בשבוע שעבר נשבעו החברים הרפובליקנים בוועדת המשפט בסנאט לחסום כל מועמד לבית-המשפט העליון של ארצות-הברית שיוצע על-ידי הנשיא אובמה. אחד-עשר חברי הוועדה הרפובליקנים עמדו על כך שלא יקיימו כל דיון בנוגע למועמדים פוטנציאליים עד שהנשיא החדש שייבחר ייכנס לתפקידו בינואר. אם החלטה זו תישאר בעינה, בית-המשפט העליון יפעל בהרכב של שמונה שופטים בלבד עד חודש אפריל בשנה הבאה. זוהי התקופה הארוכה ביותר בה פעל בית-המשפט העליון בהרכב חסר. מקרה דומה בישראל התקיים בדיון בבג"ץ שנסב על אודות שאלת ההשלכות שיש לתקופת "ערב בחירות" ולכהונתה של ממשלת-מעבר על הליך חידוש מינויים ציבוריים (במקרה זה מינוי למועצה דתית בקריית אונו). בפסק-הדין נפסק שמינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו על-ידי גורמי הממשל טרם הבחירות אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש. הודגש כי חריגה ממינוי על-ידי הממשל החדש תתבצע רק כאשר יש באיוש תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש אשר אם לא יענה, ייצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב.

 רשויות האכיפה בארצות-הברית נתקלו לאחרונה במבוי סתום לאחר שלא הצליחו לפרוץ את מכשיר האייפון של המחבל מהטבח שאירע בסן-ברנרדינו. בסופו של דבר כל הניסיונות של הרשויות לפרוץ למכשיר הפעילו את מנגנון הריסת ה-Data של האייפון. על-מנת לעקוף את המנגנון האמור ביקש ה-FBI מחברת אפל שתסייע לו בפריצת הקוד – בקשה שנדחתה על-ידי אפל בטענה להפרת פרטיות לקוחותיה. העניין עבר לדיון בבית-המשפט המחוזי בקליפורניה, אשר הורה לאפל ליצור תוכנה שתעקוף את מנגנון הריסת ה-Data של האייפון במקרים כגון זה, על-מנת שזו תעביר את החומרים הרלוונטים לידי ה-FBI. אפל מצידה דבקה בטענת הפרטיות שלה, וביקשה להורות על הקמת פאנל מומחים שיידון באיזון הנכון הנובע מהסתירה בין בטחון המדינה לבין הזכות פרטיות. לאחר שקיבלה פניות רבות מטעם הציבור בנושא, פירסמה אפל רשימת שאלות ותשובות על אודות מדיניות הפרטיות שלה. הצהרה זו מגיעה לאחר שמשרד המשפטים האמריקאי קרא למהלך ההתנגדות של אפל "אסטרטגיה שיווקית" בלבד.

 פרויקט הספרים הדיגיטליים של חברת גוגל עלול לחשוף אותה לתביעה בפני בית-משפט העליון של ארצות-הברית על הפרה חמורה של זכויות יוצרים. בשנים האחרונות חברת גוגל, בשיתוף מספר רב של ספריות אוניברסיטאיות ברחבי ארצות-הברית, עובדת על פרויקט רחב היקף שמטרתו סריקה דיגיטלית של מיליוני ספרים, במטרה להנגיש מספר רב של ספרים לכל משתמשי האינטרנט ברחבי העולם. לפי גילדת הסופרים האמריקאית, גוגל סרקה עד כה למעלה מ-20 מיליון ספרים, כשלפחות עבור ארבעה מיליון מתוכם היא לא קיבלה רישיון ממחברי הספרים ומבעלי הזכויות, ובכך נאשמת החברה כי לא עשתה "שימוש הוגן" בקניין הרוחני, כמחייב בסעיף 107 לחוק בארצות-הברית. הפסיקה האמריקאית קובעת כי הגנת "שימוש הוגן" תתקיים כאשר נערך שינוי בגרסה קיימת של ספר עד כדי הפיכתו לגרסה בפני עצמו (Perfect 10 v. Google). לפי גילדת הסופרים גוגל לא ערכה שום שינוי בספרים שסרקה ועל-כן לא עומדת לה הגנת "שימוש הוגן". בישראל קיימת הגדרה דומה לזו המצויה בחקיקה האמריקאית למונח "שימוש הוגן" המצויה בחוק זכויות יוצרים, התשס"ח–2007. סעיף 15 לחוק מעגן את "זכות העמדה לרשות הציבור". הפעולה העיקרית שעליה נועדה זכות זו להגן היא העמדת היצירה לאינטרנט על-ידי בעל זכות-היוצרים תוך שמירה על "שימוש הוגן" ביצירתו. כל אדם אחר שירצה להעלות את היצירה לאינטרנט יחויב לקבל הסכמה מפורשת מבעל היצירה. זכות זו יובאה מאמנת WIPO (World Intellectual Property Organization). יש לציין כי ארצות-הברית לא אימצה בצורה רשמית את הזכות הזו ועל-כן סביר שחברת גוגל לא תוכל להשתמש בה.

 לאחרונה פורסם כי חברות טכנולוגיה מובילות בארצות-הברית (כדוגמת פייסבוק, טוויטר וגוגל) הגישו התנגדות להצעת חוק של ממשלת בריטניה. לפי ההצעה, החברות תידרשנה למסור לרשויות המדינה בתוך שנה את מאגרי המידע והנתונים שברשותן על אודות פעילות המשתמשים, וזאת כדי לסייע לרשויות בפעילותן למניעת טרור, עבירות הסייבר והפשיעה. בהתנגדות החברות, הנתמכת באיסור למעקב מקוון בארצות-הברית ובמדינות מערביות נוספות, עולה חשש כי מסירת המידע תפגע בהצפנה ובקידודים אשר תוביל לחשיפת משתמשים לפרצות אבטחה משמעותיות. בתוך כך, החברות הציעו לקבוע נורמות בינלאומיות, אשר לא יגרמו להפרת מחויבותן המשפטית, בתחום השיפוט שבו פועלות, כדוגמת הזכות לפרטיות המשתמשים ולשמם הטוב. לאחר פרשת סנודן (הדלפת תכניות המעקב של הממשל האמריקאי) וחיקוק בסין כנגד הטרור (המתיר מעקב אחר המשתמשים), איסוף נתונים ומעקב אחר משתמשים הפכו לאקטואליים מתמיד, ומהווים דוגמה טובה לאתגר של הדין להתאים עצמו לשינוי העיתים. בבחינת הדין בישראל, בעקבות איומים ביטחוניים תמידיים, איסוף המידע ומעקב מקוון על-ידי שירותי הביטחון הישראליים, למען ביטחון המדינה ונוכח הפגיעה בזכות לפרטיות, נעשה בכפוף להוראות סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002 (חוק השב"כ).

 בית-המשפט הפדרלי בוונקובר, קנדה, פסק לאחרונה כי גידול שתילים של צמח הקנאביס על-ידי חולים המחזיקים באישור לצריכת מריחואנה רפואית, מהווה זכות חוקתית ועל כן יש להתירו. בית-המשפט פסק שההסדר הקודם סותר את הוראות הצ'רטר הקנדי המתיר פגיעה בזכויות אדם אך ורק בכפוף לעקרונות הצדק המהותי, בכך שהוא מייקר את עלויות השימוש לציבור החולים ואינו מאפשר שליטה על מינוני הצריכה מצידם. לאחרונה הוגשה הצעת חוק ישראלית לתיקון פקודת הסמים המסוכנים ביוזמת חברת-הכנסת שרן השכל, המבקשת להתוות מדיניות של דה-קרימינילזציה בכל הקשור לצריכה עצמית של קנאביס. ההצעה כוללת סעיף המאפשר לכל אדם אשר מלאו לו 21 לגדל שתיל קנאביס לשם צריכה עצמית. על-פי דברי ההסבר להצעה, הפללת צרכני הקנאביס אינה תואמת את הלכי הרוח של מדינה חופשית ודמוקרטית ומהווה פגיעה בזכויות הפרט אשר עלולה להוביל אזרחים נורמטיביים ושומרי חוק למעגל הפשע ללא הצדקה.

 לאחרונה חתם מושל מדינת וירג'יניה על מספר חוקים שמטרתם ליצור מנגנוני בטיחות לנשיאת נשק על מנת למנוע מחשודים וממורשעים בעבירות של אלימות במשפחה מלשאת נשק. החקיקה הנוכחית בווירג'יניה עדיין מתירה לקבל רישיון לשאת נשק, אך החוקים החדשים יחייבו כאלו החשודים בעבירות אלימות בתוך המשפחה להפקיד את נשקם בתוך 24 שעות מהגשת כתב אישום נגדם. צעדי החקיקה הם חלק מתהליך רחב יותר המתרחש בארצות-הברית בכל הנוגע לפיקוח נשק, וזאת בעקבות המודעות הגוברת לבעיה לאחר מספר אירועים שהתרחשו לאחרונה בארצות-הברית, שבעקבותיהם הודיע הנשיא ברק אובמה על הוראות מנהליות הנוגעות לפיקוח נשק אשר יחייבו את העסקים המוכרים נשק בארצות-הברית לקבל רישיון מתאים וכן לבצע בדיקת רקע על הלקוחות המיועדים. הוראות אלו ממשיכות את מגמת הכרסום בתיקון השני לחוקת ארצות-הברית, לפיו כל אדם רשאי לשאת נשק לצורך שימושו האישי.

 קליניקות לביצוע הפלות בלואיזיאנה, ארצות-הברית, מבקשות מבית-המשפט העליון של ארצות-הברית לבלום חוק שנחקק בשנת 2014, ושנכנס לתוקפו בשבוע שעבר לאחר פסיקתו של בית-המשפט לערעורים של המחוז החמישי. החוק קובע שרופא המעוניין לבצע הפלה יוכל לבצעה רק אם קיים בית-חולים שיימצא במרחק של עד 48 קילומטרים ממיקום קליניקת ההפלות, בו הוא רשאי לטפל במטופלים. שלוש מתוך ארבע קליניקות הקיימות בלואיזיאנה אינן עומדות בתנאי הנדרש ולכן צפויות להיסגר. כך, בדומה למדינת מיסיסיפי, תישאר קליניקה אחת בלבד בכל המדינה בה ניתן לבצע את ההליך. חקיקה זו מהווה נדבך נוסף להגבלות המחמירות בלואיזיאנה המצמצמות משמעותית את הזכות לבצע ההפלה. לאחרונה נעשה ניסיון בישראל להסדיר את הטיפול בהפסקות הריון כחלק מהצעת חוק הפסקת הריון, התשע"ו-2015 באופן ממצה וברור, כך שיבוטל הצורך בקבלת אישורה של ועדה מקצועית בטרם תבוצע הפלה.

 הנציב הגבוה לזכויות אדם מטעם האו"ם קורא לממשלת איחוד האמירויות לשחרר חמישה עצירים ביטחוניים הנמצאים במעצר ממושך של שנה וחצי. חמשת העצירים, אזרחי לוב, נעצרו בחודש אוגוסט 2014 בחשד למעורבות בארגוני טרור. הנציב קרא לשחרורם של החמישה עקב הפרה בוטה של זכויות אדם אשר כוללת עינויים, חתימה על הודאה עקב שימוש בעינויים, נזק רפואי בלתי הפיך כתוצאה מהאלימות ומטיפול רפואי לקוי ומניעת גישה לערכאות ויכולת ערעור על המעצר. שימוש בהודאה אשר נגבתה תחת עינויים אינו תקף במשפט הבינלאומי, עובדה זו אף מצוינת בפירוש באמנת האו"ם נגד עינויים, עליה חתומה איחוד האמירויות. מדינת ישראל חתומה אף היא על האמנה הזו, ואף נקבע בפרשת הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל כי השימוש בעינויים ובאלימות בחקירות של כוחות הביטחון, לרבות השב"כ, אסורים.

 הפרלמנט הפולני חוקק לאחרונה חוק המאפשר לממשלה למנות את ראשי הטלוויזיה הציבורית והרדיו הציבורי, כמו גם דירקטורים בשירות הציבורי. לדברי נשיא פולין, המהלך נעשה כדי להבטיח ש"המדיות השונות במדינה יהיו ללא פניות, אובייקטיביות ואמינות". המינויים יעשו על-ידי שר האוצר ולא בדרך של תחרות המנוהלת ומפוקחת על-ידי המועצה הלאומית לשידורים (KRRiT). הנציבות האירופית הביעה חשש שהחוק יגרום להפרה של זכויות אדם, לסיכון ערכי האיחוד האירופי ובפרט פגיעה בכללי חופש התקשורת; יתר-על-כן החקיקה עשויה לפגוע בהפרדת הרשויות ובאיזונים והבלמים במדינה. בישראל, שר התקשורת אחראי על מינויים של המפקחים על התקשורת והאחריות בידיהם. כך, למשל, תאגיד השידור הציבור מוקם מכוח חוק, ושר התקשורת אמון על מינוי חברי המועצה. לאחר המינוי חברי המועצה אינם תלויים בממשלה והם עצמאיים לחלוטין.

השתתפו בהכנת הסקירה: אביה חן, אביב להט, יוסי מורל, הילה מנור, דפנה סבורובסקי, מתן סטמרי, אלה קינן, עמית קראוסהר וקורל קרטנשטיין.

ערך: עידו מור-חיים.