אתר משפט ועסקים

 בעניין Great Hill v. SIG בית-המשפט בדלאוור (Delaware Chancery Court) קבע שבעת רכישה של חברה אחרת, החברה הרוכשת מקבלת שליטה משפטית על פרטי התקשורת בין החברה הנרכשת לבין בא-כוחה. למעשה, הלכה זו מבטלת את החיסיון על תקשורת עורך-דין-לקוח במקרים הללו. במקרה דנן, המידע איפשר לחברה הרוכשת להגיש תביעה נגד בעלי השליטה הקודמים של החברה הנרכשת, לאחר שהם גרמו לה להיכנס לעסקת המיזוג במרמה.  להמשיך לקרוא ←

 דו"ח חדש שהוציא משרד המשפטים בארצות-הברית מגלה כי גילם הממוצע של מבצעי העבירות בהווה גבוה מגילם הממוצע מבעבר. בעוד שכיום הגיל הממוצע של הנעצרים בגין עבירות הוא 32, בשנת 1990 הגיל הממוצע היה 28. אנשי אקדמיה טוענים כי הדבר לא נובע מהתבגרותה הכללית של האוכלוסייה, אלא שמדובר באנשים אשר מתקשים לצאת ממעגל הפשיעה, נכנסים ויוצאים מהכלא באופן תדיר, ובכך גורמים לממוצע הגילאים לעלות. בנוסף לכך עולה מהדו"ח כי חלה עלייה גם בנתונים נוספים: כך, למשל, אחוז הנעצרים יותר מפעם אחת עלה מ-68% ל-75%, ואחוז הנשים אשר מעורבות בפשיעה עלה מ-14% ל-17%.   להמשיך לקרוא ←

 בעניין Ligon v. City of New York בית-המשפט לערעורים (2^nd Circ.) קבע כי תכנית האכיפה "עצור וחפש" של משטרת ניו-יורק, אשר מאפשרת לשוטרים לעצור אנשים במקומות ציבוריים ללא עילה מיוחדת, ולחפש בכליהם אחר כלי-נשק, מתבצעת בצורה שמפלה בין אזרחים על בסיס גזעם. לפיכך, נמצא כי התכנית פוגעת בתיקון הרביעי המגן על אזרחים מפני חיפושים בלתי-סבירים. בכך, בית-המשפט קיבל את קביעתה של הערכאה הראשונה, לרבות דרישותיה להגביר את הבקרה על השוטרים המבצעים חיפושים, ולשדרג את האימונים שלהם במטרה לעקור מן השורש את הגזענות בקרב השוטרים המחפשים. פסיקה זו, בדומה להלכת בן-חיים הישראלית, מיועדת להגביר את הביקורת השיפוטית על העבודה המשטרתית, במטרה להגן על אזרחים ולהבטיח את זכותם להליך הוגן. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון בפלורידה פסק לאחרונה בעניין T.M.H. v. D.M.T. כי לאישה אשר תרמה ביצית לבת-זוגה מוקנית זכות להורות, גם לאחר שבנות-הזוג נפרדו. על-פי הפרשנות המקובלת של חוק קביעת ההורות במדינה, חזקה על מי שתרם חומר גנטי (ביצית או זרע) כי הוא מוותר על הזכות להורות, אלא אם כן מדובר בזוג הטרוסקסואלי אשר מתכנן לגדל את הילד ביחד. בית-המשפט העליון קבע כי חלקים מהחוק אינם חוקתיים מכיוון שהם מפלים בין זוגות על בסיס מיני, ולכן יש לפרש את החוק כך שכל בת-זוג תוכל ליהנות מהזכות להורות.  להמשיך לקרוא ←

 ארגון Human Rights Watch) HRW) ואוניברסיטת "סטון הול" פרסמו דו"ח הבוחן את הקשיים שיצרה תכנית המקלט המדיני בארצות-הברית. לפי חוק ההגירה והאזרחות (INA), רפורמת ההגירה הבלתי-חוקית וחוק אחריות ההגירה, מבקשי מקלט אינם זכאים לאישורי עבודה ולהטבות ציבוריות כלשהן. הדו"ח מציין כי ארצות-הברית היא המדינה המפותחת היחידה השוללת זכויות אלו למבקשי מקלט. עוד נכתב בדו"ח שהחוק בארצות-הברית לא עומד בסטנדרטים הבינלאומיים לזכויות אדם למבקשי מקלט. לאור הפגיעות והצרכים של מבקשי מקלט, הדו"ח מציע לתקן את חוק ההגירה הלאומי כך שיוסר המכשול התעסוקתי למבקשי מקלט. להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: יוסף זהר "זכות הייצוג במערכת משפט מבוססות הודאות" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/12/24/blogpost-20131224-yosefzohar.

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט." (ישעיה נט טו)

"מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה." (משנה, סנהדרין צז, א)

הקדמה

נהוג לומר על זכות הייצוג כי היא הזכות החשובה ביותר לנאשם בהליך הפלילי, שכן המימוש של כל שאר הזכויות בהליך הפלילי תלוי בכך שהאיש מיוצג. אם לא יהיה מיוצג, לא יהיה מודע לקיומן של שאר הזכויות, וגם אם יהיה מודע – לא ידע כיצד לממש אותן. ההגנה על זכות הייצוג נתפסת כמשרתת "אינטרסים ציבוריים חשובים, כגון: שיפור יכולתם של גורמי האכיפה ובתי המשפט להגיע לחקר האמת, הוגנות ההליך, טוהר ההליך השיפוטי ומניעת (או לכל הפחות הפחתת) הסיכון לטעויות ולהרשעות שווא". ברשימה זו אטען כי במערכת משפט מבוססת הוֹדאות, מימוש זכות הייצוג באמצעות סנגורים ציבוריים מעצים תהליכים החותרים תחת אינטרסים ציבוריים אלו. אסקור כמה מגמות בהלכים פליליים בישראל, אציע הסבר הכורך אותן יחדיו, ולבסוף אבחן את השפעת הסנגוריה הציבורית על כיוונן ועוצמתן של תופעות אלה.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית הסכים לדון בעניין Hall v. Florida בתיקו של אסיר שנטען לגביו כי מגבלתו האינטלקטואלית פוטרת אותו מגזר-דין מוות בגין רצח ואונס שביצע בשנת 1978. פסיקת בית-המשפט העליון עתידה לבאר את השאלה שנותרה פתוחה מאז פסיקתו לפני כעשור בעניין Atkins v. Virginia, והיא כיצד לקבוע האם אסיר הלוקה בשכלו במידה קשה דיה פטור מגזר-דין מוות. הפסיקה הקודמת, משנת 2002, קבעה כי  מדינות לא יוכלו להטיל גזר-דין מוות על בעלי פיגור שכלי, שכן הדבר עלול להוביל להרשעות שגויות, אך ההחלטה הותירה בידי המדינות עצמן להגדיר את הקריטריונים כיצד יאובחן אותו פיגור. מאז, כשלו מדינות רבות המטילות גזר-דין מוות בבניית מבחן שיכיל קריטריונים המתאימים לרצון בית-המשפט העליון. כעת נושאים רבים את עיניהם לפסיקת השופטים, במה שמסתמן כאתגר המשפטי החשוב ביותר בתחום עונשי המוות מזה שנים.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט המחוזי בירושלים אישר לאחרונה הסכם פשרה תקדימי בין האוניברסיטה העברית לבין שני מוציאים לאור, מוסד ביאליק והוצאת שוקן. ההסכם מעגן הכרה משותפת במרבית העקרונות שהותוו במסמך "שימוש הוגן בהשכלה גבוהה", אשר גובש בפרויקט שמטרתו לסייע בהנגשת חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים בקרב מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. כך, למשל, לסטודנטים הרשומים לקורסים תתאפשר גישה לקטעי ספרים ומאמרים שלמים באתרי הקורסים לתקופה קצובה , וכן יודפסו ויימכרו מקראות על-פי דרישה.  להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט לערעורים של ניו-ג'רזי פסק כי הגבלה על עברייני מין משוחררים מלהצטרף לרשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, טוויטר, או לינקדין, אינה פוגעת בזכות חוקתית. על-פי פסיקת בית-המשפט, מדיניות המגבילה את השימוש באינטרנט של עברייני מין שסיימו לרצות את עונשם היא אמצעי זהירות סביר שנועד למנוע מהם ליצור קשר אינטרנטי עם קטינים. לדברי השופטים, המטרה אינה להגלות את עברייני המין מהאינטרנט כלל, אלא רק להרחיקם ממקומות "מועדים לפורענות".  להמשיך לקרוא ←