המשפט על-פי חנוך לוין | יורם שחר (כרך כ)

דמותו של המשפט בתרבותה של קהילה היא בבואה נאמנה של תכונותיו באותה קהילה, ותכונות אלה נגזרות מתכונותיה של הקהילה. במאמר קודם, שהושפע עמוקות מרוחו הגדולה וממכלול יצירתו של אוריאל פרוקצ'יה, ניסיתי לאפיין את דמותו של המשפט בתרבות הישראלית, בשוליו של ניסיון להשוות בין דמות המשפט בשתי התרבויות הגדולות של המערב העכשווי – האמריקאית והאירופית. במאמר הנוכחי אני מבקש להעלות את דמותו של המשפט הישראלי מן השוליים אל המרכז באמצעות "חזיון כלימה" שפרסם חנוך לוין זמן קצר לפני מותו.

להורדת המאמר המלא.

The Trial According to Hanoch Levin

Yoram Shachar

Abstract

The image of the trial in the culture of a community is a faithful reflection of its features within that community; features which are in turn derived from the characteristics of the community. In a previous article that was deeply influenced by the great intellect and entire body of work of Uriel Procaccia, I attempted to characterize the image of the trial in Israeli culture in the margins of an attempt to compare the image of the trial in the current two largest Western cultures—the American and the European. In this article I would like to move the image of the Israeli trial from the margins and into the limelight, via the play Rape Trial that Hanoch Levin published shortly before he died.

I use two indices to characterize the image of the trial in culture: One is the frequency of the court drama in central cultural vehicles (literature, theater, cinema, television); the other is the manner in which the trial is reflected in drama. The court drama is highly frequent in American culture. It is designed as the battle of the people, won by naiveté embodied in a young protagonist whose victory signals to the community the appropriate solution to larger ethical questions. This high frequency is a direct result of the structure and content of the narrative. American creators use the courtroom drama often because it tells the tale of sincere and deep involvement of the people in the shaping of important values. More importantly, this narrative is readily available to American creators because it occurs in practice. The image of the American trial faithfully reflects the American trial. Even more importantly, the American trial is indeed conducted as the people’s battle over good and evil, because the Americans choose to structure it this way. It is quite the opposite in European culture. The courtroom’s interior rarely appears in European culture, and the structure of the events that take place in it is reminiscent of a professional-bureaucratic narrative, abundantly formulaic, largely lacking in meaning and devoid of any significant moral lesson. This is a boring narrative because the European legal proceedings are boring, and are such because the Europeans chose to thus structure them. The trial in general and the judicial procedure are devoted to professional officials, and the European creators of culture place the big dramas in entirely other arenas.

What is the image of the trial in Israeli culture? In the face of the widespread claim of sweeping Americanization of the trial in public awareness, I establish the fact that the trial in general and the courtroom drama in particular are absent from early Israeli culture, and thus actually similar to the European culture. Books, plays and original television and cinema productions place the big Israeli dramas that form the foundations of the moral narrative in homes and in the battlefields, and not in courtrooms. Jurists do appear here and there in Israeli fiction, but their profession contributes very little to their characterization and they are active in the same arenas in which the other characters are active. On the rare occasions we find the jurists in their professional environment, they are in their offices, and when they seldom enter a court, they remain in the corridors and chambers and do not enter the courtroom. The architype of a brave lawyer, who seeks out good and fights the forces of evil in a confined space ("the courtroom") before the eyes of expressionless laypeople ("the jurors") and under the supervision of a professional arena manager ("the judge"), has never fronted an Israeli narrative.

פורסם בקטגוריה כרך כ (2017), שחר יורם | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ספר אוריאל – דבר המערכת | רות זפרן ושחר פרידמן (כרך כ)

אנו גאים ונרגשים להביא לפניכם את כרך כ של כתב העת משפט ועסקים – כרך חגיגי המוקדש לפרופ' אוריאל פרוקצ'יה, חבר ועמית יקר.

הכרך, הארוג בחוטי דעת ורוח השלובים יחד ליצירה יוצאת דופן, משקף, כך אנו מקווים, את מקצת ממאפייניו של אוריאל, ומהווה הזדמנות להכיר את מנעד תחומי מומחיותו. לאורך שנות הוראתו ובמסגרת מחקרו, אוריאל מפליג לדיסציפלינות שאינן מוכרות לרבים מן המשפטנים, אל תחומי דעת חיצוניים למשפט ואל עולמות תוכן החבויים בו, ובכלל זה – נוסף על דיני התאגידים – גם לניתוח הכלכלי של המשפט, לחיבור שבין משפט ותרבות, ולכל אלה יחד. בכל אחד מהם אוריאל הוא חלוץ במשפט הישראלי ואיש מפתח בו. אנו סבורים כי קובץ המאמרים שבכרך זה מבטא לא רק את רוחב תחומי העניין של אוריאל, אלא גם את העומק המחקרי המאפיין אותו הן כחוקר וכמורה והן כבן שיח.

העבודה על הכרך, שראשיתה בכנס שנערך בחודש מרץ 2014, ארכה שנים מספר. בעבודת העריכה השתתפו ארבע מערכות של כתב העת משפט ועסקים, ולכולן שלוחה מכאן התודה. תודה מיוחדת למתן סטמרי, לדפנה גסנר-פרנבך ולאבינדב פרויס, עורכי כתב העת בשנת תשע"ז, אשר מלאכת עריכתו של כרך זה נפלה ברובה בחלקם.

לקריאת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה זפרן רות, כרך כ (2017), מהדורת הדפוס, פרידמן שחר | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: דיני הלחימה במרחב הסייבר: אתגרים והזדמנויות | רן יוסף

דיני הלחימה במרחב הסייבר: אתגרים והזדמנויות

רן יוסף*

מבוא

קשה לדמיין את החיים המודרניים ללא חשמל, תקשורת אלחוטית או מרשתת. תופעות אלה מהוות את היסודות של החברה האנושית בת זמננו, המתאפיינת בשימוש גובר ברשתות חברתיות, באמצעי תקשורת חכמים, במסחר במרשתת, בצריכת מידע דרך הרשת ועוד. עם זאת, בעוד תופעות אלה נחשבות תמימות, ומנוצלות לרוב לצרכים אזרחיים, גם כוחות לוחמים עושים בהן שימוש רב. רוב הצבאות המודרניים עושים שימוש במחשבים ובאמצעים אלקטרוניים אחרים, ביניהם גם כאלה שמבוססים על תקשורת לוויינית ומקוונת, בין לצורך הניהול הצבאי היומיומי ובין לצורכי לחימה, ריגול וביטחון שוטף.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יוסף רן, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.12.2016

 בית-המשפט העליון של מדינת ארקנסו הפך את החלטת בית-המשפט הקודם שהתירה רישומם של זוגות חד-מיניים כהורים בתעודות הלידה של ילדיהם בהליך משפטי מקוצר. לפי החלטה זו, אין לראות בזוגות חד-מיניים כהורים לשם רישומם בתעודות לידה, נוכח היעדר קשר ביולוגי לילדיהם. בית-המשפט פסק כי לא מדובר בהפרת זכויותיהם של ההורים אלא בהיצמדות לקשר הביולוגי בין הילד להורה שאינו פוגע בעקרונות חוקתיים. כל זאת למרות העובדה שהחוק המסדיר את הליך הרישום בתעודת לידה של הורים הטרוסקסואלים אינו דורש מהם להוכיח קשר ביולוגי לילדיהם. אף מדינת ישראל אינה מכירה בזכותם של זוגות חד-מיניים להינשא; עם זאת, לאורך השנים קידם בית-המשפט העליון את מעמדם באמצעות פסיקה. כך, למשל, בפרשת בן-ארי הורחבה ההכרה בזוגות חד-מיניים ואלו זכו לסטטוס של "ידועים בציבור", אשר מקנה מעמד דומה בתחומים מסוימים לזוגות נשואים. בדומה לארקנסו, גם בישראל נדונה סוגית רישום שני הורים מאותו מין בעקבות הליך פונדקאות שנעשה מחוץ לישראל בפרשת מגד-ממט. באותה פרשה התאפשר רישום האב הלא-ביולוגי לפי הליך "צו הורות פסיקתי". השופטת נאור פסקה כי הלכה זו משרתת את טובת הילד ומאפשרת יצירת זיקה הורית לשני ההורים. השופט ג'ובראן הוסיף במישור החוקתי, במסגרתו בחן את ההסדרים המשפטיים, כי מניעת ההליך מזוגות חד-מיניים תוביל לתוצאה מפלה. בעקבות פרשה זו ובמסגרת הליך ספציפי שנדון בבית-המשפט לענייני משפחה בשנת 2015, פרסם היועץ-המשפטי לממשלה עמדה לפיה יש  להחיל דין דומה על זוגות חד-מיניים בעת רישום אם שאינה ביולוגית בהסתמך על אותו צו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: עִזבונות דיגיטליים | מאורי הירש

עִזבונות דיגיטליים

מאורי הירש*

מבוא

עולם המחשבים והמרשתת (אינטרנט) מציב אתגרים רבים לעולם המשפט, שכן בעוד קצבו של הראשון דוהר, האחרון זוחל. את הניסיון לפתור בעיות בעולם המחשבים והמרשתת באמצעות כלים משפטיים ישנים נושנים, שנוצרו בחלקם על ידי אנשים שלא חלמו אפילו על טלוויזיה, המשיל שופט בית המשפט העליון מישאל חשין ז"ל לדוגמה דמיונית מעולם הרפואה: "על דרך ההפלגה ניתן לומר כי הנה זה נָתַנּוּ בידיו של רופא מנתח כלֵי-ניתוח שהיו בשימוש לפני מאה שנים, ומבקשים אנו אותו לבצע ניתוח הנערך בימינו באמצעות משקפי-מיקרוסקופ". מילותיו של השופט חשין מבהירות את הפערים שנותר עדיין לגשר עליהם, ומציירות את תמונת המצב של המפגש המורכב שבין העולם המוחשי לעולם הדיגיטלי הלא-מוחשי. ברשימה זו אבקש לנוע בין שני עולמות אלה באמצעות דיון בעזבונו הדיגיטלי של אדם ובאתגרים שבהסדרת הטיפול בו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הירש מאורי, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , , , | 4 תגובות

האומנם הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי? | יאיר רונן וישראל צבי גילת (כרך יט)

במאמר זה נטען כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני אנשים בסביבתו האינטימית, אך לא כאדם שלם בעל זהות ובעל זיקות למשפחה ולקהילה, כפי שמתחייב מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עוד נטען כי אף לטעמם של אלה המבקשים להגן על הילד במבודד ממשפחתו, בהתבסס על אתוס ליברלי-אינדיווידואליסטי של זכויות הילד, אין הדין הנוהג מגן על הילד כראוי – לא בתוך משפחתו ולא מחוץ לה. הסדר הגנת הילד במתכונת הקיימת בישראל עשוי טלאים-טלאים ואינו ראוי כמכלול. כדי להדגים את טענותינו, נצביע בפרקי המאמר על הכשלים הקיימים במשפט הנוהג בישראל בכל אחד מן השטחים העוסקים ברווחת הילד. כן נעמוד במאמר על הגישה האידיאולוגית-ההיסטורית באשר להגנת הילד בישראל ועל השפעתה בהווה, ובסיומו נביע עמדה בנוגע לשינוי היסודי הנדרש בדין הנוהג כדי להגן על שלום הילד באופן המיטבי.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה גילת ישראל צבי, כרך יט (2015/2016), מהדורת הדפוס, רונן יאיר | עם התגים , | תגובה אחת

סקירת חדשות מעולם המשפט | 12.12.2016

 שינויים בחוק הפדרלי הפלילי של ארצות-הברית, אשר נכנסו לתוקף לאחרונה, מרחיבים את סמכות בתי-המשפט בכל הנוגע לחיפוש ולתפיסת חומר דיגיטלי גם מעבר לאזור סמכות שיפוטם. הרחבת הסמכות חלה במקרים בהם חשוד מסתיר את מיקומו, מטשטש את פרטיו (anonymization), או כאשר מדובר בעבירות של הונאה ממוחשבת, בהן בוצעה עבירה במחשבים ממחוזות שונים בארצות-הברית. השינויים לחוק הוצעו על-ידי  הוועדה המייעצת על חוקים פליליים כחלק מכנס השיפוט של ארצות-הברית לשנת 2014. השינויים אושרו על-ידי  בית המשפט העליון והועברו לקונגרס כנדרש לצורך אישורם.לעומת ההסדר בחקיקה הפדרלית, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014, הנמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מרחיבה את סמכות בית-המשפט בישראל אף יותר מהסמכות החדשה שניתנה לבתי המשפט האמריקאים. הסמכות המוצעת מסמיכה את בית-המשפט הישראלי לצוות על מחזיק בחומר מחשב להעבירו לרשויות, אף אם מקורו מחוץ לישראל. כמו כן, הגדרת המונח "מחזיק" כוללת בחובה גם ספקי שירות דואר אלקטרוני וספקי שירותי אחסון. הגדרה רחבה זו עלולה להוביל לכך שחומר מחשב יימסר לרשויות ללא ידיעתו של בעל החומר עצמו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

על הפואטיקה של דיני המלחמה בספר דברים | אסנת ברתור (כרך כ)

המאמר דן באחד ההיבטים של יחסי-הגומלין בין החוק לבין הסיפור במקרא. הוא מציג ומנתח את היסודות הספרותיים, הסיפוריים והרטוריים שקיימים בילקוט דיני המלחמה שבספר דברים. בעזרת מושגים כגון "סימולציה של דיאלוג", "דיאלוג מובלע", "מחוקק מתערב", "תגובת מחוקק", "נקודת-מבט" ו"ייצוג של דיבור" – השייכים כולם לשיח של תורת הספרות והנרטולוגיה – הוא חושף את הפנים המוכרים פחות של חוקי התורה. הבסיס המתודולוגי לקריאה המתחקה אחר הפואטיקה של החוק המקראי הוא במידה רבה המחקרים הנעשים בשנים האחרונות במסגרת אסכולת "משפט וספרות".

להורדת המאמר המלא.

The Poetics of Deuteronomic Warfare Legislation

Assnat Bartor

Abstract

The article considers one aspect of the relationship between law and narrative in the Bible. It presents and analyzes the literary, narrative and rhetorical elements found in the Deuteronomic laws of warfare. Using notions such as "dialogue simulation," "implied dialogue," "lawgiver's intervention," "lawgiver's response" "point of view," and "representation of speech"—all of which belong to the study of literature and narratology—enables us to expose the less familiar aspects of the laws of the Pentateuch. The methodological basis for a reading that traces the poetics of biblical law is to a great extent the contemporary research conducted in the framework of the "law and literature" movement.

פורסם בקטגוריה ברתור אסנת, כרך כ (2017) | עם התגים , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.11.2016

 בית-המשפט לערעורים במדינת מיזורי, ארצות-הברית, קבע שלא ניתן לכפות הורות על גבר המתנגד להשתלת ביציות שהופרו בזרעו בתוך רחמה של אשתו לשעבר; וכי לשם ביצוע ההליך נדרשת הסכמה וחתימה של שני הצדדים. בית-המשפט ביסס את הכרעתו על הזכות לפרטיות ועל סעיף ההגנה השוויונית הקבוע בתיקון ה-14 לחוקה האמריקאית. פרשת נחמני, שנידונה והוכרעה בבית-המשפט העליון הישראלי ב-1996, עסקה בשאלה דומה אך הדרך להכרעה בה שונה להפליא. בפרשת נחמני השופטים נמנעו מהגדרת מעמדן המשפטי של הביציות המופרות (כך גם בחוק הסכמים לנשיאת עוברים שנחקק בעקבות הפרשה); לעומת זאת, שופטי הרוב במיזורי בחרו להגדיר בדרך פרשנית את הביציות המופרות כ״רכוש משפחתי״. בנוסף, ממרחק עשרים שנים ורקע תרבותי שונה ראו שופטי המיעוט בשתי הפרשות את שלב ההפריה החוץ-גופית כקריטי. השופט קדמי סבר כי משלב זה נוצרה ״ישות״ ומעתה צד לא יכול לחזור בו מרצונו להורות; לדעת השופט טירקל ״הפוטנציאל לחיים״ שהחל בהפריה מטה את הכף לטובת האישה; והשופט Dowd ממדינת מיזורי אף הרחיק יותר באומרו כי עוברים מוקפאים הם ״בני אדם״ עם זכות לחיים ולפיכך אינם יכולים להיות ״רכוש משפחתי״ כפי שהגדירה אותם דעת הרוב.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית | אסתר חיות (כרך יט)

ברשימה זו אעמוד על כמה מן האתגרים שמוסד התובענה הייצוגית מציב בפני המשפט הישראלי כשמונה שנים לאחר חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, תוך בחינת גוף הפסיקה והחקיקה שהותווה בנושא זה לאורך שנים אלה. בפרק הראשון אעמוד על התוצאות המאכזבות שהתגלו במחקר האמפירי שעמד במרכזו של הכנס שלקראתו נכתבה רשימה זו, שעיקרן ריבוי תביעות-הסרק, מחד גיסא, והעדר מעורבות ויוזמה של רשויות ציבוריות בהגשת בקשות באמצעות מוסד התובענה הייצוגית בתחומי פעילותן, מאידך גיסא. לאחר-מכן, בפרקים השני והשלישי, אתחקה אחר חלק מן המנגנונים החקיקתיים והפסיקתיים שבאמצעותם מוסד התובענה הייצוגית מגשים את המטרות והאינטרסים הציבוריים שלצורך קידומם הוא נוסד. בין מנגנונים אלה ניתן למצוא, למשל, את הרחבת דיני המעמד ואת הסטייה מעקרונות הפיצוי הנוהגים בדין הפרטי, בין היתר לעניין הוכחת הקשר הסיבתי ולעניין הוכחת הנזק.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה חיות אסתר, כרך יט (2015/2016) | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה