אתר משפט ועסקים

 משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה שמטרתה למנוע ממדינת צפון קרוליינה ליישם את הרפורמה החקיקתית במנגנון ההצבעה שהועברה באוגוסט השנה. טענת הממשל הפדרלי הינה כי הקשחת התנאים – למשל קיצור ימי ההצבעה המוקדמת והדרישה להצגת תעודות זהות הכוללות תמונה – יפגעו בייצוג ההולם של קבוצות מיעוט ובכך ישפיעו על תוצאות הבחירות. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט הפדראלי לערעורים (4^th Cir.) בארצות-הברית קבע כי סגן השריף לשעבר בעיירה המפטון שבוירג'יניה יוכל לתבוע את השריף המכהן בגין הליך של פיטורים בלתי-חוקיים אותו עבר, בתואנה כי עשה "לייק" באתר פייסבוק לדף הקמפיין של המועמד היריב לשריף בעיירה. לחיצת "לייק" בפייסבוק, קבע בית-המשפט, היא שוות-ערך להצגת עמדה פוליטית, אשר נתפסת על-ידי בית-המשפט העליון של ארצות-הברית כהתבטאות חשובה ומהותית, החוסה תחת התיקון הראשון לחוקה האמריקאית. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט לערעורים בפלורידה הורה לקיים משפט חוזר בעניין מריסה אלקסנדר – אישה שנדונה ל-20 שנות מאסר בגין תקיפה בנסיבות חמורות, לאחר שירתה יריית אזהרה שנועדה להבהיל את בעלה שהטריד אותה במשך תקופה ארוכה. בית-המשפט קבע שהערכאה הדיונית שגתה בהנחיית המושבעים בדבר סייג הגנה עצמית. בין היתר, הדרישה כי הנאשם יוכיח את טענת ההגנה העצמית "מעבר לספק סביר", בניגוד לנטל המוטל ככלל על ההגנה והוא להעלות "ראשית ראיה" לקיומם של היסודות של הגנה עצמית. משפט זה זכה למקום מרכזי בשיח המשפטי האמריקאי בזכות הנסיבות הקלות בהרבה ממקרה של ג'ורג' זימרמן, והתוצאות ההפוכות במשפט. נזכיר כי לפני מספר חודשים זימרמן זוכה מאישום ברצח לאחר שירה בטרייון מרטין בן ה-17, מכיוון שזימרמן טען שסיבת הירי הייתה תחושת איום מצד מרטין. התחושה כי נעשה לאלקסנדר אי-צדק בשל צבעה וגזעה, הצטרפה למספר מקרים נוספים שזכו להד תקשורתי בשנים האחרונות, בהם טענות סבירות של הגנה עצמית מצד נאשמים בעלי גוון עור כהה נדחו על-ידי חבר מושבעים.

להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון בנושא התקיפה בסוריה

 הבלוג Opino Juris ערך במהלך סוף-השבוע האחרון סימפוזיון מקוון אד-הוק בנושא חוקיות תקיפה אמריקנית בסוריה בעקבות השימוש שביצע המשטר הסורי בנשק כימי. ג'ניפר טרהאן (NYU Center for Global Affairs) מציעה כי למרות העובדה שבהיעדר אישור מפורש ממועצת הביטחון אין לאף מדינה סמכות חוקית מובהקת לתקוף מדינה אחרת, רוח מגילת האו"ם ודוקטרינת ה"אחריות להגן", מאפשרות זאת במקרים קיצוניים. לטענתה, גם ללא אישור האו"ם או ארגון בינלאומי אחר (כגון נאט"ו) ארצות-הברית תוכל לתקוף באופן חוקי אם היא מיצתה את כל האמצעים האחרים על-מנת להפסיק את פשעי המלחמה; אם המבצע המלחמתי יהיה מידתי בהיקפו ובעוצמתו לפשעים שבוצעו; ואם יש סיכוי סביר שפעולה כזאת תניב תוצאות טובות יותר מאי-פעולה. להמשיך לקרוא ←

משפט חוקתי

  בית-המשפט הפדרלי לערעורים של המעגל השמיני בארצות-הברית קבע כי מדיניותם של בעלי דירות שלא להשכירן למהגרים בלתי-חוקיים הינה חוקתית.

  ליאב אורגד (המרכז הבינתחומי הרצליה) פרסם באתר SSRN את מאמרו "Liberalism, Allegiance, and Obedience: The Inappropriateness of Loyalty Oaths in a Liberal Democracy", העוסק בסוגיית שבועת האמונים בדמוקרטיות ליברליות בנות זמננו.

 שני נושאים מהותיים לרפורמה חוקתית בריטית עלו לסדר היום במדינה: הצעת חוק למשאל-עם בנוגע להמשך חברותה של בריטניה באיחוד האירופי, אשר עבר ברוב מחוץ בפרלמנט; ורפורמה בדיני זכויות האדם) בכפוף להשגת רוב פרלמנטרי לשמרנים בבחירות הבאות). הרפורמה המוצעת כוללת, בין השאר, את ביטול חוק זכויות האדם הבריטי (Human Rights Act, 1998) ונסיגה מהאמנה האירופית לזכויות אדם. רשימתו של סקוט סטפנסון (Yale) בשם "The Future of Rights Reform in the Age of the Referendum", בוחנת את דיני התיקון החוקתי הבריטיים, ואת משמעות הכנסת כלי של משאל עם לתהליך התיקון החוקתי. להמשיך לקרוא ←

לאזכור הרשימה: תומר מגל "היבטים שונים לעיגון זכויות-אדם בחוקי יסוד" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/07/03/blogpost-20130703-magal.

ברשימה זו ייבחנו מספר משמעויות באשר לעיגון זכויות-אדם בחוקי-היסוד, תוך עמידה על ההבדלים שבין עיגונן בחוקי-היסוד לבין עיגונן במסמך חוקתי פורמאלי שלם, בדומה למרבית החוקות בעולם המערבי. הניתוח יתמקד בשני היבטים מרכזיים: ראשית, תידון החשיבות החינוכית שבעיגון זכויות האדם בטקסט חוקתי ומשמעות הימצאותן בחוקי היסוד; שנית, ייבחנו ההשלכות של האופן שבו כוננו חוקי-היסוד בישראל, על מעמדן בחברה, תוך התמקדות בכינון חוקי-היסוד: כבוד האדם וחירותו, וחופש העיסוק. שני היבטים אלה טרם נידונו באופן מעמיק בשיח המשפטי בישראל ולכן החשיבות שבהצגתם. רשימה זו תנסה לבחון האם עיגון זכויות האדם בחוקי-היסוד, לצד פסיקת בית-המשפט העליון שהתלוותה למהלך, שלימים זכו לכינוי "המהפכה החוקתית", אכן מהווים תשתית הולמת לביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בימים אלה, או שמא הגיעה העת לעגן את זכויות-האדם במסמך חוקתי פורמאלי ושלם.

להמשיך לקרוא ←

משפט חוקתי

 בית-המשפט העליון של מדינת פנסליבניה בארצות-הברית דן בטענתם של שישה שופטים לפיהּ חובת הפרישה בגיל מסוים החלה עליהם מהווה אפליה על בסיס גיל. בית-המשפט קבע שמאחר שמשרת השופט היא משרה של נבחרי ציבור, לציבור זכות לקבוע זמן שירות מוגבל . להמשיך לקרוא ←

 משפט בינלאומי

 פרופ' רובי סיבל (האוניברסיטה העברית) פרסם מאמר באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדיניות הדן בסוגיית השימוש לרעה במשפט הבינלאומי נגד ישראל (תקציר בעברית, מאמר מלא באנגלית). סיבל טוען כי לישראל רקורד מרשים של ציות לחוק הבינלאומי, כי הקו הירוק אינו מוגדר היטב כגבול מחייב מבחינה משפטית, וכי נראה כי קיים ניסיון לתפור חוקים והגדרות במשפט הבינלאומי כך שיחולו באופן מיוחד אך ורק בעניינה של ישראל.

 ראש ממשלת פקיסטן, נאווז שריף, הורה למשרד החוץ הפקיסטני לזמן את שגריר ארצות-הברית בפקיסטן כדי למתוח בפניו ביקורת על מבצעי התקיפה בשטחה באמצעות כלי טייס בלתי מאוישים. להמשיך לקרוא ←

משפט חוקתי

 נציגים רפובליקנים ודמוקרטים בארצות-הברית הביעו תמיכה בחוק אשר יספק לעיתונאים הגנה נרחבת יותר מרשויות המדינה בכל האמור לשמירה על חיסיון מקורותיהם. זאת, בעקבות אירוע חריג בו משרד המשפטים האמריקני השיג פרטי שיחות טלפון של עיתונאים מסוכנות הידיעות AP ללא התרעה מראש.

 נשיא מדינת זימבבואה, רוברט מוגאבה, חתם על חוקה חדשה למדינה המגבילה את כהונת הנשיא לשתי קדנציות בנות חמש שנים כל אחת. כניסתה לתוקף של החוקה מפנה את הדרך לבחירות במדינה בהמשך השנה. להמשיך לקרוא ←

לאזכור הרשימה: יוסף זוהר "על מה יש לשפוט את מערכת המשפט" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/05/21/blogpost-20130521-zohar.

ב-17 בדצמבר 2012, זוכה במשפט מושבעים מהגר מדרום קוריאה  בשם היונגסאוק קו מאישום ברצח בנו, חרף הודאתו ברצח. זאת, כשבוע ושנה לאחר טיהורו של חואן ריוורה מהרשעה באונס ורצח ילדה אמריקאית בת אחת עשרה, פשע בו הודה וישב בגינו כשלוש עשרה שנה בכלא.

ריוורה טוהר בצעד נדיר על ידי בית המשפט לערעורים בארצות-הברית, לאחר ששלושה חברי מושבעים נפרדים הרשיעו אותו לפני כן. חרף אליבי מוצק, ההודאה באשמה של ריוורה סימאה את עיני המושבעים במשפט הראשון ובערעור. בדיקות די.אנ.איי חדישות שנערכו על שאריות הזרע שנמצאו על גופת הקורבן, הצביעו על אדם אחר ואפשרו משפט חוזר שגם בו הורשע ריוורה, עקב ההודאה. להמשיך לקרוא ←