סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.12.2016

 בית-המשפט העליון של מדינת ארקנסו הפך את החלטת בית-המשפט הקודם שהתירה רישומם של זוגות חד-מיניים כהורים בתעודות הלידה של ילדיהם בהליך משפטי מקוצר. לפי החלטה זו, אין לראות בזוגות חד-מיניים כהורים לשם רישומם בתעודות לידה, נוכח היעדר קשר ביולוגי לילדיהם. בית-המשפט פסק כי לא מדובר בהפרת זכויותיהם של ההורים אלא בהיצמדות לקשר הביולוגי בין הילד להורה שאינו פוגע בעקרונות חוקתיים. כל זאת למרות העובדה שהחוק המסדיר את הליך הרישום בתעודת לידה של הורים הטרוסקסואלים אינו דורש מהם להוכיח קשר ביולוגי לילדיהם. אף מדינת ישראל אינה מכירה בזכותם של זוגות חד-מיניים להינשא; עם זאת, לאורך השנים קידם בית-המשפט העליון את מעמדם באמצעות פסיקה. כך, למשל, בפרשת בן-ארי הורחבה ההכרה בזוגות חד-מיניים ואלו זכו לסטטוס של "ידועים בציבור", אשר מקנה מעמד דומה בתחומים מסוימים לזוגות נשואים. בדומה לארקנסו, גם בישראל נדונה סוגית רישום שני הורים מאותו מין בעקבות הליך פונדקאות שנעשה מחוץ לישראל בפרשת מגד-ממט. באותה פרשה התאפשר רישום האב הלא-ביולוגי לפי הליך "צו הורות פסיקתי". השופטת נאור פסקה כי הלכה זו משרתת את טובת הילד ומאפשרת יצירת זיקה הורית לשני ההורים. השופט ג'ובראן הוסיף במישור החוקתי, במסגרתו בחן את ההסדרים המשפטיים, כי מניעת ההליך מזוגות חד-מיניים תוביל לתוצאה מפלה. בעקבות פרשה זו ובמסגרת הליך ספציפי שנדון בבית-המשפט לענייני משפחה בשנת 2015, פרסם היועץ-המשפטי לממשלה עמדה לפיה יש  להחיל דין דומה על זוגות חד-מיניים בעת רישום אם שאינה ביולוגית בהסתמך על אותו צו. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: עִזבונות דיגיטליים | מאורי הירש

עִזבונות דיגיטליים

מאורי הירש*

מבוא

עולם המחשבים והמרשתת (אינטרנט) מציב אתגרים רבים לעולם המשפט, שכן בעוד קצבו של הראשון דוהר, האחרון זוחל. את הניסיון לפתור בעיות בעולם המחשבים והמרשתת באמצעות כלים משפטיים ישנים נושנים, שנוצרו בחלקם על ידי אנשים שלא חלמו אפילו על טלוויזיה, המשיל שופט בית המשפט העליון מישאל חשין ז"ל לדוגמה דמיונית מעולם הרפואה: "על דרך ההפלגה ניתן לומר כי הנה זה נָתַנּוּ בידיו של רופא מנתח כלֵי-ניתוח שהיו בשימוש לפני מאה שנים, ומבקשים אנו אותו לבצע ניתוח הנערך בימינו באמצעות משקפי-מיקרוסקופ". מילותיו של השופט חשין מבהירות את הפערים שנותר עדיין לגשר עליהם, ומציירות את תמונת המצב של המפגש המורכב שבין העולם המוחשי לעולם הדיגיטלי הלא-מוחשי. ברשימה זו אבקש לנוע בין שני עולמות אלה באמצעות דיון בעזבונו הדיגיטלי של אדם ובאתגרים שבהסדרת הטיפול בו.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה הירש מאורי, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , , , | 4 תגובות

האומנם הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי? | יאיר רונן וישראל צבי גילת (כרך יט)

במאמר זה נטען כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני אנשים בסביבתו האינטימית, אך לא כאדם שלם בעל זהות ובעל זיקות למשפחה ולקהילה, כפי שמתחייב מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עוד נטען כי אף לטעמם של אלה המבקשים להגן על הילד במבודד ממשפחתו, בהתבסס על אתוס ליברלי-אינדיווידואליסטי של זכויות הילד, אין הדין הנוהג מגן על הילד כראוי – לא בתוך משפחתו ולא מחוץ לה. הסדר הגנת הילד במתכונת הקיימת בישראל עשוי טלאים-טלאים ואינו ראוי כמכלול. כדי להדגים את טענותינו, נצביע בפרקי המאמר על הכשלים הקיימים במשפט הנוהג בישראל בכל אחד מן השטחים העוסקים ברווחת הילד. כן נעמוד במאמר על הגישה האידיאולוגית-ההיסטורית באשר להגנת הילד בישראל ועל השפעתה בהווה, ובסיומו נביע עמדה בנוגע לשינוי היסודי הנדרש בדין הנוהג כדי להגן על שלום הילד באופן המיטבי.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה גילת ישראל צבי, כרך יט (2015/2016), מהדורת הדפוס, רונן יאיר | עם התגים , | תגובה אחת

סקירת חדשות מעולם המשפט | 12.12.2016

 שינויים בחוק הפדרלי הפלילי של ארצות-הברית, אשר נכנסו לתוקף לאחרונה, מרחיבים את סמכות בתי-המשפט בכל הנוגע לחיפוש ולתפיסת חומר דיגיטלי גם מעבר לאזור סמכות שיפוטם. הרחבת הסמכות חלה במקרים בהם חשוד מסתיר את מיקומו, מטשטש את פרטיו (anonymization), או כאשר מדובר בעבירות של הונאה ממוחשבת, בהן בוצעה עבירה במחשבים ממחוזות שונים בארצות-הברית. השינויים לחוק הוצעו על-ידי  הוועדה המייעצת על חוקים פליליים כחלק מכנס השיפוט של ארצות-הברית לשנת 2014. השינויים אושרו על-ידי  בית המשפט העליון והועברו לקונגרס כנדרש לצורך אישורם.לעומת ההסדר בחקיקה הפדרלית, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014, הנמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מרחיבה את סמכות בית-המשפט בישראל אף יותר מהסמכות החדשה שניתנה לבתי המשפט האמריקאים. הסמכות המוצעת מסמיכה את בית-המשפט הישראלי לצוות על מחזיק בחומר מחשב להעבירו לרשויות, אף אם מקורו מחוץ לישראל. כמו כן, הגדרת המונח "מחזיק" כוללת בחובה גם ספקי שירות דואר אלקטרוני וספקי שירותי אחסון. הגדרה רחבה זו עלולה להוביל לכך שחומר מחשב יימסר לרשויות ללא ידיעתו של בעל החומר עצמו.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

על הפואטיקה של דיני המלחמה בספר דברים | אסנת ברתור (כרך כ)

המאמר דן באחד ההיבטים של יחסי-הגומלין בין החוק לבין הסיפור במקרא. הוא מציג ומנתח את היסודות הספרותיים, הסיפוריים והרטוריים שקיימים בילקוט דיני המלחמה שבספר דברים. בעזרת מושגים כגון "סימולציה של דיאלוג", "דיאלוג מובלע", "מחוקק מתערב", "תגובת מחוקק", "נקודת-מבט" ו"ייצוג של דיבור" – השייכים כולם לשיח של תורת הספרות והנרטולוגיה – הוא חושף את הפנים המוכרים פחות של חוקי התורה. הבסיס המתודולוגי לקריאה המתחקה אחר הפואטיקה של החוק המקראי הוא במידה רבה המחקרים הנעשים בשנים האחרונות במסגרת אסכולת "משפט וספרות".

להורדת המאמר המלא.

The Poetics of Deuteronomic Warfare Legislation

Assnat Bartor

Abstract

The article considers one aspect of the relationship between law and narrative in the Bible. It presents and analyzes the literary, narrative and rhetorical elements found in the Deuteronomic laws of warfare. Using notions such as "dialogue simulation," "implied dialogue," "lawgiver's intervention," "lawgiver's response" "point of view," and "representation of speech"—all of which belong to the study of literature and narratology—enables us to expose the less familiar aspects of the laws of the Pentateuch. The methodological basis for a reading that traces the poetics of biblical law is to a great extent the contemporary research conducted in the framework of the "law and literature" movement.

פורסם בקטגוריה ברתור אסנת, כרך כ (2017) | עם התגים , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.11.2016

 בית-המשפט לערעורים במדינת מיזורי, ארצות-הברית, קבע שלא ניתן לכפות הורות על גבר המתנגד להשתלת ביציות שהופרו בזרעו בתוך רחמה של אשתו לשעבר; וכי לשם ביצוע ההליך נדרשת הסכמה וחתימה של שני הצדדים. בית-המשפט ביסס את הכרעתו על הזכות לפרטיות ועל סעיף ההגנה השוויונית הקבוע בתיקון ה-14 לחוקה האמריקאית. פרשת נחמני, שנידונה והוכרעה בבית-המשפט העליון הישראלי ב-1996, עסקה בשאלה דומה אך הדרך להכרעה בה שונה להפליא. בפרשת נחמני השופטים נמנעו מהגדרת מעמדן המשפטי של הביציות המופרות (כך גם בחוק הסכמים לנשיאת עוברים שנחקק בעקבות הפרשה); לעומת זאת, שופטי הרוב במיזורי בחרו להגדיר בדרך פרשנית את הביציות המופרות כ״רכוש משפחתי״. בנוסף, ממרחק עשרים שנים ורקע תרבותי שונה ראו שופטי המיעוט בשתי הפרשות את שלב ההפריה החוץ-גופית כקריטי. השופט קדמי סבר כי משלב זה נוצרה ״ישות״ ומעתה צד לא יכול לחזור בו מרצונו להורות; לדעת השופט טירקל ״הפוטנציאל לחיים״ שהחל בהפריה מטה את הכף לטובת האישה; והשופט Dowd ממדינת מיזורי אף הרחיק יותר באומרו כי עוברים מוקפאים הם ״בני אדם״ עם זכות לחיים ולפיכך אינם יכולים להיות ״רכוש משפחתי״ כפי שהגדירה אותם דעת הרוב.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית | אסתר חיות (כרך יט)

ברשימה זו אעמוד על כמה מן האתגרים שמוסד התובענה הייצוגית מציב בפני המשפט הישראלי כשמונה שנים לאחר חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, תוך בחינת גוף הפסיקה והחקיקה שהותווה בנושא זה לאורך שנים אלה. בפרק הראשון אעמוד על התוצאות המאכזבות שהתגלו במחקר האמפירי שעמד במרכזו של הכנס שלקראתו נכתבה רשימה זו, שעיקרן ריבוי תביעות-הסרק, מחד גיסא, והעדר מעורבות ויוזמה של רשויות ציבוריות בהגשת בקשות באמצעות מוסד התובענה הייצוגית בתחומי פעילותן, מאידך גיסא. לאחר-מכן, בפרקים השני והשלישי, אתחקה אחר חלק מן המנגנונים החקיקתיים והפסיקתיים שבאמצעותם מוסד התובענה הייצוגית מגשים את המטרות והאינטרסים הציבוריים שלצורך קידומם הוא נוסד. בין מנגנונים אלה ניתן למצוא, למשל, את הרחבת דיני המעמד ואת הסטייה מעקרונות הפיצוי הנוהגים בדין הפרטי, בין היתר לעניין הוכחת הקשר הסיבתי ולעניין הוכחת הנזק.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה חיות אסתר, כרך יט (2015/2016) | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

מימון התדיינויות על-ידי צד שלישי | רונן אברהם (כרך כ)

מימון התדיינויות על-ידי צדדים שלישיים הינו נושא "חם" בעולם. קיימות חברות שנסחרות בוול-סטריט במאות מיליוני דולרים ואשר עוסקות אך ורק בזה. בישראל קיימים ניצנים ראשונים המעידים על אפשרות להתפתחותו של שוק מימון התדיינויות. מאמר זה מציג את התחום ואת הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות, ומגן על העמדה שיש לאפשר מימון כזה. המאמר מראה כי הריבית הגלומה בחוזי המימון משמשת אינדיקציה לחוזק התביעה כפי שהוא נתפס על-ידי השוק. המאמר מגן על העמדה שיש לאפשר את הצגת הריבית כראיה קבילה בבית-המשפט, משום שהדבר יביא לידי ייעול ההליך המשפטי, הורדת הריביות במשק והגדלת הרווחה המצרפית. עיקר המאמר עוסק בהפרכת הטענה כי קבלת הריבית כראיה מהווה פגיעה באושיות המשפט משום שיש בה כדי להפריט את ההליך השיפוטי.

להורדת המאמר המלא.

Third Party Litigation Funding

Ronen Avraham

Abstract

Third party litigation funding (TPLF) is a hot topic all over the world. TPLF Companies are traded on Wall Street at hundreds of millions of dollars. In Israel there are some first signs that a market for TPLF is likely to evolve. This article presents the topic of TPLF to the Israeli reader. It further presents the relevant legal issues and defends the position that TPLF contracts should be allowed. The article then explains why the implied interest rate in these TPLF contracts serves as an indicator of the strength of the underlying lawsuit as perceived by the market. The article finally defends the position that TPLF contracts should be admitted in courts because they will streamline the legal process, reduce interest rates and increase overall social welfare. Most of the article focuses on refuting the argument that admitting TPLF contracts into courts undermines the very foundations of the law because it privatizes the judicial process.

פורסם בקטגוריה אברהם רונן, כרך כ (2017) | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

תרבות, זכויות קניין וכלכלת שוק: על רפורמות במשפט הפרטי ושינוי תרבותי | אמנון להבי (כרך כ)

המאמר מציע מסגרת תיאורטית חדשה לבחינת היחס המורכב בין רפורמות במשפט הפרטי, ארגונים לפעולה משותפת ותפקידה של התרבות כגורם אשר מניע הטמעת רפורמות משפטיות או מסכלן. מסגרת הדיון המוצעת במאמר נעוצה בתובנה היסודית שלפיה כל אימת ששיטת משפט מעצבת מערך חדש של נורמות שיש להן השלכות חברתיות, כלכליות ותרבותיות משמעותיות, על מעצבי הנורמות הפורמליות – ובפרט המחוקקים – לתת את דעתם לאופנים שבהם יופנם ההסדר המשפטי החדש על-ידי נמעני הנורמות, ולצורך האפשרי בהנעת הליכי שינוי יסודיים יותר, בין היתר בנוגע לתפיסות תרבותיות, על-מנת שהרפורמה תוגשם הלכה למעשה. לבחינתה של שאלת ההתאמה בין נורמות משפטיות לתפיסות תרבותיות יש חשיבות מיוחדת בענפים של המשפט הפרטי והמסחרי – כגון דיני החוזים, דיני הקניין והיבטים מסוימים של המשטר התאגידי – שבהם המשפט מבקש לעצב ולהכווין אופנים שונים של פעולה משותפת (collective action) בין פרטים. במצבים מעין אלה, ככל שיש מקום לסברה שקיימת שונוּת בין הפרדיגמות של הפעולה המשותפת שהרפורמה המשפטית רואה לנגד עיניה לבין תפיסות, אמונות וערכים תרבותיים הנוהגים בחברה או בחלקים ממנה ביחס להתנהלות הבין-אישית, עיצוב הנורמות המשפטיות נדרש לאתר דרכים שיאפשרו לכל-הפחות שינוי תרבותי מקטעי (incremental) בממדים התרבותיים הרלוונטיים בקרב נמעני הנורמות, כדי לסייע בקידומה של הפעולה המשותפת והמטרות הנורמטיביות שבבסיסה. במחווה לספרו של אוריאל פרוקצ'יה על משפט ותרבות ברוסיה, המאמר נדרש באופן נרחב למקרה-המבחן של רוסיה, תוך סקירת רפורמה משפטית מקיפה שנעשתה שם בשנים האחרונות בתחום הניהול העצמי של בתים משותפים על-ידי ארגוני בעלי דירות, ובחינת הצורך בעריכת התאמות תרבותיות.

להורדת המאמר המלא.

Culture, Property Rights, and the Market Economy: On Legal Reform and Cultural Change

Amnon Lehavi

Abstract

This article pays tribute to Uriel Procaccia’s leading analysis of the interplay between law and culture in Russia in his 2007 book, Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy. The article seeks to reevaluate some of the premises underlying Procaccia’s work, while offering an innovative theoretical framework for studying the dynamic relations between private law reform, collective-action organizations, and incremental cultural change as key determinants of the actual workings of private law.

Looking at private/commercial law fields such as contracts, property, and corporate law, the article underscores the essential normative role that lawmakers play in envisioning paradigms of collective action and designing legal and organizational mechanisms that will streamline these types of action, while giving parties substantial leeway to tailor their interpersonal legal relations. It then argues that for such a legal design to be effective, lawmakers must consider the actual congruence between the paradigms of collective action envisioned by private law norms and the prevailing cultural orientations, values, and beliefs that practically guide everyday interactions in a certain society or group. To the extent that lawmakers identify a potential friction between these two systems of social ordering—private law and culture—it must find ways to enable at least an incremental shift in the relevant cultural traits to facilitate the legally-designed modes of collective action.

The article seeks to reject an "all or nothing" approach to cultural change, and identifies the potential for incremental cultural change to narrow potential gaps between law and culture. It underscores the key role of collective-action organizations, such as business corporations or homeowner associations, in facilitating such incremental cultural shifts.

The principal case study in the article deals with a practical evaluation of the condominium law reform underway in Russia as of 2005. It highlights the tension between the reform’s blueprint for condominium self-management and the underlying economic, social, and cultural preexisting conditions relating to multi-unit housing in Russia. It shows how homeowner associations have been able to show a capacity for incremental cultural adjustments to facilitate, even if only partially, this form of collective action.

פורסם בקטגוריה כרך כ (2017), להבי אמנון | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

מיסוי אשכול חברות רב-לאומי | תמיר שאנן ואורי גולדפריד (כרך יט)

מיסוי של תאגידים רב-לאומיים הוא אחת הסוגיות הבוערות ביותר בתחום המיסוי הבין-לאומי זה שנים רבות. אולם למרבה הצער נראה כי טרם ניתן מענה אפקטיבי לפעילותם הענפה של תאגידים אלה. בעוד שבעבר פעלו תאגידים אלה בעיקר בגבולותיהן של המדינות שבהן התאגדו, כיום פעילותם חוצה גבולות מדיניים, ועשויה להתקיים במקביל בעשרות רבות של מדינות. תאגידים רב-לאומיים אלה פועלים על-פי-רוב במבנה של אשכול חברות המורכב מחברה-אם אשר תחתיה חברות-בנות רבות שהתאגדו במדינות שונות. חברות-בנות אלה הן "שלוחות" של אשכול החברות הרב-לאומי. התאגידים הרב-לאומיים בכלל, ואשכולות החברות הרב-לאומיים בפרט, מהווים במידה רבה "קטר" המניע את הכלכלה הגלובלית במאה האחרונה. ככל שהיקפי המסחר הבין-לאומי גדלים, תאגידים אלה מתעצמים מבחינה כלכלית ופוליטית. כך, כבר כיום כל עובד חמישי באירופה וכל עובד שביעי בארצות-הברית מועסקים על-ידי תאגידים רב-לאומיים. כמו-כן, תאגידים אלה מוכרים כ-25% מהסחורות באירופה וכ-20% מהסחורות בארצות-הברית. כפועל יוצא מכך הם מגלגלים מאות מיליארדי דולרים מדי שנה, וזאת בעיקר במסגרת עסקות בין-חברתיות בזירה הבין-לאומית.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה גולדפריד אורי, כרך יט (2015/2016), שאנן תמיר | עם התגים , , , | כתיבת תגובה