אתר משפט ועסקים

להורדת המאמר המלא

תכליתה של רשימה זו היא לעמוד על הסיכויים והסיכונים הצפויים לשיטתנו המשפטית עם חקיקתו הצפויה של הקודקס האזרחי החדש. קודקס אזרחי נבדל מאוסף של חוקים רגילים בכך שהוא מתיימר לטפל בסוגיות משפט רבות באופן "קוהרנטי", כלומר, לבחור פתרונות שעולים כולם בקנה אחד עם עקרונות-יסוד משותפים. הוא גם חותר לשלמוּת, כלומר, למתן תשובות משפטיות למספר הגדול ביותר האפשרי של שאלות משפט הצפונות בחיק העתיד. כדי להשיג מטרה כפולה זו, של קוהרנטיוּת ושלמוּת, עליו להישען על שתי טכניקות חקיקתיות מרכזיות – ריבוי הוראות-שסתום (כגון "תום-לב") והסתמכות מְרבּית על פרשנות על-דרך ההיקש.

   להמשיך לקרוא ←

דיני הבתים המשותפים הם "דיני שכנים", המשפיעים על כל שדרות הציבור. לקווי המדיניות בתחום זה ולהסדרים הקונקרטיים הנקבעים בדין יש השלכות משמעותיות על איכות החיים של הכלל. הצעת הקודקס החדש, אשר פורסמה לאחרונה כתזכיר חוק לאחר קבלת ההערות להצעת התזכיר, מציעה שינויים חשובים בתחום זה, אשר נשענים בחלקם על חיזוק מסוים של ההיבט הקומונלי בבית המשותף. בהקשר זה בולטת ההצעה לאפשר לבעלי רוב מיוחד בבית המשותף להחליט בדבר ביצוע השבחות, תוך יצירת איזונים ראויים לשם הגנה על המיעוט. דוגמה נוספת לכך היא ריכוך עילת התביעה החריפה הנתונה כיום בסעיף 2 לתקנון המוסכם, באופן שיעצים את הקואופרטיביות הנדרשת בין בעלי הדירות בבית על-מנת לאפשר ביצוע שינויים בדירה המתבקשים לנוכח שינוי הנסיבות. נוסף על כך, הקודקס מאפשר לבעלי הרוב לשלול מבעלי הדירות שהתנגדו להתקנת מעלית את הזכות להשתמש במעלית, תוך שמירת זכותם של האחרונים להצטרף להסדר הקיים בדיעבד. שינוי זה נעשה בשל העובדה שהדין הקיים מעודד את "תופעת הטרמפיסט", ויש בו כדי ליצור תוצאה לא-הוגנת בסוגיה זו, אשר אינה הולמת גישה קואופרטיבית ראויה.

כ להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בפגיעות תכנוניות עקיפות במקרקעין, ובפרט בהחצנות סביבתיות-פיזיות הנגרמות כתוצר-לוואי של תוכניות המאשרות פיתוח במקרקעין שכנים. העלייה הניכרת בהיקף התביעות המוגשות בנושא מחייבת דיון נורמטיבי מעמיק בסוגיית הזכות לפיצוי בגין פגיעות עקיפות, במיוחד לנוכח העדר המתאם לכאורה בין עילת תביעה זו לבין דיני המטרדים והחקיקה הסביבתית. המאמר טוען כי יש מקום להבחנה בין שתי מערכות הדינים, וכי מה שנראה על פניו דיסוננס מהווה למעשה מכלול מתוחכם של דין אשר מבטא תפיסה ראויה של ההליך הרגולטורי ומקדם עקרונות של יעילות הקצאתית ומִנהלית לצד פוטנציאל משמעותי למשטר חלוקתי ראוי. להמשיך לקרוא ←

הטענה הבסיסית של מאמר זה היא כי את מעשה הקודיפיקציה הישראלית החדשה של דיני החוזים יש לראות – ורק כך ניתן להבינו – כחי במתח בלתי-פתור, ואולי בלתי-פתיר, בין שתי ראִיות משפטיות תיאורטיות שונות. האחת היא פורמליזם: גזירת כללי התנהגות להקשרים שונים מכמה מושכלות-יסוד. מעשי קודיפיקציה מתבססים תמיד על יסוד פורמליסטי מסוים. זהו המאפיין המערכתי שלהם – היומרה לקוהרנטיות פנימית, ולוּ מינימלית. הראייה האחרת היא הראייה היחסותית (relational), הרואה בדיני החוזים בעיקר תיקוף של יחסים בין צדדים ליחסי-חליפין.

   להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בענייני המתנה וההבטחה החד-צדדית במשפט הישראלי והמשווה. לחוזה המתנה, בהיותו חוזה ללא תמורה, יש מהות מיוחדת שונה מזו של חוזים אחרים. המחוקק הישראלי מבחין בין מתנה ריאלית לבין התחייבות לתת מתנה, והכנת הקודקס הינה הזדמנות טובה לבדיקת הבחנה זו. הרשימה מתמקדת גם בסוגיות מעניינות אחרות, כגון אחריותו של הנותן וחזרה מן ההתחייבות. בחלק השני המאמר עוסק בבעיה של הבטחה לציבור והאפשרות להגדירה כהתחייבות חד-צדדית. הרעיון של התחייבות חד-צדדית אומץ על-ידי מדינות אחדות המשתייכות לשיטה הקונטיננטלית, ויש מקום לשאול מדוע לא ילך המחוקק הישראלי בדרך זו.

להמשיך לקרוא ←

חוק המתנה, תשכ"ח-1968, נשען על המסורת הקונטיננטלית. מעבר לקושי הטמון בלקוניות המופרזת של החוק, דרושה רוויזיה משמעותית של תוכן ההסדרים, תוך התאמתם לגישות המודרניות בדיני החוזים. הקודקס מציע לשנות את בסיס האחריות בדיני המתנה, כך שמבטיח המתנה יישא באחריות בגין אי-קיום ההבטחה רק על בסיס אשמה, להבדיל מן האחריות החמורה הנוהגת בדיני החוזים הכלליים. השקפה ראויה על תפקידה החברתי של עסקת המתנה מחייבת ריכוך ברמת האחריות של מבטיח המתנה.

להמשיך לקרוא ←

דיני ההתיישנות בישראל עתידים לעבור בקרוב רפורמה משמעותית. החלק השישי להצעת הקודקס האזרחי- חוק דיני ממונות העוסק בהתיישנות, כמו גם הצעת חוק ההתיישנות, רצופים הסדרים חדשים, שיש בהם כדי להוביל לשינוי מהותי בדינים שהתפתחו על בסיס חקיקה מסוף שנות החמישים. המאמר עוסק בהרחבה במרביתם של השינויים המרכזיים המוצעים, תוך בחינת השיקולים שהובילו לניסוחם והמלצה באשר לפרשנותם העתידית. נקודת המבט הפרשנית משמשת עוגן לבחינת גבולות שיקול הדעת של בית המשפט ביחס להסדרי ההתיישנות המוצעים, תוך הבחנה בין הסדרים "סגורים" – אלה שלגביהם יש לבית המשפט שיקול דעת מצומצם, והסדרים "פתוחים" – אלה שלגביהם יש לבית המשפט שיקול דעת רחב. בין היתר, וכדוגמאות לסוגי ההסדרים המוצעים, נבחן השינוי המוצע לעניין תקופת ההתיישנות הבסיסית, לעניין עילות ההשעיה של תקופת ההתיישנות הבסיסית, לעניין תקופת התקרה להתיישנות ולעניין סוגיית מועד לידת עילת התביעה. כמסגרת כללית לבחינה נורמטיבית זו נבדקים אף יחסי הגומלין בין התכליות הכלליות של הקודקס האזרחי, הקבועות בחלק הראשון שלו, ובין התכליות המיוחדות של חלק ההתיישנות שבקודקס. המסקנה העולה מן הדברים היא כי תכליות הקוד הכלליות משלימות ומדגישות את תכליות דיני ההתיישנות, דבר שיחייב את בית המשפט לנקוט משנה זהירות בעת פרשנותם של ההסדרים המוצעים, ובמיוחד אם וכאשר יבקש להוסיף הסדרים על אלה הקבועים לחוק בדרך של "חקיקה שיפוטית". לטענת המחבר, די לדיני ההתיישנות  בהסדרים המוצעים אשר, בכפוף לסיווגם, מקנים לבית המשפט מתחם פרשני ראוי, ואין להידרש להוספת הסדרים, שעלולים לפגוע בוודאות ובצפיות, שהם מתכליותיו הכלליות של הקודקס ומתכליותיו המיוחדות של  דין ההתיישנות כאחד.

להמשיך לקרוא ←

במאמר זה אציע מודל תיאורטי המסביר את התנאים שבהם צדדים לחוזה יסכימו על סעיף פיצויים מוסכמים מחייב (אקסקלוסיבי)או בּרֵרתי (אופציונלי). חוזה עם סעיף פיצויים מחייב הוא חוזה שבו הסעד היחיד של הנפגע הוא סכום הפיצויים המוסכמים המפורשים בחוזה. לעומתו, חוזה עם סעיף פיצויים מוסכמים בּרֵרתי הוא חוזה שבו הנפגע רשאי לבחור, לאחר ההפרה ולאחר שהתגבש הנזק, אם רצונו בפיצויי קיום או שמא באכיפת החוזה במקום קבלת הפיצויים המוסכמים המפורשים בחוזה. המודל שאציע יכול לשמש בתי-משפט בבואם להתחקות אחר אומד-הדעת של הצדדים במסגרת נסיונם לפרש חוזה שותק או דו-משמעי. בשני המקרים הללו בית-המשפט נזקק לכלים פרשניים שונים כדי לפרש את אומד-הדעת של הצדדים. המודל המוצע מפרט את התנאים העסקיים שבהם צדדים רציונליים היו מסכימים על סעיף פיצויים מוסכמים מחייב ואת התנאים העסקיים שבהם הם היו מסכימים על סעיף פיצויים בּרֵרתי. מקום שבית-המשפט יכול לאתר את התנאים העסקיים שאפפו את כריתת החוזה, הוא יוכל להעריך את אומד-דעתם (האובייקטיבי)של צדדים רציונליים, ובסופו של דבר לפרש את אומד-דעתם של הצדדים לחוזה שלפניו. במאמר זה אטען כי הקוד האזרחי החדש המשמר את הדין הישראלי הנוהג — שהינו מתירני יותר מן הדין הנוהג במשפט האנגלו-אמריקאי ביחס ליכולתו של הנפגע לקבל, מקום שהחוזה שותק, סעדים אחרים במקום הפיצויים המוסכמים המפורשים בחוזה — הינו יעיל יותר בכך שהוא מניב רווחה כוללת גבוהה יותר לצדדים לחוזה.

להמשיך לקרוא ←

מדיניות השכנוּת האירופית משקפת את כוונת האיחוד האירופי לפתח יחסים אמיצים יותר בינו לבין שכנותיו, ובכלל זה מדינת-ישראל, אשר אינן צפויות לעת עתה להצטרף אליו כחברות. מטרת התוכנית, מנקודת-מבטו של האיחוד האירופי, היא לחלוק עם שכנותיו באירופה ובאגן הים התיכון את היתרונות הכלכליים והאחרים הגלומים בפרויקט האינטגרציה האירופית, ובכך לתרום ליציבות, לביטחון ולשגשוג הכלכלי באיחוד האירופי ובסביבותיו. מאמר זה מבקש לבחון את השפעותיה האפשריות של מדיניות זו על תבנית הנוף המשפטית, הכלכלית, החברתית והפוליטית של מדינת-ישראל, אזרחיה וכלכלתה.

להמשיך לקרוא ←