מיסוי של תאגידים רב-לאומיים הוא אחת הסוגיות הבוערות ביותר בתחום המיסוי הבין-לאומי זה שנים רבות. אולם למרבה הצער נראה כי טרם ניתן מענה אפקטיבי לפעילותם הענפה של תאגידים אלה. בעוד שבעבר פעלו תאגידים אלה בעיקר בגבולותיהן של המדינות שבהן התאגדו, כיום פעילותם חוצה גבולות מדיניים, ועשויה להתקיים במקביל בעשרות רבות של מדינות. תאגידים רב-לאומיים אלה פועלים על-פי-רוב במבנה של אשכול חברות המורכב מחברה-אם אשר תחתיה חברות-בנות רבות שהתאגדו במדינות שונות. חברות-בנות אלה הן "שלוחות" של אשכול החברות הרב-לאומי. התאגידים הרב-לאומיים בכלל, ואשכולות החברות הרב-לאומיים בפרט, מהווים במידה רבה "קטר" המניע את הכלכלה הגלובלית במאה האחרונה. ככל שהיקפי המסחר הבין-לאומי גדלים, תאגידים אלה מתעצמים מבחינה כלכלית ופוליטית. כך, כבר כיום כל עובד חמישי באירופה וכל עובד שביעי בארצות-הברית מועסקים על-ידי תאגידים רב-לאומיים. כמו-כן, תאגידים אלה מוכרים כ-25% מהסחורות באירופה וכ-20% מהסחורות בארצות-הברית. כפועל יוצא מכך הם מגלגלים מאות מיליארדי דולרים מדי שנה, וזאת בעיקר במסגרת עסקות בין-חברתיות בזירה הבין-לאומית.

על-אף רווחיותם הרבה של תאגידים אלה, שיעורי המס האפקטיביים המשתלמים על-ידיהם ברחבי העולם נמוכים באופן ניכר משיעורי המס הסטטוטוריים הקבועים במדינות שבהן התאגידים פועלים. עקב היות הסוגיה סבוכה ומורכבת, היא מהווה כר פורה לכתיבה מחקרית-אקדמית בעולם. העיסוק הרב בסוגיה זו מתמקד, בין היתר, בנסיונותיהן של מדינות רבות ברחבי העולם למסות באופן אפקטיבי תאגידים רב-לאומיים ואשכולות חברות רב-לאומיים הפועלים בתחומן. נסיונות אלה טרם זכו בהצלחה של ממש, בגלל יריבותן של המדינות שתאגידים אלה פועלים בהן בנוגע לחלוקת ההכנסות ממיסים ביניהן. רשימה זו תנסה להתחקות אחר הסיבות לחוסר האפקטיביות של משטר המס הקיים למיסוי תאגידים אלה, ותציע מודל חלופי חדשני שבכוחו להעמיד, לדעתנו, פתרון בר-קיימא.

להורדת המאמר המלא.