אתר משפט ועסקים

רשימה זו עוסקת בנציבות תלונות הציבור על שופטים שהחלה לפעול בישראל ביום 1.10.03 מכוח חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002. המחוקק בחר להקים מוסד עצמאי, חיצוני למערכת השיפוט, המרכז את בירורן של תלונות על התנהלות שופטים. הכותבת, נציבת תלונות הציבור על שופטים, מסבירה במאמרה זה כי יש להבין את מעמדה של הנציבות, תכליותיה ומרחב סמכויותיה על רקע שני עקרונות יסוד: עקרון עצמאות השופטים (Judicial Independence) ועקרון אחריות הדיווח (Accountability) החל על שופטים. ההסדר שנקבע בחוק הישראלי מבטא שילוב בין עקרונות יסוד אלה. ההסדר מאפשר, מחד גיסא, טיפול מכובד והולם בתלונות פרטניות תוך הסקת מסקנות בעלות השלכות רוחב מתלונות אלה; ומאידך גיסא, שיפור השירות הייחודי הניתן על-ידי שופטים לציבור תוך שמירה על עצמאותם ואי-תלותם. מבין המודלים הקיימים בעולם המערבי לפיקוח על התנהגות שופטים, המתוארים במאמר זה, בחר המחוקק הישראלי במודל של נציב כללי לתלונות הציבור, הקרוב באופיו למוסד האומבודסמן הסקנדינבי.

להמשיך לקרוא ←

ברשימה זו התמקדנו באחד הסוגים של המחאת חיובים: המחאה של חיוב אחר הנעשית לשם סילוק חיוב קיים, המחאה שיש לראותה, לטעמנו, כ"סילוק על-תנאי". הבענו את הסתייגותנו מהכלל שנקבע לגבי המחאה כזאת בפסק-דין מנחה של בית-המשפט העליון. כמו-כן הצבענו על פסקי-דין שבהם הופעל הכלל על המחאת מכר, שתוצאותיה שונות באופן מהותי מאלה של המחאת "קיום על-תנאי". הצבענו גם על מיקומה של המחאה כזאת בין סוגי המחאה אחרים: המחאת מכר, מזה, והמחאה על-דרך השעבוד, מזה. הכרת ההבדלים שעליהם הצבענו חשובה בעינינו, שכן הכללים החלים על כל סוג אינם זהים, ויש ביניהם הבדלים חשובים בשאלות כגון: מה עיקר ומה טפל לו; האם ההמחאה צריכה רישום כדי שהנמחה ייהנה ממעמד של נושה מובטח; האם הנמחה יכול לחזור על הממחה, ואם כן – מתי. סיווג ההמחאה עשוי אף לשנות את התוצאה הסופית של פסק-הדין. להמשיך לקרוא ←

ההנחה המונחת בבסיסו של מוסד המתנה היא כי המתנה טומנת בחובה מרכיבים המבטאים רצון להעניק למקבלה ולהיטיב עימו. רצון זה מוּנע על-ידי רגשות של אהבה ורעות, קרי, רגשות אלטרואיסטיים.
הנחה זו באה לידי ביטוי בדין באמצעות הגנות מתנתיות, רוצה לומר, הגנות ייחודיות לדיני המתנה. הגנות אלה מוענקות לנותן המתנה, ופורשׂות מרחב הגנתי נרחב הרבה מעבר לכל הגנה אחרת – חוזית ושאינה חוזית. לפיכך, במקרה שבו קמים עוררין על הנחה זו, יש מקום לבחון אם יש צורך במתן ההגנות מתנתיות או שמא יש מקום לדין מתנתי אחר.

להמשיך לקרוא ←

לאחר שנים של עבודה פרסם לאחרונה משרד המשפטים את תזכיר חוק זכות יוצרים. מדובר בניסיון לעדכן את חוקי זכויות היוצרים הקיימים, המבוססים על חוקים מנדטוריים מראשית המאה העשרים. המגמה העיקרית בתזכיר היא מציאת איזון נאות בין תמרוץ היצירה, על-ידי מתן זכויות כלכליות בה, לבין הצורך לאפשר לציבור גישה ליצירה ושימוש בה לשם קידומם של הידע, התרבות וחופש הביטוי. בהערת חקיקה זו המחבר טוען כי התזכיר אינו מספק מענה של ממש לדילמות העיקריות של עידן המידע הדיגיטלי והגלובלי שבו אנו חיים, ומעלה בהקשר זה שלושה טיעונים מרכזיים: (1) התזכיר הינו טריטוריאלי, אף שאנו חיים בעידן גלובלי; (2) התזכיר הינו אנלוגי, אף שאנו בעידן דיגיטלי; (3) התזכיר הינו מודרני בעידן שהינו כבר פוסט-מודרני.
להמשיך לקרוא ←

הירידה החדה בעלות השולית של פניות שיווקיות הפכה את "דואר-הזבל" מנושא שולי לתופעה חובקת עולם בעלת השלכות כלכליות עצומות.

דואר-זבל מעלה מספר רב של סוגיות טכנולוגיות ומשפטיות הנוגעות במשתמש הפרטי ובספק התקשורת, מחד גיסא, ובהתפתחותה של רשת האינטרנט כמשאב ציבורי כלל-עולמי, מאידך גיסא.

כתוצאה מכך התפתח בארץ ובעולם דיון טכנולוגי ומשפטי בדרכי פעולה אפשריות לטיפול בתופעה. כך, בין היתר, הוקמו קבוצות משתמשים המפתחות פתרונות-נגד טכנולוגיים, נבחנו פתרונות משפטיים חלופיים, וחוקקו חוקים רבים במדינות העולם אשר מנסים להתמודד עם התופעה.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

הפיקוח הציבורי על פעילות פרטית (הקרוי באנגלית רגולציה) הוא אחד התפקידים העיקריים של כל מדינה. הוא מורכב משני חלקים: ראשית, הסדרה של פעילות פרטית בתחומים שונים באמצעות כללים הנקבעים בחוק, בתקנות ובהוראות מינהל; שנית, אכיפת הכללים באמצעות מנגנונים שונים, מהם מנגנונים המשמשים לאכיפת החוק בדרך כלל, ובעיקר המערכת לאכיפת החוק הפלילי, ומהם מנגנונים מיוחדים, שהוקמו והוסמכו לצורך אכיפה של כללי הפיקוח.

להמשיך לקרוא ←

המאמר דן במקומן של תוכניות אתיקה בחברות עסקיות ובהתוויית מתכונת מומלצת להתייחסות משפטית הולמת לתחום אתי זה.

אף שקיומם של קודים אתיים בחברות עסקיות נהוג כבר יותר ממאה שנה בצורה כזו או אחרת, בעשור האחרון קיבלה תופעה זו חשיבות הולכת וגוברת בארצות-הברית כמדריכת התנהגות וכמעצבת אתוס וזהות תאגידיים. שיאה של המגמה האמורה בא לידי ביטוי בשנתיים האחרונות, כמענה פוטנציאלי לסקנדלים התאגידיים שבמסגרתם נחשפו נורמות תאגידיות וחשבונאיות פגומות בחברות-ענק אמריקאיות, דוגמת Enron, WorldCom, Tyco International ו-Adelphia Communications. גם בישראל, אף שהאקלים התאגידי המקומי אינו מורגל עדיין בקודים אתיים, מתחילים לצוץ ניצנים של התעניינות בתופעה זו.

להמשיך לקרוא ←

מטרת עבודה זו היא לבחון באופן אמפירי אם חלו שינויים על-פני עשור שנים בנטייתם של בעלי-דין בישראל לפנות לחלופות ליישוב סכסוכים (חי"ס). זאת, לנוכח ההסדרה שהתפתחה בתקופה זו בתחום החי"ס. התקופה שנבחנה היא העשור של שנות התשעים, שבמהלכו חלו בישראל שינויים מהותיים בחקיקה, שמיסדו הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים. נוסף על כך, בתקופה זו הופעלה מדיניות ונוצרו תהליכים שתכליתם לעודד את השימוש בהליכים חלופיים. לפיכך השערת המחקר היא כי לאחר ההסדרה והמיסוד, הנטייה לפנות לחי"ס שתימצא בקרב בעלי-הדין בסוף העשור תהיה חזקה באופן משמעותי מנטייתם לפנות לחי"ס בפרוש העשור.

להמשיך לקרוא ←

ההצדקה לקיומם של דיני חדלות הפירעון נשארה עד היום בגדר שאלה פתוחה. הספרות נוטה להדגיש עד היום את הקנפליקט הקיים בין הגישות הנורמטיביות השונות בתחום האינסולוונטיות של החברה. עם זאת, מבט מעמיק יותר בתיאוריות הקיימות בתחום מגלה כי כל התיאוריות נוטות לצאת מתוך נקודת מוצא משותפת שהאכיפה החוזית של הסדרי פירוק החברה ממקסמות את היעילות המצרפית. גם תיאוריות חברתיות אשר קוראות לרמות גבוהות יותר של חלוקה מחדש של נכסי החברה אינן חולקות על היעילות של אכיפת הסכמים קודמים, אלא במקום זאת שמות דגש על שיקולים נורמטיביים והצדקות של צדק חלוקתי וערכי שיקום.

להמשיך לקרוא ←