אתר משפט ועסקים

מטרת מאמר זה היא לבחון את הגורמים המשפיעים על נכונותם של עורכי-דין להתמנות לכהונת שופטים. מינוי השופטים נהפך בשנים האחרונות לנושא מדובר ומרכזי במערכת המשפט בפרט ובציבור הישראלי בכלל. לא אחת עולה השאלה לגבי המחסור במועמדים ראויים למינוי לשופטים, ובמיוחד לגבי נכונותם של עורכי-דין מצטיינים לפנות לכהונת שופטים. שאלת נכונותם של עורכי-הדין להתמנות לשופטים לא נחקרה כמעט עד כה באופן אמפירי. במחקר זה נבחנים אמפירית הגורמים או המניעים המשפיעים על נכונותם של עורכי-דין לעבור לכהן כשופטים. המחקר מתבסס על נתונים מסקרים שנערכו בקרב אוכלוסיית עורכי-הדין בשתי נקודות-זמן בהפרש של עשור – בסוף שנות השמונים ובסוף שנות התשעים – וכוונתו לבחון את השינויים שחלו בתקופה זו (אם בכלל) בנכונותם להתמנות לשופטים.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה בוחן את המגמות המסתמנות בתחום פרשנות החוזים בישראל בעקבות פסקי-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אמנון לוי נ' נורקייט ובעניין אלי בלום נ' אנגלו סכסון, הנחזים כמבטאים גישה שונה לפרשנות חוזים בבית-המשפט. על-פי גישה זו, אשר נוגדת לכאורה את הלכת אפרופים, אם לשון החוזה ברורה וחד-משמעית, אזי לשון זו היא שתכריע בפרשנותו.

התֵזה המוצגת במאמר היא כי הפסיקה החדשה לא שינתה את ההלכה הנוהגת בפרשנות חוזים ואת הגיונה, וכי לכל-היותר מדובר בניסיון להשפיע על יישומה הלכה למעשה – כלומר, לצמצם את מכלול הנסיבות שלאורן תיבחן לשון החוזה – ובתוך כך לתת מענה לחלק מהביקורת שנמתחה על תפיסת פרשנות החוזים כפי שנקבעה בהלכת אפרופים.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

מאמר זה מבקש לבחון את חובות הבנק כלפי הלקוח בעת קריסת שווקים. מצבים של משבר כלכלי וקריסת שווקים מחייבים פעילות דחופה בחשבון כדי למנוע נזקי-עתק. בידי הבנק מצויים הכלים להגיב במהירות, ובידיו גם המידע המאפשר להגיע למסקנה בדבר קיומו של משבר המחייב תגובה כאמור. נראה כי מכוח חובת האמון שהבנקים חבים כלפי לקוחותיהם מוטל עליהם להפעיל שיקול-דעת בהתאם להיקף המידע שבידיהם, ובנסיבות מסוימות מוטל עליהם להתערב ולבצע פעולות אקטיביות בחשבון הלקוח, כדי למנוע התמוטטות כלכלית של הלקוח.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

בעבודה זו נעשה ניסיון, ראשון בישראל, למפות את הטופולוגיה של רשת הדירקטורים בחברות הציבוריות בישראל. באמצעות מיפוי זה ניסינו, ראשית, לתת תשובה לשאלה המעניינת בתחום מחקר זה: האם רשת הדירקטורים בישראל מהווה "עולם קטן"? זאת, משום שכיום אנו יודעים כי למבנה הרשת יכולות להיות השפעות מהותיות, בין היתר, על העברת מידע, פרקטיקות ו"וירוסים חשבונאיים" בין חברות ציבוריות, עד כדי גרימת תוצאה משקית משמעותית. כפי שהממצאים מראים, רשת הדירקטורים בישראל הינה אכן "עולם קטן", שכן אף-על-פי שבין הדירקטורים בה קיימים 11,000 קשרים (מתוך מיליוני הקשרים האפשריים), ניתן להגיע מכל דירקטור לכל דירקטור במהלך ממוצע של 5–6 צעדים בלבד. עם זאת, היא אינה מהווה "עולם קטן" יותר מהצפוי. דהיינו, ברשת אקראית (המבוססת על אותם פרמטרים) הפרמטרים של "עולם קטן" (מרחק ממוצע וטרנזיטיביות רשתית) לא היו גבוהים יותר (ולמעשה הם אף נמוכים יותר). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים לגבי רשתות דירקטורים בארצות-הברית, באנגליה ובגרמניה, על-אף השוני במודל הממשל התאגידי הנקוט בהן. עבודתנו זו היא בגדר סנונית ראשונה, המיועדת לשרת קובעי מדיניות במגוון שאלות של ממשל תאגידי, חוק ניירות-ערך, חוקי הגבלים עסקיים ועוד.

להמשיך לקרוא ←

מחקרים רבים הוקדשו לבחינת מקומו של המשפט העברי במשפטה של מדינת-ישראל. רבים מהם נוטים להציג את "חצי הכוס המלאה", ולהדגיש את המקום שתפסו עקרונות המשפט העברי בעיצוב החוק ובפסיקתם של בתי-המשפט. ברם, לצד מגמה מבורכת זו, קיימת גם מגמה שונה לחלוטין, המבקשת להדיר את המשפט העברי ממערכת המשפט הישראלית. במקרים רבים מדובר בזרם תת-קרקעי, מוסווה היטב, אשר רק לעיתים רחוקות מתפרץ אל מעל לפני השטח, ובעוצמה רבה. במאמר זה ביקשנו לאתר את עקבות ההתנגדות לשימוש במשפט העברי במערכת המשפט הישראלית, ולעמוד על הגורמים והתהליכים שמניעים אותה. אגב כך נחשף הפער הגדול שבין הרטוריקה הגבוהה, המדברת בשבח שילוב המשפט העברי במשפטה של מדינת-ישראל, לבין המציאות השונה לחלוטין, שבה קיימת מגמת הדרה מכוּונת של המשפט העברי והימנעות משימוש בו, ולוּ לצורכי השראה והשוואה.

להמשיך לקרוא ←

במחקר המדעי הקרוי "ויקטימולוגיה" מוצאת תורת ישראל – החרדה כל-כך לגורלו של האדם הקורבן – שותף ברוך. במאמר זה אני מציג את הרעיונות הרוֹוחים בתנועה זו של "תורת הקורבן" (למשל, צדק מאחה, סעדים לנפגעי ההליך המשפטי, דיון בפסיכולוגיה של הקורבן, תהליך יצירת הסטטוס של "קורבן" והשלכותיה של תווית זו) ואת ההקבלה שלהם למסורת היהודית.

להמשיך לקרוא ←

במאמר זה נידונה פרקטיקה שהתקיימה בארץ מסוף שנות החמישים עד ראשית שנות השבעים, שבמסגרתה בדקו פקידים ישראלים את השתייכותם ל"חוג השפה והתרבות הגרמניות" של מגישי תביעות פיצויים לגרמניה שמוצאם ממזרח אירופה או מדרום-מרכזה. בפרק הראשון נסקרות תולדות התגבשותו של הסעיף ב"חוק הפדרלי לפיצוי קורבנות הרדיפה הנאציונל-סוציאליסטית" שהיווה את התשתית המשפטית לפרקטיקה משונה זו. בפרק השני מתואר כיצד יושמה פרקטיקה זו במשרדי הרשויות הישראליות. הפרק השלישי עוסק בהבנה הלשונית-התרבותית שהנחתה את רשויות הפיצויים הגרמניות, ובהשפעה של מעשה הבדיקה בישראל על הפסיקה הגרמנית בנושא זה. כך נפרשת תמונה מפורטת ועשירה של פרקטיקה אשר במשך שנים רבות היוותה מרכיב מהותי ביחסי-הגומלין בין חוק, תרבות ותשלומי פיצויים לניצולי השואה בארץ.

להמשיך לקרוא ←

בתאריכים 11 ו-12 במאי 2008 קיימנו את הכנס השנתי החמישי של כתב-העת משפט ועסקים. בכנס, אשר עסק בנושא "שישים שנות משפט בישראל", השתתפו דוברים רבים, מבכירי השופטים והחוקרים הפועלים בישראל.

אנו מתכבדים להביא עתה לפני קוראינו את כרך י של כתב-העת משפט ועסקים, הכולל מאמרים שנכתבו בעקבות הכנס וכן מאמר-מבוא הכולל תמצית מן הדברים שנישאו במהלך הכנס. מאמרים אלה – וכן הקלטות וידיאו של הרצאות הכנס – זמינים לכל דורש באתר כתב-העת: idclawreview.wordpress.com.

שישים שנה – שלושה דורות ויותר – חלפו למן הקמת המדינה. זו אינה תקופה קצרה. מדינת-ישראל של היום אינה עוד מדינה חלוצית אשר מצויה בראשית דרכה ומחפשת את דרכה וזהותה בעולם. ישראל היא חברה בשלה שעברה משברים ותהפוכות לא-מעטים – ויכלה להם.

להמשיך לקרוא ←