתו נדחתה. בית-המשפט העליון קבע כי החוק המכליל בחישוב תקופת ההתיישנות את שנותיו של תובע כקטין, בעוולות של רשלנות רפואית בלבד, אינו חוקתי וסותר את סעיף 12 לחוקת המדינה האוסר על אי-שוויון במתן חסינות או הגנה לאנשים או אוכלוסיות מסוימות.

להמשיך לקרוא ←

 ועדת המשפט של הסנאט בארצות-הברית אישרה השבוע את הצעת החוק Smarter Sentencing Act of 2013 לצמצום עונשי המינימום. מטרתו המרכזית של החוק היא לאפשר גמישות רבה יותר לבתי-המשפט בעת מתן גזר-דין לעבריינים המורשעים בשימוש בסמים מסוכנים, וזאת באמצעות הפחתה במחצית של זמן מאסר החובה המינימלי. בנוסף לכך, אושרו סעיפים נוספים הקובעים עונש מינימלי של 5 שנות מאסר לעבירות מין; ועונש מינימלי של 10 שנות מאסר לעבירות אלימות בתוך המשפחה המסתיימות במותו של הקורבן. סנאטורים וגופים נוספים אשר התנגדו להצעת החוק טענו כי ההחלטה לצרף לחוק את העבירות הנוספות, מעבר לשימוש בסמים, חורגת ממטרת החוק ואינה מועילה להגנה על הקורבנות. "עדיין לא מוסכם מהן ההשפעות של עונשים מינימליים על הכרעות-דין וגזרי-דין של בתי-משפט", מסכמת לאורה מרפי, יושבת-ראש העמותה האמריקנית לזכויות אדם (ACLU).

להמשיך לקרוא ←

 שופטי בית-משפט בדלאוור (Delaware Court of Chancery) עתרו לבית-המשפט העליון האמריקאי בבקשה לבטל החלטה שניתנה בחודש אוקטובר על-ידי בית-המשפט הפדראלי לערעורים (3rd. Cir.), לפיה תוכנית שיזם המחוקק בדלאוור פוגעת בזכות הגישה להליכים בבתי-משפט. לטענת העותרים, מטרת התוכנית היא כי השופטים ישמעו סכסוכים עסקיים בדלתיים סגורות, בכדי לאחד בין היתרונות של הליך בוררות למוניטין של המומחיות העסקית של שופטי בית-המשפט בדלאוור. כל זאת כדי להתמודד עם האיום על האטרקטיביות של בתי-דין לבוררות מחוץ לארה"ב, שמהווים אלטרנטיבה זולה ופחות מסוכנת עבור חברות רב-לאומיות.  להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: מתי גולדברג "צו איסור פרסום בעידן האינטרנט – האם עדיין רלוונטי?" אתר משפט ועסקים (2014) idclawreview.org/2014/01/29/blogpost-20140129-goldberg.

בחודשים האחרונים געשה הרשת לנוכח הידיעה כי זמר מפורסם קיים לכאורה יחסי מין עם קטינה. למרות צו איסור פרסום שהוטל על שמו של הזמר ועל פרטים נוספים בפרשה, הרשתות החברתיות הוצפו בפרסומים של תמונתו, דבר שהכשיל גם את כלי התקשורת המסורתיים לפרסם בטעות את שמו (וראו, למשל, יהונתן קלינגר "אז בא לכם להריץ דאחקות על הזמר? איפה עובר הגבול?"). מקרה זה החזיר שוב למרכז השיח הציבורי-משפטי את הסוגייה בדבר נחיצות צו איסור הפרסום בעידן האינטרנט וזרימת המידע החופשי, והאם בכלל ניתן לאכוף אותו? כדי לענות על שאלה זו, אסביר תחילה מהו צו איסור פרסום ומהם השיקולים להענקתו; לאחר מכן אתייחס לסוגיית אכיפת עבירות פליליות ברשת האינטרנט בכלל, ובעניין צו איסור הפרסום בפרט; בהמשך, אציג סיבות מדוע יש להשאיר את צו האיסור על כנו, וכנגדם סיבות התומכת בשינוי הכללים הקיימים; לאור ממצאים אלו, אציע, לבסוף, כי יש לצמצם את מתן צווי איסור הפרסום למינימום הנדרש, ובעיקר כאשר מדובר בדמויות ציבוריות; כמו כן, אתייחס להצעת החוק בנושא צו איסור פרסום שנדונה לאחרונה בכנסת.  להמשיך לקרוא ←

חופש דת

 בפעם הראשונה בצרפת הרשיע בית-המשפט אישה שלבשה בורקה והסתירה את כל פניה, ודחה את הטענה לפיה החוק השנוי במחלוקת שאוסר זאת אינו חוקתי. בא-כוחה של האישה טען שהחוק פוגע בחופש הדת ומפלה את המוסלמים במדינה, אך בית-המשפט דחה את טענתו, שכן העניין כבר הוכרע בעבר על-ידי הטריבונל החוקתי בצרפת שאישר את החוק. עם זאת, בקרוב צפוי בית-המשפט האירופי לזכויות אדם להכריע האם החוק הצרפתי חוקתי או פוגע בזכויות לחופש הדת, חופש הביטוי ומפר את האיסור על אפליה. להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: אלכס פלדשר "השתלת איברים בישראל – הדין המצוי והרצוי" אתר משפט ועסקים (2014) idclawreview.org/2014/01/24/blogpost-20140124-feldsher.

המצב החוקי כיום בישראל בנוגע להשתלות איברים מביא לגזר-דין מוות לחולים רבים, לאור המחסור החמור ההולך וגובר של איברים להשתלה. המחסור נובע הן מהגידול בביקוש לאיברים, הנגרם כתוצאה מהתפתחות החיובית בטכנולוגיה המאפשרת להנציל יותר איברים, והן מהגידול בתוחלת החיים; ומנגד קיים קיטון בהיצע האיברים בארץ, כתוצאה מחקיקה בשנים האחרונות אשר מגבילה את אפשרויות תרומת האיברים. כפועל יוצא, רבים מבקשים לבצע השתלות מחוץ למדינה, דבר המצריך ממון רב ויוצר אי-שוויון בין החולים. לצורך פתרון בעיית המחסור נדרשת חקיקה אשר תייצר תמריצים חיוביים להסכמה לתרומת איברים. פתרון הבעיה ימנע חוסר שוויון בהקצאת איברים ובקבלתם, יציל חיים, והכי חשוב – יתאים את המצב כיום למציאות הקשה, בה היצע האיברים להשתלה אינו מדביק את הביקוש לאיברים להשתלה. ברשימה זו אציג את הרקע לבעיה, המצב המשפטי בארץ ובעולם, וכן פתרונות קיימים ואפשריים. להמשיך לקרוא ←

 בעניין R v. Registrar General of Births, Deaths and Marriages פסק בית-המשפט העליון של בריטניה כי סיינטולוגיה היא דת, וככזו הכנסייה הסיינטולוגית יכולה להירשם כעורכת טקסי נישואים. הערעור עסק בשאלה האם הכנסייה הסיינטולוגית היא מקום של מפגש לפולחן דתי, אשר רק בו יכול להתקיים טקס נישואים תקף. בית-המשפט פסק כי מעולם לא הייתה הגדרה משפטית אוניברסלית לדת במשפט האנגלי, ובהתחשב במגוון הרחב של דתות, בשינויים בחברה ובקשרים המשפטיים בין הדת לחברה, על בית-המשפט לפרש את החוק בהתאם לרוחה העכשווית של הדת.  להמשיך לקרוא ←