אתר משפט ועסקים

לאחרונה הועלתה יוזמה להגביל את השפיטות בבית-המשפט העליון באמצעות חקיקה. סוגיית השפיטות אינה מוסדרת כיום בחוק, אלא בהלכות שיפוטיות שפותחו במשך השנים על-ידי בית-המשפט העליון. היוזמה נועדה לשנות את המגמה של הרחבת השפיטות בפסיקותיו של בית-המשפט העליון, שהחלה באמצע שנות השמונים, ולחזק את אמון הציבור בבית-המשפט.

במובנה המקורי נועדה השפיטות להיות מבחן-סף פרוצדורלי המיושם כחלק מהפעלת שיקול-הדעת השיפוטי על-מנת לסנן עתירות שאינן מתאימות לדיון בבית-המשפט ולמנוע דיון בהן לגופן. שימוש נרחב בדוקטרינת השפיטות על-ידי בית-המשפט כמבחן-סף יוביל למעשה לתוצאה דומה לזו של צמצום השפיטות בחקיקה, קרי: צמצום הביקורת השיפוטית בנושאים שהוגדרו כבלתי-שפיטים.

להמשיך לקרוא ←

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון או החוק), נחקק אל תוך מרקם הדין הישראלי בעקבות מגמות בין-לאומיות שהחלו להתפתח לפחות למן שנות התשעים של המאה העשרים, ואשר לתוכן השתבצה ישראל באיחור יחסי. התפיסה שבבסיסו של החוק היא תקיפה ישירה של יסוד הרווח המופק מפשיעה חמורה. עבֵרת הלבנת ההון נועדה ליצור מעגלים מזהים וחוסמים סביב הפעילות בנכסים שמקורם בפשיעה, המכונה "עבריינות-המקור". אולם ההתמקדות הישירה במעגלים אלה מרחיבה בצידה את תחומי האחריות הפלילית מעבר לגבולות ששורטטו בעבר באופן מסורתי בדיני השותפות או בקבוצת העבֵרות של קבלת רכוש גנוב והחזקה בו.

חוק איסור הלבנת הון הוא דבר חקיקה חדש יחסית, הכולל סנקציות עונשיות ורכושיות דרמטיות על פעילות ברכוש שמקורו בעבֵרה. הוא מעורר שאלות בעלות היבטים חוקתיים שונים, ביניהן שאלת עמידתו אל מול עקרונות מסורתיים של דיני העונשין. רשימה זו תתמקד באחת מבין השאלות שהחוק מעורר, והיא שאלת היחס בין עבֵרת הלבנת ההון לבין עבֵרת-המקור.

להמשיך לקרוא ←

חבותם המקצועית של רופאים, בדומה לרוב תחומי האחריות המקצועית, מוסדרת באמצעות דיני הנזיקין, בעוד דיני החוזים ממלאים בה תפקיד זניח בלבד. כך גם בהקשר של ההסכמה מדעת, המהווה תת-קטגוריה של דיני האחריות המקצועית. במאמר זה נסקור את הסיבות שהניעו את בתי המשפט לבחור בדיני הנזיקין כבדרך-המלך בהקשר של חבותם המקצועית של הרופאים, ועם זאת נציע כי תחום ההסכמה מדעת ניחן במאפיינים ייחודיים אשר מצדיקים, במקרים הראויים, תחולה רחבה יותר של דיני החוזים. במסגרת המאמר נצביע על יתרונותיו וחסרונותיו של המכשיר החוזי, ונבהיר מדוע דיני החוזים יכולים לתת ביטוי טוב יותר לאוטונומיה של הפרט ולרצון הסובייקטיבי שלו – הם האינטרסים המוגנים על-ידי ההסכמה מדעת – להבדיל מהפרמטרים האובייקטיביים שעוולת הרשלנות נוקטת. על-דרך הפרפרזה, דיני החוזים משקפים את רצונו של האדם בשר-ודם, להבדיל מרצונו של "האדם הסביר" המשתקף בדיני הנזיקין.

להמשיך לקרוא ←

מוסד המתנה טומן בחובו תרומה חיובית למערכת האנושית, המוצאת את ביטויה בפנים שונים. תרומה זו חשובה הן לחברה בכלל והן לדין בפרט, וזאת מאחר שמוסד המתנה מאפשר החדרת ערכים חיוביים וראויים, דוגמת אמון וסולידריות, שהינם ערכים חיוניים והכרחיים לחברה ולדין, במיוחד בימים שבהם לדעת רבים ערכים אלה נעדרים מהמערכות השונות.

יתר על כן, ואולי החשוב מכל, עידוד מוסד המתנה, על רעיון הנתינה שבו, חוצה באופן ברור את גבולותיו של עולם המשפט וטומן בחובו חינוך לנתינה ולאלטרואיסטיות, חינוך לקיומן של נורמות חברתיות ראויות. אי-לכך על הדין, כיתר הגורמים המעצבים את החברה, לתרום את תרומתו לעידוד עולם המתנות ולחיזוקו ולביצורו של מוסד המתנה, ודרכו לחיזוקם של כל ערכי הנתינה אשר טמונים במוסד זה ומושלכים ממנו לשאר הערכים והמוסדות החברתיים.

להמשיך לקרוא ←

מטרת מאמר זה היא לבחון את הגורמים המשפיעים על נכונותם של עורכי-דין להתמנות לכהונת שופטים. מינוי השופטים נהפך בשנים האחרונות לנושא מדובר ומרכזי במערכת המשפט בפרט ובציבור הישראלי בכלל. לא אחת עולה השאלה לגבי המחסור במועמדים ראויים למינוי לשופטים, ובמיוחד לגבי נכונותם של עורכי-דין מצטיינים לפנות לכהונת שופטים. שאלת נכונותם של עורכי-הדין להתמנות לשופטים לא נחקרה כמעט עד כה באופן אמפירי. במחקר זה נבחנים אמפירית הגורמים או המניעים המשפיעים על נכונותם של עורכי-דין לעבור לכהן כשופטים. המחקר מתבסס על נתונים מסקרים שנערכו בקרב אוכלוסיית עורכי-הדין בשתי נקודות-זמן בהפרש של עשור – בסוף שנות השמונים ובסוף שנות התשעים – וכוונתו לבחון את השינויים שחלו בתקופה זו (אם בכלל) בנכונותם להתמנות לשופטים.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה בוחן את המגמות המסתמנות בתחום פרשנות החוזים בישראל בעקבות פסקי-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אמנון לוי נ' נורקייט ובעניין אלי בלום נ' אנגלו סכסון, הנחזים כמבטאים גישה שונה לפרשנות חוזים בבית-המשפט. על-פי גישה זו, אשר נוגדת לכאורה את הלכת אפרופים, אם לשון החוזה ברורה וחד-משמעית, אזי לשון זו היא שתכריע בפרשנותו.

התֵזה המוצגת במאמר היא כי הפסיקה החדשה לא שינתה את ההלכה הנוהגת בפרשנות חוזים ואת הגיונה, וכי לכל-היותר מדובר בניסיון להשפיע על יישומה הלכה למעשה – כלומר, לצמצם את מכלול הנסיבות שלאורן תיבחן לשון החוזה – ובתוך כך לתת מענה לחלק מהביקורת שנמתחה על תפיסת פרשנות החוזים כפי שנקבעה בהלכת אפרופים.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

מאמר זה מבקש לבחון את חובות הבנק כלפי הלקוח בעת קריסת שווקים. מצבים של משבר כלכלי וקריסת שווקים מחייבים פעילות דחופה בחשבון כדי למנוע נזקי-עתק. בידי הבנק מצויים הכלים להגיב במהירות, ובידיו גם המידע המאפשר להגיע למסקנה בדבר קיומו של משבר המחייב תגובה כאמור. נראה כי מכוח חובת האמון שהבנקים חבים כלפי לקוחותיהם מוטל עליהם להפעיל שיקול-דעת בהתאם להיקף המידע שבידיהם, ובנסיבות מסוימות מוטל עליהם להתערב ולבצע פעולות אקטיביות בחשבון הלקוח, כדי למנוע התמוטטות כלכלית של הלקוח.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

בעבודה זו נעשה ניסיון, ראשון בישראל, למפות את הטופולוגיה של רשת הדירקטורים בחברות הציבוריות בישראל. באמצעות מיפוי זה ניסינו, ראשית, לתת תשובה לשאלה המעניינת בתחום מחקר זה: האם רשת הדירקטורים בישראל מהווה "עולם קטן"? זאת, משום שכיום אנו יודעים כי למבנה הרשת יכולות להיות השפעות מהותיות, בין היתר, על העברת מידע, פרקטיקות ו"וירוסים חשבונאיים" בין חברות ציבוריות, עד כדי גרימת תוצאה משקית משמעותית. כפי שהממצאים מראים, רשת הדירקטורים בישראל הינה אכן "עולם קטן", שכן אף-על-פי שבין הדירקטורים בה קיימים 11,000 קשרים (מתוך מיליוני הקשרים האפשריים), ניתן להגיע מכל דירקטור לכל דירקטור במהלך ממוצע של 5–6 צעדים בלבד. עם זאת, היא אינה מהווה "עולם קטן" יותר מהצפוי. דהיינו, ברשת אקראית (המבוססת על אותם פרמטרים) הפרמטרים של "עולם קטן" (מרחק ממוצע וטרנזיטיביות רשתית) לא היו גבוהים יותר (ולמעשה הם אף נמוכים יותר). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים לגבי רשתות דירקטורים בארצות-הברית, באנגליה ובגרמניה, על-אף השוני במודל הממשל התאגידי הנקוט בהן. עבודתנו זו היא בגדר סנונית ראשונה, המיועדת לשרת קובעי מדיניות במגוון שאלות של ממשל תאגידי, חוק ניירות-ערך, חוקי הגבלים עסקיים ועוד.

להמשיך לקרוא ←