אתר משפט ועסקים

מאמר זה הינו תרגום של חלקים מתוך הספר אמון ויושר: התרבות העסקית של אמריקה על פרשת-דרכים. יחסים עסקיים אינם יכולים לשגשג ללא שלום ושיתוף-פעולה. יחסים עסקיים אמורים להוביל לסובלנות ולהבנה של האינטרסים והתרבות של האחר. אולם תרבות שמוכנה לקבל פגיעה באמון וחוסר הגינות חותרת תחת היחסים העסקיים. זהו ספרה הראשון של פרופ' פרנקל שנכתב בעבור הציבור הרחב, ולא רק למשפטנים. המניע לכתיבתו היה השינויים התרבותיים שחלו בארצות-הברית, אולם התֵמות המופיעות בו רלוונטיות לעולם כולו.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

לפי ההשקפה דהיום, בהיעדר הסכם אחר, נמחה מקבל קניין מלא בזכות חוזית עם כריתתו של הסכם ההמחאה והממחה יוצא מן התמונה. הנמחה מקבל כבר אז שליטה מלאה בזכות, כך שהיא עומדת לרשותו בלבד. להודעה לחייב על ביצוע ההמחאה אין שום קשר לרכישת הקניין ואף לא לשכלולו.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה עוסק בניתוחו של דין המס הראוי ביחס לעסקות שקיימים בהן פערי עיתוי בין הביצוע הכלכלי לבין מועדים שונים במהלך חיי העסקה הרלוונטיים לקביעת שוויה, דוגמת עסקות מסוג "חוזה עתידי" או עסקות מסוג "חוזה משתנה". בעסקות כגון אלה עולה שאלה כפולה: תחילה, כיצד ראוי לקבוע את העיתוי שבו נוצר אירוע-מס? ולאחר-מכן, כיצד ראוי לקבוע את שווי העסקה לצורך חישובה של חבות המס?

להמשיך לקרוא ←

המאמר בוחן את מערך הצידוקים והטעמים שבבסיס הגישות המתחרות של האחדה או גיוון (diversity) בדיני הגנת הצרכן, תוך שימת דגש בכתבי-אחריות. הוא פותח בניתוח של שלוש הפונקציות המרכזיות של כתבי-אחריות קונוונציונליים (לא-משפטיים) ומשפטיים. הניתוח חושף את השוני במידת האחריות המיטבית המוענקת בכתבי-האחריות — החל בהעדר אחריות, המשך באחריות חלקית וכלה באחריות מלאה — כתלות בנסיבות השונות. נסיבות אלה כוללות את שנאת הסיכון היחסית של הצדדים (כתב-האחריות כביטוח), את האסימטרייה במידע בין הצדדים (כתב-האחריות כאיתות) ואת מידת השליטה בסיכון או באיכות (כתב-האחריות כתמריץ). ניתן להצדיק הסדרה משפטית המחייבת מתן אחריות מלאה רק אם מתקיימים התנאים המתאימים בכל אחד משלושת הממדים הללו של כתבי-האחריות — מצב נדיר למדי בעולם האמיתי. בהמשך המאמר מיושם הניתוח הכלכלי דלעיל כדי לבחון את ההנחיה (הדירקטיבה) של האיחוד האירופי העוסקת בנושא, ולהעריך את גבולות ההאחדה והגיוון בדיני הגנת הצרכן.

להמשיך לקרוא ←

תכופות מתעורר צורך לשנות את תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות עריכת מכרז בין עורך המכרז לבין הזוכה בו. צורך זה יכול לנבוע ממגוון רחב של נסיבות, להתעורר בשלבים שונים של ההתקשרות ולהיות בעל מאפיינים מסוגים שונים. המאמר מצביע על הקושי הטמון בשינוי מעין זה מנקודת-הראות של דיני המכרזים גם אם השינוי נעשה בהסכמת הצדדים. כך, המאמר מצביע על החשש ששינוי מעין זה יהווה פתח לשחיתות, לפגיעה בעקרון השוויון ולחוסר יעילות. עם זאת, המאמר גם מצביע על כך שאין הצדקה לאסור באופן מוחלט שינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות, שכן הטעמים העומדים בבסיס השינוי מוצדקים לעיתים, וקיים צורך כן להתיר את השינוי.

להמשיך לקרוא ←

שדה התעופה הוא המקום בו בן המיעוט הערבי במדינת ישראל מרגיש ניכור חברתי רב יותר מבכל מקום אחר במדינת ישראל. הסיבה לכך היא שרשויות הביטחון בשדות התעופה מסתמכות על קיומו של מיתאם חיובי בין זהות ערבית לפעילות טרור, וכופות על נוסעים ממוצא ערבי בדיקה ביטחונית מחמירה יותר מזו שיתר אזרחי ישראל נאלצים לעבור. המאמר מנתח את יעילות השימוש בהפליה סטטיסטית בהקשר זה ובוחן את מהות הפגיעה בשוויון ודרכים להקטנת הפגיעה.

להמשיך לקרוא ←

פרק התרופות בהצעת חוק דיני הממונות משקף ניסיון נועז – יש שיאמרו מהפכני – להפוך את דיני התרופות מאוסף של דינים ספציפיים אשר נספחים לענפים שונים של המשפט המהותי לענף משפטי אחד, אוטונומי ושיטתי. הפרק, שהוכתר בשם "תרופות בשל הפרת חיוב", חותם את חלק החיובים של הקודקס המוצע, והוא מיועד לחול על הפרת חיובים אזרחיים, ובכלל זה הפרות חוזים ועוולות נזיקין. מאמר זה הוא ניסיון ראשון לפרוש תשתית עיונית רחבה לענף דיני התרופות, אשר לאורה המחבר מבקש לבחון בעין ביקורתית את הסדרי-היסוד של פרק התרופות ואת המתודה שלו. הבחינה העיונית נעשית במאמר אגב התמקדות בכמה שאלות-יסוד שפרק התרופות מעורר, ואשר לדעת המחבר אינן זוכות במענה ברור בנוסח הקיים של הצעת החוק ודברי ההסבר המלווים אותה. אגב הדיון בשאלות אלה מובהרת תרומתו של פרק התרופות לביסוסה של תורת תרופות ראויה. עם זאת, המחבר מצביע על עניינים אחדים הטעונים הבהרה או תיקון בפרק התרופות במתכונתו הקיימת.

להמשיך לקרוא ←

המאמר מראה כי גם בעידן "אוטוסטרדת המידע" שבו אנו חיים כיום, עידן שבו אינפורמציה זורמת בכל רחבי העולם במהירות ובעלויות נמוכות יחסית, יש עדיין מקום להטיל חובת גילוי מנדטורית בדיני ניירות-ערך. עם זאת, המאמר מציע לשנות את כללי הגילוי עצמם, על מנת להתאימם לעידן האינטרנט.  בפתח המאמר, הצידוקים להטלת חובת גילוי מנדטורית מסווגים לצידוקים מסורתיים, המבוססים על שיקולי "הגינות" (יצירת אמון הציבור בשוק ההון; הגנה על משקיעים לא מתוחכמים והגברת האספקה של אינפורמציה לשוק) וצידוקים חדשים, פרי מחשבתם של חסידי הניתוח הכלכלי של המשפט, המבוססים על שיקולי "יעילות" (הפחתת עלויות הגילוי; השאת הרווחה החברתית המצרפית והצורך לגוון תיקי השקעות). החידוש הינו בכך שהמאמר מעלה ספק עד כמה חלק מצידוקי ה"יעילות" שנהגו על ידי מלומדים אמריקנים, תקפים לגבי שוק ההון הישראלי המאופיין בסחירות נמוכה, בשיעור החזקה גבוה של בעלי שליטה ובמיעוט משקיעים יחידים המקבלים החלטות השקעה בהתאם לנתוניהם האישיים.

להמשיך לקרוא ←

מחבר המאמר מבקש להצביע על פער הקיים בין תכליתן של רשויות רגולטוריות בישראל אשר כוננו על ידי המחוקק כמועצות ובין ההסדרים המוסדיים המגדירים את תהליכי עבודתן.

הצורך בהגדרה של האינטרס הציבורי המבוססת עלמגוון תפיסות ערכיות ונוקדת מבט שונות הוא, ככל הנראה, הבסיס הנורמטיבי לכינונן של מועצות האחראיות על הסדרה של תחומים שונים. ייצוג אינטרסים שונים יאפשר חשיפתם, ערעורם, ביקורת עליהם והכרעה בהם על ידי חברי המועצה. מנקודת מבט סוציו-אנליטית הסדר זה פירושו כינונה של קבוצת-עבודה, שתכליתה – עיצוב, יישום והערכת מדיניות רגולטורית – יכול שתוגשם דה-יורה כמו גם דה-פקטו  רק בעבודת הקבוצה-כשלם.

להמשיך לקרוא ←