אתר משפט ועסקים

נשיא ארצות-הברית, ברק אובאמה, חנן 42 אסירים שביצעו עבירות סמים לא אלימות, מחציתם ריצו מאסרי עולם בכלא; בכך ניצל הנשיא את ההזדמנות האחרונה שלו לחון אסירים לפני הבחירות הקרבות לנשיאות. זוהי אינה החנינה הראשונה של הנשיא והיא מגיעה על רקע דיונים בדבר רפורמה מקיפה במערכת המשפט הפלילי בארצות-הברית, שמטרתה לצמצם את מספר האסירים המרצים עונשי מאסר על עבירות סמים לא אלימות. הרפורמה, שהנשיא מקדם, זוכה לתמיכה רחבת היקף בקרב בכירים מכל קצוות הקשת הפוליטית בארצות-הברית. לאחרונה התקיים דיון דומה בוועדת דורנר לבחינת הענישה והטיפול בעבריינים. הוועדה קראה להקל באופן שיטתי בענישה ולהפחית במאסרים ממושכים, תוך בחינת חלופות בדמות עבודות שירות לקהילה. הוועדה הוקמה ב–2011 על-ידי שר המשפטים דאז יעקב נאמן, והתייחסה לסוגיית ההרתעה כשיקול מרכזי בחישוב הענישה. בדו"ח מבהירים כי בעוד הגברת האכיפה של עבירות שונות עשויה להרתיע עבריינים פוטנציאליים, דווקא החמרת הענישה אינה עושה זאת ומבטלת את ההרתעה ממאסר בעתיד.
להמשיך לקרוא ←

 בקליפורניה, ארצות-הברית, אושר בהליך מזורז חוק המתיר תרומת איברים בין שני נשאי HIV. תרומת איברים מנשאי הנגיף נאסרה עד כה בשל החשש מהדבקת מקבל התרומה. החוק החדש אושר בהליך מהיר על-מנת לאפשר תרומת כבד של נשא HIV לבן-זוגו כדי להציל את חייו. למרות שהממשל הפדרלי בארצות-הברית אישר תרומה בין נשאים כבר ב-2013, עד למקרה הנוכחי האיסור בקליפורניה נשאר בעינו.

תרומת איברים על-ידי נשאי HIV עודנה אסורה במדינות רבות, אך מספר מדינות נוספות בעולם התירו בשנים האחרונות לבצע תרומות נשאים, תוך הגבלתן למקרים בהם גם התורמים וגם הנתרמים הם נשאים, כדי למנוע הדבקת אדם בריא בנגיף.

בישראל פורסם לפני שלוש שנים פסק הלכה המתיר קבלת תרומת איברים מנשא HIV גם כאשר הנתרם בריא. לדברי הפוסק, הרב אליהו בקשי דורון, מאחר שנשאי המחלה מטופלים ומאריכים ימים המחלה אינה נחשבת עוד 'פיקוח נפש', ולכן ניתן לקבל איברים 'נגועים' לצורך הצלת חיים. בכך מקדים פסק ההלכה את המשפט ואת פרקטיקה הרפואית המקובלים בעולם.

להמשיך לקרוא ←

נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, חתם על הצעת חוק אשר עתידה להחליף מינוחים ״גזעיים״ הקיימים  בחוקים הפדראליים (כמו למשל "Negro" ו"Oriental") במינוחים עדכניים יותר (כמו למשל "African-American" ו"Asian-American"). בעבר, נוסח החקיקה הפדראלית כלל ביטויים פוגעניים וגזעניים עבור מיעוטים, אשר עלולים היו לפגוע ברגשות והנציחו את אי-השוויון והגזענות כלפי אותם מיעוטים. מטרת החוק החדש הינה להגדיר מחדש את מקומם של המיעוטים בחקיקה וכן לתקן את היחס כלפי אותם מיעוטים. הצעת החוק עברה פה אחד בבית הנבחרים וכן בסנאט ומהווה נדבך אחד במהלך נרחב שהתבצע על-ידי ממשל אובמה במטרה לתקן את אי השוויון הגזעי בארצות-הברית. החלפת מונחים קיימים בחקיקה במונחים אחרים, יכולה להיות רבת משמעות, לשקף ולהוביל שינוי חברתי. בישראל, אושרה הצעת חוק המחליפה את המונח ״מעביד״ בכל החוקים הקיימים במונח ״מעסיק״. בהצעת החוק נכתב כי המונח הקיים הינו בעל משמעות שלילית המתקשרת לניצול ומשפיעה על השיח המשפטי והציבורי כלפי כל מי שמעסיק עובדים ועל כן יש להחליפו במונח הטעון פחות במשמעויות שליליות. המונח הקיים, הינו תרגום של המילה האנגלית Employer אך אינו משקף את יחסי העבודה הקיימים במדינת ישראל או את המציאות העסקית הקיימת בעולם. המונח לקוח מתקופת העבדות ומרמז על יחסים כוחניים של בעלים ועבד. שינוי המנוח עתיד להקנות לו קונוטציה חיובית יותר אשר תשקף את היחסים הקיימים בין המעסיק לעובד, הן הזכויות והן החובות.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון של בריטניה דחה לאחרונה תביעת פיצויים של כ-600 אזרחים עיראקיים שטענו כי הוחזקו במעצר שלא כדין וחוו התעללות על-ידי כוחות בריטיים, בעת ששהו בעיראק בין השנים 2003 ל-2009. התובעים הגישו את התביעה תחילה בבית-המשפט בעיראק, אך זו נדחתה בשל החוק העיראקי אשר קובע תקופת התיישנות של 3 שנים בתביעות אזרחיות. לטענתם של התובעים, צו שהוצא בעת נוכחות הכוחות הבריטיים הקנה לכוחות חסינות מפני תביעה בבתי-המשפט בעיראק, ולכן באותו זמן תקופת ההתיישנות הושעתה. בית-המשפט העליון של בריטניה החיל את החוק בריטי, הקובע כי עובדות מסוימות אשר רלוונטיות בעיראק אינן רלוונטיות למערכת המשפט הבריטית, ובכך החיל את תקופת ההתיישנות אך לא את החריג לה, בקבעו כי חסינות הכוחות הבריטיים לא מנעה את הגשת התביעה בבריטניה במסגרת פרק הזמן של 3 השנים. החלטה זו היא אחרונה במחלוקת המתמשכת למעלה מעשור. גם בבתי-המשפט בישראל ואף מול ערכאות משפטיות בין-לאומיות מועלות בעשור האחרון טענות על-ידי פלסטינים נגד התנהגות כוחות הצבא הישראליים. מדינת ישראל שואפת לברר את כלל הטענות במסגרת מוסדות השיפוט הישראליים בהתאם לדין הפלילי או הצבאי וכך להימנע מהעברת הדיון למוסדות בינלאומיים.

להמשיך לקרוא ←

 פירמת עורכי-דין אמריקאית, רכשה לראשונה בעולם מערכת לשימוש משפטי בבינה מלאכותית (Artificial Intelligence). המערכת החדשה תישאל שאלות ב-"שפה טבעית" ותספק מענה ישיר וממוקד, כאשר השאיפה היא כי בעתיד בינה מלאכותית תשמש כחלופה לעורך-דין עצמאי ואף תוכל להופיע בפני בתי-המשפט. בינה מלאכותית – בניגוד לכלי חיפוש אחרים הקיימים כיום – היא בעלת יכולת למידה, לכן ככל שתבחן המערכת יותר נושאים תוכל לשכלל את תהליך הסקת המסקנות בהתאמה למקרה ספציפי. על-מנת שתהא למערכת החדשה יכולת לנתח בעיות מורכבות שידמו חשיבה אנושית-משפטית כמעט לחלוטין, על המערכת יהיה להתקדם לעבר ה"בינה החזקה". הבינה המלאכותית נבחנת על-ידי "מבחן טיורינג".

בשנים האחרונות החלה הכתיבה האקדמית לדון בהשפעות הבינה המלאכותית על מקצוע עריכת-הדין. בחינת השפעת הבינה המלאכותית נבחנה בכנס שנערך במרכז הבינתחומי על-ידי מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה. כך למשל, נבחנו ההשלכות המשפטיות והאתיות בזירת הבינה המלאכותית.
להמשיך לקרוא ←