אתר משפט ועסקים

 דב פוקס (University of San Diego) בוחן במאמרו "Interest Creep" את הדרך שבה אינטרסים ממשלתיים וחברתיים משפיעים על ההלכה הפסוקה. לדבריו, אינטרסים אלו לא נבחנים בקפדנות דומה לזכויות העומדות מולם, דבר העלול להוביל לחוסר הבנה ולניתוח לא נכון של האינטרסים בפסיקה. פוקס מדגים את התופעה באמצעות ניתוח של אינטרס המדינה ברעיון ה"חיים הפוטנציאליים", המוכר מאז פרשת Roe v. Wade, והשפעתו על תחומים עכשוויים של הפלות, בחירת יילוד וסוגיות הנוגעות לשימוש בתאי גזע.  להמשיך לקרוא ←

 משפטם של החשודים ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, ראפיק אל-חרירי, נפתח בימים אלו בטריבונל בינלאומי מיוחד בהאג. בשנת 2011 צוות חקירה מיוחד של האו"ם הוציא צווים נגד ארבעה חשודים מארגון החיזבאללה. באופן חסר תקדים, השופט דיוויד רה החליט לפתוח את משפטם של החשודים ללא נוכחותכם בבית-המשפט, בטענה שמוצו כל המאמצים לעצרם ולהביאם לבית-המשפט. זוהי הפעם הראשונה בה חברים בארגון טרור נשפטים בטריבונל בינלאומי, והפעם ראשונה מאז משפטי נירנברג בה המשפט מתקיים ללא נוכחות החשודים. לפיכך, השופט רה החליט שעל המשפט להתקדם בהנחה שהחשודים לא מודים באשמה ועל התביעה יוטל להוכיח אשם מעל לכל ספק סביר. בשנת 2005 נרצח אל-חרירי, אירוע שהוביל לקרע בין האוכלוסייה הסונית והשיעית בלבנון. בית-המשפט צפוי לשמוע מעל ל-500 עדים והמשפט עלול להימשך שנים.

להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: נחמיה אבנרי "משפט ציבורי ומשפט הציבור" אתר משפט ועסקים (2014) idclawreview.org/2014/01/15/blogpost-20140115-avneri.

הערת פסיקה בעקבות בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר (פורסם בנבו, 14.10.2013)

הקדמה

באוקטובר 2013 נערכו בחירות לרשויות המקומיות. בתקופה שלפני הבחירות נדרש בית-המשפט העליון לשאלת כשירותם של ראשי העיריות המכהנים ברמת השרון ובנצרת עילית, יצחק רוכברגר ושמעון גפסו, להמשיך לכהן כראשי רשויות מקומיות, ולהגיש את מועמדותם להיבחר לתפקיד מחדש, לאחר שהוגשו נגדם כתבי-אישום פליליים. להמשיך לקרוא ←

 לאחרונה נתקלים יותר ויותר ממשתמשי אתר YouTube בהודעה הבאה: "This video is no longer available due to a copyright claim". התפשטות התופעה מתרחשת משום שאתרי הווידאו הפופולריים הרחיבו את שימושם בתוכנת זיהוי המאתרת קבצים המפרים זכויות יוצרים שנקראת Contact ID. התוכנה מאפשרת לבעלי זכויות יוצרים לאתר קבצי וידאו שמפרים את זכויותיהם. ברגע שמזוהה הפרה שכזו יש בידי בעל זכויות היוצרים שלוש אפשרויות: האחת, להפיק רווח מהימצאות הווידאו ב-YouTube, למשל על-ידי הצמדת פרסומות לסרטון; השנייה, לעקוב אחר סטטיסטיקת הצפיות של הווידאו, ללא מניעת צפייה בסרטון; השלישית, חסימת השימוש בווידאו – בין באמצעות חסימה מוחלטת, חסימת השידור במדינות מסוימות והשתקת הקול של הסרטון. אחת הביקורות העיקריות על פעילות זו מופנית מכיוון משתמשי YouTube. משתמשים אלו, כאשר מואשמים בהפרת זכויות יוצרים, כפופים להשלכות מידיות שיכולות להגיע עד להשבתת ערוץ ה-YouTube שלהם.

להמשיך לקרוא ←

 בעניין Great Hill v. SIG בית-המשפט בדלאוור (Delaware Chancery Court) קבע שבעת רכישה של חברה אחרת, החברה הרוכשת מקבלת שליטה משפטית על פרטי התקשורת בין החברה הנרכשת לבין בא-כוחה. למעשה, הלכה זו מבטלת את החיסיון על תקשורת עורך-דין-לקוח במקרים הללו. במקרה דנן, המידע איפשר לחברה הרוכשת להגיש תביעה נגד בעלי השליטה הקודמים של החברה הנרכשת, לאחר שהם גרמו לה להיכנס לעסקת המיזוג במרמה.  להמשיך לקרוא ←

 דו"ח חדש שהוציא משרד המשפטים בארצות-הברית מגלה כי גילם הממוצע של מבצעי העבירות בהווה גבוה מגילם הממוצע מבעבר. בעוד שכיום הגיל הממוצע של הנעצרים בגין עבירות הוא 32, בשנת 1990 הגיל הממוצע היה 28. אנשי אקדמיה טוענים כי הדבר לא נובע מהתבגרותה הכללית של האוכלוסייה, אלא שמדובר באנשים אשר מתקשים לצאת ממעגל הפשיעה, נכנסים ויוצאים מהכלא באופן תדיר, ובכך גורמים לממוצע הגילאים לעלות. בנוסף לכך עולה מהדו"ח כי חלה עלייה גם בנתונים נוספים: כך, למשל, אחוז הנעצרים יותר מפעם אחת עלה מ-68% ל-75%, ואחוז הנשים אשר מעורבות בפשיעה עלה מ-14% ל-17%.   להמשיך לקרוא ←

 בעניין Ligon v. City of New York בית-המשפט לערעורים (2^nd Circ.) קבע כי תכנית האכיפה "עצור וחפש" של משטרת ניו-יורק, אשר מאפשרת לשוטרים לעצור אנשים במקומות ציבוריים ללא עילה מיוחדת, ולחפש בכליהם אחר כלי-נשק, מתבצעת בצורה שמפלה בין אזרחים על בסיס גזעם. לפיכך, נמצא כי התכנית פוגעת בתיקון הרביעי המגן על אזרחים מפני חיפושים בלתי-סבירים. בכך, בית-המשפט קיבל את קביעתה של הערכאה הראשונה, לרבות דרישותיה להגביר את הבקרה על השוטרים המבצעים חיפושים, ולשדרג את האימונים שלהם במטרה לעקור מן השורש את הגזענות בקרב השוטרים המחפשים. פסיקה זו, בדומה להלכת בן-חיים הישראלית, מיועדת להגביר את הביקורת השיפוטית על העבודה המשטרתית, במטרה להגן על אזרחים ולהבטיח את זכותם להליך הוגן. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון בפלורידה פסק לאחרונה בעניין T.M.H. v. D.M.T. כי לאישה אשר תרמה ביצית לבת-זוגה מוקנית זכות להורות, גם לאחר שבנות-הזוג נפרדו. על-פי הפרשנות המקובלת של חוק קביעת ההורות במדינה, חזקה על מי שתרם חומר גנטי (ביצית או זרע) כי הוא מוותר על הזכות להורות, אלא אם כן מדובר בזוג הטרוסקסואלי אשר מתכנן לגדל את הילד ביחד. בית-המשפט העליון קבע כי חלקים מהחוק אינם חוקתיים מכיוון שהם מפלים בין זוגות על בסיס מיני, ולכן יש לפרש את החוק כך שכל בת-זוג תוכל ליהנות מהזכות להורות.  להמשיך לקרוא ←

 ארגון Human Rights Watch) HRW) ואוניברסיטת "סטון הול" פרסמו דו"ח הבוחן את הקשיים שיצרה תכנית המקלט המדיני בארצות-הברית. לפי חוק ההגירה והאזרחות (INA), רפורמת ההגירה הבלתי-חוקית וחוק אחריות ההגירה, מבקשי מקלט אינם זכאים לאישורי עבודה ולהטבות ציבוריות כלשהן. הדו"ח מציין כי ארצות-הברית היא המדינה המפותחת היחידה השוללת זכויות אלו למבקשי מקלט. עוד נכתב בדו"ח שהחוק בארצות-הברית לא עומד בסטנדרטים הבינלאומיים לזכויות אדם למבקשי מקלט. לאור הפגיעות והצרכים של מבקשי מקלט, הדו"ח מציע לתקן את חוק ההגירה הלאומי כך שיוסר המכשול התעסוקתי למבקשי מקלט. להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: יוסף זהר "זכות הייצוג במערכת משפט מבוססות הודאות" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/12/24/blogpost-20131224-yosefzohar.

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט." (ישעיה נט טו)

"מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה." (משנה, סנהדרין צז, א)

הקדמה

נהוג לומר על זכות הייצוג כי היא הזכות החשובה ביותר לנאשם בהליך הפלילי, שכן המימוש של כל שאר הזכויות בהליך הפלילי תלוי בכך שהאיש מיוצג. אם לא יהיה מיוצג, לא יהיה מודע לקיומן של שאר הזכויות, וגם אם יהיה מודע – לא ידע כיצד לממש אותן. ההגנה על זכות הייצוג נתפסת כמשרתת "אינטרסים ציבוריים חשובים, כגון: שיפור יכולתם של גורמי האכיפה ובתי המשפט להגיע לחקר האמת, הוגנות ההליך, טוהר ההליך השיפוטי ומניעת (או לכל הפחות הפחתת) הסיכון לטעויות ולהרשעות שווא". ברשימה זו אטען כי במערכת משפט מבוססת הוֹדאות, מימוש זכות הייצוג באמצעות סנגורים ציבוריים מעצים תהליכים החותרים תחת אינטרסים ציבוריים אלו. אסקור כמה מגמות בהלכים פליליים בישראל, אציע הסבר הכורך אותן יחדיו, ולבסוף אבחן את השפעת הסנגוריה הציבורית על כיוונן ועוצמתן של תופעות אלה.

להמשיך לקרוא ←