בית-המשפט העליון של בריטניה דחה לאחרונה תביעת פיצויים של כ-600 אזרחים עיראקיים שטענו כי הוחזקו במעצר שלא כדין וחוו התעללות על-ידי כוחות בריטיים, בעת ששהו בעיראק בין השנים 2003 ל-2009. התובעים הגישו את התביעה תחילה בבית-המשפט בעיראק, אך זו נדחתה בשל החוק העיראקי אשר קובע תקופת התיישנות של 3 שנים בתביעות אזרחיות. לטענתם של התובעים, צו שהוצא בעת נוכחות הכוחות הבריטיים הקנה לכוחות חסינות מפני תביעה בבתי-המשפט בעיראק, ולכן באותו זמן תקופת ההתיישנות הושעתה. בית-המשפט העליון של בריטניה החיל את החוק בריטי, הקובע כי עובדות מסוימות אשר רלוונטיות בעיראק אינן רלוונטיות למערכת המשפט הבריטית, ובכך החיל את תקופת ההתיישנות אך לא את החריג לה, בקבעו כי חסינות הכוחות הבריטיים לא מנעה את הגשת התביעה בבריטניה במסגרת פרק הזמן של 3 השנים. החלטה זו היא אחרונה במחלוקת המתמשכת למעלה מעשור. גם בבתי-המשפט בישראל ואף מול ערכאות משפטיות בין-לאומיות מועלות בעשור האחרון טענות על-ידי פלסטינים נגד התנהגות כוחות הצבא הישראליים. מדינת ישראל שואפת לברר את כלל הטענות במסגרת מוסדות השיפוט הישראליים בהתאם לדין הפלילי או הצבאי וכך להימנע מהעברת הדיון למוסדות בינלאומיים.

 משטרת אוגנדה הודיעה לאחרונה כי מנהיג האופוזיציה קיזה ביסגייה יואשם בבגידה, כיוון שהכריז על עצמו כנשיא המדינה, למרות ניצחונו של הנשיא יוורי מוסווני בבחירות שנערכו בחודש פברואר האחרון. ביסגייה השביע עצמו כנשיא בטקס ציבורי, ונעצר על-ידי המשטרה בגין הפרת צו בית משפט אשר אסר עליו לקיים אירועי אופוזיציה, וכן בגין ניסיון להפיל את הממשל. בישראל, בגידה היא אחת העבירות החמורות המצויות בחוק העונשין, ובין הבודדות שקובעות גזר-דין של עד עונש מוות. המקרה היחיד של הוצאה להורג בגין בגידה שאירע במדינת ישראל הוא המקרה של מאיר טוביאנסקי, שנאשם והורשע בבגידה על-ידי בית דין שדה בימי קום המדינה, הוצא להורג, ומאוחר יותר טוהר שמו.

 בית-המשפט לערעורים של ארצות-הברית עבור הסבב התשיעי, פסק לאחרונה שרפורמת ההגירה הפדראלית אינה סותרת את החקיקה המדינתית באריזונה. הרפורמה, כפי שפורשה על-ידי בית המשפט העליון בעניין אריזונה, קובעת שחוק מדינתי לא יכול להטיל אחריות פלילית על שוהים בלתי חוקיים שעובדים בארצות-הברית, אלא מאפשרת הטלת אחריות פלילית על המעסיק בלבד. החקיקה באריזונה, אשר נועדה להתמודד עם גניבת זהויות לצורך מציאת תעסוקה, אוסרת על שימוש במידע של אדם אחר (אמיתי או מומצא), והיא חלה על אזרחי ארצות-הברית וכן על שוהים בלתי חוקיים ומהגרי עבודה. העותרים טענו שהחקיקה סותרת את הרפורמה הפדראלית, זאת מכיוון שהיא מאפשרת הטלת אחריות על העובד. בית-המשפט דחה את הטענה וקבע שיישום החקיקה הוא חוקתי. לדוגמה, הטלת אחריות פלילית על אזרחי ארצות-הברית אשר משתמשים בזהות בדויה להשגת עבודה.

הסנאט במדינת מסצ'וסטס, ארצות-הברית, העביר לאחרונה ברוב קולות תיקון שנוי במחלוקת לחוק איסור הפליה, האוסר על הפליה של הקהילה הטרנסג'נדרית. התיקון לחוק קובע שההגדרה הכללית "מין" כוללת את המונח "זהות מגדרית", כך שמין יכול שיהיה מוגדר על-ידי הזהות המגדרית של האדם ולא יהיה נתון ביולוגי בלבד. לפי החוק, חל איסור מוחלט להפלות טרנסג'נדרים במבנים ציבוריים וקהילתיים, לרבות במגרשי ספורט, בתחנות דלק ובבתי קולנוע. החלק המעורר את המחלוקת המשמעותית ביותר הוא סעיף המאפשר לחברי הקהילה להשתמש בשירותים ובמלתחות בהתאם להגדרתם העצמית באשר לזהותם המגדרית, ולא בהתאם לזהותם המינית כפי שזו נתפסת בעיניי החברה. המתנגדים לחוק, טוענים שקיים חשש כבד לפיו עברייני מין ינצלו זאת כדי להיכנס לשירותים במסווה של טרנסג'נדרים.

 הצעת חוק שהוגשה לאחרונה בצרפת מבקשת למנוע ממעסיקים בחברות המונות למעלה מ-50 עובדים לשלוח מיילים לעובדיהם לאחר שעות העבודה השגרתיות ובסופי שבוע. הצעת החוק עברה בבית-התחתון של הפרלמנט בתחילת השבוע, וכעת מחכה לאישור הסנאט, אם תתקבל תחזור לאסיפה הלאומית לאישור סופי. ההצדקה להצעת החוק, בין השאר, מקורה במחקרים המראים עלייה במתחים ולחצים הקשורים לעבודה, בשל העובדה שהודעות הטקסט והאימיילים משתלטים על חייו של האינדיבידואל עד לנקודת שבירה. עם זאת, חוקרים מסוימים מביעים חשש כי החוק אינו נוגע בליבת הסוגיה ושדווקא התנתקות מאמצעי התקשורת האלקטרוניים עשויה לעורר אף יותר מתח בעקבות החשש מהצפת המיילים המצפה לעובד בבוקר. למרות זאת, מרבית החוקרים מדגישים כי מקום עבודה אשר שם את העובד במרכז ואת רווחתו בעדיפות עליונה, מייצר עובדים טובים יותר.

 המועצה המלכותית בבריטניה, בשבתה כוועדה שיפוטית, עתידה לדון בימים הקרובים בשני ערעורים אשר עשויים להוות תקדים משמעותי בתחום הענישה באמצעות הוצאה להורג. עניינם של הערעורים בשני אסירים שהורשעו ברצח ונגזר עליהם עונש מוות, אשר מאובחנים כבעלי מנת משכל נמוכה באופן העונה על הגדרת ארגון הבריאות העולמי כ"בעלי נכות אינטלקטואלית". המועצה המלכותית עשויה לשנות את עונשם של האסירים, לרבות ביטול הוצאתם להורג, בעקבות האבחנה הקובעת את נכותם. לפי החוק המנדטורי בטרינידד, מדינת המקור של האסירים, העונש בגין עבירת רצח הוא מוות, ולא ניתן לערער עליו. אם הערעורים יתקבלו, פסק-הדין יהווה תקדים ייחודי עבור מדינות בהן חובה להטיל עונש מוות בגין עבירות רצח, כמו מלזיה וסינגפור.

ערכה: ליאור גולדווסר.

השתתפו בהכנת הסקירה: יוני עדיני, נועה גריזים, לאה-לי גבעון, עדי מילר, אבישג סלומון ומגל דרור.