אתר משפט ועסקים

נוסחת הנד (Hand Formula) משמשת תדיר לקביעת אחריות בתביעות שעילתן רשלנות. הנוסחה קובעת כי בעל–דין פעל באופן רשלני אם היה יכול למנוע את הנזק על–ידי השקעה באמצעי זהירות יעיל אך נמנע מלעשות כן. על–פי הפרשנות אשר אומצה על–ידי בתי–המשפט, אמצעי זהירות יעיל הוא אמצעי שעלותו נמוכה מתוחלת הנזק. הרשימה להלן מראה כי הפרשנות המקובלת עלולה להוביל להשקעות אסטרטגיות בלתי–רצויות אשר תכליתן לחייב צדדים שלישיים להשקיע באופן מוגזם באמצעי זהירות נוספים. הרשימה מסבירה כיצד בתי–המשפט יכולים למנוע את התממשות הסיכון האמור.

להמשיך לקרוא ←

המאמר מציין מלאת עשור לחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית, ועורך לו “חשבון נפש". הוא מורכב משני חלקים: הראשון מציג את מניעי החקיקה ואת מטרותיה העיקריות; והשני סוקר את מידת הגשמתה של כל אחת מן המטרות, בוחן את הסיבות להצלחה או לכישלון בהגשמה, ובודק את התאמת הכלים החקיקתיים למטרה החברתית –המשפטית.

להמשיך לקרוא ←

חוק החברות קובע הליכי אישור מיוחדים לעסקות של חברות ציבוריות בנסיבות שבהן בעל השליטה מצוי בניגוד עניינים (להלן: עסקות בעלי–עניין). אולם חוק החברות אינו מספק מענה לשאלה מתי ראוי שבתי–המשפט יתערבו בעסקות בעלי–עניין אשר קיבלו את כל האישורים הנדרשים. גם הפסיקה טרם נדרשה לשאלה חשובה זו. מטרתה של רשימה זו היא להתוות עקרונות מנחים לביקורת שיפוטית על עסקות בעלי–עניין. הרשימה תטען כי לביקורת שיפוטית יש תפקיד חיוני בהגנה על המשקיעים בתאגיד עם בעל שליטה, וזאת לנוכח העדרם של מנגנוני שוק לפיקוח על מוסדות התאגיד בכל הנוגע לאישורן של עסקות בעלי–עניין, ובמיוחד בשל תלותם האינהרנטית של הדירקטורים בבעל השליטה. יתר על כן, גם אישור האספה הכללית ברוב מיוחס אינו מהווה תחליף נאות לביקורת שיפוטית המתמקדת בהליכי האישור בדירקטוריון.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה מבקש לבחון את מקומו של הגורם האנושי בתיאוריה ובפרקטיקה של מיזוגים ורכישות, ולהציע מסגרת קונספטואלית ומתודולוגית לקידום ההבנה והעשייה בתחום זה. אף שמיזוגים ורכישות מהווים אסטרטגיה נפוצה מאוד כיום, חסרים תחומי ידע ומתודולוגיות עם בסיס תיאורטי ומעשי מוכח ואיתן. המאמר מסביר את חיוניותו של מערך משאבי–האנוש לאורך כל מהלך המיזוג או הרכישה. בין היתר מודגשים שלבים מוגדרים — לפני המהלך, בעיצומו ואחריו — שבהם נדרשת מעורבות רבה ושותפות פעילה של מערך משאבי–האנוש. לדעת המחברים, על–מנת להגביר את האפקטיביות של תהליכי מיזוג ורכישה, חיוני שמערך משאבי–האנוש, כפונקציה ארגונית, ייזום ויתמוך בהיבטים ייחודיים, לרבות המנהיגוּת הארגונית והצוות המוביל הנבחר, התקשורת הארגונית, איחודה ועיצובה של התרבות הארגונית, הגברת “הכושר הארגוני" לקראת השגת אינטגרציה מלאה, וכן שיפור תהליכי הלמידה, תמיכה בהם ופיתוח ידע לאורך זמן. המאמר מאמץ את המושג “תאימות ארגונית" (organizational fit) מהספרות של שינויים ארגוניים, כמודל מנחה להגברת האינטגרציה הארגונית עם השלמת המהלך של המיזוג או הרכישה. המחברים מציעים להגדיר גורמי–מפתח בהצלחת האינטגרציה של מהלכי מיזוג ורכישה, ולמקד מאמץ מחקרי בניסיון להעמיק את ההבנה והפרקטיקה של ביצוע מהלכים אלה, ולפתח גישות ושיטות ליישום עקרונות ומתודולוגיות אפקטיביות בהקשר זה.

להמשיך לקרוא ←

המאמר מציע מתכונת לחישוב שווי הוגן בהצעות רכש כפויות על–פי סעיף 338 לחוק החברות. המתכונת המוצעת מתבססת על שווי, במחירי שוק, של תיק ניירות–ערך שקול (“שווי תחליפי") לנייר–הערך הנרכש. השקילות מושגת על–ידי הפעלת מודל פשוט שבו קובעים את רגישותה של המניה הנרכשת לכמה משתנים חיצוניים (factors) ובמקביל בוחרים תיק ניירות–ערך עם רגישות שווה לאותם משתנים כלכליים. שוויו של תיק זה במחירי שוק הוא “השווי התחליפי". כפי שמפורט בגוף המאמר, שווי התיק התחליפי אינו כולל פרמיית שליטה או פרמיית סינרגייה עם הגוף הרוכש. שווי התיק כולל ניכיון בגין אי–סחירוּת. מתכונת השווי התחליפי היא כלי יעיל להערכת שווי הוגן משום שהיא משוחררת מהצורך להעריך שווי פנימי — הערכה שתלויה בבחירת המודל להערכת השווי ובעיקר בהנחותיו של המעריך לגבי העתיד, אשר חשופה לאפשרות של פער ניכר בין מעריכים שונים.

להמשיך לקרוא ←

ב–8 וב–9 במאי 2007 התקיים במרכז הבינתחומי הרצליה הכנס השנתי הרביעי של כתב–העת משפט ועסקים, אשר עסק הפעם בנושא מיזוגים ורכישות. בשנים האחרונות חזר תחום המיזוגים והרכישות למרכז הפעילות הכלכלית בהיקפים כספיים עצומים, הן בעולם והן בישראל. תחום המיזוגים והרכישות מציג לפנינו מגוון רחב של פעולות המיועדות לאפשר פיתוח כלכלי וצמיחת חברות במשק. חברות רבות מבצעות מהלכים של מיזוג ורכישה כהליך האסטרטגי המשמעותי ביותר בחיי החברה, אך בה–בעת מחקרים מראים כי לעיתים קרובות מהלכים אלה אינם עומדים בציפיות החברה להשאת ערך החברה. מהלכים אסטרטגיים של מיזוג ורכישה מחייבים יכולות רבות מהחברה ומיועציה, הן בתחום הניהולי והן בתחומי המשאב האנושי הפיננסי והמשפטי. מדובר בעסקות מורכבות ביותר, אשר חשוב כי ייעשו לאחר תכנון ושילוב של כל הגורמים הרלוונטיים.

להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בדרך הראויה למיסוי דיבידנד המחולק על–ידי חברה לא מתוך “רווחים". העמדה המקובלת הן בישראל והן מחוץ לה היא אחידה: “דיבידנד" חייב להיות מתוך רווחים של החברה. לפי רשויות המס בישראל, את רווחי החברה יש למדוד בהתאם למבחנים שנקבעו לצורך חלוקת דיבידנד בחוק החברות. המאמר מזהה את ההצדקות האפשריות לעמדה המקובלת, מנתח אותן ומראה כי עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות המיסוי הדו–שלבי של חברות. אנו טוענים, בכפוף לכמה חריגים נקודתיים, כי כל תשלום מטעם החברה לבעלי מניותיה בכשירותם ככאלה — לרבות תשלום שאינו מתוך רווחים — יש לסווג כדיבידנד, ולדחות את בחינת התעשרותו (או הפסדיו) של הנישום למועד מכירת הזכויות בחברה. בכל מקרה, אין הצדקה להסתמך דווקא על המבחנים הקבועים בחוק החברות לבחינת רווחיות החברה לצורך טיפול המס בחלוקה לבעלי מניותיה.

  להמשיך לקרוא ←

תופעת הארגון המשפטי של עסק קיים לתאגיד משפטי מעוררת שאלות מס מעניינות. התפתחויות בדין הישראלי — הן הסטטוטורי הן ההלכתי — מחייבות עיון מחדש בשאלות של מס הכנסה ומס רווח הון הנוגעות בארגון עסק בבעלות של יחיד לשותפות ובאיגוד שותפות עסקית לחברה בע"מ.

להמשיך לקרוא ←

הדינמיות של עולם העסקים יצרה במהלך השנים מתווים שונים לרכישת חברה. כל המתווים הללו משיגים את המטרה של רכישת שליטה על–ידי חברה אחת (“החברה הקולטת") בנכסיה ובפעילותה של חברה אחרת (“חברת–המטרה"). המתווים השונים מובילים לתוצאות כלכליות דומות, אך גלומים בהם היבטי מס שונים זה מזה. שונוּת זו משפיעה על הבחירה במתווה העסקה הרצוי מבין כל המתווים האפשריים, ולעיתים אף מכתיבה את המתווה שייבחר.

מטרת מאמרנו זה היא לפרושׂ תמונה כוללת של היבטי המס הקיימים במתווים השונים לרכישת חברה, תוך התמקדות בשלושת המתווים השכיחים יותר לרכישת חברות, קרי, רכישה של מניות החברה, רכישת פעילות של החברה (נכסים והתחייבויות) ורכישה על–דרך מיזוג. במסגרת סקירה זו נבחן מהו המתווה הרצוי לרכישת חברה מהיבט המס ברמת בעלי המניות וברמת החברה. נבקש לבחון אם יש מתווה שזוכה בעליונות תמידית ביחס ליתר המתווים.

להמשיך לקרוא ←