המאמר מציע מסגרת תיאורטית חדשה לבחינת היחס המורכב בין רפורמות במשפט הפרטי, ארגונים לפעולה משותפת ותפקידה של התרבות כגורם אשר מניע הטמעת רפורמות משפטיות או מסכלן. מסגרת הדיון המוצעת במאמר נעוצה בתובנה היסודית שלפיה כל אימת ששיטת משפט מעצבת מערך חדש של נורמות שיש להן השלכות חברתיות, כלכליות ותרבותיות משמעותיות, על מעצבי הנורמות הפורמליות – ובפרט המחוקקים – לתת את דעתם לאופנים שבהם יופנם ההסדר המשפטי החדש על-ידי נמעני הנורמות, ולצורך האפשרי בהנעת הליכי שינוי יסודיים יותר, בין היתר בנוגע לתפיסות תרבותיות, על-מנת שהרפורמה תוגשם הלכה למעשה. לבחינתה של שאלת ההתאמה בין נורמות משפטיות לתפיסות תרבותיות יש חשיבות מיוחדת בענפים של המשפט הפרטי והמסחרי – כגון דיני החוזים, דיני הקניין והיבטים מסוימים של המשטר התאגידי – שבהם המשפט מבקש לעצב ולהכווין אופנים שונים של פעולה משותפת (collective action) בין פרטים. במצבים מעין אלה, ככל שיש מקום לסברה שקיימת שונוּת בין הפרדיגמות של הפעולה המשותפת שהרפורמה המשפטית רואה לנגד עיניה לבין תפיסות, אמונות וערכים תרבותיים הנוהגים בחברה או בחלקים ממנה ביחס להתנהלות הבין-אישית, עיצוב הנורמות המשפטיות נדרש לאתר דרכים שיאפשרו לכל-הפחות שינוי תרבותי מקטעי (incremental) בממדים התרבותיים הרלוונטיים בקרב נמעני הנורמות, כדי לסייע בקידומה של הפעולה המשותפת והמטרות הנורמטיביות שבבסיסה. במחווה לספרו של אוריאל פרוקצ'יה על משפט ותרבות ברוסיה, המאמר נדרש באופן נרחב למקרה-המבחן של רוסיה, תוך סקירת רפורמה משפטית מקיפה שנעשתה שם בשנים האחרונות בתחום הניהול העצמי של בתים משותפים על-ידי ארגוני בעלי דירות, ובחינת הצורך בעריכת התאמות תרבותיות.
Culture, Property Rights, and the Market Economy: On Legal Reform and Cultural Change
Amnon Lehavi
Abstract
This article pays tribute to Uriel Procaccia’s leading analysis of the interplay between law and culture in Russia in his 2007 book, Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy. The article seeks to reevaluate some of the premises underlying Procaccia’s work, while offering an innovative theoretical framework for studying the dynamic relations between private law reform, collective-action organizations, and incremental cultural change as key determinants of the actual workings of private law.
Looking at private/commercial law fields such as contracts, property, and corporate law, the article underscores the essential normative role that lawmakers play in envisioning paradigms of collective action and designing legal and organizational mechanisms that will streamline these types of action, while giving parties substantial leeway to tailor their interpersonal legal relations. It then argues that for such a legal design to be effective, lawmakers must consider the actual congruence between the paradigms of collective action envisioned by private law norms and the prevailing cultural orientations, values, and beliefs that practically guide everyday interactions in a certain society or group. To the extent that lawmakers identify a potential friction between these two systems of social ordering—private law and culture—it must find ways to enable at least an incremental shift in the relevant cultural traits to facilitate the legally-designed modes of collective action.
The article seeks to reject an "all or nothing" approach to cultural change, and identifies the potential for incremental cultural change to narrow potential gaps between law and culture. It underscores the key role of collective-action organizations, such as business corporations or homeowner associations, in facilitating such incremental cultural shifts.
The principal case study in the article deals with a practical evaluation of the condominium law reform underway in Russia as of 2005. It highlights the tension between the reform’s blueprint for condominium self-management and the underlying economic, social, and cultural preexisting conditions relating to multi-unit housing in Russia. It shows how homeowner associations have been able to show a capacity for incremental cultural adjustments to facilitate, even if only partially, this form of collective action.
אתר משפט ועסקים 