אתר משפט ועסקים

 למרות שבתי-המשפט בארצות-הברית נוהגים שלא להתערב בהחלטות של הרשות המבצעת בנושאים הנוגעים לביטחון לאומי, דה פקטו יש להם תפקיד מהותי בקביעת המדיניות המבוצעת בפועל. כך טוענת אשלי דיקס (University Of Virginia) במאמרה, The Observer Effect: National Security Litigation, Executive Policy Changes, and Judicial Deference, ומשווה את התופעה למונח הפסיכולוגי "אפקט הצופה" (observer effect), לפיו אנשים מתנהגים באופן שונה כאשר הם מודעים לכך שצופים בהם. כיוון שהרשות המבצעת מודעת לכך שהיא נמצאת תחת זכוכית מגדלת, היא מתווה או משנה את מדיניותה בהתאם כדי למנוע התערבות שיפוטית, וכך נמנעת התערבות ישירה של בתי-המשפט. בחינה ישראלית של השפעה סמויה זו של ביקורת שיפוטית ניתן לראות במאמרם של מנחם הופננג וקרן וינשל-מרגל (האוניברסיטה העברית בירושלים): Judicial Setbacks, Material Gains: Terror Litigation at the Israeli High Court of Justice.

להמשיך לקרוא ←

 לראשונה, הודיעה המחלקה המשפטית בארצות-הברית לנאשם בעבירה פלילית שהראיות שהובאו נגדו מקורן בהאזנות-סתר שבוצעו ללא צו בית-משפט. שאלת הראיות יוצאי האזנות סתר התעוררה לראשונה ביוני השנה, כאשר התברר שלא ניתנת הודעה לנאשמים כאשר ראיות בית-המשפט נובעות מהאזנות סתר ללא צו, ולכן אין ביכולתם לערער על כך. הדבר הוביל לקונפליקט במחלקה המשפטית והוחלט כי יש ליידע את הנאשמים על כך על-מנת לא לפגוע בחוקתיות ההליך. כעת הדבר צפוי להוביל לדיון בבית-המשפט העליון של ארצות-הברית בשאלה האם האזנות-סתר כאלו הן חוקתיות, וכתוצאה מכך האם החוק משנת 2008 (במקורו משנת 1978) של הנשיא ג'ורג' בוש המתיר האזנות-סתר ללא צו פרטני עומד אף הוא במבחני החוקתיות.

להמשיך לקרוא ←

 בעקבות כתבי אישום שהוגשו בבית-המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד נשיא קניה וסגנו, הפרלמנט הקנייתי העביר הצעת חוק שתאפשר למדינה לבטל את חברותה בערכאה הבינלאומית. המהלך זכה לתמיכה רחבה, אך מסוייגת במעט, בקרב מועצת האיחוד האפריקני, אשר הסכימה כי אין להעמיד לדין מנהיגים אפריקנים במהלך כהונתם, אך חרף זאת מדינות אחרות נמנעו מלבטל את חברותן ב-ICC. זוהי הפעם הראשונה שמדינה מבטלת את חברותה ב-ICC, ועל כן מתעוררות חששות כי הדבר יפגע באופן חמור בתדמיתו של בית-המשפט הבינלאומי. ה-ICC קבע בתגובה, כי הנשיא לא חייב להיות נוכח כדי לנהל את המשפט. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית (.3rd Cir) פסק כי התכנית של מדינת דלאוור המאפשרת לתאגידים לפנות להליכי בוררות סודיים אינה חוקתית. לפי התכנית, תמורת תשלום נכבד יוכלו תאגידים הרשומים בדלאוור לפנות להליך בוררות בחסות המדינה, כאשר הבוררים יהיו שופטי מדינת דלאוור (הנחשבים למומחים עולמיים בתחום המשפט המסחרי). בית-המשפט קבע כי התכנית פוגעת בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית, המעגן את זכות הגישה לערכאות. כמו-כן, הועלה הטענה כי סודיותו של ההליך תפגע ביכולתם של בעלי מניות לדעת על מצב התאגידים, וכן ייפגע תהליך בניית המשפט המקובל בתחום המסחרי. להמשיך לקרוא ←

 בפסק-הדין Delfi AS v. Estonia אשר פורסם לאחרונה, אישר בית-הדין האירופי לזכויות אדם את החלטתו של בית-המשפט באסטוניה על-פיה פורטל חדשות אינטרנטי נמצא אחראי להערות ולטוקבקים משמיצים שנכתבו על-ידי משתמשיו. בהחלטה נקבע כי יש להתייחס לפורטל בדומה לחברת הוצאה לאור כך שתוטל עליהם אחריות לגבי  הנכתב באתר. ההחלטה מעוררת תגובות וביקורות רבות שעיקרן הפגיעה בחופש הביטוי והחשש ממדרון חלקלק שישים סוף לתגובות האנונימיות באינטרנט.

להמשיך לקרוא ←

 בהמשך לחקירה עיתונאית שמתנהלת בבריטניה, במסגרתה התגלה כי רופאים ביצעו הפלות רק משום שמין העובר היה נקבה, החליטו שירותי התביעה המלכותיים שלא להעמיד לדין רופאים שביצעו הפלות בלתי-חוקיות אלו. כעת, קבוצה של 50 חברי פרלמנט מאשימה את שירותי התביעה בבריטניה בכך שהם למעשה משנים את חוק ההפלות במדינה ללא סמכות. לדבריהם, עניין זה לוקח צעד אחד אחורה את כל המאבק לשוויון בין המינים. הנושא עורר תגובות נוספות, ביניהן אלו הסוברים כי ההחלטה מוצדקת מבחינה משפטית, וכי לנשים יש הזכות לבצע הפלה על-בסיס מין.

להמשיך לקרוא ←

 משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה שמטרתה למנוע ממדינת צפון קרוליינה ליישם את הרפורמה החקיקתית במנגנון ההצבעה שהועברה באוגוסט השנה. טענת הממשל הפדרלי הינה כי הקשחת התנאים – למשל קיצור ימי ההצבעה המוקדמת והדרישה להצגת תעודות זהות הכוללות תמונה – יפגעו בייצוג ההולם של קבוצות מיעוט ובכך ישפיעו על תוצאות הבחירות. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט הפדראלי לערעורים (4^th Cir.) בארצות-הברית קבע כי סגן השריף לשעבר בעיירה המפטון שבוירג'יניה יוכל לתבוע את השריף המכהן בגין הליך של פיטורים בלתי-חוקיים אותו עבר, בתואנה כי עשה "לייק" באתר פייסבוק לדף הקמפיין של המועמד היריב לשריף בעיירה. לחיצת "לייק" בפייסבוק, קבע בית-המשפט, היא שוות-ערך להצגת עמדה פוליטית, אשר נתפסת על-ידי בית-המשפט העליון של ארצות-הברית כהתבטאות חשובה ומהותית, החוסה תחת התיקון הראשון לחוקה האמריקאית. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט לערעורים בפלורידה הורה לקיים משפט חוזר בעניין מריסה אלקסנדר – אישה שנדונה ל-20 שנות מאסר בגין תקיפה בנסיבות חמורות, לאחר שירתה יריית אזהרה שנועדה להבהיל את בעלה שהטריד אותה במשך תקופה ארוכה. בית-המשפט קבע שהערכאה הדיונית שגתה בהנחיית המושבעים בדבר סייג הגנה עצמית. בין היתר, הדרישה כי הנאשם יוכיח את טענת ההגנה העצמית "מעבר לספק סביר", בניגוד לנטל המוטל ככלל על ההגנה והוא להעלות "ראשית ראיה" לקיומם של היסודות של הגנה עצמית. משפט זה זכה למקום מרכזי בשיח המשפטי האמריקאי בזכות הנסיבות הקלות בהרבה ממקרה של ג'ורג' זימרמן, והתוצאות ההפוכות במשפט. נזכיר כי לפני מספר חודשים זימרמן זוכה מאישום ברצח לאחר שירה בטרייון מרטין בן ה-17, מכיוון שזימרמן טען שסיבת הירי הייתה תחושת איום מצד מרטין. התחושה כי נעשה לאלקסנדר אי-צדק בשל צבעה וגזעה, הצטרפה למספר מקרים נוספים שזכו להד תקשורתי בשנים האחרונות, בהם טענות סבירות של הגנה עצמית מצד נאשמים בעלי גוון עור כהה נדחו על-ידי חבר מושבעים.

להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון בנושא התקיפה בסוריה

 הבלוג Opino Juris ערך במהלך סוף-השבוע האחרון סימפוזיון מקוון אד-הוק בנושא חוקיות תקיפה אמריקנית בסוריה בעקבות השימוש שביצע המשטר הסורי בנשק כימי. ג'ניפר טרהאן (NYU Center for Global Affairs) מציעה כי למרות העובדה שבהיעדר אישור מפורש ממועצת הביטחון אין לאף מדינה סמכות חוקית מובהקת לתקוף מדינה אחרת, רוח מגילת האו"ם ודוקטרינת ה"אחריות להגן", מאפשרות זאת במקרים קיצוניים. לטענתה, גם ללא אישור האו"ם או ארגון בינלאומי אחר (כגון נאט"ו) ארצות-הברית תוכל לתקוף באופן חוקי אם היא מיצתה את כל האמצעים האחרים על-מנת להפסיק את פשעי המלחמה; אם המבצע המלחמתי יהיה מידתי בהיקפו ובעוצמתו לפשעים שבוצעו; ואם יש סיכוי סביר שפעולה כזאת תניב תוצאות טובות יותר מאי-פעולה. להמשיך לקרוא ←