אתר משפט ועסקים

 ועדת המשפט של הסנאט בארצות-הברית אישרה השבוע את הצעת החוק Smarter Sentencing Act of 2013 לצמצום עונשי המינימום. מטרתו המרכזית של החוק היא לאפשר גמישות רבה יותר לבתי-המשפט בעת מתן גזר-דין לעבריינים המורשעים בשימוש בסמים מסוכנים, וזאת באמצעות הפחתה במחצית של זמן מאסר החובה המינימלי. בנוסף לכך, אושרו סעיפים נוספים הקובעים עונש מינימלי של 5 שנות מאסר לעבירות מין; ועונש מינימלי של 10 שנות מאסר לעבירות אלימות בתוך המשפחה המסתיימות במותו של הקורבן. סנאטורים וגופים נוספים אשר התנגדו להצעת החוק טענו כי ההחלטה לצרף לחוק את העבירות הנוספות, מעבר לשימוש בסמים, חורגת ממטרת החוק ואינה מועילה להגנה על הקורבנות. "עדיין לא מוסכם מהן ההשפעות של עונשים מינימליים על הכרעות-דין וגזרי-דין של בתי-משפט", מסכמת לאורה מרפי, יושבת-ראש העמותה האמריקנית לזכויות אדם (ACLU).

להמשיך לקרוא ←

 שופטי בית-משפט בדלאוור (Delaware Court of Chancery) עתרו לבית-המשפט העליון האמריקאי בבקשה לבטל החלטה שניתנה בחודש אוקטובר על-ידי בית-המשפט הפדראלי לערעורים (3rd. Cir.), לפיה תוכנית שיזם המחוקק בדלאוור פוגעת בזכות הגישה להליכים בבתי-משפט. לטענת העותרים, מטרת התוכנית היא כי השופטים ישמעו סכסוכים עסקיים בדלתיים סגורות, בכדי לאחד בין היתרונות של הליך בוררות למוניטין של המומחיות העסקית של שופטי בית-המשפט בדלאוור. כל זאת כדי להתמודד עם האיום על האטרקטיביות של בתי-דין לבוררות מחוץ לארה"ב, שמהווים אלטרנטיבה זולה ופחות מסוכנת עבור חברות רב-לאומיות.  להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: מתי גולדברג "צו איסור פרסום בעידן האינטרנט – האם עדיין רלוונטי?" אתר משפט ועסקים (2014) idclawreview.org/2014/01/29/blogpost-20140129-goldberg.

בחודשים האחרונים געשה הרשת לנוכח הידיעה כי זמר מפורסם קיים לכאורה יחסי מין עם קטינה. למרות צו איסור פרסום שהוטל על שמו של הזמר ועל פרטים נוספים בפרשה, הרשתות החברתיות הוצפו בפרסומים של תמונתו, דבר שהכשיל גם את כלי התקשורת המסורתיים לפרסם בטעות את שמו (וראו, למשל, יהונתן קלינגר "אז בא לכם להריץ דאחקות על הזמר? איפה עובר הגבול?"). מקרה זה החזיר שוב למרכז השיח הציבורי-משפטי את הסוגייה בדבר נחיצות צו איסור הפרסום בעידן האינטרנט וזרימת המידע החופשי, והאם בכלל ניתן לאכוף אותו? כדי לענות על שאלה זו, אסביר תחילה מהו צו איסור פרסום ומהם השיקולים להענקתו; לאחר מכן אתייחס לסוגיית אכיפת עבירות פליליות ברשת האינטרנט בכלל, ובעניין צו איסור הפרסום בפרט; בהמשך, אציג סיבות מדוע יש להשאיר את צו האיסור על כנו, וכנגדם סיבות התומכת בשינוי הכללים הקיימים; לאור ממצאים אלו, אציע, לבסוף, כי יש לצמצם את מתן צווי איסור הפרסום למינימום הנדרש, ובעיקר כאשר מדובר בדמויות ציבוריות; כמו כן, אתייחס להצעת החוק בנושא צו איסור פרסום שנדונה לאחרונה בכנסת.  להמשיך לקרוא ←

חופש דת

 בפעם הראשונה בצרפת הרשיע בית-המשפט אישה שלבשה בורקה והסתירה את כל פניה, ודחה את הטענה לפיה החוק השנוי במחלוקת שאוסר זאת אינו חוקתי. בא-כוחה של האישה טען שהחוק פוגע בחופש הדת ומפלה את המוסלמים במדינה, אך בית-המשפט דחה את טענתו, שכן העניין כבר הוכרע בעבר על-ידי הטריבונל החוקתי בצרפת שאישר את החוק. עם זאת, בקרוב צפוי בית-המשפט האירופי לזכויות אדם להכריע האם החוק הצרפתי חוקתי או פוגע בזכויות לחופש הדת, חופש הביטוי ומפר את האיסור על אפליה. להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: אלכס פלדשר "השתלת איברים בישראל – הדין המצוי והרצוי" אתר משפט ועסקים (2014) idclawreview.org/2014/01/24/blogpost-20140124-feldsher.

המצב החוקי כיום בישראל בנוגע להשתלות איברים מביא לגזר-דין מוות לחולים רבים, לאור המחסור החמור ההולך וגובר של איברים להשתלה. המחסור נובע הן מהגידול בביקוש לאיברים, הנגרם כתוצאה מהתפתחות החיובית בטכנולוגיה המאפשרת להנציל יותר איברים, והן מהגידול בתוחלת החיים; ומנגד קיים קיטון בהיצע האיברים בארץ, כתוצאה מחקיקה בשנים האחרונות אשר מגבילה את אפשרויות תרומת האיברים. כפועל יוצא, רבים מבקשים לבצע השתלות מחוץ למדינה, דבר המצריך ממון רב ויוצר אי-שוויון בין החולים. לצורך פתרון בעיית המחסור נדרשת חקיקה אשר תייצר תמריצים חיוביים להסכמה לתרומת איברים. פתרון הבעיה ימנע חוסר שוויון בהקצאת איברים ובקבלתם, יציל חיים, והכי חשוב – יתאים את המצב כיום למציאות הקשה, בה היצע האיברים להשתלה אינו מדביק את הביקוש לאיברים להשתלה. ברשימה זו אציג את הרקע לבעיה, המצב המשפטי בארץ ובעולם, וכן פתרונות קיימים ואפשריים. להמשיך לקרוא ←

 בעניין R v. Registrar General of Births, Deaths and Marriages פסק בית-המשפט העליון של בריטניה כי סיינטולוגיה היא דת, וככזו הכנסייה הסיינטולוגית יכולה להירשם כעורכת טקסי נישואים. הערעור עסק בשאלה האם הכנסייה הסיינטולוגית היא מקום של מפגש לפולחן דתי, אשר רק בו יכול להתקיים טקס נישואים תקף. בית-המשפט פסק כי מעולם לא הייתה הגדרה משפטית אוניברסלית לדת במשפט האנגלי, ובהתחשב במגוון הרחב של דתות, בשינויים בחברה ובקשרים המשפטיים בין הדת לחברה, על בית-המשפט לפרש את החוק בהתאם לרוחה העכשווית של הדת.  להמשיך לקרוא ←

 דב פוקס (University of San Diego) בוחן במאמרו "Interest Creep" את הדרך שבה אינטרסים ממשלתיים וחברתיים משפיעים על ההלכה הפסוקה. לדבריו, אינטרסים אלו לא נבחנים בקפדנות דומה לזכויות העומדות מולם, דבר העלול להוביל לחוסר הבנה ולניתוח לא נכון של האינטרסים בפסיקה. פוקס מדגים את התופעה באמצעות ניתוח של אינטרס המדינה ברעיון ה"חיים הפוטנציאליים", המוכר מאז פרשת Roe v. Wade, והשפעתו על תחומים עכשוויים של הפלות, בחירת יילוד וסוגיות הנוגעות לשימוש בתאי גזע.  להמשיך לקרוא ←

 משפטם של החשודים ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, ראפיק אל-חרירי, נפתח בימים אלו בטריבונל בינלאומי מיוחד בהאג. בשנת 2011 צוות חקירה מיוחד של האו"ם הוציא צווים נגד ארבעה חשודים מארגון החיזבאללה. באופן חסר תקדים, השופט דיוויד רה החליט לפתוח את משפטם של החשודים ללא נוכחותכם בבית-המשפט, בטענה שמוצו כל המאמצים לעצרם ולהביאם לבית-המשפט. זוהי הפעם הראשונה בה חברים בארגון טרור נשפטים בטריבונל בינלאומי, והפעם ראשונה מאז משפטי נירנברג בה המשפט מתקיים ללא נוכחות החשודים. לפיכך, השופט רה החליט שעל המשפט להתקדם בהנחה שהחשודים לא מודים באשמה ועל התביעה יוטל להוכיח אשם מעל לכל ספק סביר. בשנת 2005 נרצח אל-חרירי, אירוע שהוביל לקרע בין האוכלוסייה הסונית והשיעית בלבנון. בית-המשפט צפוי לשמוע מעל ל-500 עדים והמשפט עלול להימשך שנים.

להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: נחמיה אבנרי "משפט ציבורי ומשפט הציבור" אתר משפט ועסקים (2014) idclawreview.org/2014/01/15/blogpost-20140115-avneri.

הערת פסיקה בעקבות בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר (פורסם בנבו, 14.10.2013)

הקדמה

באוקטובר 2013 נערכו בחירות לרשויות המקומיות. בתקופה שלפני הבחירות נדרש בית-המשפט העליון לשאלת כשירותם של ראשי העיריות המכהנים ברמת השרון ובנצרת עילית, יצחק רוכברגר ושמעון גפסו, להמשיך לכהן כראשי רשויות מקומיות, ולהגיש את מועמדותם להיבחר לתפקיד מחדש, לאחר שהוגשו נגדם כתבי-אישום פליליים. להמשיך לקרוא ←

 לאחרונה נתקלים יותר ויותר ממשתמשי אתר YouTube בהודעה הבאה: "This video is no longer available due to a copyright claim". התפשטות התופעה מתרחשת משום שאתרי הווידאו הפופולריים הרחיבו את שימושם בתוכנת זיהוי המאתרת קבצים המפרים זכויות יוצרים שנקראת Contact ID. התוכנה מאפשרת לבעלי זכויות יוצרים לאתר קבצי וידאו שמפרים את זכויותיהם. ברגע שמזוהה הפרה שכזו יש בידי בעל זכויות היוצרים שלוש אפשרויות: האחת, להפיק רווח מהימצאות הווידאו ב-YouTube, למשל על-ידי הצמדת פרסומות לסרטון; השנייה, לעקוב אחר סטטיסטיקת הצפיות של הווידאו, ללא מניעת צפייה בסרטון; השלישית, חסימת השימוש בווידאו – בין באמצעות חסימה מוחלטת, חסימת השידור במדינות מסוימות והשתקת הקול של הסרטון. אחת הביקורות העיקריות על פעילות זו מופנית מכיוון משתמשי YouTube. משתמשים אלו, כאשר מואשמים בהפרת זכויות יוצרים, כפופים להשלכות מידיות שיכולות להגיע עד להשבתת ערוץ ה-YouTube שלהם.

להמשיך לקרוא ←