הפרט החוזי בין אינדיווידואליזם לקולקטיביזם בעקבות Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy | ענת רוזנברג (כרך יג)

מאמר זה מסתמך על ההזמנה הכפולה הטמונה בספרו של אוריאל פרוקצ'יה: ראשית, ההזמנה המתודולוגית להרחבת היריעה ולהתבוננות במשפט במסגרת שיח תרבותי רחב יותר; ושנית, ההזמנה לבחינת המשגתו של הפרט החוזי בהיסטוריה, של אותו קונסטרוקט תרבותי שהיה והינו מרכזי לתרבות החוזית המערבית — האדם הפרטי הבוחר ומנסח לעצמו זכויות וחובות אשר החברה, בדמות המדינה, מגבה באמצעות אכיפה.
פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, רוזנברג ענת | עם התגים , | כתיבת תגובה

הרהורים נוספים | אוריאל פרוקצ'יה (כרך יג)

אין הנחתום מעיד על עיסתו, ולטעמי אל לו להעיד גם על מי שמעיד על עיסתו. כך בדרך-כלל, ומכך, מקל וחומר, כאשר העדים מקפידים לשבח את איכותה של העיסה. לכן אסתפק בכמה הערות כלליות שלתכליתן להוסיף על מה שכתבו, ולא להתפלמס עם מה שכתבו.
    ידידי דוד הד קרא את ספרי כמעין תרועת ניצחון של תרבות המערב — עם ערכיה ההומניסטיים, האינדיווידואליסטיים ושוחרי החירות — על תרבותה של רוסיה: זו השקועה, כביכול, במעין חשֵכה, אשר לא סרה ממנה גם בעת החדשה. ראיה לכך היא "התקדמותו" של המערב לכל מה שמיוצג על–ידי החוזה: ערכי היעילות התועלתנית, מחד גיסא, וערכי המוסר הקנטיאני, מאידך גיסא, אשר שרויים יחדיו כאגד רעיוני במעטפת סמיכה של הומניזם ונאורות. לפי פרשנותו של הד, בחרתי להבליט את אורו הנוצץ של החוזה המערבי על רקע ההבדלים התהומיים בינו לבין תרבותה החומרית של רוסיה — תרבות אשר בזה לכל אלה, ואשר שיקעה את החוזה, את התאגיד ואת השוק החופשי אל הדיוטות התחתונות של סדר–היום הציבורי.
פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, פרוקצ'יה אוריאל | עם התגים | כתיבת תגובה

המאבק בטרור בזירת המימון | גדי אשד (כרך יג)

תנאי להצלחתו של הטרור העולמי הוא מציאת ערוצי מימון יעילים. למסקנה זו הגיעו ממשלות ורשויות אכיפה זה כבר. מטרת המאמר היא לבחון את יעילותה של מדיניות האכיפה העולמית והמקומית בנסיונה לייבש את מקורות המימון של הטרור.
פורסם בקטגוריה אשד גדי, מהדורת הדפוס | עם התגים | כתיבת תגובה

סמכות עניינית בתביעות שימוש במקרקעין: המשפט בספרים והמשפט בפעולה | אסף טבקה (כרך יג)

המאמר בוחן הלכה יסודית בתחום הפרוצדורה האזרחית (הלכת שמש) ואת האופן שבו בתי–המשפט קמא מחילים את ההלכה בפסיקותיהם. ניתוח של פסקי–הדין המיישמים את ההלכה מגלה מגמה מרתקת: בעוד בית–המשפט העליון נותר עקבי בעמדתו ומיישם את ההלכה לאורך עשרות שנים, ניתן לזהות ניסיון ברור של שופטים מבתי–משפט שלום ומבתי–משפט מחוזיים לצמצם את ההלכה, לבטל אותה ולפסוק מפורשות בניגוד לה. מגמה ברורה זו מבטאת התקוממות של ממש — מרד בהלכה מחייבת של בית–המשפט העליון, וממילא אף באחת מאבני–היסוד של השיטה המשפטית שלנו. המאמר בוחן את גלגולה של ההלכה בבית–המשפט העליון, כמו–גם את המהלך שהובילו בתי–המשפט קמא, באופן נרטיבי וכרונולוגי. עוד עומד המאמר על הבעייתיות הגלומה בסטייה מתקדים בענייני פרוצדורה, ועל נפקותה של פעולה כגון זו, המרבה אנדרלמוסיה בכללים המיועדים להבטחת ניהולו התקין של המשפט.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה טבקה אסף, מהדורת הדפוס | עם התגים , , | כתיבת תגובה

על הצעת חוק מסחר אלקטרוני ומודל ההתאמה האינטרגטיבי להסדרתו ולמיסויו של המסחר האלקטרוני | רפעאת עזאם (כרך יג)

שתי התפתחויות חשובות חלו במשפט הישראלי בתקופה האחרונה בדיני האינטרנט. ההתפתחות הראשונה היא התפתחות חקיקתית בדמות הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח–2008, אשר ביקשה להסדיר היבטים שונים של המשפט האזרחי בעולם האלקטרוני וקבעה נורמות חקוקות בכמה סוגיות: ביצוע פעולה משפטית באמצעות מסמך אלקטרוני; סייגים לאחריות אזרחית של ספק שירותי אינטרנט; וחובת שמירת סודיות לעניין פרטיו של מפיץ מידע. ההצעה נתקלה בקשיים רבים, והתקדמותה לוטה בערפל רב. ההתפתחות השנייה היא התפתחות פסיקתית בדמות פסק–דינו של בית–המשפט העליון ברע"א 4447/07 מור נברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ (ניתן ביום 25.3.2010), אשר קבע בדעת רוב כי אי–אפשר לחייב ספק שירותי גישה לאינטרנט בחשיפת פרטיו של גולש שנטען לגביו כי פגע בשמו הטוב של המערער במסגרת תגובית (טוקבק) שפרסם באינטרנט, וזאת משום שאין חוק המעגן חשיפה כאמור. בכך העניק בית–המשפט הגנה מוחלטת לחופש הביטוי האנונימי של הגולשים באינטרנט וחסינות מוחלטת למעוולים, תוך פגיעה בזכות לשם טוב ובזכויות–יסוד אחרות.
פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, עזאם רפעאת | עם התגים , | כתיבת תגובה

חקיקה שיפוטית בדיני חדלות-פירעון | יורם דנציגר, יואב פויזנר, רענן בן-ישי​ (כרך יג)

בתום עשר שנות פעילותה המליצה הוועדה לחקיקת חוק החברות, בראשות אהרן ברק, לא לכלול את דיני פירוק החברות במסגרת החוק, להותיר על כנם את ההסדרים הקיימים בתחום דיני הפירוק ודיני פשיטת–הרגל, ולחוקק חוק ייעודי שיקבע מסגרת אחידה לדינים אלה הן לגבי תאגידים וחברות והן לגבי פרטים.
    אכן, חוק החברות קובע כי כל הסעיפים בפקודת החברות הנוגעים בשעבודים ובפירוק ימשיכו לחול אף לאחר כניסתו של חוק החברות לתוקף. זאת, אף שחלק מן הסעיפים הללו לא עודכנו מאז נחקקו במסגרת פקודת החברות המנדטורית. בינתיים חלפו להן יותר מעשר שנים מאז נכנס חוק החברות לתוקפו, אך המחוקק טרם אמר את דברו בעניין זה.
     שופטי בתי–המשפט המחוזיים העוסקים בתחומים הרלוונטיים (כינוס נכסים בחברה, פירוק חברות, הקפאת הליכים והסדרי נושים) מתמודדים בשנים האחרונות עם מצבים שבהם הפקודה אינה נותנת מענה מספק לבעיות העומדות לפתחו של בית–המשפט. בשל כך השופטים מפתחים הסדרים חדשים אשר משמשים פתרונות נקודתיים למקרים הנידונים לפניהם, ובדרך זו מפתחים את המשפט. בתי–המשפט מצאו אם כן את עצמם נאלצים לעשות, בדרך של "חקיקה שיפוטית", את שהיה על המחוקק לעשות בחקיקה ראשית.
פורסם בקטגוריה דנציגר יורם, מהדורת הדפוס, פויזנר יואב, רענן בן-ישי | עם התגים , | כתיבת תגובה

הענק וגננו – על חברות, דיני חברות ואיכות הסביבה​ | עלי בוקשפן, איריס האן, גלעד רוט​ (כרך יג)

בחזית סדר–היום החברתי–העסקי קיימות שתי תופעות הקשורות זו לזו בקשר הדוק: התעצמות כוחו של המגזר העסקי, המיוצג בעיקר על–ידי פעילותם של תאגידים; וההידרדרות בתחום איכות הסביבה. פעולתם הגלובלית והנרחבת של התאגידים, כמו–גם ירידת כוח האכיפה של המדינה האטומיסטית בהקשר זה, מצביעות על הכוח העצום הטמון בידי המגזר העסקי גם במישור ההשפעה על מצב הסביבה לשבט או לחסד. לכל אלה מצטרפת העובדה שלנוכח היקפם ואופי פעילותם של התאגידים, עבֵרות סביבתיות הנעשות על–ידיהם הן משמעותיות וחמורות מאלה הנעשות על–ידי יחידים.
פורסם בקטגוריה בוקשפן עלי, האן איריס, מהדורת הדפוס, רוט גלעד | עם התגים , , | כתיבת תגובה

האסתטיקה של שלטון החוק | ליאור ברשק (כרך יג)

הביקורת על ספרו של אוריאל פרוקצ'יה — Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy — מתרכזת בדיונו בשלטון החוק, ובמיוחד בשימוש שפרוקצ'יה עושה בארכיטקטורה על–מנת להמחיש את טענותיו על שלטון החוק. הטיעון המרכזי של הביקורת הוא שהניגוד בין סמכות אימננטית לבין סמכות טרנסצנדנטית מבאר את ההבדלים שפרוקצ'יה מוצא בין מצב שלטון החוק ברוסיה לבין מצבו במערב, וכן בין הארכיטקטורה של רוסיה לבין זו של המערב.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ברשק ליאור, מהדורת הדפוס | עם התגים , | כתיבת תגובה

היבטים צורניים ומרחב הסמך של השופטים בתהליך קבלת ההחלטות בבית-המשפט העליון בישראל בעשור האחרון – האם השתנה דבר? | מירון גרוס (כרך יג)

קבוצת חוקרים (פרופ' יורם שחר, פרופ' רון חריס וד"ר מירון גרוס) החלה בסוף שנות התשעים לחקור אמפירית את החלטותיו של בית–המשפט העליון בישראל בארבעים ושש שנותיו הראשונות. ייחודו של מחקר כזה טמון בכך שהוא משתמש בשיטות מחקר מקובלות לחקירת משתנים הניתנים למדידה אובייקטיבית מלאה, מבלי להזדקק לשיפוט אנושי כלשהו. המחקר הקיף כ–40% מפסקי–הדין של בית–המשפט העליון בישראל שניתנו במותב של שלושה שופטים ואשר פורסמו בשנים 1948—1994. משחלף עשור נוסף בפעילותו של בית–המשפט העליון מאז תם מחקרנו הקודם, היה מקום לבדוק אם חל שינוי בתהליכי ההחלטה של בית–המשפט בשלל ההיבטים שבהם נותחה פעילותו. מדובר בשנים שבהן התמודד בית–המשפט עם ביקורת רבה, גם כזו שנבעה מהמחקרים האמפיריים לגבי תקופות מוקדמות יותר.
    המחקר הנוכחי, שכלל דגימה מלאה של כל (100%) פסקי–הדין של בית–המשפט העליון שניתנו בהרכב של שלושה שופטים ואשר פורסמו בעשור הנחקר (1995—2004), הניב תוצאות מעניינות לגבי ההיבטים השונים של פסקי–הדין של בית–המשפט בהשוואה לתקופות העבר. נראה כי מגמת ההתארכות המואצת של פסק–הדין הממוצע בתחילת שנות התשעים התרסנה בעשור הנחקר, נסוגה והתייצבה על ערך ממוצע של שנים–עשר עמודים, אולם ערך זה כשלעצמו גבוה מכל מה שהיה מקובל בעשורים הקודמים. כך הדבר גם לגבי שיעורם של פסקי–הדין הארוכים — שיעורם ה"מרוסן" בעשור זה גבוה בהרבה מאשר בעבר. כן נצפו הבדלים מעניינים בין שלושת ענפי המשפט — האזרחי, הפלילי והציבורי — מבחינת אורכם של פסקי–הדין.
פורסם בקטגוריה גרוס מירון, מהדורת הדפוס | עם התגים , | כתיבת תגובה

כרך יב – דברי פתיחה | עלי בוקשפן וחנן גולדשמידט

להורדת המאמר המלא

פורסם בקטגוריה בוקשפן עלי, גולדשמידט חנן, מהדורת הדפוס | עם התגים | כתיבת תגובה