"אֵם כל הזכויות": הזכות החוקתית לחיים | יניב רוזנאי והלל סומר (כרך יט)

מאמר זה בוחן את מהותה והיקפה של הזכות לחיים. הזכות לחיים היא אחת הזכויות העתיקות ביותר, האוניוורסליות ביותר והחשובות ביותר בין זכויות האדם בעולם. גם בישראל הזכות לחיים זוכה במעמד בכיר, וכן בעיגון כפול בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הכולל הן את האיסור לפגוע בזכות לחיים והן את הזכות להגנה על החיים. למרות מרכזיותה של הזכות לחיים, שאלות רבות הנוגעות בה נותרות במחלוקת וללא מענה ברור: מהו מועד תחילתה של הזכות? מהי המשמעות של החובה החיובית להגן על החיים ומה כלול בה? האם הזכות לחיים, לנוכח מעמדה, גוברת על זכויות אחרות בהתנגשה בהם? האם ניתן לגזור מן הזכות לחיים זכויות נוספות אשר לא זכו בעיגון עצמאי בחוקי-היסוד בישראל, כגון הזכות לבריאות או הזכות לסביבה נאותה? מאמר זה דן בשאלות אלה בסיוע מבט השוואתי ותוך התייחסות לסוגיות משפטיות קונקרטיות חשובות, כגון עונש מוות, המתות-חסד, הפלות והזכות לחיים בעת סכסוך מזוין ובשטח הנתון בתפיסה לוחמתית. המאמר מציג גם הבדלים שונים בתפיסה המושגית של הזכות לחיים במדינות שונות, וכן את השינוי שחל בהבנה של הזכות לחיים לכיוון הוליסטי, המתייחס לחיים כאל חיים בכבוד, חיים שראוי לחיותם.

להורדת המאמר המלא

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים הוא כתב העת של בית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן
פוסט זה פורסם בקטגוריה כרך יט, סומר הלל, רוזנאי יניב, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s