אתר משפט ועסקים

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנחקק בשנת 1995, הסדיר לראשונה בחוק את זכאותו של כל תושב לקבלת שירותים רפואיים במימון ציבורי באמצעות קופות-החולים. המאמר מציג את מערך העקרונות והכללים המנחים בתחום ההסדרה, הפיקוח והאכיפה בקשרי המדינה עם קופות-החולים, וכן את השיקולים השונים בקביעתם של כללי פעולה וסמכויות של הסדרה או התערבות, ובשימוש בהם.

אגב כך, המאמר עוסק במישורי הפעולה השונים של הרגולטור (זכויות מבוטחים, מחד גיסא, וסוגיות ארגוניות-מערכתיות, מאידך גיסא) ובהבדלים ביניהם, וכן במשמעויות הנובעות ממעמדן של קופות-החולים כגופים דו-מהותיים, אשר נוצרו במשפט הפרטי אך מחויבים לכללי הפעולה של המשפט המנהלי.

להמשיך לקרוא ←

ביקורת קשה הוטחה כנגד בית המשפט העליון בישראל על כי אינו עושה די לקידומן של הזכויות החברתיות על דרך ההכרה בהן כזכויות חוקתיות. נטען כי מהפיכת זכויות האדם הינה לעשירים ולא לחלשים בחברה. הוסבר כי אין הבדל מהותי בין זכויות האדם החברתיות לזכויות האזרחיות-פוליטיות. אלה כאלה מטילות חובות עשה ולא תעשה כאחד על המדינה.

להמשיך לקרוא ←

רקע: חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח לכלל התושבים את הזכות לקבלת שירותי בריאות שנכללים בסל השירותים שנקבע. עם זאת, החוק קובע כי קופות החולים רשאיות לגבות תשלומי השתתפות עצמית תוך מתן פטורים והנחות על אגרת ביקור לאוכלוסיות חלשות. תשלומי השתתפות עצמית חלים על תרופות ושירותים נוספים ומאז 1998 גם על בקור אצל רופא מקצועי, מכוני אבחון ומרפאות חוץ. תשלומים אלה מיועדים לרסן ביקוש מיותר לשירותים ולהוות מקור הכנסה לקופות. אולם קיים חשש כי הם מגבילים את נגישות השירותים לבעלי הכנסה נמוכה וכן לחולים כרוניים שזקוקים לשירותים רבים, ובכך פוגעים בעקרונות של "צדק שוויון ועזרה הדדית" עליהם הושתת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

מטרת המחקר: לבחון את השפעת תשלומי ההשתתפות העצמית על נגישות השירותים ושוויוניות.

להמשיך לקרוא ←

עדכון סל התרופות, ובעיקר הוספה של תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל התרופות, נהפכו לנושא להפגנות-מחאה ולעתירות לבית-המשפט. אמצעי התקשורת ממלאים תפקיד חשוב בהבלטת הנושא ובהעמדתו במקום גבוה בסדר-היום הלאומי, הפוליטי והחברתי. המנגנונים המתמודדים כיום עם הסוגיה של עדכון סל התרופות הינם חלקיים בלבד, וחסרים פתרונות לטיפול בסוגיות ובסערות הציבוריות המתעוררות סביב הדרישה להכנסת תרופה חדשה או טכנולוגיה חדשה לסל, וכן בכל הנוגע לשאלות איזה חולה יהיה זכאי לתרופה לאחר כניסתה לסל בהתוויות מסוימות ומוגבלות, ובאילו תנאים הוא יהיה זכאי לה.

להמשיך לקרוא ←

חוק ביטוח בריאות ממלכתי נחקק בשנת 1994 לאחר שנים רבות של נסיונות והצעות לחקיקה בנושא הבטחת שירותי בריאות לתושבי המדינה. החוק אינו מטיל על המדינה את החובה להבטיח את שירותי הבריאות, אלא מגלגל אותה על קופות החולים כספקות יחידות של זכות זו, כאשר אחריותה של המדינה מתבטא במימון חלקי, ההולך ופוחת עם השנים.

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי יש מספר אי בהירויות, בין במכוון ובין בשוגג. כך, למשל, קיימת אי בהירות בשאלה מי הוא תושב הזכאי לשירותי הבריאות בישראל. החוק גם אינו קובע שיעור מינימלי קבוע של הממשלה במימון שירותי הבריאות, אלא משאיר זאת, למעשה, להחלטותיה של כל ממשלה. כמו כן החוק מאפשר לשנות את מקורות המימון, שהממשלה היא אחד מהם, ואכן כך נעשה וכפי שניווכח, חלקה של הממשלה הולך ופוחת. התוצאה היא שחלק משמעותי מנטל המימון של שירותי הבריאות הועבר לכתפי המבוטחים, מה שגרם לכך שלחלק מהמבוטחים אין, למעשה, גישה לשירותי בריאות, גם לאלה הכלולים בסל הבריאות. זוהי פגיעה בכבודו של אדם, וספק אם תואמת את העקרונות שנקבעו בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי עצמו.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה עוסק בשאלה אם תהליך מסחורה של מערכת הבריאות בישראל הינו תהליך שלילי או חיובי. מסחורם של שירותי הרווחה הינו אחד המאפיינים של המודל החברתי-הכלכלי הניאוליברלי. חיבור זה מנתח את השוני בין מערכת הבריאות לפני חוק ביטוח בריאות ממלכתי לבין מערכת הבריאות אחריו. המאמר מראה כי מסחורם של שירותי הבריאות התבטא בשלושה אופנים: ראשית, בהעברת מימונם של שירותי הבריאות מהממשלה לאזרחים; שנית, בהפרטת הבעלות על משאבי בריאות; ושלישית, באימוץ הערכים והתרבות הארגונית של המגזר העסקי על-ידי מערכת הבריאות הציבורית.

להמשיך לקרוא ←

מי מפחד מבדיקות גנטיות? מדוע המידע הגנטי מעורר יותר חששות מכל מידע רפואי אחר? מדוע ראה המחוקק בישראל לנכון לייחד חוק שלם – חוק מידע גנטי – לנושא הבדיקות הגנטיות, ומה הן הסיבות שהביאוהו לקבוע מגבלות מחמירות ביחס לעריכת בדיקות גנטיות בקטינים?

להמשיך לקרוא ←

המאמר מבקש לחשוף הבדלים שטרם נבחנו בין כלל הרשלנות ובין כלל האחריות המוחלטת ולבחון לאורם את הרפורמה הדרושה, אם בכלל, בתחום האחריות הרפואית. התזה המרכזית במאמר היא כי רשלנות כבסיס להטלת אחריות יוצרת מנגנון מיוחד, שונה בטיבו ממנגנון האחריות המוחלטת. מנגנון הרשלנות יעיל יותר מכמה סיבות, שמתמקדות בתפקידו של הדין לפתור בעיות של מידע חלקי שגורמות לכשל חלקי של שוק הבריאות: ראשית, הוא מתמרץ את הצדדים הרלוונטיים לתביעה הכספית הפוטנציאלית, להשקיע בחיפוש המידע הנחוץ להם לצורך הגשת התביעה והתגוננות מפניה ובהערכתו של אותו מידע. זהו גם המידע הנחוץ לשוק הבריאות לצורך פתרון בעיות המידע החלקי הקיימות בו. שנית, הוא נותן לרופאים ולמוסדות הרפואיים תמריץ לבצע התאמה לאורך זמן של הפרוצדורות הרפואיות הנאותות. שלישית, הוא מנצל את המוניטין המקצועי של השחקנים בשוק לצורך פתרון בעיות המידע החלקי. רביעית, הוא מוסיף את בית-המשפט כמעגל פיקוח נוסף. חמישית, הוא נותן תמריץ למוסדות הרפואיים להשקיע בפיקוח גם במקרים שהסיכון כי ייתגלו הינו מזערי או שהסיכון כי הימצאותם תפורש כפגם במקצועיותו של הרופא ושל המוסד הרפואי הינו מזערי. שישית, לכלל הרשלנות יש השפעה חיצונית חיובית הדדית על יעילות תפקודם של מנגנוני התביעה הפלילית והמעין-פלילית. שביעית, הוא מסייע לדין להקטין עלויות שנובעות מהיעדר סטנדרטיזציה. שמינית, הוא נותן למוסדות הרפואיים ולחברות ביטוח האחריות תמריצים חזקים לפיתוח מנגנון של ניהול סיכונים.

להמשיך לקרוא ←

בשנת 2002 החליטה ממשלת ישראל לבחון את הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית, על רקע נתונים שהצטברו במשרד האוצר בדבר עלייה ניכרת בהוצאות אלה בסוף שנות ה- 90'. הוועדה הוקמה בתקופה של משבר כלכלי עמוק על רקע הצטברות נתונים במשרד האוצר שהצביעו על עליה ניכרת בהוצאות בשל רשלנות רפואית, שבאה לידי ביטוי במספר התביעות ובהיקף הפיצויים המשולמים מידי שנה ובפרמיות הביטוח בתחום זה. נטען, כי גידול זה, מכביד כיום על בתי החולים הציבוריים ועל קופות החולים וגוזל מן המשאבים המוקצים לאספקת שירותי הבריאות לתושבי מדינת ישראל. לשם כך הוחלט להקים וועדה בינמשרדית, בראשות הגב' טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) דאז, שבה היו חברים נציגי משרד המשפטים, הבריאות והאוצר. דו"ח הוועדה הוגש לשרת המשפטים בנובמבר 2005 ומרבית המלצותיו נמצאות בשלבי יישום שונים.

להמשיך לקרוא ←

אפשרות בחירת מין העובר באמצעות אבחון גנטי טרם השרשה מעלה שאלות אתיות, משפטיות וחברתיות כבדות משקל, בפרט ככל שמדובר בבחירה נטולת הצדקה רפואית, בחירה אותה נהוג לכנות "בחירה מטעמים חברתיים". הרשימה תעסוק בבחינת השיקולים העומדים ביסוד הקריאה להתרת בחירת מין היילוד מטעמים חברתיים וכן תצביע על שיקוליהם של אלה המבקשים למונעה. היא תציג את הטיעונים המקובלים בהקשר זה בספרות ותבחן את תוקפם, באופן כללי ובזיקה למציאות הישראלית. לצד המסקנה הגורסת כי מרבית הטיעונים המקובלים אינם חזקים דיים כדי להצדיק מניעת הגשמת רצון ההורה בהולדת ילד בן המין הרצוי לו, תבקש הרשימה להדגיש שיקול אחד, אשר עשוי להטות את הכף – השיקול המתמקד בילד. שיקול זה, הנוגע למעמדו של הילד העתיד להיוולד, לציבור הילדים בכללותו ולטיבם של יחסי ילדים-הורים, עשוי להצדיק, כפי שתטען הרשימה, הסדרה שתמנע כליל את אפשרות הבחירה האמורה. לאור העמדה העקרונית שתציע הרשימה, ייבחן ההסדר הישראלי שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות בחודש מאי 2005. ייחודו של ההסדר והקשיים שהוא מעורר לאור תוכנו, יתבררו במאמר. להמשיך לקרוא ←