אתר משפט ועסקים

להתפתחויות המשפטיות, הפוליטיות והכלכליות באיחוד האירופי השלכות משמעותיות גם על מדינת ישראל וקיים צורך בהיכרות מעמיקה של המשפטן הישראלי את המערכת המשפטית של האיחוד האירופי, ובמיוחד את בית המשפט האירופי. מאמר זה מתמקד בבית המשפט האירופי שבלוקסמבורג. המאמר מציג ומנתח בפני קהילת המשפטנים הישראליים את תפקידו של בית המשפט האירופי, את מבנהו הארגוני ואת חלוקתו הפנימית לערכאות השונות. האלמנט המרכזי העומד בליבת רשימה זו, הוא תפקידו של בית המשפט האירופי כסמן אינטגרציה וכוחו של האקטיביזם השיפוטי נוסח האיחוד האירופי כמשריש נורמות משפטיות מגוונות, בייחוד אלה הקשורות בתהליך הפדרליזציה של האיחוד האירופי.

להמשיך לקרוא ←

חיבור זה ענינו בסעיף 5(5) לפקודת מס הכנסה. השאלה הנבדקת בחיבור היא אם "חברת משלח יד זרה", שהוספה במסגרת רפורמת המס של שנת 2002 לפקודת מס הכנסה, שולחת יד בעקרונות המס. חדשות לבקרים נתונה פקודת מס הכנסה לשינויים, אולם רק לעתים נדירות מוספים "עופות מוזרים" כדוגמת סעיף 5(5).
הוראה זו בדבר "חברת משלח יד זרה" לא זכתה לדיון אקדמי רב. הביקורת המרכזית, שהועלתה עד כה בנוגע לחברת משלח היד הזרה, היא שיסודותיה מוגדרים בצורה רחבה. למשל, שרשימת המקצועות המגדירים את "משלח היד" רחבה מדי. חיבור זה אינו עוסק בביקורת מעין זו. הוראת סעיף 5(5) לפקודה הוספה במטרה להתמודד עם תכנוני מס שלפיהם תושב ישראל מעניק את שירותי משלח ידו באמצעות חברה זרה. חיבור זה מצביע על שורה של חולשות ושל ליקויים, הנובעים מהוספת סעיף 5(5) לפקודה, שעשויים לגרום לעיוות של ממש במיסוי במישור הבין-לאומי, ומציע דרכים למיתונם. לא זו בלבד שסעיף 5(5) גורע מפשטות ומבהירות הפקודה אלא הוא ממסה מצבים, שלא לשמם נחקק ואף פוגע בראציונלים מסויים קיימים. מחד גיסא, הוא מגלה ספקנות כלפי אמיתותה של חברת משלח היד הזרה, ומאידך גיסא הוא בוחר למסותה. לאנומליה זו ספק רב אם יש הצדקה. להמשיך לקרוא ←

במאמר זה מוצעת גישה חדשה להכשרת מנהלים – גם כאלה שאין להם השכלה מתמטית גבוהה – באמצעות חידות מתמטיות. לדעת המחבר, לדרך זו יש יתרונות רבים ביחס לדרכי ההכשרה המסורתיות, בעיקר בכל הקשור לפיתוח יצירתיות עסקית. המחבר מדגים כיצד ניתן להשתמש בחידות כדי לעקור מן השורש "אמיתות" ניהוליות שאינן ראויות.

  להמשיך לקרוא ←

רשימה זו בוחנת שאלה מהותית במשפט המסחרי בכלל ובדיני חדלות-פירעון בפרט, והיא השאלה הנוגעת ביכולת ההתניה החוזית על דיני חדלות-פירעון. לסוגיה זו יש השלכות משמעותיות הן על פעילותה של החברה במצב הרגיל, שבו היא בת-פירעון, והן על פעילותה והמשך תפקודה לאחר שהיא נכנסת למצב של חדלות-פירעון. להמשיך לקרוא ←

התופעה ההולכת וגוברת בעולם העסקים לעבור לשיטה של ניהול גמיש ועבודה מרחוק, מעלה קושי בדבר השתלבותה עם הוראות חוקי מגן בדיני העבודה.  התפתחות העסקתם של עובדים בצורה גמישה מקטינה את עלויות המעביד, מגדילה את מעגל העובדים ומאפשרת לעובד אורח חיים גמיש יותר. יחד עם זאת, צורות עבודה אלה מערערות את יכולת הפיקוח של המעביד על העובד וכן יכולות לפגוע בזכויות עובדים ודרכי התארגנותם. השאלה הנשאלת במאמר זה היא: כיצד ניתן להתמודד עם בעיית התנגשותה של המציאות של "עבודה מרחוק",  שהיא אחת מצורות הניהול החדשות, עם חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. להמשיך לקרוא ←

ב-10 וב-11 במאי 2006 קיימנו במרכז הבינתחומי את הכנס השנתי השלישי של כתב העת 'משפט ועסקים' בנושא משפט רפואה. בעולם אקדמי ופרקטי שבו מתגברת מגמת הבינתחומיות מעניין וחשוב לחזור לנושא זה, אחד התחומים האינטר-דיסציפלינאריים הוותיקים ביותר ולבחון האם הוא עדיין מעורר עניין רב כיום כבעבר. התשובה המובהקת היא חיובית. במבט רחב ניתן לראות את הכנס כעוסק בשלושה תחומים: הראשון, סוגיית הזכות לבריאות, אחת הסוגיות הרפואיות המרכזיות ביותר בעולם המשפטי; השני, שאלת הרשלנות הרפואית, הסוגיה המשפטית המטרידה ביותר את עולם הרפואה; והשלישי, ההיקף העצום של הבעיות הנוספות המתעוררות בתחום המדיקו-לגאלי, בין היתר, בשל פיתוחים טכנולוגיים חדשניים, הסיכויים והסיכונים המרתקים שהם מעלים.

להמשיך לקרוא ←

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנחקק בשנת 1995, הסדיר לראשונה בחוק את זכאותו של כל תושב לקבלת שירותים רפואיים במימון ציבורי באמצעות קופות-החולים. המאמר מציג את מערך העקרונות והכללים המנחים בתחום ההסדרה, הפיקוח והאכיפה בקשרי המדינה עם קופות-החולים, וכן את השיקולים השונים בקביעתם של כללי פעולה וסמכויות של הסדרה או התערבות, ובשימוש בהם.

אגב כך, המאמר עוסק במישורי הפעולה השונים של הרגולטור (זכויות מבוטחים, מחד גיסא, וסוגיות ארגוניות-מערכתיות, מאידך גיסא) ובהבדלים ביניהם, וכן במשמעויות הנובעות ממעמדן של קופות-החולים כגופים דו-מהותיים, אשר נוצרו במשפט הפרטי אך מחויבים לכללי הפעולה של המשפט המנהלי.

להמשיך לקרוא ←

ביקורת קשה הוטחה כנגד בית המשפט העליון בישראל על כי אינו עושה די לקידומן של הזכויות החברתיות על דרך ההכרה בהן כזכויות חוקתיות. נטען כי מהפיכת זכויות האדם הינה לעשירים ולא לחלשים בחברה. הוסבר כי אין הבדל מהותי בין זכויות האדם החברתיות לזכויות האזרחיות-פוליטיות. אלה כאלה מטילות חובות עשה ולא תעשה כאחד על המדינה.

להמשיך לקרוא ←

רקע: חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח לכלל התושבים את הזכות לקבלת שירותי בריאות שנכללים בסל השירותים שנקבע. עם זאת, החוק קובע כי קופות החולים רשאיות לגבות תשלומי השתתפות עצמית תוך מתן פטורים והנחות על אגרת ביקור לאוכלוסיות חלשות. תשלומי השתתפות עצמית חלים על תרופות ושירותים נוספים ומאז 1998 גם על בקור אצל רופא מקצועי, מכוני אבחון ומרפאות חוץ. תשלומים אלה מיועדים לרסן ביקוש מיותר לשירותים ולהוות מקור הכנסה לקופות. אולם קיים חשש כי הם מגבילים את נגישות השירותים לבעלי הכנסה נמוכה וכן לחולים כרוניים שזקוקים לשירותים רבים, ובכך פוגעים בעקרונות של "צדק שוויון ועזרה הדדית" עליהם הושתת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

מטרת המחקר: לבחון את השפעת תשלומי ההשתתפות העצמית על נגישות השירותים ושוויוניות.

להמשיך לקרוא ←

עדכון סל התרופות, ובעיקר הוספה של תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל התרופות, נהפכו לנושא להפגנות-מחאה ולעתירות לבית-המשפט. אמצעי התקשורת ממלאים תפקיד חשוב בהבלטת הנושא ובהעמדתו במקום גבוה בסדר-היום הלאומי, הפוליטי והחברתי. המנגנונים המתמודדים כיום עם הסוגיה של עדכון סל התרופות הינם חלקיים בלבד, וחסרים פתרונות לטיפול בסוגיות ובסערות הציבוריות המתעוררות סביב הדרישה להכנסת תרופה חדשה או טכנולוגיה חדשה לסל, וכן בכל הנוגע לשאלות איזה חולה יהיה זכאי לתרופה לאחר כניסתה לסל בהתוויות מסוימות ומוגבלות, ובאילו תנאים הוא יהיה זכאי לה.

להמשיך לקרוא ←