אתר משפט ועסקים

בדיקות שונות, רפואיות, נפשיות וגופניות, מוכרות לנו מחיי היומיום. האדם חשוף לבדיקות עוד טרם לידתו ועד לאחר פטירתו. ברשימה זו אבקש להתמקד במעורבות של פרקטיקות אבחוניות במערכת המשפחתית. טענתי היא, שהפרקטיקות האבחוניות הללו משמשות כאמצעי שליטה וככלי להבטחת שימורו, קיומו או פירוקו של התא המשפחתי המסורתי (מה שאכנה "יישור השורות"). טענה זו תיבחן בשלוש נקודות זמן: עבר, הווה ועתיד. להמשיך לקרוא ←

רשימה זו עוסקת באחריות הנזיקית של רופאים ומטפלים אחרים לנזק שנגרם למטופל ובני משפחתו כתוצאה מאבחון רשלני של התעללות בילד על ידי אחד מהוריו. מדובר למעשה בשני מצבים: (1) הרופא או מטפל אחר אינו מאבחן שהילד המובא לטיפולו סובל מהתעללות בתוך המשפחה, ו- (2) הרופא או מטפל אחר מאבחן שהילד סובל מהתעללות כשלמעשה אין הדבר כך. הרשימה מתמקדת בקטגוריה השנייה של המקרים וזאת לאור מספר המקרים הרב יחסית שהגיע לאחרונה להכרעת בתי המשפט במדינות מערביות רבות (אך לא בישראל). פסיקה זו הכירה בתביעת הילדים כנגד הרופאים או מטפלים אחרים, אך ככלל, למעט במספר מועט של מקרים, סרבה להכיר בתביעת ההורים. העמדה המוצגת ברשימה זו, בניגוד לעמדה הרווחת בפסיקה ובספרות, היא כי יש להטיל חובת זהירות על רופאים גם כלפי הורי הילד המטופל כאשר הרופאים מתרשלים באבחון התעללות במשפחה. אחד הטיעונים המרכזיים המוצג ברשימה זו הוא כי דיני הנזיקין יכולים להוות כלי לשינוי חברתי גם במערכת יחסים עדינה זו שבין הרופא, הילד המטופל ובני משפחתו.

להמשיך לקרוא ←

היקף האחריות של הגורמים המכונים "שומרי סף", ובהם רואי חשבון, חתמים ועורכי דין, מהווה אחת מן הסוגיות המרכזיות ברגולציה של שוק ההון. קיימת הסכמה רחבה כי משטר גילוי אפקטיבי מחייב כי לשומרי הסף יהיו תמריצים נאותים לפיקוח על לקוחותיהם, אך הדעות חלוקות בדבר הדרך הראויה להתערבות בשוק.  למאמר זה שתי מטרות. ראשית, המאמר מנתח בהרחבה את מערך השיקולים הרלוונטיים לעיצוב משטר אחריות שומרי סף, תוך התמקדות באחריות האזרחית של שומרי סף בישראל. במסגרת זו, המאמר מציג את ההצדקה להתערבות משפטית, מנתח את הבחירה בין הטלת אחריות לרגולציה של שומרי סף ודן בשיקולים המנחים לבחירת הסטנדרד הראוי לשם הטלת אחריות. שנית, המאמר בוחן באורח ביקורתי את משטר האחריות האזרחית של שומרי הסף לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. המאמר מצביע על פער בעייתי בהיקף האחריות להטעיית ציבור המשקיעים: החוק מאמץ סטנדרד אחריות מחמיר ביחס לגורמים אשר צירפו חוות דעת למסמכי הגילוי של החברה, אך מתעלם מאחריותם של גורמים נוספים אשר תרמו להטעיית המשקיעים מבלי שתרומתם תבוא לידי ביטוי במסמכי הגילוי. המאמר טוען כי יש לאמץ כלל המטיל אחריות על כל מי שתרם במודע להטעיית המשקיעים, וזאת בין אם צירף חוות דעת מטעמו למסמכי הגילוי ובין אם לאו.

להמשיך לקרוא ←

המאמר עוקב אחר התפתחות הרעיון הפרגמטי בארצות-הברית למן סוף המאה התשע-עשרה ככל שהוא נוגע ביחסיו עם תורות-משפט משתנות ובעליית השיח המודרני של ייישוב סכסוכים, וכן בוחן את הביטויים הישראליים של תופעה זו. ראשית, מוצגים "המועדון המטפיזי" ועליית הפרגמטיזם הפילוסופי בסוף המאה התשע-עשרה לצד בשורת הפרגמטיזם של המשפט מפי אוליבר וונדל הולמס הבן, ונסקרים ההבדלים בין הגרסה הפילוסופית והמשפטית של הפרגמטיזם בשלב זה; שנית, מוצגים שני שלבי ההתפתחות הראשונים של פרגמטיזם של המשפט: קודם נסקר הריאליזם המשפטי כתנועה ביקורתית המציגה "פרגמטיזם של המשפט" בניסוח ראשוני וביקורתי; אסכולת "ההליך המשפטי" של שנות החמישים מוצגת לאחר-מכן כפרגמטיזם בוגר במשפט, כזה "המביית" את הביקורת הריאליסטית ויוצר תפיסה של משפט מאזן ומפשר בכל מופעיו המוסדיים, הוא השלב השני של "הפרגמטיזם של המשפט"; שלישית, הדור של אנשי האקדמיה המשפטית של שנות השבעים והשמונים מוצג כמורכב מפרגמטיסטים שונים ומגוונים המורדים באסכולת ההליך והמפתחים את תפיסותיהם תוך כדי תגובה והתנגדות לה; רביעית, מוצג הגישור המודרני כמופע חדש של פרגמטיזם במשפט וכחזרה לגרסות ההרמוניה של המשפט הציבורי שלאחר המלחמה. הפעם, להבדיל מתקופת "ההליך המשפטי", ההתמקדות היא במישור החוזי ובמסגרות חלופיות למשפט. דגם הגישור הקלסי של "פתרון בעיות" מוצג כחזרה על עקרונות פילוסופיים פרגמטיים. חמישית, דגם הגישור העכשווי יותר, המציע גישה טרנספורמטיבית, מוצג כגרסת פרגמטיזם חדשה המדגישה יחסים וקשר. לבסוף, מוצג ההקשר הישראלי של התפתחות הגישור ויחסו לרעיון הפרגמטי. המאמר חושף את האופן שבו תורות-משפט משתנות לאורך המאה העשרים באקדמיה המשפטית האמריקאית, וכן תפיסות של ייישוב סכסוכים בתרבות האמריקאית העושות שימוש ברעיון הפרגמטי ומושפעות ממנו. הוא אף בוחן את ההקשר הישראלי של השפעות אלה. בכך המאמר ממחיש את מרכזיותה של הזהות התרבותית בכינון מוסדות משפטיים, ומנתח חלק מן ההיבטים הרעיוניים של הגישור המודרני. בהקשר המקומי המאמר תורם להבנת מקורות מרכזיים של השראה על המשפט והגישור הישראליים.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה הינו תרגום של חלקים מתוך הספר אמון ויושר: התרבות העסקית של אמריקה על פרשת-דרכים. יחסים עסקיים אינם יכולים לשגשג ללא שלום ושיתוף-פעולה. יחסים עסקיים אמורים להוביל לסובלנות ולהבנה של האינטרסים והתרבות של האחר. אולם תרבות שמוכנה לקבל פגיעה באמון וחוסר הגינות חותרת תחת היחסים העסקיים. זהו ספרה הראשון של פרופ' פרנקל שנכתב בעבור הציבור הרחב, ולא רק למשפטנים. המניע לכתיבתו היה השינויים התרבותיים שחלו בארצות-הברית, אולם התֵמות המופיעות בו רלוונטיות לעולם כולו.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

לפי ההשקפה דהיום, בהיעדר הסכם אחר, נמחה מקבל קניין מלא בזכות חוזית עם כריתתו של הסכם ההמחאה והממחה יוצא מן התמונה. הנמחה מקבל כבר אז שליטה מלאה בזכות, כך שהיא עומדת לרשותו בלבד. להודעה לחייב על ביצוע ההמחאה אין שום קשר לרכישת הקניין ואף לא לשכלולו.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה עוסק בניתוחו של דין המס הראוי ביחס לעסקות שקיימים בהן פערי עיתוי בין הביצוע הכלכלי לבין מועדים שונים במהלך חיי העסקה הרלוונטיים לקביעת שוויה, דוגמת עסקות מסוג "חוזה עתידי" או עסקות מסוג "חוזה משתנה". בעסקות כגון אלה עולה שאלה כפולה: תחילה, כיצד ראוי לקבוע את העיתוי שבו נוצר אירוע-מס? ולאחר-מכן, כיצד ראוי לקבוע את שווי העסקה לצורך חישובה של חבות המס?

להמשיך לקרוא ←

המאמר בוחן את מערך הצידוקים והטעמים שבבסיס הגישות המתחרות של האחדה או גיוון (diversity) בדיני הגנת הצרכן, תוך שימת דגש בכתבי-אחריות. הוא פותח בניתוח של שלוש הפונקציות המרכזיות של כתבי-אחריות קונוונציונליים (לא-משפטיים) ומשפטיים. הניתוח חושף את השוני במידת האחריות המיטבית המוענקת בכתבי-האחריות — החל בהעדר אחריות, המשך באחריות חלקית וכלה באחריות מלאה — כתלות בנסיבות השונות. נסיבות אלה כוללות את שנאת הסיכון היחסית של הצדדים (כתב-האחריות כביטוח), את האסימטרייה במידע בין הצדדים (כתב-האחריות כאיתות) ואת מידת השליטה בסיכון או באיכות (כתב-האחריות כתמריץ). ניתן להצדיק הסדרה משפטית המחייבת מתן אחריות מלאה רק אם מתקיימים התנאים המתאימים בכל אחד משלושת הממדים הללו של כתבי-האחריות — מצב נדיר למדי בעולם האמיתי. בהמשך המאמר מיושם הניתוח הכלכלי דלעיל כדי לבחון את ההנחיה (הדירקטיבה) של האיחוד האירופי העוסקת בנושא, ולהעריך את גבולות ההאחדה והגיוון בדיני הגנת הצרכן.

להמשיך לקרוא ←

תכופות מתעורר צורך לשנות את תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות עריכת מכרז בין עורך המכרז לבין הזוכה בו. צורך זה יכול לנבוע ממגוון רחב של נסיבות, להתעורר בשלבים שונים של ההתקשרות ולהיות בעל מאפיינים מסוגים שונים. המאמר מצביע על הקושי הטמון בשינוי מעין זה מנקודת-הראות של דיני המכרזים גם אם השינוי נעשה בהסכמת הצדדים. כך, המאמר מצביע על החשש ששינוי מעין זה יהווה פתח לשחיתות, לפגיעה בעקרון השוויון ולחוסר יעילות. עם זאת, המאמר גם מצביע על כך שאין הצדקה לאסור באופן מוחלט שינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות, שכן הטעמים העומדים בבסיס השינוי מוצדקים לעיתים, וקיים צורך כן להתיר את השינוי.

להמשיך לקרוא ←