בקליפורניה, ארצות-הברית, אושר בהליך מזורז חוק המתיר תרומת איברים בין שני נשאי HIV. תרומת איברים מנשאי הנגיף נאסרה עד כה בשל החשש מהדבקת מקבל התרומה. החוק החדש אושר בהליך מהיר על-מנת לאפשר תרומת כבד של נשא HIV לבן-זוגו כדי להציל את חייו. למרות שהממשל הפדרלי בארצות-הברית אישר תרומה בין נשאים כבר ב-2013, עד למקרה הנוכחי האיסור בקליפורניה נשאר בעינו.

תרומת איברים על-ידי נשאי HIV עודנה אסורה במדינות רבות, אך מספר מדינות נוספות בעולם התירו בשנים האחרונות לבצע תרומות נשאים, תוך הגבלתן למקרים בהם גם התורמים וגם הנתרמים הם נשאים, כדי למנוע הדבקת אדם בריא בנגיף.

בישראל פורסם לפני שלוש שנים פסק הלכה המתיר קבלת תרומת איברים מנשא HIV גם כאשר הנתרם בריא. לדברי הפוסק, הרב אליהו בקשי דורון, מאחר שנשאי המחלה מטופלים ומאריכים ימים המחלה אינה נחשבת עוד 'פיקוח נפש', ולכן ניתן לקבל איברים 'נגועים' לצורך הצלת חיים. בכך מקדים פסק ההלכה את המשפט ואת פרקטיקה הרפואית המקובלים בעולם.

 בית-המשפט בפלורידה, ארצות-הברית, דחה לאחרונה את בקשתו של אתר Gawker למשפט חוזר בעניין קלטת הסקס של המתאבק המפורסם "האלק הוגן". בא-כוחו של האתר טען כי היה צורך לחשוף את המושבעים להערות גזעניות שהשמיע הוגן בעבר כחלק מחומר הראיות, וכי האובייקטיביות שלהם נפגמה. בית-המשפט דחה את טענותיו והותיר על כנם את הפיצויים על-סך 140 מיליון דולר.

התביעה המקורית עסקה בסרטון שהופץ על-ידי אתר Gawker, בו נראה הוגן מקיים יחסי-מין. קביעתו האחרונה של בית-המשפט בפלורידה מחזקת את המסקנה שעלתה בתביעה המקורית, והיא כי בכל הנוגע ליחסים אינטימיים, זכותם של המפורסמים לפרטיות גוברת על החדשותיות שבמעשיהם.

בישראל זכותם של מפורסמים לפרטיות עלתה לאחרונה לכותרות בשורה של מקרים בהם הופצו תמונות או סרטונים אינטימיים של מפורסמים, האחרון שבהם הינו פרסום תמונות פרטיות של ענת הראל. בשל הישנות המקרים של הפצת תמונות וסרטונים אינטימיים של מפורסמים בפרט ושל אזרחים בכלל, הרחיבה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מינית, כך שכיום העונש למפיץ תמונות אינטימיות יכול להגיע עד 5 שנות מאסר.

 בית-המשפט העליון באיווה, ארצות-הברית, קבע כי אין להטיל על קטין שהורשע ברצח מאסר-עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם. בית-המשפט סבר כי מאסר-עולם לקטין ללא אפשרות לשחרור מוקדם הוא עונש "אכזרי ובלתי רגיל", שכן לא ניתן לשער מראש כי לעבריינים קטינים אין סיכוי להשתקם. בית-המשפט הדגיש כי שחרור מוקדם לקטינים איננו מובטח, אלא צריך להישאר אפשרי.

בדין הישראלי, להבדיל מבדין האמריקאי, קיימת זה מכבר הבנה לפיה קטינים צריכים לקבל יחס שונה מבגירים בכל הנוגע למשפט הפלילי. חוק הנוער קבע כבר בשנת 1971 כי אין חובה להטיל על קטין שביצע רצח מאסר עולם, וכן כי הטלת עונש מוות על קטין אסורה. גם אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, אותה ארצות-הברית מעולם לא אישררה, משקפת הבנה דומה בקבעה בסעיף 37 כי על קטינים לא יוטלו עונש מוות או מאסר עולם בלא אפשרות שחרור.

ערכה: אושרה גואטה.

השתתפו בהכנת הסקירה: גיא אבידור, יובל גרנית, יהונתן רובנס.