אתר משפט ועסקים

 במאמרה, From Sex for Pleasure to Sex for Parenthood: How the Law Manufactures Mothers, טוענת בת' בורקסטרנד-ריד (University of Nebraska) כי כיום המשפט אינו מכיר בנשים המקיימות יחסי-מין לצורך הנאה, אלא רק בכאלו העושות זאת לצרכי רבייה. בצורה זאת, מרחיבה המדינה את התערבותה בקבלת ההחלטות של נשים לאורך חייהן, ופוגעת בעיקרון הבחירה החופשית ובתפיסת המיניות שלהן. לדעת המחברת, הדבר בא לידי ביטוי בנקיטת אמצעים רפואיים וביורוקרטיים, דוגמת הקטנת הנגישות לאמצעי-מניעה והטלת קשיים על אישה המבקשת לבצע הפלה, וכל זאת במטרה לעודד נשים לקבל על עצמן את תפקידן כאימהות.  להמשיך לקרוא ←

  בפסיקה תקדימית קבע בית-המשפט של המחוז הדרומי של ניו-יורק (S.D.N.Y.) כי פרויקט Google Books חוסה תחת הגנת "שימוש הוגן". התביעה טענה כי ספרים המוגנים בזכויות יוצרים נסרקו למאגר הפרויקט ללא רשות. כדי לבצע "שימוש הוגן" ביצירה, נקבע בפסיקה קודמת כי השימוש צריך להיות "טרנספורמטיבי" (transformative), קרי ישנה תוספת מקורית של המשתמש ביצירה המשרתת את תועלת הציבור. במקרה הנוכחי בית-המשפט פסק כי הנגשת הספרים לקהל הרחב והאפשרות לבצע חיפוש בתוכם, כמו גם היכולת עבור חוקרים לבצע "כריית מידע" (data mining) עונות על דרישת הטרנספורמטיביות. מעניין לציין כי כבר בדיונים המקדימים, העיר השופט שאפילו עוזריו המשפטיים נעזרים בשירות לצורך מחקר משפטי. משמעות ההחלטה היא שאומנם גוגל אינה יכולה לגבות כסף עבור השירות או לשלב בו פרסומות – אך שילוב של גזרי טקסט (snippets of text) בתוצאות חיפוש נכנס גם הוא בגדר שימוש הוגן. זאת, בדומה להחלטה קודמת של בית-משפט אמריקאי כי גם תמונות-ממוזערות (thumbnails) המופיעות בתוצאות החיפוש של גוגל מוגנות באמצעות דוקטרינת השימוש ההוגן.

להמשיך לקרוא ←

 העצור עבדאללה חסן היושב בכלא גואנטנמו הגיש בקשה להצטרף לעתירה נגד מדיניות "האכלה בכוח" שנהוגה שם. חסן החל בשביתת רעב בשנת 2007 וכיום הוא מחובר לצינור הזנה. בבקשה להצטרף לעתירה הוא מתאר התעללות קשה הכוללת הכנסת רכיבי מזון שהוא אלרגי אליהם בצינור ההזנה והאכלה בקצב קיצוני אשר מסכן את חייו. אם בקשתו תתקבל, עתירתו תצטרף לעתירות העומדות בעניין Aamer v. Obama אשר נדונה בפני בית-המשפט הפדראלי (DC Circ.). להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: ענת ליאור "בריונות ברשת – קריאת השכמה למחוקק הישראלי" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/11/17/blogpost-20131117-lior.

Cyberbulling או Cyberharassment, ובעברית "בריונות רשת" או "פגיעה מקוונת", היא תופעה חברתית בה נעשה שימוש במכשירים שונים המחוברים לרשת האינטרנט (טלפונים ניידים למשל) על-מנת "…להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד או לתקוף אדם יחיד או קבוצה". מדובר בתופעה שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות תקשורת מסוגים שונים, כגון רשתות חברתיות, כדי להזיק בכוונת-תחילה דרך התנהגות עוינת כדוגמת שליחת מסרונים משמיצים, העלאת תגובות נבזיות לרשתות חברתיות והעלאת תמונות מביכות לאינטרנט. הגבולות המוסריים של הפרטיות מִטשטשים כאשר המשתמשים, ובעיקר בני-נוער, מקבלים עידוד מהרשתות החברתיות לחשוף את עצמם בפני קהל רחב. רוב סימני האזהרה המגנים על בני-נוער בעולם הפיזי אינם קיימים בעולם הווירטואלי, ואי-היכולת לשלוט במידע המופיע ברשת עלול לגרום לנזק כבד בטווח הארוך. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון של מדינת ניו-המפשייר בארצות-הברית אישר פה-אחד את הרשעתו של מייקל אדיסון, שהואשם ברצח בנסיבות מחמירות של שוטר שניסה לעצור אותו לאחר שוד שביצע, וקבע כי החוק במדינה בנושא עונש מוות הוא חוקתי. אדיסון הוא האסיר היחיד במדינה שנמצא באגף הנידונים למוות, כאשר הפעם האחרונה שהוצא אדם להורג בניו-המפשייר הייתה בשנת 1939. עם זאת, בית-המשפט פסק כי הוא מעוניין לבחון האם העונש מידתי בהשוואה למקרים דומים שנידונו במדינה, לפני שיגזור את דינו של אדיסון.

להמשיך לקרוא ←

 הועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות-הברית פרסמה לאחרונה את הצעת החוק בעניין גיוס הון באינטרנט, מניעת הונאות ואי-גילוי פרטים מהותיים (ובשמה המקוצר "CROWDFUND Act"). הצעת החוק נועדה לטפל בבעיות אינהרנטיות ב-JOBS act, אשר נחקק כדי לסייע לעסקים קטנים ולחברות סטארט-אפ אמריקאיות לגייס הון. גורמים כלכליים בארצות-הברית הביעו חשש כי חוק ה-JOBS יקל על ביצוע הונאות בתשקיפי החברות, וה-CROWDFUND Act ינסה למנוע את הדבר. להמשיך לקרוא ←

 ועדת הפרלמנט האירופי בנושא חרויות האזרח אישרה לאחרונה חקיקה נרחבת אשר מטרתה לספק הגנה על הזכות לפרטיות של גולשי האינטרנט במדינות האיחוד. מדובר בהשפעה נוספת של חשיפת תוכנת המעקב PRISM בה משתמש ממשל אובמה בארצות-הברית כאמצעי ניטור על אזרחי המדינה. החקיקה החדשה תעניק כוח לגולשים באינטרנט לדרוש מחברות כמו Google למחוק מידע פרטי רגיש הנאסף עליהם. אם כי יש הטוענים כי בחקיקה החדשה קיימות פירצות שיאפשרו לעסקים להציג את איסוף המידע כאינטרס לגיטימי לטובת שיפור השירות עבור הצרכנים.

להמשיך לקרוא ←