אתר משפט ועסקים

המאמר דן באחד ההיבטים של יחסי-הגומלין בין החוק לבין הסיפור במקרא. הוא מציג ומנתח את היסודות הספרותיים, הסיפוריים והרטוריים שקיימים בילקוט דיני המלחמה שבספר דברים. בעזרת מושגים כגון "סימולציה של דיאלוג", "דיאלוג מובלע", "מחוקק מתערב", "תגובת מחוקק", "נקודת-מבט" ו"ייצוג של דיבור" – השייכים כולם לשיח של תורת הספרות והנרטולוגיה – הוא חושף את הפנים המוכרים פחות של חוקי התורה. הבסיס המתודולוגי לקריאה המתחקה אחר הפואטיקה של החוק המקראי הוא במידה רבה המחקרים הנעשים בשנים האחרונות במסגרת אסכולת "משפט וספרות".

להורדת המאמר המלא.

The Poetics of Deuteronomic Warfare Legislation

Assnat Bartor

Abstract

The article considers one aspect of the relationship between law and narrative in the Bible. It presents and analyzes the literary, narrative and rhetorical elements found in the Deuteronomic laws of warfare. Using notions such as "dialogue simulation," "implied dialogue," "lawgiver's intervention," "lawgiver's response" "point of view," and "representation of speech"—all of which belong to the study of literature and narratology—enables us to expose the less familiar aspects of the laws of the Pentateuch. The methodological basis for a reading that traces the poetics of biblical law is to a great extent the contemporary research conducted in the framework of the "law and literature" movement.

מימון התדיינויות על-ידי צדדים שלישיים הינו נושא "חם" בעולם. קיימות חברות שנסחרות בוול-סטריט במאות מיליוני דולרים ואשר עוסקות אך ורק בזה. בישראל קיימים ניצנים ראשונים המעידים על אפשרות להתפתחותו של שוק מימון התדיינויות. מאמר זה מציג את התחום ואת הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות, ומגן על העמדה שיש לאפשר מימון כזה. המאמר מראה כי הריבית הגלומה בחוזי המימון משמשת אינדיקציה לחוזק התביעה כפי שהוא נתפס על-ידי השוק. המאמר מגן על העמדה שיש לאפשר את הצגת הריבית כראיה קבילה בבית-המשפט, משום שהדבר יביא לידי ייעול ההליך המשפטי, הורדת הריביות במשק והגדלת הרווחה המצרפית. עיקר המאמר עוסק בהפרכת הטענה כי קבלת הריבית כראיה מהווה פגיעה באושיות המשפט משום שיש בה כדי להפריט את ההליך השיפוטי.

להורדת המאמר המלא.

Third Party Litigation Funding

Ronen Avraham

Abstract

Third party litigation funding (TPLF) is a hot topic all over the world. TPLF Companies are traded on Wall Street at hundreds of millions of dollars. In Israel there are some first signs that a market for TPLF is likely to evolve. This article presents the topic of TPLF to the Israeli reader. It further presents the relevant legal issues and defends the position that TPLF contracts should be allowed. The article then explains why the implied interest rate in these TPLF contracts serves as an indicator of the strength of the underlying lawsuit as perceived by the market. The article finally defends the position that TPLF contracts should be admitted in courts because they will streamline the legal process, reduce interest rates and increase overall social welfare. Most of the article focuses on refuting the argument that admitting TPLF contracts into courts undermines the very foundations of the law because it privatizes the judicial process.

המאמר מציע מסגרת תיאורטית חדשה לבחינת היחס המורכב בין רפורמות במשפט הפרטי, ארגונים לפעולה משותפת ותפקידה של התרבות כגורם אשר מניע הטמעת רפורמות משפטיות או מסכלן. מסגרת הדיון המוצעת במאמר נעוצה בתובנה היסודית שלפיה כל אימת ששיטת משפט מעצבת מערך חדש של נורמות שיש להן השלכות חברתיות, כלכליות ותרבותיות משמעותיות, על מעצבי הנורמות הפורמליות – ובפרט המחוקקים – לתת את דעתם לאופנים שבהם יופנם ההסדר המשפטי החדש על-ידי נמעני הנורמות, ולצורך האפשרי בהנעת הליכי שינוי יסודיים יותר, בין היתר בנוגע לתפיסות תרבותיות, על-מנת שהרפורמה תוגשם הלכה למעשה. לבחינתה של שאלת ההתאמה בין נורמות משפטיות לתפיסות תרבותיות יש חשיבות מיוחדת בענפים של המשפט הפרטי והמסחרי – כגון דיני החוזים, דיני הקניין והיבטים מסוימים של המשטר התאגידי – שבהם המשפט מבקש לעצב ולהכווין אופנים שונים של פעולה משותפת (collective action) בין פרטים. במצבים מעין אלה, ככל שיש מקום לסברה שקיימת שונוּת בין הפרדיגמות של הפעולה המשותפת שהרפורמה המשפטית רואה לנגד עיניה לבין תפיסות, אמונות וערכים תרבותיים הנוהגים בחברה או בחלקים ממנה ביחס להתנהלות הבין-אישית, עיצוב הנורמות המשפטיות נדרש לאתר דרכים שיאפשרו לכל-הפחות שינוי תרבותי מקטעי (incremental) בממדים התרבותיים הרלוונטיים בקרב נמעני הנורמות, כדי לסייע בקידומה של הפעולה המשותפת והמטרות הנורמטיביות שבבסיסה. במחווה לספרו של אוריאל פרוקצ'יה על משפט ותרבות ברוסיה, המאמר נדרש באופן נרחב למקרה-המבחן של רוסיה, תוך סקירת רפורמה משפטית מקיפה שנעשתה שם בשנים האחרונות בתחום הניהול העצמי של בתים משותפים על-ידי ארגוני בעלי דירות, ובחינת הצורך בעריכת התאמות תרבותיות.

להורדת המאמר המלא.

Culture, Property Rights, and the Market Economy: On Legal Reform and Cultural Change

Amnon Lehavi

Abstract

This article pays tribute to Uriel Procaccia’s leading analysis of the interplay between law and culture in Russia in his 2007 book, Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy. The article seeks to reevaluate some of the premises underlying Procaccia’s work, while offering an innovative theoretical framework for studying the dynamic relations between private law reform, collective-action organizations, and incremental cultural change as key determinants of the actual workings of private law.

Looking at private/commercial law fields such as contracts, property, and corporate law, the article underscores the essential normative role that lawmakers play in envisioning paradigms of collective action and designing legal and organizational mechanisms that will streamline these types of action, while giving parties substantial leeway to tailor their interpersonal legal relations. It then argues that for such a legal design to be effective, lawmakers must consider the actual congruence between the paradigms of collective action envisioned by private law norms and the prevailing cultural orientations, values, and beliefs that practically guide everyday interactions in a certain society or group. To the extent that lawmakers identify a potential friction between these two systems of social ordering—private law and culture—it must find ways to enable at least an incremental shift in the relevant cultural traits to facilitate the legally-designed modes of collective action.

The article seeks to reject an "all or nothing" approach to cultural change, and identifies the potential for incremental cultural change to narrow potential gaps between law and culture. It underscores the key role of collective-action organizations, such as business corporations or homeowner associations, in facilitating such incremental cultural shifts.

The principal case study in the article deals with a practical evaluation of the condominium law reform underway in Russia as of 2005. It highlights the tension between the reform’s blueprint for condominium self-management and the underlying economic, social, and cultural preexisting conditions relating to multi-unit housing in Russia. It shows how homeowner associations have been able to show a capacity for incremental cultural adjustments to facilitate, even if only partially, this form of collective action.