אתר משפט ועסקים

הביקורת על ספרו של אוריאל פרוקצ'יה — Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy — מתרכזת בדיונו בשלטון החוק, ובמיוחד בשימוש שפרוקצ'יה עושה בארכיטקטורה על–מנת להמחיש את טענותיו על שלטון החוק. הטיעון המרכזי של הביקורת הוא שהניגוד בין סמכות אימננטית לבין סמכות טרנסצנדנטית מבאר את ההבדלים שפרוקצ'יה מוצא בין מצב שלטון החוק ברוסיה לבין מצבו במערב, וכן בין הארכיטקטורה של רוסיה לבין זו של המערב.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

מאמר זה בוחן את השאלה באיזו מידה החלטות שיפוטיות הן איכותיות, נקיות מטעויות ומהטיות, ועונות על אמות–המידה הנורמטיביות של החלטה רציונלית. המאמר סוקר מחקרים שונים שמהם עולה כי שופטים חשופים לחשיבה היוריסטית, וכי החלטותיהם אינן עולות בקנה אחד עם הנדרש מהחלטות רציונליות במובן הנורמטיבי. אחד הגורמים למצב זה הוא אי–הוודאות המאפיינת החלטות שיפוטיות. נוסף על כך, במקרים רבים החלטות שיפוטיות מתקבלות בלחץ זמן. אולם מעבר לכך, במקרים מסוימים שופטים מפגינים חשיבה סטריאוטיפית והטיות קוגניטיביות, כגון עגינה ובטחון–יתר. למרות זאת אפשר לראות בהחלטות שיפוטיות סוג של "היסק של מומחיוּת", וכתוצאה מכך אי–אפשר לטעון כי איכותן שונה באופן מהותי מזו של החלטות בתחומים אחרים של מומחיוּת מקצועית. המאמר מסיק כי כדאי לנקוט כמה פעולות ותהליכים שיש בכוחם להשביח את איכותן של החלטות שיפוטיות.

להמשיך לקרוא ←

מחקרים חדשים בפסיכולוגיה, ובמיוחד בתחום המכונה "הלא–מודע החדש", מגלים תופעות משונות ולא–אינטואיטיביות, שחלקן עשויות לאתגר תפיסות קיימות בחוק. כך, למשל, אם מרבית חיינו מתרחשים מחוץ לספֵרת המודעות שלנו ומעבר לשליטתנו, ובכל–זאת ניתן לתמרן ולכוון אותם בקלות רבה יחסית באמצעות גורמים חיצוניים, אזי כיצד הדבר משפיע על ראיית הנאשמים כאחראים למעשיהם? זאת ועוד, כיצד תובנות אלה משפיעות על יכולתנו לסמוך על שופטים לנהוג כפי שהיה נדרש מהם אילו יכלו לשלוט בכל התהליכים המנטליים שלהם? המאמר מציג כמה רעיונות פרובוקטיביים (דוגמת הצעה כיצד ניתן לקצר את עונשי המאסר ובה–בעת להגביר את אפקט ההרתעה שלהם), דרכים לסייע לשופטים להתמודד עם חוסר עקביות והטיות, וכדומה.

להמשיך לקרוא ←

ענישה כתגובה על פגיעה בטובת הפרט או הקבוצה קיימת לא רק בקרב בני–אדם, אלא גם בקרב מינים אחרים של בעלי–חיים חברתיים. במקרים מסוימים פעולות ענישה כאלה מיועדות להביא לידי עלייה בשיתוף–הפעולה בין בני אותו מין. תופעה זו מניחה בסיס לחיפוש אחר היסודות הביולוגיים של הענישה באינטראקציות בין בני–אדם. מעניינים במיוחד הם מקרים של ענישה שנושאת עלות למעניש ללא תמורה ישירה (ענישה אלטרואיסטית). מחקרים התנהגותיים מראים כי במשחקים כלכליים בני–אדם עשויים להעניש את אלה שגרמו עוול לאחרים גם במחיר עלות לעצמם. נוסף על כך, מחקרי דימות מוחי בקרב בני–אדם מצאו פעילות מוחית בעת תכנון ענישה לזולת באותם אזורי מוח שפעילים בזמן ציפייה לתגמול חיובי אישי. תופעות אלה מרמזות שיש דחף בסיסי להעניש, אשר מושפע מגורמים אבולוציוניים. אטען כי העברת סמכות השימוש בכוח מן הפרט אל מוסדות החברה מחייבת ענישת פושעים כדי לשמור על סדר חברתי, אף אם ענישה כזאת אינה מתבקשת משיקולים נקמניים ואף אם היא אינה אפקטיבית במניעה הרתעתית.

להמשיך לקרוא ←

סוגיית האחריות החלה על העבריין הפסיכופת מצריכה התייחסות של החוק. הדין הישראלי מתייחס לעבריינים פסיכופתים כאל אחראים למעשיהם. הדעה הרווחת היא שמכיוון שהפסיכופת נראה רציונלי ושפוי, ההפרעה אינה רלוונטית לשאלת האחריות בעבֵרות שהוא מבצע. אכן, מדובר בהפרעת אישיות שאינה פוגמת בתפיסת המציאות, אלא בעיקר בהיבטים רגשיים ובין–אישיים. למרות זאת, טענתי היא שתפקודו של הפסיכופת רחוק מלהיות מלא ובריא. מאחורי מסכַת השפיות הנגלית לעין הלא–מקצועית מסתתרים ליקויים חמורים עד–מאוד, שאינם מאפשרים להחיל על הפסיכופת אחריות כמו על אדם רגיל. עולמו הרגשי של הפסיכופת שטוח ורדוד עד כדי כך שחוויותיו הרגשיות מוגבלות ליצרים בלבד. הוא אינו מסוגל לחוש אמפתיה, חרטה, רגשות אשם, חרדה, פחד מענישה, אהבה וכדומה. אין הוא מסוגל לזהות הבעות פחד אצל האחר או לחוש במצוקתו של האחר, ועל–כן הוא אינו מושפע ממצוקה זו. הוא אינו לומד מענישה, וממשיך לסכן את חירותו. הוא אינו מבחין בין מוסר לבין מוסכמה, ואף אינו מבין את הערך המוסף של מוסר. הוא מתקשה לִצפּות רעה ממשמשת ובאה ולהתנהג בהתאם. להמשיך לקרוא ←