על הצעת חוק מסחר אלקטרוני ומודל ההתאמה האינטרגטיבי להסדרתו ולמיסויו של המסחר האלקטרוני | רפעאת עזאם (כרך יג)

פורסם בתאריך 01/02/2010 מאת אתר משפט ועסקים
שתי התפתחויות חשובות חלו במשפט הישראלי בתקופה האחרונה בדיני האינטרנט. ההתפתחות הראשונה היא התפתחות חקיקתית בדמות הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח–2008, אשר ביקשה להסדיר היבטים שונים של המשפט האזרחי בעולם האלקטרוני וקבעה נורמות חקוקות בכמה סוגיות: ביצוע פעולה משפטית באמצעות מסמך אלקטרוני; סייגים לאחריות אזרחית של ספק שירותי אינטרנט; וחובת שמירת סודיות לעניין פרטיו של מפיץ מידע. ההצעה נתקלה בקשיים רבים, והתקדמותה לוטה בערפל רב. ההתפתחות השנייה היא התפתחות פסיקתית בדמות פסק–דינו של בית–המשפט העליון ברע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ (ניתן ביום 25.3.2010), אשר קבע בדעת רוב כי אי–אפשר לחייב ספק שירותי גישה לאינטרנט בחשיפת פרטיו של גולש שנטען לגביו כי פגע בשמו הטוב של המערער במסגרת תגובית (טוקבק) שפרסם באינטרנט, וזאת משום שאין חוק המעגן חשיפה כאמור. בכך העניק בית–המשפט הגנה מוחלטת לחופש הביטוי האנונימי של הגולשים באינטרנט וחסינות מוחלטת למעוולים, תוך פגיעה בזכות לשם טוב ובזכויות–יסוד אחרות.
פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, עזאם רפעאת | עם התגים , | כתיבת תגובה

חקיקה שיפוטית בדיני חדלות-פירעון | יורם דנציגר, יואב פויזנר, רענן בן-ישי​ (כרך יג)

פורסם בתאריך 01/02/2010 מאת אתר משפט ועסקים
בתום עשר שנות פעילותה המליצה הוועדה לחקיקת חוק החברות, בראשות אהרן ברק, לא לכלול את דיני פירוק החברות במסגרת החוק, להותיר על כנם את ההסדרים הקיימים בתחום דיני הפירוק ודיני פשיטת–הרגל, ולחוקק חוק ייעודי שיקבע מסגרת אחידה לדינים אלה הן לגבי תאגידים וחברות והן לגבי פרטים.
    אכן, חוק החברות קובע כי כל הסעיפים בפקודת החברות הנוגעים בשעבודים ובפירוק ימשיכו לחול אף לאחר כניסתו של חוק החברות לתוקף. זאת, אף שחלק מן הסעיפים הללו לא עודכנו מאז נחקקו במסגרת פקודת החברות המנדטורית. בינתיים חלפו להן יותר מעשר שנים מאז נכנס חוק החברות לתוקפו, אך המחוקק טרם אמר את דברו בעניין זה.
     שופטי בתי–המשפט המחוזיים העוסקים בתחומים הרלוונטיים (כינוס נכסים בחברה, פירוק חברות, הקפאת הליכים והסדרי נושים) מתמודדים בשנים האחרונות עם מצבים שבהם הפקודה אינה נותנת מענה מספק לבעיות העומדות לפתחו של בית–המשפט. בשל כך השופטים מפתחים הסדרים חדשים אשר משמשים פתרונות נקודתיים למקרים הנידונים לפניהם, ובדרך זו מפתחים את המשפט. בתי–המשפט מצאו אם כן את עצמם נאלצים לעשות, בדרך של "חקיקה שיפוטית", את שהיה על המחוקק לעשות בחקיקה ראשית.
פורסם בקטגוריה דנציגר יורם, מהדורת הדפוס, פויזנר יואב, רענן בן-ישי | עם התגים , | כתיבת תגובה

הענק וגננו – על חברות, דיני חברות ואיכות הסביבה​ | עלי בוקשפן, איריס האן, גלעד רוט​ (כרך יג)

פורסם בתאריך 01/02/2010 מאת אתר משפט ועסקים
בחזית סדר–היום החברתי–העסקי קיימות שתי תופעות הקשורות זו לזו בקשר הדוק: התעצמות כוחו של המגזר העסקי, המיוצג בעיקר על–ידי פעילותם של תאגידים; וההידרדרות בתחום איכות הסביבה. פעולתם הגלובלית והנרחבת של התאגידים, כמו–גם ירידת כוח האכיפה של המדינה האטומיסטית בהקשר זה, מצביעות על הכוח העצום הטמון בידי המגזר העסקי גם במישור ההשפעה על מצב הסביבה לשבט או לחסד. לכל אלה מצטרפת העובדה שלנוכח היקפם ואופי פעילותם של התאגידים, עבֵרות סביבתיות הנעשות על–ידיהם הן משמעותיות וחמורות מאלה הנעשות על–ידי יחידים.
פורסם בקטגוריה בוקשפן עלי, האן איריס, מהדורת הדפוס, רוט גלעד | עם התגים , , | כתיבת תגובה

האסתטיקה של שלטון החוק | ליאור ברשק (כרך יג)

פורסם בתאריך 01/02/2010 מאת אתר משפט ועסקים

הביקורת על ספרו של אוריאל פרוקצ'יה — Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy — מתרכזת בדיונו בשלטון החוק, ובמיוחד בשימוש שפרוקצ'יה עושה בארכיטקטורה על–מנת להמחיש את טענותיו על שלטון החוק. הטיעון המרכזי של הביקורת הוא שהניגוד בין סמכות אימננטית לבין סמכות טרנסצנדנטית מבאר את ההבדלים שפרוקצ'יה מוצא בין מצב שלטון החוק ברוסיה לבין מצבו במערב, וכן בין הארכיטקטורה של רוסיה לבין זו של המערב.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ברשק ליאור, מהדורת הדפוס | עם התגים , | כתיבת תגובה

היבטים צורניים ומרחב הסמך של השופטים בתהליך קבלת ההחלטות בבית-המשפט העליון בישראל בעשור האחרון – האם השתנה דבר? | מירון גרוס (כרך יג)

פורסם בתאריך 01/02/2010 מאת אתר משפט ועסקים
קבוצת חוקרים (פרופ' יורם שחר, פרופ' רון חריס וד"ר מירון גרוס) החלה בסוף שנות התשעים לחקור אמפירית את החלטותיו של בית–המשפט העליון בישראל בארבעים ושש שנותיו הראשונות. ייחודו של מחקר כזה טמון בכך שהוא משתמש בשיטות מחקר מקובלות לחקירת משתנים הניתנים למדידה אובייקטיבית מלאה, מבלי להזדקק לשיפוט אנושי כלשהו. המחקר הקיף כ–40% מפסקי–הדין של בית–המשפט העליון בישראל שניתנו במותב של שלושה שופטים ואשר פורסמו בשנים 1948—1994. משחלף עשור נוסף בפעילותו של בית–המשפט העליון מאז תם מחקרנו הקודם, היה מקום לבדוק אם חל שינוי בתהליכי ההחלטה של בית–המשפט בשלל ההיבטים שבהם נותחה פעילותו. מדובר בשנים שבהן התמודד בית–המשפט עם ביקורת רבה, גם כזו שנבעה מהמחקרים האמפיריים לגבי תקופות מוקדמות יותר.
    המחקר הנוכחי, שכלל דגימה מלאה של כל (100%) פסקי–הדין של בית–המשפט העליון שניתנו בהרכב של שלושה שופטים ואשר פורסמו בעשור הנחקר (1995—2004), הניב תוצאות מעניינות לגבי ההיבטים השונים של פסקי–הדין של בית–המשפט בהשוואה לתקופות העבר. נראה כי מגמת ההתארכות המואצת של פסק–הדין הממוצע בתחילת שנות התשעים התרסנה בעשור הנחקר, נסוגה והתייצבה על ערך ממוצע של שנים–עשר עמודים, אולם ערך זה כשלעצמו גבוה מכל מה שהיה מקובל בעשורים הקודמים. כך הדבר גם לגבי שיעורם של פסקי–הדין הארוכים — שיעורם ה"מרוסן" בעשור זה גבוה בהרבה מאשר בעבר. כן נצפו הבדלים מעניינים בין שלושת ענפי המשפט — האזרחי, הפלילי והציבורי — מבחינת אורכם של פסקי–הדין.
פורסם בקטגוריה גרוס מירון, מהדורת הדפוס | עם התגים , | כתיבת תגובה

כרך יב – דברי פתיחה | עלי בוקשפן וחנן גולדשמידט

פורסם בתאריך 02/01/2010 מאת אתר משפט ועסקים

להורדת המאמר המלא

פורסם בקטגוריה בוקשפן עלי, גולדשמידט חנן, מהדורת הדפוס | עם התגים | כתיבת תגובה

חשיבה היוריסטית והשפעתה על החלטות שיפוט​ | דן זכאי, דידה פלייסיג (כרך יב)

פורסם בתאריך 01/01/2010 מאת אתר משפט ועסקים

מאמר זה בוחן את השאלה באיזו מידה החלטות שיפוטיות הן איכותיות, נקיות מטעויות ומהטיות, ועונות על אמות–המידה הנורמטיביות של החלטה רציונלית. המאמר סוקר מחקרים שונים שמהם עולה כי שופטים חשופים לחשיבה היוריסטית, וכי החלטותיהם אינן עולות בקנה אחד עם הנדרש מהחלטות רציונליות במובן הנורמטיבי. אחד הגורמים למצב זה הוא אי–הוודאות המאפיינת החלטות שיפוטיות. נוסף על כך, במקרים רבים החלטות שיפוטיות מתקבלות בלחץ זמן. אולם מעבר לכך, במקרים מסוימים שופטים מפגינים חשיבה סטריאוטיפית והטיות קוגניטיביות, כגון עגינה ובטחון–יתר. למרות זאת אפשר לראות בהחלטות שיפוטיות סוג של "היסק של מומחיוּת", וכתוצאה מכך אי–אפשר לטעון כי איכותן שונה באופן מהותי מזו של החלטות בתחומים אחרים של מומחיוּת מקצועית. המאמר מסיק כי כדאי לנקוט כמה פעולות ותהליכים שיש בכוחם להשביח את איכותן של החלטות שיפוטיות.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה זכאי דן, מהדורת הדפוס, פלייסיג דידה | עם התגים , | כתיבת תגובה

ערכים ועמדות כלפי שמירת חוק | אלה דניאל, אריאל כנפו (כרך יב)

פורסם בתאריך 01/01/2010 מאת אתר משפט ועסקים
ערכים הם מטרות נשאפות המנחות את עמדותיהם והתנהגותם של אנשים. במחקר זה בחנו את הקשר בין ערכים לבין עמדות כלפי שמירה על החוק. במחקר השתתפו 129 סטודנטים ו–140 בני–נוער, שמילאו שאלונים על–אודות ערכיהם ועמדותיהם. ערכים של שימור המצב הקיים, ובעיקר ערכים של קונפורמיות, נמצאו קשורים באופן חיובי לעמדות המייחסות חשיבות לשמירה על החוק, ואילו ערכים של פּתיחוּת לשינוי נמצאו קשורים לעמדות אלה באופן שלילי. גם ערכים של קידום עצמי נמצאו קשורים לעמדות אלה באופן שלילי, אך במידה נמוכה. דפוס זה של קשרים נמצא יציב הן בקרב סטודנטים והן בקרב בני–נוער — עולים מברית–המועצות–לשעבר וילידי הארץ כאחד.
פורסם בקטגוריה דניאל אלה, כנפו אריאל, מהדורת הדפוס | עם התגים , , | כתיבת תגובה

פסיכולוגיה מפתיעה והלא-מודע החדש: אתגרים לעולם המשפט | מיה בר־הלל (כרך יב)

פורסם בתאריך 01/01/2010 מאת אתר משפט ועסקים

מחקרים חדשים בפסיכולוגיה, ובמיוחד בתחום המכונה "הלא–מודע החדש", מגלים תופעות משונות ולא–אינטואיטיביות, שחלקן עשויות לאתגר תפיסות קיימות בחוק. כך, למשל, אם מרבית חיינו מתרחשים מחוץ לספֵרת המודעות שלנו ומעבר לשליטתנו, ובכל–זאת ניתן לתמרן ולכוון אותם בקלות רבה יחסית באמצעות גורמים חיצוניים, אזי כיצד הדבר משפיע על ראיית הנאשמים כאחראים למעשיהם? זאת ועוד, כיצד תובנות אלה משפיעות על יכולתנו לסמוך על שופטים לנהוג כפי שהיה נדרש מהם אילו יכלו לשלוט בכל התהליכים המנטליים שלהם? המאמר מציג כמה רעיונות פרובוקטיביים (דוגמת הצעה כיצד ניתן לקצר את עונשי המאסר ובה–בעת להגביר את אפקט ההרתעה שלהם), דרכים לסייע לשופטים להתמודד עם חוסר עקביות והטיות, וכדומה.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה בר-הלל מיה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , | כתיבת תגובה

פסיכולוגיה ומשפט – המעבר מעידן ישן לעידן חדש | יובל פלדמן​ (כרך יב)

פורסם בתאריך 01/01/2010 מאת אתר משפט ועסקים
המאמר בוחן את התפתחות המחקר הפסיכולוגי–המשפטי בכמה שלבים. ראשית, המאמר מבחין בין שתי אסכולות לשילוב של פסיכולוגיה ומשפט — האסכולה הישנה והאסכולה החדשה. האסכולה הישנה מתאפיינת בשימוש שעולם המשפט עושה בפסיכולוגיה לצורך טיפול באוכלוסיות חריגות: קטינים (לרבות בעניינים הקשורים לחזקה הורית ולענייני משפחה רלוונטיים), עבריינים (במשפטים פליליים, לעיתים קרובות לצורך הערכת מסוכּנוּת), חולי נפש או אנשים מן היישוב הממלאים תפקיד בהליך המשפטי (שופטים, עדים וכולי). המאמר בוחן את מורכבות החיבור שבין שתי הדיסציפלינות על–ידי הדגמה של קשיים אחדים, ביניהם פרדוקס השכל הישר, האיום על הסמכות השיפוטית, השימוש בעֵד מומחה בהליך משפטי אדוורסרי, ובעיות הנוגעות במינוחים השונים ובמטרות השונות של משפט ופסיכולוגיה.
פורסם בקטגוריה יובל פלדמן, מהדורת הדפוס, פלדמן יובל ​ | עם התגים , | כתיבת תגובה