אתר משפט ועסקים

אזכור הרשימה: ענת ליאור "בריונות ברשת – קריאת השכמה למחוקק הישראלי" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/11/17/blogpost-20131117-lior.

Cyberbulling או Cyberharassment, ובעברית "בריונות רשת" או "פגיעה מקוונת", היא תופעה חברתית בה נעשה שימוש במכשירים שונים המחוברים לרשת האינטרנט (טלפונים ניידים למשל) על-מנת "…להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד או לתקוף אדם יחיד או קבוצה". מדובר בתופעה שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות תקשורת מסוגים שונים, כגון רשתות חברתיות, כדי להזיק בכוונת-תחילה דרך התנהגות עוינת כדוגמת שליחת מסרונים משמיצים, העלאת תגובות נבזיות לרשתות חברתיות והעלאת תמונות מביכות לאינטרנט. הגבולות המוסריים של הפרטיות מִטשטשים כאשר המשתמשים, ובעיקר בני-נוער, מקבלים עידוד מהרשתות החברתיות לחשוף את עצמם בפני קהל רחב. רוב סימני האזהרה המגנים על בני-נוער בעולם הפיזי אינם קיימים בעולם הווירטואלי, ואי-היכולת לשלוט במידע המופיע ברשת עלול לגרום לנזק כבד בטווח הארוך. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון של מדינת ניו-המפשייר בארצות-הברית אישר פה-אחד את הרשעתו של מייקל אדיסון, שהואשם ברצח בנסיבות מחמירות של שוטר שניסה לעצור אותו לאחר שוד שביצע, וקבע כי החוק במדינה בנושא עונש מוות הוא חוקתי. אדיסון הוא האסיר היחיד במדינה שנמצא באגף הנידונים למוות, כאשר הפעם האחרונה שהוצא אדם להורג בניו-המפשייר הייתה בשנת 1939. עם זאת, בית-המשפט פסק כי הוא מעוניין לבחון האם העונש מידתי בהשוואה למקרים דומים שנידונו במדינה, לפני שיגזור את דינו של אדיסון.

להמשיך לקרוא ←

 הועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות-הברית פרסמה לאחרונה את הצעת החוק בעניין גיוס הון באינטרנט, מניעת הונאות ואי-גילוי פרטים מהותיים (ובשמה המקוצר "CROWDFUND Act"). הצעת החוק נועדה לטפל בבעיות אינהרנטיות ב-JOBS act, אשר נחקק כדי לסייע לעסקים קטנים ולחברות סטארט-אפ אמריקאיות לגייס הון. גורמים כלכליים בארצות-הברית הביעו חשש כי חוק ה-JOBS יקל על ביצוע הונאות בתשקיפי החברות, וה-CROWDFUND Act ינסה למנוע את הדבר. להמשיך לקרוא ←

 ועדת הפרלמנט האירופי בנושא חרויות האזרח אישרה לאחרונה חקיקה נרחבת אשר מטרתה לספק הגנה על הזכות לפרטיות של גולשי האינטרנט במדינות האיחוד. מדובר בהשפעה נוספת של חשיפת תוכנת המעקב PRISM בה משתמש ממשל אובמה בארצות-הברית כאמצעי ניטור על אזרחי המדינה. החקיקה החדשה תעניק כוח לגולשים באינטרנט לדרוש מחברות כמו Google למחוק מידע פרטי רגיש הנאסף עליהם. אם כי יש הטוענים כי בחקיקה החדשה קיימות פירצות שיאפשרו לעסקים להציג את איסוף המידע כאינטרס לגיטימי לטובת שיפור השירות עבור הצרכנים.

להמשיך לקרוא ←

 למרות שבתי-המשפט בארצות-הברית נוהגים שלא להתערב בהחלטות של הרשות המבצעת בנושאים הנוגעים לביטחון לאומי, דה פקטו יש להם תפקיד מהותי בקביעת המדיניות המבוצעת בפועל. כך טוענת אשלי דיקס (University Of Virginia) במאמרה, The Observer Effect: National Security Litigation, Executive Policy Changes, and Judicial Deference, ומשווה את התופעה למונח הפסיכולוגי "אפקט הצופה" (observer effect), לפיו אנשים מתנהגים באופן שונה כאשר הם מודעים לכך שצופים בהם. כיוון שהרשות המבצעת מודעת לכך שהיא נמצאת תחת זכוכית מגדלת, היא מתווה או משנה את מדיניותה בהתאם כדי למנוע התערבות שיפוטית, וכך נמנעת התערבות ישירה של בתי-המשפט. בחינה ישראלית של השפעה סמויה זו של ביקורת שיפוטית ניתן לראות במאמרם של מנחם הופננג וקרן וינשל-מרגל (האוניברסיטה העברית בירושלים): Judicial Setbacks, Material Gains: Terror Litigation at the Israeli High Court of Justice.

להמשיך לקרוא ←

 לראשונה, הודיעה המחלקה המשפטית בארצות-הברית לנאשם בעבירה פלילית שהראיות שהובאו נגדו מקורן בהאזנות-סתר שבוצעו ללא צו בית-משפט. שאלת הראיות יוצאי האזנות סתר התעוררה לראשונה ביוני השנה, כאשר התברר שלא ניתנת הודעה לנאשמים כאשר ראיות בית-המשפט נובעות מהאזנות סתר ללא צו, ולכן אין ביכולתם לערער על כך. הדבר הוביל לקונפליקט במחלקה המשפטית והוחלט כי יש ליידע את הנאשמים על כך על-מנת לא לפגוע בחוקתיות ההליך. כעת הדבר צפוי להוביל לדיון בבית-המשפט העליון של ארצות-הברית בשאלה האם האזנות-סתר כאלו הן חוקתיות, וכתוצאה מכך האם החוק משנת 2008 (במקורו משנת 1978) של הנשיא ג'ורג' בוש המתיר האזנות-סתר ללא צו פרטני עומד אף הוא במבחני החוקתיות.

להמשיך לקרוא ←

 בעקבות כתבי אישום שהוגשו בבית-המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד נשיא קניה וסגנו, הפרלמנט הקנייתי העביר הצעת חוק שתאפשר למדינה לבטל את חברותה בערכאה הבינלאומית. המהלך זכה לתמיכה רחבה, אך מסוייגת במעט, בקרב מועצת האיחוד האפריקני, אשר הסכימה כי אין להעמיד לדין מנהיגים אפריקנים במהלך כהונתם, אך חרף זאת מדינות אחרות נמנעו מלבטל את חברותן ב-ICC. זוהי הפעם הראשונה שמדינה מבטלת את חברותה ב-ICC, ועל כן מתעוררות חששות כי הדבר יפגע באופן חמור בתדמיתו של בית-המשפט הבינלאומי. ה-ICC קבע בתגובה, כי הנשיא לא חייב להיות נוכח כדי לנהל את המשפט. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית (.3rd Cir) פסק כי התכנית של מדינת דלאוור המאפשרת לתאגידים לפנות להליכי בוררות סודיים אינה חוקתית. לפי התכנית, תמורת תשלום נכבד יוכלו תאגידים הרשומים בדלאוור לפנות להליך בוררות בחסות המדינה, כאשר הבוררים יהיו שופטי מדינת דלאוור (הנחשבים למומחים עולמיים בתחום המשפט המסחרי). בית-המשפט קבע כי התכנית פוגעת בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית, המעגן את זכות הגישה לערכאות. כמו-כן, הועלה הטענה כי סודיותו של ההליך תפגע ביכולתם של בעלי מניות לדעת על מצב התאגידים, וכן ייפגע תהליך בניית המשפט המקובל בתחום המסחרי. להמשיך לקרוא ←

 בפסק-הדין Delfi AS v. Estonia אשר פורסם לאחרונה, אישר בית-הדין האירופי לזכויות אדם את החלטתו של בית-המשפט באסטוניה על-פיה פורטל חדשות אינטרנטי נמצא אחראי להערות ולטוקבקים משמיצים שנכתבו על-ידי משתמשיו. בהחלטה נקבע כי יש להתייחס לפורטל בדומה לחברת הוצאה לאור כך שתוטל עליהם אחריות לגבי  הנכתב באתר. ההחלטה מעוררת תגובות וביקורות רבות שעיקרן הפגיעה בחופש הביטוי והחשש ממדרון חלקלק שישים סוף לתגובות האנונימיות באינטרנט.

להמשיך לקרוא ←

 בהמשך לחקירה עיתונאית שמתנהלת בבריטניה, במסגרתה התגלה כי רופאים ביצעו הפלות רק משום שמין העובר היה נקבה, החליטו שירותי התביעה המלכותיים שלא להעמיד לדין רופאים שביצעו הפלות בלתי-חוקיות אלו. כעת, קבוצה של 50 חברי פרלמנט מאשימה את שירותי התביעה בבריטניה בכך שהם למעשה משנים את חוק ההפלות במדינה ללא סמכות. לדבריהם, עניין זה לוקח צעד אחד אחורה את כל המאבק לשוויון בין המינים. הנושא עורר תגובות נוספות, ביניהן אלו הסוברים כי ההחלטה מוצדקת מבחינה משפטית, וכי לנשים יש הזכות לבצע הפלה על-בסיס מין.

להמשיך לקרוא ←