אתר משפט ועסקים

מאמר זה מתמודד עם שאלת שקלולם של יחסים מחוץ לנישואים במסגרת חלוקת הרכוש המשפחתי. בשלהי שנות השבעים ניתנה הלכה אחת, בלתי-מנומקת, שקבעה כי יחסים אלה אינם שיקול רלוונטי בחלוקת הרכוש. ההלכות הבאות אחריה יצאו ידי חובתן בהפניה אליה, ולא מצאו לנכון לקיים דיון כלשהו בשיקולים השונים הקיימים בסוגיה. מאמר זה מבקש להשלים חלל זה ולעיין מחדש בסוגיה זו. לשם כך המאמר מנתח את הבסיסים התיאורטיים של הלכת השיתוף, של הסדר איזון המשאבים, של שיטת המשפט העברי ושל שיטת המשפט האמריקאית בהקשר של חלוקת הרכוש, ובכלל זה את התייחסותן של השיטות השונות ליחסים מחוץ לנישואים. המאמר מעלה ספקות אם עמדתה הנחרצת של הפסיקה הישראלית קוהרנטית עם הבסיס התיאורטי של הלכת השיתוף ועם הבסיס התיאורטי של הסדר איזון המשאבים. ספקות אלה מתחזקים על רקע העובדה שאין בשיטה הישראלית כל דרך אחרת לפצות את בן-הזוג הנפגע מיחסיו מחוץ לנישואים של בן-זוגו – לא באמצעות ענף משפטי אחר ולא באמצעות תשלום מזונות לאחר הגירושים. בסופו של דבר המאמר מציע נוסחת איזון המבוססת על המצב המשפטי במדינות ארצות-הברית. לפי נוסחה זו, במקרים מסוימים יש להתחשב באשמה במסגרת חלוקת הרכוש. מאמר זה פותח אפוא לעיון מחודש את סוגיית ההתחשבות באשמה במסגרת חלוקת הרכוש בישראל. להמשיך לקרוא ←

המאמר בוחן אם הניטרליות של המגשר מקדמת השתתפות מעצימה של קבוצות מוחלשות בגישור. תחילה המאמר בוחן את יחסי־הגומלין בין תפיסת הניטרליות של הצד השלישי בהליך המשפטי האדוורסרי ובהליך הגישור לבין עקרונות של צדק פרוצדורלי. ההנחה המוטמעת באידיאולוגיה של הגישור היא כי הענקת רמה גבוהה של "שליטה" בתהליך לצדדים מגבירה את הסיכוי שהתהליך יתאפיין במידה גבוהה של צדק פרוצדורלי ושהצדדים המשתתפים בו יעברו העצמה. להמשיך לקרוא ←

ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, ובראשן רשת האינטרנט, מעניקות לפירמות המסחריות את היכולת לאסוף – בעלוּת זניחה יחסית – מידע אישי רב על-אודות הצרכנים. הפירמות יכולות לעשות שימושים שונים במידע זה. בין היתר הן יכולות לחשב את מידת נכונותם של כל אחד מהצרכנים לשלם בעבור מוצר נתון, ולחייב אותו בהתאם. כך, למשל, בשנת 2000 גילו הלקוחות של אתר Amazon.com – אחד מאתרי המסחר האלקטרוני המובילים בעולם – כי האתר נוהג לאסוף מידע על-אודות הרגלי הגלישה והקנייה של לקוחותיו, ומשתמש במידע זה כדי ללמוד על המחיר המרבי שכל אחד מהם מוכן לשלם בעבור מוצר נתון, ולהציע לו את המוצר במחיר זה. ברי כי פירמה המנהיגה שיטת תמחור זו מפלה הלכה למעשה בין לקוחותיה. שיטת תמחור זו מכוּנה בתורת הכלכלה "הפליית מחירים מִדרגה ראשונה" (first-degree price discrimination) או "הפליית מחירים מושלמת". אומנם, שיטה זו אינה חדשה, והתקיימה גם בעבר, אלא שלנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון נראה כי היא עתידה ליהפך לשיטת התמחור השלטת בשווקים הצרכניים.  להמשיך לקרוא ←

בשנים האחרונות נחלו רשות ניירות-ערך הישראלית ופרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) כמה כשלונות בולטים בנסיונותיהם להרשיע נאשמים בעבֵרה של מניפולציה בניירות-ערך באמצעות עסקות אמיתיות (מסחר אמיתי לבדו, ללא הפצה של מידע שקרי או מסחר פיקטיבי). כפי הנראה, הסיבה המרכזית לזיכויים הנזכרים נעוצה בעובדה שהעבֵרה נשענת אך ורק על היסוד הנפשי של העושה, בשעה שבמישור העובדתי התנהגותו של העושה לגיטימית לגמרי.  להמשיך לקרוא ←

כמעט שני עשורים לאחר המהפכה החוקתית נקבע בבג"ץ טבקה כי הזכות לחינוך היא זכות חוקתית השלובה בזכות לכבוד. המאמר עומד על תהליכי התפתחותם של ההסדרים המרכזיים שעיצבו את הזכות לחינוך בישראל בשני העשורים האחרונים, במטרה לבחון אם וכיצד שיקף פסק-הדין בבג"ץ טבקה את המגמות המאפיינות את מדיניות החינוך. להמשיך לקרוא ←