הוראת המיזוג שבפקודת מס הכנסה היא נקודת מוצא להרהור בעקרונות המס — שוויון והניטרליות. המאמר מציג שתי שאלות השזורות זו בזו.
הראשונה – מהו עקרון המס שהוראת המיזוג שבפקודת מס הכנסה מקדמת? המאמר מצביע על כך שאף על פי שהמטרה המוצהרת הייתה לקדם את הניטרליות, יד השוויון היא שעל העליונה. הדיון בשאלה זו מניח את התשתית העיונית לדיון בשאלה השנייה – כיצד עלינו להבין את הניטרליות בפעולת המיזוג? להמשיך לקרוא
המאמר מציע לנתח את הקמתן של חברות הודו המזרחית האנגלית (1600) וההולנדית (1602) כמיזוגים. ניתוח הקמתן מפרספקטיבה זו גם מצביע על הבדלים משמעותיים בין שתי החברות ומסביר הבדלים אלה. חברת הודו המזרחית האנגלית נוצרה, לטענת המאמר, כתוצאה ממיזוג אנכי בין שלבים שונים בסחר האירו–אסייתי. חברת הודו המזרחית ההולנדית נוצרה כתוצאה ממיזוג אופקי בין חברות אשר קודם לכן התחרו זו בזו בסחר אירו–אסייתי. ההבדל באופי המיזוג תורם להבנת ההבדלים בין שתי החברות במבנה המוסדי והניהולי, במבנה ההון ובגבולות הפירמה.
רשימה זו באה להציב את השיקולים הראוים בקביעת תחולת דיני ניירות ערך, ובפרט באשר לתחולת כללי הגילוי בניירות ערך. דיני ניירות ערך באים לתת מענה לחשש מהטעייה של משקיעים אשר בחרו להשקיע את כספם במתווה של השקעה פאסיבית, מבלי שהם מעורבים בפעילות הכלכלית העומדת מאחורי ההשקעה. בכך מגנים חוקי ניירות הערך על המשקיעים מחד, ומאידך מקנים את הביטחון המעודד את הפעילות באפיקי השקעה החיוניים למשק. העדר הגנה הולמת על משקיעים פאסיביים עלול לגרור תוצאות קשות למשק, שכן אלו יפחדו להיפרד מכספם ויזמים יאלצו להישען על המקורות הכספיים העצמיים שלהם ואפיקי מימון מסורתיים כדוגמת מוסדות בנקאיים.
על פי הגישה הפרשנית הנוהגת כיום נבחנות השפעותיהם של כללים דיוניים מנקודת-המבט הצרה של צדדים העומדים בפני בית-המשפט, ומנקודת-הזמן הצרה שלאחר הגשת התביעה. בתי המשפט בוחנים את השפעות הכלל הדיוני שייבחר על עלויות הצדדים לתביעה הפרטנית ועל רמת הדיוק של ההכרעה המשפטית הפרטנית, במה שמוצג פעמים רבות כתחרות בין "יעילות" לבין "צדק". המאמר מציע להרחיב נקודת-מבט זו, ולבחון את השפעותיהם של כללים דיוניים בנקודות-זמן נוספות, מוקדמות יותר: השפעה על תמריצי הצדדים להתפשר לאחר שהוגשה תביעה; השפעה על תמריצי הצדדים להחליט האם להגיש תביעה לאחר שפרץ סכסוך; והשפעה על תמריצי הצדדים לנהוג לפי הדין המהותי עוד לפני שפרץ סכסוך כלשהו ביניהם.
חוק ההגבלים העסקיים מעניק לממונה על ההגבלים העסקיים סמכות להכריז על קיומו של בעל מונופולין. זוהי סמכות ייחודית, ללא אח ורע בחוקי ההגבלים של מדינות העולם. בהתאם לסמכות זו, הכריז הממונה על יותר ממאה בעלי מונופולין. לסמכות ההכרזה יתרונות רבים. ההכרזה מציבה "דגל אדום" בפני המונופולין המגביר את ודאותו כי הוא כפוף לאיסורים המיוחדים החלים על בעלי מונופולין. כן היא משמשת כ"דגל ירוק" למתחריו וצרכניו של המונופולין המוכרז, המגביר את תמריציהם להשקיע בבחינת התנהגותו של המונופולין לאור האיסורים ההגבליים החלים עליו ובהגשת תביעות פרטיות נגדו. כתוצאה מכך, קטנים תמריציו של בעל המונופולין לנצל את כוחו לרעה. ההכרזה גם מגדילה את הרווחה החברתית על ידי העלאת רמת האכיפה הפוטנציאלית ללא צורך בעלייה מקבילה ברמת הסנקציה. בה בעת, להכרזה תג מחיר כבד, בעיקר בשל העלות הגבוהה הכרוכה בניתוח השוק ובהגנה על ההכרזה בפני בית הדין. תג מחיר זה הינו משמעותי, בין היתר, בשל ההלכה הנוהגת לפיה הממונה מחויב להכריז על חברה כעל בעלת מונופולין כל אימת שהתמלאו התנאים הטכניים לקיומו הקבועים בחוק, למעט במקרים חריגים.
הטענה המרכזית במאמר היא כי הסיבות לקודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל הן בעיקרן סיבות תרבותיות שעיקרן תפיסת הקודיפיקציה של המשפט האזרחי לא רק מהלך משפטי חשוב, כי אם מפעל תרבותי לאומי מן המדרגה הראשונה. החקיקה הקודיפיקטיבית נתפסה מאז המאה השמונה-עשרה כצורת המשפט המתאימה לחברה המודרנית, מכיוון שהיא צורת משפט המאפשרת למדינה הריבונית המודרנית לשלוט באופן ריכוזי, "מדעי" ויעיל, ומכיוון שהקודקסים מבטאים את הרעיונות הפוליטיים של הרנסאנס והנאורות שהמדינות המודרניות קמו על בסיסן. התוצאה היתה שחקיקה קודיפיקטיבית נתפסה כמהלך טבעי ואף חיוני בתהליך בינויה של מדינה חדשה והקודקסים הפכו גם לסמל לאומי ותרבותי מודרניסטי שמבטא את העצמאות המשפטית והתרבותית של עם ואת היותו מודרני, נאור ומתקדם.
להתפתחויות המשפטיות, הפוליטיות והכלכליות באיחוד האירופי השלכות משמעותיות גם על מדינת ישראל וקיים צורך בהיכרות מעמיקה של המשפטן הישראלי את המערכת המשפטית של האיחוד האירופי, ובמיוחד את בית המשפט האירופי. מאמר זה מתמקד בבית המשפט האירופי שבלוקסמבורג. המאמר מציג ומנתח בפני קהילת המשפטנים הישראליים את תפקידו של בית המשפט האירופי, את מבנהו הארגוני ואת חלוקתו הפנימית לערכאות השונות. האלמנט המרכזי העומד בליבת רשימה זו, הוא תפקידו של בית המשפט האירופי כסמן אינטגרציה וכוחו של האקטיביזם השיפוטי נוסח האיחוד האירופי כמשריש נורמות משפטיות מגוונות, בייחוד אלה הקשורות בתהליך הפדרליזציה של האיחוד האירופי.
חיבור זה ענינו בסעיף 5(5) לפקודת מס הכנסה. השאלה הנבדקת בחיבור היא אם "חברת משלח יד זרה", שהוספה במסגרת רפורמת המס של שנת 2002 לפקודת מס הכנסה, שולחת יד בעקרונות המס. חדשות לבקרים נתונה פקודת מס הכנסה לשינויים, אולם רק לעתים נדירות מוספים "עופות מוזרים" כדוגמת סעיף 5(5).
הוראה זו בדבר "חברת משלח יד זרה" לא זכתה לדיון אקדמי רב. הביקורת המרכזית, שהועלתה עד כה בנוגע לחברת משלח היד הזרה, היא שיסודותיה מוגדרים בצורה רחבה. למשל, שרשימת המקצועות המגדירים את "משלח היד" רחבה מדי. חיבור זה אינו עוסק בביקורת מעין זו. הוראת סעיף 5(5) לפקודה הוספה במטרה להתמודד עם תכנוני מס שלפיהם תושב ישראל מעניק את שירותי משלח ידו באמצעות חברה זרה. חיבור זה מצביע על שורה של חולשות ושל ליקויים, הנובעים מהוספת סעיף 5(5) לפקודה, שעשויים לגרום לעיוות של ממש במיסוי במישור הבין-לאומי, ומציע דרכים למיתונם. לא זו בלבד שסעיף 5(5) גורע מפשטות ומבהירות הפקודה אלא הוא ממסה מצבים, שלא לשמם נחקק ואף פוגע בראציונלים מסויים קיימים. מחד גיסא, הוא מגלה ספקנות כלפי אמיתותה של חברת משלח היד הזרה, ומאידך גיסא הוא בוחר למסותה. לאנומליה זו ספק רב אם יש הצדקה. להמשיך לקרוא
במאמר זה מוצעת גישה חדשה להכשרת מנהלים – גם כאלה שאין להם השכלה מתמטית גבוהה – באמצעות חידות מתמטיות. לדעת המחבר, לדרך זו יש יתרונות רבים ביחס לדרכי ההכשרה המסורתיות, בעיקר בכל הקשור לפיתוח יצירתיות עסקית. המחבר מדגים כיצד ניתן להשתמש בחידות כדי לעקור מן השורש "אמיתות" ניהוליות שאינן ראויות.
רשימה זו בוחנת שאלה מהותית במשפט המסחרי בכלל ובדיני חדלות-פירעון בפרט, והיא השאלה הנוגעת ביכולת ההתניה החוזית על דיני חדלות-פירעון. לסוגיה זו יש השלכות משמעותיות הן על פעילותה של החברה במצב הרגיל, שבו היא בת-פירעון, והן על פעילותה והמשך תפקודה לאחר שהיא נכנסת למצב של חדלות-פירעון. להמשיך לקרוא
אתר משפט ועסקים 