אתר משפט ועסקים

חישוב הסכומים הראויים לחלוקה על פי סעיף 302 לחוק החברות

בעקבות תנ"ג (מחוזי ת"א) 47621-07-16 חורב נ' בי קומיוניקיישנס בע"מ (ניתן ב-18.7.2019)

מתן זיגל*

מבוא. פרק א: רקע נורמטיבי. פרק ב: עובדות פסק הדין. פרק ג: עודפים. פרק ד: רווח נקי. פרק ה: דוחות מאוחדים או נפרדים. פרק ו: כללי חשבונאות מקובלים. סיכום.

מבוא

בפסק דין שניתן לפני מספר חודשים על ידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין חורב נגד בי קומיוניקיישנס בע"מ,[1] נידונו מספר נושאים שעניינם דיני חלוקת דיבידנד. בכללם, נידונה שאלת פרשנותו של סעיף 302 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק), שלה הוקדש מרבית הדיון בפסק הדין, וכן נידונו תחולת כלל שיקול הדעת העסקי בחלוקה אסורה, אפשרות הסתמכות הדירקטוריון על חוות דעת חיצוניות לצורך אישור החלוקה ותום הלב הנדרש מהמבקש בנסיבות פסק הדין. חשיבותו הרבה של פסק הדין נעוצה בקביעותיו החדשניות בנוגע לפירוש של סעיף 302 לחוק, המורות כיצד לחשב את הסכומים הראויים לחלוקה בהתאם להוראות הסעיף.

סעיף 302 לחוק מפנה לכללי החשבונאות המקובלים לצורך חישוב הסכומים הראויים לחלוקה על פי "מבחן הרווח" (ראו רקע נורמטיבי בהמשך הרשימה). דא עקא שהסעיף נחקק בשעה שבה כללי החשבונאות המקובלים התבססו על התקינה הישראלית, ואילו החל משנת 2008 כללי החשבונאות המקובלים החלים על חברות ציבוריות בישראל הם כללי התקינה הבינלאומית (ה-IFRS).[2] בהתחקותה אחר השווי ההוגן של נכסי והתחייבויות החברה, מכירה התקינה הבינלאומית בשינויים (חיוביים או שליליים) בהון החברה שלא הוכרו בעבר על ידי התקינה הישראלית, והעובדה כי נוסח הסעיף אינו מותאם לכללי התקינה הבינלאומית יוצרת עמימות באשר לדרך חישוב הסכומים הראויים לחלוקה.

בפסק הדין קבע לראשונה בית המשפט כיצד לפרש את המונחים "עודפים" ו"רווח נקי" שבחוק, ועל איזה דוח נדרשת החברה להתבסס לצורך חישוב הסכומים לחלוקה. נושאים אלו טרם הוסדרו במפורש בפסיקה, ובכך מחזק פסק הדין את הוודאות המשפטית בדיני החלוקה. ואולם, כפי שאראה ברשימה זו, לפרשנות בית המשפט תהיינה השלכות בעייתיות, שעיקרן בחיזוק אופיו של הסכום לחלוקה כמעין "יצור כלאיים" משפטי-חשבונאי, המבחין באופן שרירותי בין סכומים בהון החברה מבלי להתבסס על מהותם. מתוצאה זו ניתן היה להימנע באמצעות פרשנות המונח "עודפים" לפי משמעותו החשבונאית. כמו כן, אראה כי בית המשפט נמנע מלהסדיר נושא חשוב אחר ואעמוד על כך שדווקא הסדר אותו מבקש לעשות בית המשפט בכללי החלוקה מעורר את הצורך בתיקון החקיקה והתאמתה לכללי התקינה החשבונאית הרלוונטית כיום.

להמשיך לקרוא ←

"על לווייתנים ואריות" – ההפרטה מלמטה של הכוח והאכיפה בישראל

רן מס*

מבוא. פרק א: מה עושים כשנמאס? 1. השומר החדש; 2. נתיב בטוח ומיזם שומרי הדרך; 3. אריות החניון. פרק ב: על הפרטה מזוויות שונות. פרק ג: של מי ההפרטה הזאת בכלל? 1. הנורמה הבסיסית – איסור על שימוש בכוח; 2. הנורמה החוקתית – איסור התפרקות מתפקידים גרעיניים; 3. היעדר הפרדת סמכויות; 4. פעילות עקיפה של המדינה; 5. על חריגים באמנה ובמשפט; 6. על אלטרואיזם והון חברתי. סיכום.

"אכן, הרשויות צריך שיעשו מלאכתן כפי שהטיל עליהן המחוקק בפיקוח ובאכיפה. ואולם, כבדותה ואיטיותה של פעולת הרשויות מצדיקה לפתוח פתח ל'אכיפה אזרחית', כך שהאזרח האיכפתי המבקש לשמור את בריאותו ובריאות הציבור יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים".[1]

מבוא

השנה 2030; השעה 6:30 בבוקר; גברת נחמיאס מתעוררת אל בוקרו של יום שגרתי בעיר פתח תקווה. לאחר השכמת הילדים, הכנת ארוחת הבוקר והתארגנות לקראת יום עבודה שגרתי, היא ניגשת אל תא הדואר על מנת להוציא את עיתוני הבוקר ואת דברי הדואר. הכותרת הראשית של העיתון "ידיעות אחרונות" מבשרת על קרב יריות קשה בראשון לציון בין עמותת "השומר הראשון" לבין כנופיית גנבים מקומית שניסתה לפרוץ אל בתי מגורים בשכונת נווה הדרים. בתגובה שמסר דובר המשטרה צוין כי בשלב זה אין כוונה לפתוח בחקירה, שכן לדעת המשטרה קיימת סבירות גבוהה שתושבי השכונה יישכרו את שירותיה של אחת מחברות המודיעין הפרטיות, כך שניתן לחסוך את מעורבות המשטרה בהליכי החקירה. לפי דיווח אחר, בעיתון המקומי, בית הדין של תושבי שכונת אם המושבות, החליט על סילוקם של 10 משפחות מן השכונה, בשל אי-התאמה לאורח החיים החילוני ומעבר על חוקי העזר השכונתיים שקבעה חברת "איגוד אם המושבות בע"מ" המנהלת את השכונה. בטרם סיום הצפייה בחדשות הבוקר, שומעת שכנתה של הגברת נחמיאס, הגברת בוזגלו, צעקות מריבה עזות העולות מן הרחוב, בהציצה מבעד לתריסים היא מגלה מראה שכיח ביותר: סיירת הגבייה של בנק "הפועלים" החליטה לסנדל את רכבה של אחת המשפחות בבניין, לאחר שזו לא עמדה בפעם השישית ברצף בהחזרי המשכנתה החודשיים.

בשעה 10:00, מתחיל יום עבודתה כאנליסטית פיננסית. היא עוברת על דו"חות רבעוניים שפרסמה חברת "הדרך החדשה בע"מ", חברה ציבורית המעניקה שירותים סוציאליים לבתי הסוהר השונים בארץ, ובוחנת את האפשרות לרכוש חלק ממניות החברה. בדו"חות ניתן לראות עלייה משמעותית בהכנסות, עקב פתיחתו של בית סוהר "ניצנים" בידי חברת "רובוס מתקנים בע"מ" וזכייה במכרז שהוציאה רובוס למתן שירותי שיקום עבור האסירים. לקראת ערב וסיום יום העבודה, מתחילים מסכיה השונים להתמלא בהודעות על אודות ידיעה חדשותית משמעותית של חברת החדשות של גוגל ישראל: חברת הייעוץ "ברנדייס בע"מ", המתפעלת ועדות מייעצות המורכבות משופטים ופרקליטים לשעבר, סיימה לבחון את הראיות שהעביר אליה היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחשדות באשר למעורבותו של נשיא המדינה בפלילים ותגיש ליועץ המשפטי המלצה על העמדה לדין. לצד זאת בוחנת החברה את האפשרות להשתתף במכרז להרכבת כתב האישום שעליו יתבסס היועץ המשפטי לממשלה, זאת למרות ניגוד העניינים שבו מצויה החברה, כפי שטוענות חברות אחרות המעוניינות להשתתף במכרז.

תיאור קיצוני זה של הפרטת סמכויות החקירה, האכיפה והפעלת הכוח נראה מנותק ורחוק במידה ניכרת מהמציאות העכשווית בישראל, ואולם התבוננות מוקפדת על ההוויה הישראלית מגלה כי מי שיחפש אחר ניצנים להוויה זו אכן יכול למוצאם: סיירות שיטור קהילתיות,[2] פעילויות ביוש כתחליף למיצוי הדין,[3] ועדות בדיקה וגופי שפיטה פרטיים המחליפים הליך שיפוטי רגיל,[4] חברות גבייה פרטיות הפועלות בשמן של רשויות מקומיות,[5] מיקור חוץ של התביעה בהליכים הפליליים ועוד.[6] אף שמדובר, כאמור, בתופעה נרחבת, ברשימה זו אבקש לבחון פן מסוים ומוגבל שלה, דרך סקירה וניתוח של שלוש התארגנויות ייחודיות:

1. השומר החדש – בשנת 2008 הוקמה בישראל עמותת "השומר החדש" ששמה לה למטרה לחזק את הביטחון באמצעות שמירה התנדבותית על מושבים יהודיים, על מנת למנוע פגיעות וגרימת נזק כלכלי לרכוש חקלאי.
2. נתיב בטוח ומיזם שומרי הדרך – בשנת 2012 הקימו זמר בלונדהיים ויאיר נתיב את עמותת "נתיב בטוח – אכיפה אזרחית בדרכים", עמותה שמטרתה לעודד אכיפה אזרחית על ידי נהגים מן השורה.
3. אריות החניון – במהלך שנת 2017, תחת השם "אריות החניון" או "אריה בן חניון", בחרו שני סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה לפעול לאכיפת הסדר באזורי החניה של הבינתחומי, בשל הפרות נשנות של סדרי החניה וריבוי התאונות באזורים אלו.

להמשיך לקרוא ←