אתר משפט ועסקים

מטרת מאמר זה היא לבחון את השינויים בדיני המס הבין-לאומיים של ישראל, כפי שנחקקו בעקבות הרפורמה במס, לאור משטר המס הבין-לאומי. מכיוון שעצם המושג "משטר מס בין-לאומי" שנוי במחלוקת, המאמר מסביר מדוע המחבר מאמין בקיומו של משטר מס כזה, ומתאר את עקרונות-היסוד שלו. עוד בוחן המאמר כיצד עקרונות אלה מיושמים בחוקי המס של מדינה שאימצה את הגישה הפרסונלית, קרי, ארצות-הברית. לבסוף, המאמר מנתח את דיני המס הישראליים החדשים, מראה כיצד הם משתלבים במשטר המס הבין-לאומי, ומציע כמה הצעות לרפורמות נוספות.

להמשיך לקרוא ←

מחבר המאמר מבקש להצביע על המשבר העמוק, בו שרויה החשבונאות המודרנית בשנים האחרונות.
לחשבונאות המודרנית יש שני רכיבים עיקריים, הקשורים הדוקות: האחד הוא הדיווח הכספי, על מכלול החוקים והנורמות המסדירים אותו; השני הוא ביקורת הדיווח הכספי על-ידי רואי חשבון בלתי-תלויים. המשבר קשור סימולטנית לשני רכיביה אלה. החשבונאות הקיימת היא כלי דו-מימדי המתיימר "לתפוס" ולתאר מציאות תלת מימדית או רב ממדית ומכאן שיברה. ביטויו הבולט של המשבר היה בשרשרת הנפילות של תאגידי ענק בשווקי ההון בארה"ב ובאירופה, שרשרת שבתגובה לה כבר אומצו חוקים חדשים, חמורים ונוקשים, המנסים להסדיר את פעולתם של שווקי ההון, השחקנים הפועלים בהם והדיווחים הנמסרים במסגרתם. ברם, הפתרונות שננקטו ובוטאו בחוקים ובהסדרים החדשים אינם מהווים מענה מלא ואמיתי למשבר. אף לא ראשית מענה. החשבונאות המודרנית זקוקה לתשובה חדשה, לרעיונות חדשים, ליצירתיות קיצונית, לערעור ולהרהור על כל הנחות היסוד שלה.

להמשיך לקרוא ←

המאמר דן במודלים חדשים וחדשניים לניהול משא-ומתן וליישוב סכסוכים בעולם העבודה המודרני. בפתח הדברים מוצגים הצרכים החדשים של עולם העבודה של שנות האלפיים. צרכים אלה מבליטים את תמונת-המצב העגומה שמאפיינת את יחסי העבודה ודיני העבודה בישראל. בעוד בשטחים אחרים, כגון יזמוּת עסקית וטכנולוגיה, ישראל נמצאת בחוד-החנית מבחינת תעוזה, דמיון, חדשנות ויצירתיות, בשטח של יחסי עבודה ויישוב סכסוכי עבודה נראה כי הזמן פסק מלכת. המודלים של ניהול משא-ומתן ויישוב חילוקי-דעות המיושמים כיום בישראל הינם מיושנים מאוד או לא-רלוונטיים מבחינת דפוסי השימוש

מצב-דברים זה מבליט את הצורך להתבונן החוצה ולנסות ללמוד, לחקור ולנתח דוגמאות של חידושים וחדשנות הלקוחות משיטות אחרות של משפט ויחסי עבודה. הדיון בדוגמאות אלה נועד לעורר אצל קורא חשיבה מחודשת, פּתיחוּת מחשבתית ואמונה כי ניתן לעשות את הדברים אחרת.

להמשיך לקרוא ←

אמר זה עוסק בשאלה מהן ההשלכות האפשרויות של תחום הכלכלה ההתנהגותית (Behavioral Economics) על משפט העבודה ויחסי עבודה בישראל, תוך בחינה של שלושת הכשלים המרכזיים שתחום מחקר זה עוסק בו: חסמים רציונאליים, כח רצון מוגבל, ופעולות בניגוד לאינטרס האישי. לגבי כל אחד מן הכשלים מציג המאמר מספר דוגמאות הממחישות כיצד ניתוח התנהגותי יכול לסייע בהבנת כלל משפט שגובש על ידי המחוקק או בתי הדין לעבודה, או להציע הסדרים חלופיים לאלו הקיימים.

להמשיך לקרוא ←

פיטוריו של עובד מהווים מימוש הפררוגטיבה הניהולית של מעבידו. תקופה של סיום יחסי עבודה היא תקופה בעייתית ורגישה. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הצמיח זכויות מתנגשות של קניין המעביד וכבוד לעובד. השאלה הנשאלת במאמר היא: האם גם בתקופה שבה זכויות חוקתיות של עובד מתנגשות עם זכויות חוקתיות של מעבידו, ניתן להגיע ל"איזון חוקתי" בין מעשה הפיטורים הכוחני לבין הזכות החוקתית לסיום העבודה בכבוד.

להמשיך לקרוא ←

המאמר בוחן את האופן בו טבעו של הידע הסודי אשר מוגן על ידי החוק, משפיע על עמדות עובדים ביחס לשימוש בסודות מסחריים בעת מעבר בין חברות. בחינה זאת מבוססת בשלב ראשון על בחינה של הדין הנוהג, של שיקולי יעילות ושל שיקולי מוסר ביחס לרלוונטיות של מוחשיות המידע וזהות יוצרו של המידע להגדרה של מידע כסוד מסחרי. בשלב שני נערכה בחינה אקספרימנטלית המשווה שני תרחישים היפותטיים שחולקו לתת קבוצות רנדומאליות של מדגם של עובדי הי-טק: 1. מקרה בו העובד עצמו מפתח את הידע המסווג; 2. מקרה בו העובד מוריד את המידע המסווג אל מחשבו האישי לקבוצת ביקורת בה העובד למד את הידע הסודי מן המעביד והידע שמור בראשו. ההשוואה בין קבוצת הנבדקים שקיבלו את התרחיש הראשון לבין קבוצת הביקורת מאפשרת את בחינתה של חשיבות זהותו של יוצר הסוד, ואילו ההשוואה בין קבוצת הנבדקים לקבוצת הביקורת, שקיבלו את התרחיש השני מאפשרת את בחינתה של חשיבות מוחשיות המידע. המסקנה העיקרית הנלמדת מן המחקר היא שהעובדים מייחסים חשיבות רבה באופן משמעותי למוחשיות הידע מאשר לזהותו של יוצר הידע ביחס לרוב המשתנים שנמדדו. עם זאת, השאלה האם העובד יצר את הידע או למד אותו מן המעביד השפיעה על תחושת האשם המוסרי הכרוך בנטילתם של סודות מסחריים. המאמר מסתיים בבחינה של התרומה האפשרית של מחקרים אמפיריים לשיקולי יעילות ומוסר בקביעת הדין הרצוי.

להמשיך לקרוא ←

רשימה זו עוסקת בנציבות תלונות הציבור על שופטים שהחלה לפעול בישראל ביום 1.10.03 מכוח חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002. המחוקק בחר להקים מוסד עצמאי, חיצוני למערכת השיפוט, המרכז את בירורן של תלונות על התנהלות שופטים. הכותבת, נציבת תלונות הציבור על שופטים, מסבירה במאמרה זה כי יש להבין את מעמדה של הנציבות, תכליותיה ומרחב סמכויותיה על רקע שני עקרונות יסוד: עקרון עצמאות השופטים (Judicial Independence) ועקרון אחריות הדיווח (Accountability) החל על שופטים. ההסדר שנקבע בחוק הישראלי מבטא שילוב בין עקרונות יסוד אלה. ההסדר מאפשר, מחד גיסא, טיפול מכובד והולם בתלונות פרטניות תוך הסקת מסקנות בעלות השלכות רוחב מתלונות אלה; ומאידך גיסא, שיפור השירות הייחודי הניתן על-ידי שופטים לציבור תוך שמירה על עצמאותם ואי-תלותם. מבין המודלים הקיימים בעולם המערבי לפיקוח על התנהגות שופטים, המתוארים במאמר זה, בחר המחוקק הישראלי במודל של נציב כללי לתלונות הציבור, הקרוב באופיו למוסד האומבודסמן הסקנדינבי.

להמשיך לקרוא ←

ברשימה זו התמקדנו באחד הסוגים של המחאת חיובים: המחאה של חיוב אחר הנעשית לשם סילוק חיוב קיים, המחאה שיש לראותה, לטעמנו, כ"סילוק על-תנאי". הבענו את הסתייגותנו מהכלל שנקבע לגבי המחאה כזאת בפסק-דין מנחה של בית-המשפט העליון. כמו-כן הצבענו על פסקי-דין שבהם הופעל הכלל על המחאת מכר, שתוצאותיה שונות באופן מהותי מאלה של המחאת "קיום על-תנאי". הצבענו גם על מיקומה של המחאה כזאת בין סוגי המחאה אחרים: המחאת מכר, מזה, והמחאה על-דרך השעבוד, מזה. הכרת ההבדלים שעליהם הצבענו חשובה בעינינו, שכן הכללים החלים על כל סוג אינם זהים, ויש ביניהם הבדלים חשובים בשאלות כגון: מה עיקר ומה טפל לו; האם ההמחאה צריכה רישום כדי שהנמחה ייהנה ממעמד של נושה מובטח; האם הנמחה יכול לחזור על הממחה, ואם כן – מתי. סיווג ההמחאה עשוי אף לשנות את התוצאה הסופית של פסק-הדין. להמשיך לקרוא ←

ההנחה המונחת בבסיסו של מוסד המתנה היא כי המתנה טומנת בחובה מרכיבים המבטאים רצון להעניק למקבלה ולהיטיב עימו. רצון זה מוּנע על-ידי רגשות של אהבה ורעות, קרי, רגשות אלטרואיסטיים.
הנחה זו באה לידי ביטוי בדין באמצעות הגנות מתנתיות, רוצה לומר, הגנות ייחודיות לדיני המתנה. הגנות אלה מוענקות לנותן המתנה, ופורשׂות מרחב הגנתי נרחב הרבה מעבר לכל הגנה אחרת – חוזית ושאינה חוזית. לפיכך, במקרה שבו קמים עוררין על הנחה זו, יש מקום לבחון אם יש צורך במתן ההגנות מתנתיות או שמא יש מקום לדין מתנתי אחר.

להמשיך לקרוא ←

לאחר שנים של עבודה פרסם לאחרונה משרד המשפטים את תזכיר חוק זכות יוצרים. מדובר בניסיון לעדכן את חוקי זכויות היוצרים הקיימים, המבוססים על חוקים מנדטוריים מראשית המאה העשרים. המגמה העיקרית בתזכיר היא מציאת איזון נאות בין תמרוץ היצירה, על-ידי מתן זכויות כלכליות בה, לבין הצורך לאפשר לציבור גישה ליצירה ושימוש בה לשם קידומם של הידע, התרבות וחופש הביטוי. בהערת חקיקה זו המחבר טוען כי התזכיר אינו מספק מענה של ממש לדילמות העיקריות של עידן המידע הדיגיטלי והגלובלי שבו אנו חיים, ומעלה בהקשר זה שלושה טיעונים מרכזיים: (1) התזכיר הינו טריטוריאלי, אף שאנו חיים בעידן גלובלי; (2) התזכיר הינו אנלוגי, אף שאנו בעידן דיגיטלי; (3) התזכיר הינו מודרני בעידן שהינו כבר פוסט-מודרני.
להמשיך לקרוא ←