אתר משפט ועסקים

 פירמת עורכי-דין אמריקאית, רכשה לראשונה בעולם מערכת לשימוש משפטי בבינה מלאכותית (Artificial Intelligence). המערכת החדשה תישאל שאלות ב-"שפה טבעית" ותספק מענה ישיר וממוקד, כאשר השאיפה היא כי בעתיד בינה מלאכותית תשמש כחלופה לעורך-דין עצמאי ואף תוכל להופיע בפני בתי-המשפט. בינה מלאכותית – בניגוד לכלי חיפוש אחרים הקיימים כיום – היא בעלת יכולת למידה, לכן ככל שתבחן המערכת יותר נושאים תוכל לשכלל את תהליך הסקת המסקנות בהתאמה למקרה ספציפי. על-מנת שתהא למערכת החדשה יכולת לנתח בעיות מורכבות שידמו חשיבה אנושית-משפטית כמעט לחלוטין, על המערכת יהיה להתקדם לעבר ה"בינה החזקה". הבינה המלאכותית נבחנת על-ידי "מבחן טיורינג".

בשנים האחרונות החלה הכתיבה האקדמית לדון בהשפעות הבינה המלאכותית על מקצוע עריכת-הדין. בחינת השפעת הבינה המלאכותית נבחנה בכנס שנערך במרכז הבינתחומי על-ידי מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה. כך למשל, נבחנו ההשלכות המשפטיות והאתיות בזירת הבינה המלאכותית.
להמשיך לקרוא ←

 בית-משפט באוקלהומה, ארצות-הברית, קבע לאחרונה כי ביצוע מין אוראלי בקורבן בזמן שהוא חסר הכרה בעקבות צריכת אלכוהול מופרזת אינו נחשב לאונס. הסיבה לקביעה – לפי החוק המדינתי, העבירה של מעשה סדום מצריכה שימוש בכוח. החוק מונה מספר נסיבות הנחשבות שימוש בכוח, אך מצב של חוסר הכרה עקב שיכרות אינו מנוי כנסיבה כזו. כמו כן, החוק המדינתי הנוגע לאונס אמנם מגן על קורבנות אונס שהיו מחוסרי הכרה עקב צריכת אלכוהול, אך מתייחס למקרים של חדירה וגינלית או אנאלית בלבד. פסיקה זו עוררה התנגדות ציבורית נרחבת. בעקבות פסק-הדין, ביטא המחוקק באוקלהומה את כוונתו לתקן את הפרצה המדוברת בחוק, כך שיהיה ברור שביצוע מעשה מיני בשעה של חוסר הכרה בעקבות אלכוהול נחשב גם הוא מעשה סדום כפוי.

בית-המשפט בישראל נקט פרשנות מרחיבה יותר מבית-המשפט באוקלהומה, וקבע בפסק-דין קחקוזאשווילי כי אישה צעירה שהייתה במצב של הכרה חלקית ומעורפלת עקב צריכת אלכוהול עולה לכדי תנאי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין הנוגע לחוסר הכרה. הנאשם במקרה זה הורשע בביצוע מעשה מגונה.

להמשיך לקרוא ←

 בשיטת המשפט האמריקאית נבחרים, לאחר בדיקה מוקדמת, אנשים שישמשו כמושבעים במשפט. פרקטיקה נהוגה בקרב עורכי-הדין בשנים האחרונות, לאור השימוש הגובר ברשתות חברתיות ובמנועי חיפוש שונים, היא איסוף מידע מקדים על קבוצת המועמדים לשמש כמושבעים במשפט, במטרה לבנות מעין פרופיל אישיותי שאמור לאפיין אותם. כך ניתן יהיה בשלב ה-Voir dire לבחור במועמדים מסוימים לשמש כמושבעים ולפסול אחרים. יתרה מכך, במהלך המשפט ניתן יהיה להתאים טיעונים משפטיים לקהל המושבעים. פרקטיקה זו גוררת פגיעה בפרטיותם של המושבעים ואף להטות את מאזניי הצדק.

בעבר, בהנחיית לשכת עורכי-הדין האמריקאית (ABA) ניתן היה לערוך חיפוש אודות מושבעים רק אם המידע נחשב גלוי. לאחרונה, חברות הענק Google ו-Oracle (ב"המלצת" בית-המשפט הפדראלי) החליטו לחסום אפשרות חיפוש אודות מושבעים. כך, עת שמושבע יכהן במשפט פעיל תיחסם לחלוטין כל גישה אינטרנטית אליו לפני ובזמן המשפט וכך פרטיותו והוגנות ההליך ישמרו.

ישראל יונקת את חוקיה משיטת ה-Common law הנהוגה באנגליה. אף-על-פי-כן בישראל לא נעשה שימוש בחבר מושבעים.  בתקופת המנדט הבריטי היה חשש שחבר מושבעים מקומי יקבל החלטות מוטות כנגד השלטון ולפיכך לא הונהגה השיטה האמורה. בשנת 2011 הוגשה לשולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק סדר הדין הפלילי שעניינה הוספת חבר מושבעים לקבוצה של עבירות מנויות כגון עבירות מין ועבירות מכוח החוק להטרדה מינית.

להמשיך לקרוא ←

 בעוד מספר שבועות יחליטו שופטי בית-הדין האירופי לצדק (ECJ) האם יש להגביל את סמכויות המעקב המעוגנות בחוק הבריטי, ובפרט ייבחנו חוקיות אופן השגת המידע מצד המשטרה ושירותי המודיעין, הליך האישור השיפוטי של אופן השגת מידע זה, ויכולת הרשויות הבריטיות לעקוב אחר מידע שמקורו בדואר-אלקטרוני, שיחות טלפון והודעות טקסט. מחד גיסא, בריטניה עתידה לבצע בקרוב משאל-עם לגבי עזיבת את האיחוד האירופי, כך שהחלטת ה-ECJ בנושא עשויה להיות לא רלוונטית. מאידך גיסא, אם ההחלטה תתקבל בעוד בריטניה חברה באיחוד האירופי, היא עשויה להיות בעלת השפעה אדירה על כוחותיה ועל יכולותיה של סוכנות הביון הבריטית (GCHQ). החשש להגבלת סוכנות הביון מתגבר נוכח קביעה קודמת של ה-ECJ בנושא, לפיה חלקים מחוק המאפשר לכוחות הביטחון לעשות שימוש ברישומי טלפון ואינטרנט של אזרחים (חוק ה-“Dripa”) אינם חוקיים ואינם תואמים את החוקים של האיחוד האירופי.

בישראל, בניגוד לאיחוד האירופי, ההתערבות שיפוטית בתחום סמכויות המעקב והביון היא מינימלית. כך, למשל, הסמכות המרכזית בנוגע לאישור האזנות סתר ביטחוניות בישראל נתונה לראש הממשלה, ובית-המשפט העליון קבע כי אין לדרוש מראש הממשלה למסור מידע על מספר היתרי האזנות הסתר שסיפק לשב"כ.

להמשיך לקרוא ←

 מזה כשנתיים שבמדינת קליפורניה, ארצות-הברית, קיים חוק המחייב בתי-ספר במחוזות השונים במדינה לאפשר לתלמידים טרנסג׳נדרים לבחור באיזה תא שירותים או מלתחות הם רוצים להשתמש, וזאת כדי שיוכלו להשתתף בפעילויות בית-הספר ללא קשר למינם. בכל בית-ספר במחוז סן דייגו קיימים תאי שירותים ומלתחות הנגישים לכל סטודנט. לאחרונה, התעורר באחד מבתי-הספר דיון בנוגע לאיזון הנכון אשר יאפשר לאותם תלמידים טרנסקסואליים להזדהות בצורה פתוחה עם המין עימו הם מזדהים, ובמקביל יאפשר לסטודנטים שאינם טרנסקסואליים להרגיש נוחות וביטחון בבית-הספר. המתנגדים לחוק טוענים כי הוא מאפשר לתלמידים שאינם טרנסקסואלים להתחזות לכאלו כדי להשתמש בשירותים או המלתחות המיועדות לנשים. בחודש מרץ 2014 קיבלה הכנסת את התיקון לחוק זכויות התלמיד, כך שיכלול איסור הפליה מטעמי נטייה מינית וזהות מגדרית. זו הפעם הראשונה שאיסור בדבר הפליה מגדרית מופיע בחקיקה בישראלית. משנת 2013 הוגשו מספר הצעות חוק שנועדו להחיל על חוקים שונים בדין הישראלי האוסרים אפליה, פרשנות האוסרת על אפליה גם בשל נטיה מינית או זהות מגדרית, כאשר האחרונה הוגשה כבר בתחילת השנה הנוכחית.

להמשיך לקרוא ←

 בהחלטה תקדימית, אישר בית-המשפט של המחוז המזרחי של וושינגטון, ארצות-הברית, את תביעתם של שלושה אסירים ביטחוניים כנגד שני פסיכולוגים אשר פיתחו תוכנית חקירות הכוללת עינויים לבקשת סוכנות הביון האמריקאית (CIA). לטענתם התובעים, הפסיכולוגים עודדו את החוקרים לנקוט בעינויים ככלי חקירה מרכזי, תוך שהם קוצרים רווחים הנאמדים במיליוני דולרים לכיסם האישי ומשמשים כ"אסמכתא מקצועית" לנעשה. בשימוע המקדים, דחה בית המשפט את טענת ההגנה, לפיה יש לבטל את התביעה משום שמדובר בסוגיה פוליטית הנמצאת מחוץ לגדר סמכות השיפוט של בית המשפט. בנוסף, בחר בית-המשפט שלא לקבל את הטענה לפיה פעולותיהם של השניים נהנות מחסינות בשל תפקודם כעובדי קבלן של הממשלה, וזאת כיוון שהפעולות נעשו תוך הפרה בוטה של זכויות אדם. בישראל, עלו שיטות החקירה של אסירים ביטחוניים לכותרות בעקבות תביעה נזיקית אותה הגיש האסיר לשעבר מוסטפא דיראני כנגד מדינת ישראל. בתביעתו, טען דיראני כי עבר עינויים, השפלות ואיומי אונס על ידי חוקריו בזמן שהותו במעצר. הרכב השופטים המורחב, בראשות הנשיא גרוניס, דחה את תביעתו של דיראני בעודו קובע כי לא ייתכן שיעשה שימוש במוסדות המדינה לצרכיו בעת שהוא פועל נגדה ומייחל להשמדתה.

להמשיך לקרוא ←

 מושל וירג'יניה חתם על חוק תחרויות הפנטזיה (Fantasy Contests Act) ובכך הפך את וירג'יניה למדינה הראשונה בארצות-הברית שמסדירה בחקיקה ספורט פנטזיה מקוון, המכונה "ליגת החלומות". המשתתפים במשחק המקוון יכולים להרכיב נבחרות וירטואליות של שחקנים אמיתיים מענפי ספורט מקצועי, המתחרות על-סמך ביצועים סטטיסטיים של השחקנים. החוק, שייכנס לתוקף ב-1 ביולי מחייב מפעילי תחרויות ספורט מקוון להירשם אצל רשויות המדינה ולערוך ביקורת עצמאית שנתית. המפעילים יידרשו להגיש דו"חות כדי להוכיח עמידה בהוראות החוק, ביניהן הדרישה שהמשתתפים יהיו בני 18 לפחות, וכן הפעלת רגולציה המונעת מעובדי הקבוצות וקרובי משפחותיהם מלהשתתף במשחקים. החוק קובע סנקציות בדמות קנס של 1,000$ עבור הפרה ואף מאפשר לתבוע אזרחית בגין הפרת סעיפי החוק. ההסדרה בחקיקה נובעת מהתראות של מומחים רבים, שהזהירו כי ספורט הפנטזיה עלול להוות צורה בלתי חוקית של הימורים. היועץ המשפטי בהוואי קבע בחוות-דעת שאתרי ספורט מקוון הגובים תשלום עבור השתתפות נחשבים להימורים, ולפיכך אינם חוקיים. במקביל, הכריז היועץ המשפטי בטקסס שאתרי ספורט פנטזיה בלתי חוקיים.

להמשיך לקרוא ←

 תביעה של כ-400 גברים בגין סירוס רצוני שנעשה להם הוכרעה לאחרונה על-ידי בית-המשפט בהודו. כהן-דת השפיע על אותם הגברים לעבור את הסירוס והבטיח להם התעלות אלוהית בתמורה. הטענה המרכזית בכתב התביעה הייתה לפגיעה נפשית וגופנית שנגרמה לגברים, בהתאם לסעיף 320 לחוק העונשין ההודי המגדיר "סירוס" כפגיעה חמורה באדם. בפסקה 10 לפסק-דינו מצהיר בית-המשפט כי "אדם נורמטיבי" לא יעבור הליך של השחתת גופנית שכזו מרצון, לשם התעלות רוחנית – ובכך נקבעה הפגיעה בגופם. הסוגיה מעוררת שאלה סביב יסוד ההסכמה הרצונית לפגיעה עצמית; בתביעה זו לא היה ספק שניתנה הסכמה רצונית של גברים בגירים, אך למרות-זאת, התקבלה טענתם. הגם שמבחינה נורמטיבית, הסיבה לקבלת טענת הגברים ייתכן ותיחשב ראויה, הלכה למעשה ניתן לראות כי במדינות רבות דוגמת אוסטרליה, גרמניה וארצות-הברית תתקבל טענה בגין פגיעה גופנית (להוציא טענה של רשלנות רפואית) רק כאשר בוצע הליך כפוי על אדם, כלומר לא בהליכים רצוניים ולא כאשר עסקינן בסירוס רצוני. כך לדוגמה, במקרים רבים מבוצעים ניתוחים בילדים שמוגדים כ- intersex, במקרים אלה מתקבלת החלטה בשם הילד בעודו עולל על המשך גידולו באופן מסוים. מקרים אלו הוגדרו כהליכים כפויים ולא רצוניים שבוצעו בילד ומהווים פגיעה בו. בשנת 2013 התכנסה הוועדה לזכויות אדם של האו"ם לדיון בנושא והפצירה בכלל המדינות לעשות התאמות לחוקיהם כך שלא תתהווה פגיעה בזכויות ילדי אינטרסקס.

להמשיך לקרוא ←

 בית-הדין האירופי לצדק (ECJ) פסק כי מדינה רשאית להכווין פליטים בשטחה למקומות מוגדרים למגורים, בפרט במקרים שבהם הם טרם השתלבו בחברה במדינה המארחת. העותרים, פליטים ממוצא סורי, טענו שקביעת מקום מגורים מוגדר פוגעת בזכותם לתנועה חופשית. בית-הדין אמנם התיר ייחוד מקומות מגורים מסוימים לפליטים, אך עמד על כך שהפליטים לא צריכים לסבול מנחיתות בהשוואה לזרים אחרים באיחוד האירופי, באופן זה שצריכה להינתן להם גישה שווה לזכויות סוציאליות, ולשם ייחוד מקום מגורים עבורם, צריכה המדינה לנמק זאת בסיבה הולמת.

פסק-הדין של בית-הדין מתכתב עם הערות אגב של בית-המשפט הישראלי בבג"ץ המסתננים, אשר הציע פתרונות של שליטה ופיקוח על מקום מגוריהם של פליטים כצעד פוגעני פחות בהשוואה לכליאה. עם זאת, חוקתיותו של נוהל מסוג זה טרם נדונה בישראל.

להמשיך לקרוא ←

 בשבוע שעבר נשבעו החברים הרפובליקנים בוועדת המשפט בסנאט לחסום כל מועמד לבית-המשפט העליון של ארצות-הברית שיוצע על-ידי הנשיא אובמה. אחד-עשר חברי הוועדה הרפובליקנים עמדו על כך שלא יקיימו כל דיון בנוגע למועמדים פוטנציאליים עד שהנשיא החדש שייבחר ייכנס לתפקידו בינואר. אם החלטה זו תישאר בעינה, בית-המשפט העליון יפעל בהרכב של שמונה שופטים בלבד עד חודש אפריל בשנה הבאה. זוהי התקופה הארוכה ביותר בה פעל בית-המשפט העליון בהרכב חסר. מקרה דומה בישראל התקיים בדיון בבג"ץ שנסב על אודות שאלת ההשלכות שיש לתקופת "ערב בחירות" ולכהונתה של ממשלת-מעבר על הליך חידוש מינויים ציבוריים (במקרה זה מינוי למועצה דתית בקריית אונו). בפסק-הדין נפסק שמינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו על-ידי גורמי הממשל טרם הבחירות אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש. הודגש כי חריגה ממינוי על-ידי הממשל החדש תתבצע רק כאשר יש באיוש תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש אשר אם לא יענה, ייצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב.

להמשיך לקרוא ←