אתר משפט ועסקים

חוק ביטוח בריאות ממלכתי נחקק בשנת 1994 לאחר שנים רבות של נסיונות והצעות לחקיקה בנושא הבטחת שירותי בריאות לתושבי המדינה. החוק אינו מטיל על המדינה את החובה להבטיח את שירותי הבריאות, אלא מגלגל אותה על קופות החולים כספקות יחידות של זכות זו, כאשר אחריותה של המדינה מתבטא במימון חלקי, ההולך ופוחת עם השנים.

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי יש מספר אי בהירויות, בין במכוון ובין בשוגג. כך, למשל, קיימת אי בהירות בשאלה מי הוא תושב הזכאי לשירותי הבריאות בישראל. החוק גם אינו קובע שיעור מינימלי קבוע של הממשלה במימון שירותי הבריאות, אלא משאיר זאת, למעשה, להחלטותיה של כל ממשלה. כמו כן החוק מאפשר לשנות את מקורות המימון, שהממשלה היא אחד מהם, ואכן כך נעשה וכפי שניווכח, חלקה של הממשלה הולך ופוחת. התוצאה היא שחלק משמעותי מנטל המימון של שירותי הבריאות הועבר לכתפי המבוטחים, מה שגרם לכך שלחלק מהמבוטחים אין, למעשה, גישה לשירותי בריאות, גם לאלה הכלולים בסל הבריאות. זוהי פגיעה בכבודו של אדם, וספק אם תואמת את העקרונות שנקבעו בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי עצמו.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה עוסק בשאלה אם תהליך מסחורה של מערכת הבריאות בישראל הינו תהליך שלילי או חיובי. מסחורם של שירותי הרווחה הינו אחד המאפיינים של המודל החברתי-הכלכלי הניאוליברלי. חיבור זה מנתח את השוני בין מערכת הבריאות לפני חוק ביטוח בריאות ממלכתי לבין מערכת הבריאות אחריו. המאמר מראה כי מסחורם של שירותי הבריאות התבטא בשלושה אופנים: ראשית, בהעברת מימונם של שירותי הבריאות מהממשלה לאזרחים; שנית, בהפרטת הבעלות על משאבי בריאות; ושלישית, באימוץ הערכים והתרבות הארגונית של המגזר העסקי על-ידי מערכת הבריאות הציבורית.

להמשיך לקרוא ←

מי מפחד מבדיקות גנטיות? מדוע המידע הגנטי מעורר יותר חששות מכל מידע רפואי אחר? מדוע ראה המחוקק בישראל לנכון לייחד חוק שלם – חוק מידע גנטי – לנושא הבדיקות הגנטיות, ומה הן הסיבות שהביאוהו לקבוע מגבלות מחמירות ביחס לעריכת בדיקות גנטיות בקטינים?

להמשיך לקרוא ←

המאמר מבקש לחשוף הבדלים שטרם נבחנו בין כלל הרשלנות ובין כלל האחריות המוחלטת ולבחון לאורם את הרפורמה הדרושה, אם בכלל, בתחום האחריות הרפואית. התזה המרכזית במאמר היא כי רשלנות כבסיס להטלת אחריות יוצרת מנגנון מיוחד, שונה בטיבו ממנגנון האחריות המוחלטת. מנגנון הרשלנות יעיל יותר מכמה סיבות, שמתמקדות בתפקידו של הדין לפתור בעיות של מידע חלקי שגורמות לכשל חלקי של שוק הבריאות: ראשית, הוא מתמרץ את הצדדים הרלוונטיים לתביעה הכספית הפוטנציאלית, להשקיע בחיפוש המידע הנחוץ להם לצורך הגשת התביעה והתגוננות מפניה ובהערכתו של אותו מידע. זהו גם המידע הנחוץ לשוק הבריאות לצורך פתרון בעיות המידע החלקי הקיימות בו. שנית, הוא נותן לרופאים ולמוסדות הרפואיים תמריץ לבצע התאמה לאורך זמן של הפרוצדורות הרפואיות הנאותות. שלישית, הוא מנצל את המוניטין המקצועי של השחקנים בשוק לצורך פתרון בעיות המידע החלקי. רביעית, הוא מוסיף את בית-המשפט כמעגל פיקוח נוסף. חמישית, הוא נותן תמריץ למוסדות הרפואיים להשקיע בפיקוח גם במקרים שהסיכון כי ייתגלו הינו מזערי או שהסיכון כי הימצאותם תפורש כפגם במקצועיותו של הרופא ושל המוסד הרפואי הינו מזערי. שישית, לכלל הרשלנות יש השפעה חיצונית חיובית הדדית על יעילות תפקודם של מנגנוני התביעה הפלילית והמעין-פלילית. שביעית, הוא מסייע לדין להקטין עלויות שנובעות מהיעדר סטנדרטיזציה. שמינית, הוא נותן למוסדות הרפואיים ולחברות ביטוח האחריות תמריצים חזקים לפיתוח מנגנון של ניהול סיכונים.

להמשיך לקרוא ←

בשנת 2002 החליטה ממשלת ישראל לבחון את הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית, על רקע נתונים שהצטברו במשרד האוצר בדבר עלייה ניכרת בהוצאות אלה בסוף שנות ה- 90'. הוועדה הוקמה בתקופה של משבר כלכלי עמוק על רקע הצטברות נתונים במשרד האוצר שהצביעו על עליה ניכרת בהוצאות בשל רשלנות רפואית, שבאה לידי ביטוי במספר התביעות ובהיקף הפיצויים המשולמים מידי שנה ובפרמיות הביטוח בתחום זה. נטען, כי גידול זה, מכביד כיום על בתי החולים הציבוריים ועל קופות החולים וגוזל מן המשאבים המוקצים לאספקת שירותי הבריאות לתושבי מדינת ישראל. לשם כך הוחלט להקים וועדה בינמשרדית, בראשות הגב' טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) דאז, שבה היו חברים נציגי משרד המשפטים, הבריאות והאוצר. דו"ח הוועדה הוגש לשרת המשפטים בנובמבר 2005 ומרבית המלצותיו נמצאות בשלבי יישום שונים.

להמשיך לקרוא ←

אפשרות בחירת מין העובר באמצעות אבחון גנטי טרם השרשה מעלה שאלות אתיות, משפטיות וחברתיות כבדות משקל, בפרט ככל שמדובר בבחירה נטולת הצדקה רפואית, בחירה אותה נהוג לכנות "בחירה מטעמים חברתיים". הרשימה תעסוק בבחינת השיקולים העומדים ביסוד הקריאה להתרת בחירת מין היילוד מטעמים חברתיים וכן תצביע על שיקוליהם של אלה המבקשים למונעה. היא תציג את הטיעונים המקובלים בהקשר זה בספרות ותבחן את תוקפם, באופן כללי ובזיקה למציאות הישראלית. לצד המסקנה הגורסת כי מרבית הטיעונים המקובלים אינם חזקים דיים כדי להצדיק מניעת הגשמת רצון ההורה בהולדת ילד בן המין הרצוי לו, תבקש הרשימה להדגיש שיקול אחד, אשר עשוי להטות את הכף – השיקול המתמקד בילד. שיקול זה, הנוגע למעמדו של הילד העתיד להיוולד, לציבור הילדים בכללותו ולטיבם של יחסי ילדים-הורים, עשוי להצדיק, כפי שתטען הרשימה, הסדרה שתמנע כליל את אפשרות הבחירה האמורה. לאור העמדה העקרונית שתציע הרשימה, ייבחן ההסדר הישראלי שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות בחודש מאי 2005. ייחודו של ההסדר והקשיים שהוא מעורר לאור תוכנו, יתבררו במאמר. להמשיך לקרוא ←

בדיקות שונות, רפואיות, נפשיות וגופניות, מוכרות לנו מחיי היומיום. האדם חשוף לבדיקות עוד טרם לידתו ועד לאחר פטירתו. ברשימה זו אבקש להתמקד במעורבות של פרקטיקות אבחוניות במערכת המשפחתית. טענתי היא, שהפרקטיקות האבחוניות הללו משמשות כאמצעי שליטה וככלי להבטחת שימורו, קיומו או פירוקו של התא המשפחתי המסורתי (מה שאכנה "יישור השורות"). טענה זו תיבחן בשלוש נקודות זמן: עבר, הווה ועתיד. להמשיך לקרוא ←

רשימה זו עוסקת באחריות הנזיקית של רופאים ומטפלים אחרים לנזק שנגרם למטופל ובני משפחתו כתוצאה מאבחון רשלני של התעללות בילד על ידי אחד מהוריו. מדובר למעשה בשני מצבים: (1) הרופא או מטפל אחר אינו מאבחן שהילד המובא לטיפולו סובל מהתעללות בתוך המשפחה, ו- (2) הרופא או מטפל אחר מאבחן שהילד סובל מהתעללות כשלמעשה אין הדבר כך. הרשימה מתמקדת בקטגוריה השנייה של המקרים וזאת לאור מספר המקרים הרב יחסית שהגיע לאחרונה להכרעת בתי המשפט במדינות מערביות רבות (אך לא בישראל). פסיקה זו הכירה בתביעת הילדים כנגד הרופאים או מטפלים אחרים, אך ככלל, למעט במספר מועט של מקרים, סרבה להכיר בתביעת ההורים. העמדה המוצגת ברשימה זו, בניגוד לעמדה הרווחת בפסיקה ובספרות, היא כי יש להטיל חובת זהירות על רופאים גם כלפי הורי הילד המטופל כאשר הרופאים מתרשלים באבחון התעללות במשפחה. אחד הטיעונים המרכזיים המוצג ברשימה זו הוא כי דיני הנזיקין יכולים להוות כלי לשינוי חברתי גם במערכת יחסים עדינה זו שבין הרופא, הילד המטופל ובני משפחתו.

להמשיך לקרוא ←

היקף האחריות של הגורמים המכונים "שומרי סף", ובהם רואי חשבון, חתמים ועורכי דין, מהווה אחת מן הסוגיות המרכזיות ברגולציה של שוק ההון. קיימת הסכמה רחבה כי משטר גילוי אפקטיבי מחייב כי לשומרי הסף יהיו תמריצים נאותים לפיקוח על לקוחותיהם, אך הדעות חלוקות בדבר הדרך הראויה להתערבות בשוק.  למאמר זה שתי מטרות. ראשית, המאמר מנתח בהרחבה את מערך השיקולים הרלוונטיים לעיצוב משטר אחריות שומרי סף, תוך התמקדות באחריות האזרחית של שומרי סף בישראל. במסגרת זו, המאמר מציג את ההצדקה להתערבות משפטית, מנתח את הבחירה בין הטלת אחריות לרגולציה של שומרי סף ודן בשיקולים המנחים לבחירת הסטנדרד הראוי לשם הטלת אחריות. שנית, המאמר בוחן באורח ביקורתי את משטר האחריות האזרחית של שומרי הסף לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. המאמר מצביע על פער בעייתי בהיקף האחריות להטעיית ציבור המשקיעים: החוק מאמץ סטנדרד אחריות מחמיר ביחס לגורמים אשר צירפו חוות דעת למסמכי הגילוי של החברה, אך מתעלם מאחריותם של גורמים נוספים אשר תרמו להטעיית המשקיעים מבלי שתרומתם תבוא לידי ביטוי במסמכי הגילוי. המאמר טוען כי יש לאמץ כלל המטיל אחריות על כל מי שתרם במודע להטעיית המשקיעים, וזאת בין אם צירף חוות דעת מטעמו למסמכי הגילוי ובין אם לאו.

להמשיך לקרוא ←

המאמר עוקב אחר התפתחות הרעיון הפרגמטי בארצות-הברית למן סוף המאה התשע-עשרה ככל שהוא נוגע ביחסיו עם תורות-משפט משתנות ובעליית השיח המודרני של ייישוב סכסוכים, וכן בוחן את הביטויים הישראליים של תופעה זו. ראשית, מוצגים "המועדון המטפיזי" ועליית הפרגמטיזם הפילוסופי בסוף המאה התשע-עשרה לצד בשורת הפרגמטיזם של המשפט מפי אוליבר וונדל הולמס הבן, ונסקרים ההבדלים בין הגרסה הפילוסופית והמשפטית של הפרגמטיזם בשלב זה; שנית, מוצגים שני שלבי ההתפתחות הראשונים של פרגמטיזם של המשפט: קודם נסקר הריאליזם המשפטי כתנועה ביקורתית המציגה "פרגמטיזם של המשפט" בניסוח ראשוני וביקורתי; אסכולת "ההליך המשפטי" של שנות החמישים מוצגת לאחר-מכן כפרגמטיזם בוגר במשפט, כזה "המביית" את הביקורת הריאליסטית ויוצר תפיסה של משפט מאזן ומפשר בכל מופעיו המוסדיים, הוא השלב השני של "הפרגמטיזם של המשפט"; שלישית, הדור של אנשי האקדמיה המשפטית של שנות השבעים והשמונים מוצג כמורכב מפרגמטיסטים שונים ומגוונים המורדים באסכולת ההליך והמפתחים את תפיסותיהם תוך כדי תגובה והתנגדות לה; רביעית, מוצג הגישור המודרני כמופע חדש של פרגמטיזם במשפט וכחזרה לגרסות ההרמוניה של המשפט הציבורי שלאחר המלחמה. הפעם, להבדיל מתקופת "ההליך המשפטי", ההתמקדות היא במישור החוזי ובמסגרות חלופיות למשפט. דגם הגישור הקלסי של "פתרון בעיות" מוצג כחזרה על עקרונות פילוסופיים פרגמטיים. חמישית, דגם הגישור העכשווי יותר, המציע גישה טרנספורמטיבית, מוצג כגרסת פרגמטיזם חדשה המדגישה יחסים וקשר. לבסוף, מוצג ההקשר הישראלי של התפתחות הגישור ויחסו לרעיון הפרגמטי. המאמר חושף את האופן שבו תורות-משפט משתנות לאורך המאה העשרים באקדמיה המשפטית האמריקאית, וכן תפיסות של ייישוב סכסוכים בתרבות האמריקאית העושות שימוש ברעיון הפרגמטי ומושפעות ממנו. הוא אף בוחן את ההקשר הישראלי של השפעות אלה. בכך המאמר ממחיש את מרכזיותה של הזהות התרבותית בכינון מוסדות משפטיים, ומנתח חלק מן ההיבטים הרעיוניים של הגישור המודרני. בהקשר המקומי המאמר תורם להבנת מקורות מרכזיים של השראה על המשפט והגישור הישראליים.

להמשיך לקרוא ←