בעבודה זו נעשה ניסיון, ראשון בישראל, למפות את הטופולוגיה של רשת הדירקטורים בחברות הציבוריות בישראל. באמצעות מיפוי זה ניסינו, ראשית, לתת תשובה לשאלה המעניינת בתחום מחקר זה: האם רשת הדירקטורים בישראל מהווה "עולם קטן"? זאת, משום שכיום אנו יודעים כי למבנה הרשת יכולות להיות השפעות מהותיות, בין היתר, על העברת מידע, פרקטיקות ו"וירוסים חשבונאיים" בין חברות ציבוריות, עד כדי גרימת תוצאה משקית משמעותית. כפי שהממצאים מראים, רשת הדירקטורים בישראל הינה אכן "עולם קטן", שכן אף-על-פי שבין הדירקטורים בה קיימים 11,000 קשרים (מתוך מיליוני הקשרים האפשריים), ניתן להגיע מכל דירקטור לכל דירקטור במהלך ממוצע של 5–6 צעדים בלבד. עם זאת, היא אינה מהווה "עולם קטן" יותר מהצפוי. דהיינו, ברשת אקראית (המבוססת על אותם פרמטרים) הפרמטרים של "עולם קטן" (מרחק ממוצע וטרנזיטיביות רשתית) לא היו גבוהים יותר (ולמעשה הם אף נמוכים יותר). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים לגבי רשתות דירקטורים בארצות-הברית, באנגליה ובגרמניה, על-אף השוני במודל הממשל התאגידי הנקוט בהן. עבודתנו זו היא בגדר סנונית ראשונה, המיועדת לשרת קובעי מדיניות במגוון שאלות של ממשל תאגידי, חוק ניירות-ערך, חוקי הגבלים עסקיים ועוד.

להורדת המאמר המלא