מאמר זה דן בבעיית הנגישות למשפט בישראל תוך התמקדות בפעילות משפטית-חינוכית, ההולכת ומתעצמת בשנים האחרונות ואשר עשוייה לתת בשורה מסויימת למצוקת נגישותן של אוכלוסיות במצוקה למימוש זכויותיהם וחירויותיהם. המאמר מבקש לבחון את ההצדקות והתכנים לרפורמה בדיני הייצוג המשפטי בישראל אשר תאפשר לסטודנטים המשתתפים במסגרת לימודיהם בקליניקות אקדמיות לסיוע משפטי לייצג פונים מעוטי אמצעים ובכך לסייע לבעיית תת הייצוג ובהעמדת דור של עורכי דין אשר מודע לאחריותו החברתית גם במהלך חייו המקצועיים. לצורך כך מוצע לשאוב מהנסיון הרב שנצבר בארצות הברית בו קיימת מסגרת נורמטיבית המכונה ”Student practice rules” אשר מאפשרת לסטודנטים בקליניקות אקדמיות להעניק ייצוג באופן עצמאי ומפוקח, וכל זאת בלא לפגוע בענייניהם של המיוצגים, בתקינותו של ההליך המשפטי ואף לא בפרנסתם של עורכי הדין.

להורדת המאמר המלא