אתר משפט ועסקים

שדה התעופה הוא המקום בו בן המיעוט הערבי במדינת ישראל מרגיש ניכור חברתי רב יותר מבכל מקום אחר במדינת ישראל. הסיבה לכך היא שרשויות הביטחון בשדות התעופה מסתמכות על קיומו של מיתאם חיובי בין זהות ערבית לפעילות טרור, וכופות על נוסעים ממוצא ערבי בדיקה ביטחונית מחמירה יותר מזו שיתר אזרחי ישראל נאלצים לעבור. המאמר מנתח את יעילות השימוש בהפליה סטטיסטית בהקשר זה ובוחן את מהות הפגיעה בשוויון ודרכים להקטנת הפגיעה.

להמשיך לקרוא ←

פרק התרופות בהצעת חוק דיני הממונות משקף ניסיון נועז – יש שיאמרו מהפכני – להפוך את דיני התרופות מאוסף של דינים ספציפיים אשר נספחים לענפים שונים של המשפט המהותי לענף משפטי אחד, אוטונומי ושיטתי. הפרק, שהוכתר בשם "תרופות בשל הפרת חיוב", חותם את חלק החיובים של הקודקס המוצע, והוא מיועד לחול על הפרת חיובים אזרחיים, ובכלל זה הפרות חוזים ועוולות נזיקין. מאמר זה הוא ניסיון ראשון לפרוש תשתית עיונית רחבה לענף דיני התרופות, אשר לאורה המחבר מבקש לבחון בעין ביקורתית את הסדרי-היסוד של פרק התרופות ואת המתודה שלו. הבחינה העיונית נעשית במאמר אגב התמקדות בכמה שאלות-יסוד שפרק התרופות מעורר, ואשר לדעת המחבר אינן זוכות במענה ברור בנוסח הקיים של הצעת החוק ודברי ההסבר המלווים אותה. אגב הדיון בשאלות אלה מובהרת תרומתו של פרק התרופות לביסוסה של תורת תרופות ראויה. עם זאת, המחבר מצביע על עניינים אחדים הטעונים הבהרה או תיקון בפרק התרופות במתכונתו הקיימת.

להמשיך לקרוא ←

המאמר מראה כי גם בעידן "אוטוסטרדת המידע" שבו אנו חיים כיום, עידן שבו אינפורמציה זורמת בכל רחבי העולם במהירות ובעלויות נמוכות יחסית, יש עדיין מקום להטיל חובת גילוי מנדטורית בדיני ניירות-ערך. עם זאת, המאמר מציע לשנות את כללי הגילוי עצמם, על מנת להתאימם לעידן האינטרנט.  בפתח המאמר, הצידוקים להטלת חובת גילוי מנדטורית מסווגים לצידוקים מסורתיים, המבוססים על שיקולי "הגינות" (יצירת אמון הציבור בשוק ההון; הגנה על משקיעים לא מתוחכמים והגברת האספקה של אינפורמציה לשוק) וצידוקים חדשים, פרי מחשבתם של חסידי הניתוח הכלכלי של המשפט, המבוססים על שיקולי "יעילות" (הפחתת עלויות הגילוי; השאת הרווחה החברתית המצרפית והצורך לגוון תיקי השקעות). החידוש הינו בכך שהמאמר מעלה ספק עד כמה חלק מצידוקי ה"יעילות" שנהגו על ידי מלומדים אמריקנים, תקפים לגבי שוק ההון הישראלי המאופיין בסחירות נמוכה, בשיעור החזקה גבוה של בעלי שליטה ובמיעוט משקיעים יחידים המקבלים החלטות השקעה בהתאם לנתוניהם האישיים.

להמשיך לקרוא ←

מחבר המאמר מבקש להצביע על פער הקיים בין תכליתן של רשויות רגולטוריות בישראל אשר כוננו על ידי המחוקק כמועצות ובין ההסדרים המוסדיים המגדירים את תהליכי עבודתן.

הצורך בהגדרה של האינטרס הציבורי המבוססת עלמגוון תפיסות ערכיות ונוקדת מבט שונות הוא, ככל הנראה, הבסיס הנורמטיבי לכינונן של מועצות האחראיות על הסדרה של תחומים שונים. ייצוג אינטרסים שונים יאפשר חשיפתם, ערעורם, ביקורת עליהם והכרעה בהם על ידי חברי המועצה. מנקודת מבט סוציו-אנליטית הסדר זה פירושו כינונה של קבוצת-עבודה, שתכליתה – עיצוב, יישום והערכת מדיניות רגולטורית – יכול שתוגשם דה-יורה כמו גם דה-פקטו  רק בעבודת הקבוצה-כשלם.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

תכליתה של רשימה זו היא לעמוד על הסיכויים והסיכונים הצפויים לשיטתנו המשפטית עם חקיקתו הצפויה של הקודקס האזרחי החדש. קודקס אזרחי נבדל מאוסף של חוקים רגילים בכך שהוא מתיימר לטפל בסוגיות משפט רבות באופן "קוהרנטי", כלומר, לבחור פתרונות שעולים כולם בקנה אחד עם עקרונות-יסוד משותפים. הוא גם חותר לשלמוּת, כלומר, למתן תשובות משפטיות למספר הגדול ביותר האפשרי של שאלות משפט הצפונות בחיק העתיד. כדי להשיג מטרה כפולה זו, של קוהרנטיוּת ושלמוּת, עליו להישען על שתי טכניקות חקיקתיות מרכזיות – ריבוי הוראות-שסתום (כגון "תום-לב") והסתמכות מְרבּית על פרשנות על-דרך ההיקש.

   להמשיך לקרוא ←

דיני הבתים המשותפים הם "דיני שכנים", המשפיעים על כל שדרות הציבור. לקווי המדיניות בתחום זה ולהסדרים הקונקרטיים הנקבעים בדין יש השלכות משמעותיות על איכות החיים של הכלל. הצעת הקודקס החדש, אשר פורסמה לאחרונה כתזכיר חוק לאחר קבלת ההערות להצעת התזכיר, מציעה שינויים חשובים בתחום זה, אשר נשענים בחלקם על חיזוק מסוים של ההיבט הקומונלי בבית המשותף. בהקשר זה בולטת ההצעה לאפשר לבעלי רוב מיוחד בבית המשותף להחליט בדבר ביצוע השבחות, תוך יצירת איזונים ראויים לשם הגנה על המיעוט. דוגמה נוספת לכך היא ריכוך עילת התביעה החריפה הנתונה כיום בסעיף 2 לתקנון המוסכם, באופן שיעצים את הקואופרטיביות הנדרשת בין בעלי הדירות בבית על-מנת לאפשר ביצוע שינויים בדירה המתבקשים לנוכח שינוי הנסיבות. נוסף על כך, הקודקס מאפשר לבעלי הרוב לשלול מבעלי הדירות שהתנגדו להתקנת מעלית את הזכות להשתמש במעלית, תוך שמירת זכותם של האחרונים להצטרף להסדר הקיים בדיעבד. שינוי זה נעשה בשל העובדה שהדין הקיים מעודד את "תופעת הטרמפיסט", ויש בו כדי ליצור תוצאה לא-הוגנת בסוגיה זו, אשר אינה הולמת גישה קואופרטיבית ראויה.

כ להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בפגיעות תכנוניות עקיפות במקרקעין, ובפרט בהחצנות סביבתיות-פיזיות הנגרמות כתוצר-לוואי של תוכניות המאשרות פיתוח במקרקעין שכנים. העלייה הניכרת בהיקף התביעות המוגשות בנושא מחייבת דיון נורמטיבי מעמיק בסוגיית הזכות לפיצוי בגין פגיעות עקיפות, במיוחד לנוכח העדר המתאם לכאורה בין עילת תביעה זו לבין דיני המטרדים והחקיקה הסביבתית. המאמר טוען כי יש מקום להבחנה בין שתי מערכות הדינים, וכי מה שנראה על פניו דיסוננס מהווה למעשה מכלול מתוחכם של דין אשר מבטא תפיסה ראויה של ההליך הרגולטורי ומקדם עקרונות של יעילות הקצאתית ומִנהלית לצד פוטנציאל משמעותי למשטר חלוקתי ראוי. להמשיך לקרוא ←

הטענה הבסיסית של מאמר זה היא כי את מעשה הקודיפיקציה הישראלית החדשה של דיני החוזים יש לראות – ורק כך ניתן להבינו – כחי במתח בלתי-פתור, ואולי בלתי-פתיר, בין שתי ראִיות משפטיות תיאורטיות שונות. האחת היא פורמליזם: גזירת כללי התנהגות להקשרים שונים מכמה מושכלות-יסוד. מעשי קודיפיקציה מתבססים תמיד על יסוד פורמליסטי מסוים. זהו המאפיין המערכתי שלהם – היומרה לקוהרנטיות פנימית, ולוּ מינימלית. הראייה האחרת היא הראייה היחסותית (relational), הרואה בדיני החוזים בעיקר תיקוף של יחסים בין צדדים ליחסי-חליפין.

   להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בענייני המתנה וההבטחה החד-צדדית במשפט הישראלי והמשווה. לחוזה המתנה, בהיותו חוזה ללא תמורה, יש מהות מיוחדת שונה מזו של חוזים אחרים. המחוקק הישראלי מבחין בין מתנה ריאלית לבין התחייבות לתת מתנה, והכנת הקודקס הינה הזדמנות טובה לבדיקת הבחנה זו. הרשימה מתמקדת גם בסוגיות מעניינות אחרות, כגון אחריותו של הנותן וחזרה מן ההתחייבות. בחלק השני המאמר עוסק בבעיה של הבטחה לציבור והאפשרות להגדירה כהתחייבות חד-צדדית. הרעיון של התחייבות חד-צדדית אומץ על-ידי מדינות אחדות המשתייכות לשיטה הקונטיננטלית, ויש מקום לשאול מדוע לא ילך המחוקק הישראלי בדרך זו.

להמשיך לקרוא ←