אתר משפט ועסקים

הירידה החדה בעלות השולית של פניות שיווקיות הפכה את "דואר-הזבל" מנושא שולי לתופעה חובקת עולם בעלת השלכות כלכליות עצומות.

דואר-זבל מעלה מספר רב של סוגיות טכנולוגיות ומשפטיות הנוגעות במשתמש הפרטי ובספק התקשורת, מחד גיסא, ובהתפתחותה של רשת האינטרנט כמשאב ציבורי כלל-עולמי, מאידך גיסא.

כתוצאה מכך התפתח בארץ ובעולם דיון טכנולוגי ומשפטי בדרכי פעולה אפשריות לטיפול בתופעה. כך, בין היתר, הוקמו קבוצות משתמשים המפתחות פתרונות-נגד טכנולוגיים, נבחנו פתרונות משפטיים חלופיים, וחוקקו חוקים רבים במדינות העולם אשר מנסים להתמודד עם התופעה.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

הפיקוח הציבורי על פעילות פרטית (הקרוי באנגלית רגולציה) הוא אחד התפקידים העיקריים של כל מדינה. הוא מורכב משני חלקים: ראשית, הסדרה של פעילות פרטית בתחומים שונים באמצעות כללים הנקבעים בחוק, בתקנות ובהוראות מינהל; שנית, אכיפת הכללים באמצעות מנגנונים שונים, מהם מנגנונים המשמשים לאכיפת החוק בדרך כלל, ובעיקר המערכת לאכיפת החוק הפלילי, ומהם מנגנונים מיוחדים, שהוקמו והוסמכו לצורך אכיפה של כללי הפיקוח.

להמשיך לקרוא ←

המאמר דן במקומן של תוכניות אתיקה בחברות עסקיות ובהתוויית מתכונת מומלצת להתייחסות משפטית הולמת לתחום אתי זה.

אף שקיומם של קודים אתיים בחברות עסקיות נהוג כבר יותר ממאה שנה בצורה כזו או אחרת, בעשור האחרון קיבלה תופעה זו חשיבות הולכת וגוברת בארצות-הברית כמדריכת התנהגות וכמעצבת אתוס וזהות תאגידיים. שיאה של המגמה האמורה בא לידי ביטוי בשנתיים האחרונות, כמענה פוטנציאלי לסקנדלים התאגידיים שבמסגרתם נחשפו נורמות תאגידיות וחשבונאיות פגומות בחברות-ענק אמריקאיות, דוגמת Enron, WorldCom, Tyco International ו-Adelphia Communications. גם בישראל, אף שהאקלים התאגידי המקומי אינו מורגל עדיין בקודים אתיים, מתחילים לצוץ ניצנים של התעניינות בתופעה זו.

להמשיך לקרוא ←

מטרת עבודה זו היא לבחון באופן אמפירי אם חלו שינויים על-פני עשור שנים בנטייתם של בעלי-דין בישראל לפנות לחלופות ליישוב סכסוכים (חי"ס). זאת, לנוכח ההסדרה שהתפתחה בתקופה זו בתחום החי"ס. התקופה שנבחנה היא העשור של שנות התשעים, שבמהלכו חלו בישראל שינויים מהותיים בחקיקה, שמיסדו הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים. נוסף על כך, בתקופה זו הופעלה מדיניות ונוצרו תהליכים שתכליתם לעודד את השימוש בהליכים חלופיים. לפיכך השערת המחקר היא כי לאחר ההסדרה והמיסוד, הנטייה לפנות לחי"ס שתימצא בקרב בעלי-הדין בסוף העשור תהיה חזקה באופן משמעותי מנטייתם לפנות לחי"ס בפרוש העשור.

להמשיך לקרוא ←

ההצדקה לקיומם של דיני חדלות הפירעון נשארה עד היום בגדר שאלה פתוחה. הספרות נוטה להדגיש עד היום את הקנפליקט הקיים בין הגישות הנורמטיביות השונות בתחום האינסולוונטיות של החברה. עם זאת, מבט מעמיק יותר בתיאוריות הקיימות בתחום מגלה כי כל התיאוריות נוטות לצאת מתוך נקודת מוצא משותפת שהאכיפה החוזית של הסדרי פירוק החברה ממקסמות את היעילות המצרפית. גם תיאוריות חברתיות אשר קוראות לרמות גבוהות יותר של חלוקה מחדש של נכסי החברה אינן חולקות על היעילות של אכיפת הסכמים קודמים, אלא במקום זאת שמות דגש על שיקולים נורמטיביים והצדקות של צדק חלוקתי וערכי שיקום.

להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בשאלה אם ראוי להטיל על חתמים בהנפקה ראשונה של ניירות-ערך לציבור אחריות משפטית-אזרחית לנזק שנגרם למשקיעים בגין הימצאות פרטים מטעים בתשקיף ההנפקה. הדיון נערך לפי שיטת הניתוח הכלכלי של דיני הנזיקין. בהתאם לכך נבחנת ההשפעה של הטלת האחריות על השגת המטרות של הכוונת התנהגות ושל פיזור נזק בהיבטים של יעילות וחלוקת רווחה. זאת, בהתבסס על שני מודלים המדמים את התהליך של קבלת ההחלטות על-ידי מנהל קונסורציום החתמים: מודל המתאר את התהליך של קבלת ההחלטות בדבר איכותן של בדיקות הנאותוּת (Due Diligence) של מנהל הקונסורציום; ומודל מימוני המתאר את דרך קביעת מחירם של ניירות-ערך המונפקים בשיטה של בניית ספר-הזמנות (Bookbuilding Method). התזה העיקרית במאמר היא שהתנהגותו האסטרטגית של מנהל הקונסורציום יוצרת עלויות כבדות בפעולתו של מנגנון ההקצאה של ניירות-הערך, וכי תופעה זו יש בה כדי להצדיק את הטלת האחריות.
להמשיך לקרוא ←

תוכניות הלימודים למשפטים בארצות-הברית כוללות חינוך משפטי קליני זה יותר משבעים שנה, אולם בשנים האחרונות גדלה ההשקעה בחינך משפטי קליני באופן ניכר, וכיום זהו התחום הלימודי הגדל במהירות הגבוהה ביותר. דו"ח ועדת MacCrate, משנת 1992, תרם תרומה נכבדה לגידול זה. הדו"ח קבע כי החינוך לערכים הינו משימה מרכזית של בתי-הספר למשפטים בארצות-הברית. המתווה שהציג הדו"ח ללימוד ערכים וכישורים מהווה את הבסיס לחינוך הקליני המשפטי כפי שהוא מתנהל כיום בארצות-הברית.

במאמר זה המחבר טוען כי החינוך המשפטי הקליני אכן מייצג את המודל היחיד המטביע את חותמו על עורכי-הדין של המחר. הניסיון המעשי הנרכש באמצעות ההתנסות ביחסי עורך-דין-לקוח, והאחריות המקצועית המתלווה לניסיון זה, מספקים כלים ותובנות שאין כל דרך לרכוש על-ידי לימוד בכיתה, תהא איכותו אשר תהא. יתרה מזו, ההתנסות בסוגיות אתיות במסגרת קלינקה משפטית, תוך פיקוח ומעקב צמודים של עורך-דין מנוסה, מאפשרת לסטודנטים לבחון את האפשרויות השונות העומדות לרשותם באופן מבוקר.

לדעת המחבר, הניסיון שנצבר בקליניקות המשפטיות ברחבי ארצות-הברית מלמד כי החינוך הקליני המשפטי ממלא את תפקיד ההתמחות. הוא מאפשר לתלמידי משפטים ליהפך לעורכי-דין מיומנים וערכיים תוך שימוש במתווה שיטתי ואפקטיבי. ניסיון זה עשוי להיות לעזר לבתי-ספר למשפטים בישראל המבקשים לבחור מתודה לימודית שתטמיע בעורכי-הדין של המחר את הערכים והמיומנויות הנדרשים לשם שימורו ושיפורו של מעמד המשפט בחברה.

להורדת המאמר המלא

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה דן בבעיית הנגישות למשפט בישראל תוך התמקדות בפעילות משפטית-חינוכית, ההולכת ומתעצמת בשנים האחרונות ואשר עשוייה לתת בשורה מסויימת למצוקת נגישותן של אוכלוסיות במצוקה למימוש זכויותיהם וחירויותיהם. המאמר מבקש לבחון את ההצדקות והתכנים לרפורמה בדיני הייצוג המשפטי בישראל אשר תאפשר לסטודנטים המשתתפים במסגרת לימודיהם בקליניקות אקדמיות לסיוע משפטי לייצג פונים מעוטי אמצעים ובכך לסייע לבעיית תת הייצוג ובהעמדת דור של עורכי דין אשר מודע לאחריותו החברתית גם במהלך חייו המקצועיים. לצורך כך מוצע לשאוב מהנסיון הרב שנצבר בארצות הברית בו קיימת מסגרת נורמטיבית המכונה ”Student practice rules” אשר מאפשרת לסטודנטים בקליניקות אקדמיות להעניק ייצוג באופן עצמאי ומפוקח, וכל זאת בלא לפגוע בענייניהם של המיוצגים, בתקינותו של ההליך המשפטי ואף לא בפרנסתם של עורכי הדין. להמשיך לקרוא ←

ברשימה זו בוחן נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרן ברק, את המהפכה החוקתית – מהותה, התפתחותה והשלכותיה. תחילה הוא מגדיר מושגיות זו, תוך שהוא מציין כי את המהפכה חוללה הכנסת. הוא מנתח את הביקורת על המושגיות של "מהפכה חוקתית" ומשיב למבקרים. הוא עומד על מהותה של המהפכה, שבמסגרתה הוענק לזכויות האדם מעמד חוקתי על-חוקי, והוגבל כוחה הכל-יכול של הכנסת.

עיקר הרשימה מוקדש לתוצאותיה של המהפכה החוקתית ולבחינת השפעתה על המשפט ועל החברה בישראל. במסגרת זו נערכת הבחנה בין תוצאות המהפכה בתחום המשפט לבין תוצאותיה הלבר-משפטיות. בכל הנוגע לתוצאותיה המשפטיות, נערך דיון, בין היתר, בהגשמת הביקורת השיפוטית על חוקתיות החוק, בקונסטיטוציונליזציה של המשפט הישראלי ובפיתוח הפרשנות של חוקה וחוק. כן נידון מעמדם של חוקי-היסוד שאינם עוסקים בזכויות האדם, ובשאלת זכויות-היסוד המוגנות בחוקי-היסוד. בכל הנוגע לתוצאות הלבר-משפטיות של המהפכה, נידונות, בין היתר, הפנמתה של המהפכה החוקתית על-ידי הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, והשפעתה על החברה הישראלית ובתחום עריכת-הדין ובתחום השיח הציבורי). כמו-כן נערכת הערכה של המהפכה תוך בחינת המאזן בין יתרונותיה לחסרונותיה. בסיומה של הרשימה בוחן הנשיא אהרן ברק את השפעותיה הצפויות של המהפכה החוקתית מתוך מבט קדימה אל העתיד.

להורדת המאמר המלא [PDF]

פרופ' אהרן ברק הוא נשיא בית המשפט העליון.

אזכור המאמר: אהרן ברק "המהפכה החוקתית – בת מצווה" משפט ועסקים א 3 (2004).

The Constitutional Revolution – 12th Anniversary | Aharon Barak

In this essay, the President of the Supreme Court, Justice Aharon Barak, examines the constitutional revolution – its nature, development and consequences. At first he defines this concept, while noting that the revolution was carried out by the Knesset. He analyzes the criticism of the “constitutional revolution” concept, and responds to the critics. Justice Barak examines the nature of the revolution, in which human rights have been granted a supra-legal constitutional status, and the omnipotent power of the Knesset has been limited. The main part of the essay is devoted to the results of the constitutional revolution and an exploration of how this has impacted on law and society in Israel. Within this framework, a distinction is made between the results of the revolution in the legal sphere and its extralegal results. As regards its legal results, a discussion is held, inter alia, concerning the application of judicial review to the constitutionality of law, the constitutionalization of Israeli law and developing interpretations of the constitution and law. Also discussed are the status of basic laws that do not deal with human rights, and the question of basic rights protected by the basic laws. With regard to the extralegal results of the revolution, the issues discussed include the internalization of the constitution revolution by the legislative, executive and judicial branches, and its effect on Israeli society (both in the practice of law as well as in the sphere of public discourse). In addition, the revolution is evaluated while weighing the balance between its advantages and disadvantages. At the conclusion of the essay, President Aharon Barak examines the foreseeable effects of the constitutional revolution, with a view to the future.

(Vol. 1, 2004)