"כי למילים יכול שיהיה כוח מעין-מאגי, וראוי לנו כי נרחק מן המאגיה ככל-שנוכל. מטעם זה, בין שאר טעמים, התנגדתי בכל-תוקף לשימוש בביטוי 'המהפיכה החוקתית' לתיאור מישקלם המצטבר של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ושל חוק-יסוד: חופש העיסוק."

השופט מישאל חשין בבג"ץ 164/97 קונטרם נ' משרד האוצר, אגף המכס והמע"מ, פ"ד נב(1) 289, 358 (1998)

למן המהפכה החוקתית אנו עדים להעצמה של שיח הזכויות החוקתיות, הבאה לידי ביטוי בשדרוג מעמדן הנורמטיבי של זכויות האדם ובהמרה של שיח של ערכים קולקטיביים בשיח של זכויות וזכויות-יסוד. יש אף הרואים בהעצמה זו בעקבות המהפכה החוקתית מהפכה של ממש: "מהפכת הזכויות". 

ברשימה זו ברצוני להטיל ספק בטענה כי המהפכה החוקתית (ומהפכת הזכויות שבאה בעקבותיה) הניבה שיפור בהגנה על זכויות האדם. אראה כי על-מנת להוכיח היגד מכליל וגורף מעין זה, אנו נדרשים לאמץ טיעונים וטיעוני-משנה נוספים – נורמטיביים ואמפיריים – שאינם בנמצא בנסיבות החוקתיות של מדינת-ישראל. במילים אחרות, אין (ואי-אפשר להוכיח באופן סביר ובר-ביצוע) כל קשר הכרחי בין המהפכה החוקתית לבין שיפור אמיתי מהותי במצבן של זכויות האדם בישראל. מכאן מסקנתי שעדיף להימנע מן ההיגד המכליל הקובע כי המהפכה החוקתית הובילה למהפכת זכויות או שהיא תרמה להגנה על זכויות האדם, שכן היגד זה משמש בעיקר כלי רטורי וסמנטי להצדקת השינוי המבני המרכזי של המהפכה החוקתית: הגדלת משקלו היחסי של בית-המשפט העליון vis-à-vis מוסדות נבחרים, כגון הכנסת והממשלה, בקביעת נורמות ההתנהגות הראויות בחברה הישראלית.

להורדת המאמר המלא

Rights Talk after the Constitutional Revolution: A Change for the Better?

Joshua Segev

 Since the constitutional revolution we have witnessed an increase in rights talk, which some scholars have titled as the rights revolution. This article wishes to question the claim that the constitutional revolution (and the subsequent rights revolution) changed for the better the protection of rights in Israel. To prove this claim one would need to adopt numerous additional claims and sub-claims which are not supported under Israel's constitutional circumstances. Hence, I conclude in this article that the claim that the constitutional revolution has changed the protection of rights for the better is but a rhetorical means to justify the structural changes that occurred as a result of the constitutional revolution, namely, the increasing power  of the Israeli Supreme Court vis-à-vis the Knesset and the government.