על הצורך במטבעות וירטואליים מבוזרים, על כלכלת האינטרנט ועל טכנולוגיה שאינה ניתנת לפיקוח מרכזי
רשימה זו תדון בשאלה מהו ביטקוין; תסביר את הטכנולוגיה העומדת מאחוריו; ותדון בשאלת החוקיות בשימוש במטבע, כמו גם בחששות שקיימים אצל רגולטורים לגבי השימוש בביטקוין. כפי שאראה ברשימה זו, הביטקוין הינו בין-כלאיים משפטי שאינו "מטבע" ואינו "נכס", וכמו אור בפיסיקה, שיכול להיות הן גלים והן חלקיקים בתלות במדידה, גם הביטקוין הינו גם נכס וגם מטבע, בתלות בשאלה מי מודד אותו.
לפי סעיף 922(g)(9) לקוד הפלילי האמריקאי, נאסר על אדם שהורשע בעבר בעבירת אלימות במשפחה בהתאם לחוק במדינתו, לשאת נשק בעתיד. בעניין United States v. Castleman, הואשם אדם בעבירה לפי הסעיף הנ"ל, לאחר שבעבר הורשע בהרעלת בת-זוגו, וכעת נתפס מוכר כלי-נשק בשוק השחור. הנאשם טען כי הוא לא ביצע עבירה של אלימות במשפחה מכיוון שלשון החוק דורשת "פגיעה גופנית", ולכן פגיעות שאינן פיזיות, כגון הרעלה, אינן נכללות במסגרת החוק. בית-המשפט קבע כי אדם שביצע פעולה אלימה בהכרח השתמש בכוח פיזי העולה לכדי עבירה של אלימות במשפחה, כך שהחזקת נשק מצדו בעתיד תעלה לכדי עבירה פדרלית. השופטת סוניה סוטומאיור פירשה באופן רחב את החוק וטענה כי יש להכיר גם בפגיעות "קטנות" בתור מקרי אלימות במשפחה. בישראל, התייחסה לנושא אלימות במשפחה השופטת ארבל בפסק-הדין נורדיצקי נ' מדינת ישראל, כשהחמירה את עונשו של אדם שתקף את אשתו באופן חד-פעמי. כמו כן, חוק העונשין הישראלי אינו מחייב כוח פיזי על-מנת להרשיע בעבירת אלימות במשפחה, שכן סעיף 192 לחוק העונשין מטיל מאסר של שלוש שנים עבור איום, בין היתר על בן משפחה, בכוונה להפחידו או להקניטו.
לאחר הקרנתו של הסרט "תמימות המוסלמים" (Innocence of Muslims), המותח ביקורת על האסלאם ועל הנביא מוחמד, בשנת 2012 באינטרנט ומחוצה לו, נרשמו מספר התפרצויות אלימות בשורה ארוכה של מדינות. ראשי שבע-עשרה מדינות, כמו גם נשיא ארצות-הברית, פנו לחברת גוגל (בעלת השליטה ב-YouTube) בבקשה להסיר את הסרט, אולם האחרונה קבעה כי הסרט עומד במדיניות ובסטנדרטים הקבועים לצורך העניין. לאחרונה הגיעה הוראה להסיר את הסרט מכיוון מפתיע: אחת משחקניות הסרט העלתה את הטענה כי מאחר שהיא מופיעה בסרט בפרק זמן של חמש שניות, הרי שהיא בעלת זכות יוצרים עצמאית על קטע זה, ומכאן עומדת לה הזכות לבקש מבית-המשפט להורות על אי-הקרנת הסרט. השחקנית טענה כי הובא לידיעתה מידע שגוי לגבי הסרט אליו היא מצטלמת, ומשנודע לה במה הוא עוסק בפועל, אין ברצונה להיות חלק ממנו. בית-המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית (.9th Cir) קיבל את טענת השחקנית, והורה לחברת גוגל להסירו מרשימת הסרטים הזמינים לצפייה. YouTube מצידה, לצד חסימת הקישור לצפייה בסרט, השאירה הודעה לפיה הסרת הסרט נכפתה עליה, וכן הביעה שאיפה להילחם בהחלטה. בהקשר אחר אך דומה, רק לאחרונה תבע שחקן ישראלי חברה מסחרית, לאחר שהאחרונה הפיקה תשדיר פרסומת, בו דיבבה מחדש והשתמשה ללא רשותו בדמותו מסצנה מהסרט "צ'רלי וחצי" בו השתתף בעבר, דבר שפגע בזכותו המוסרית. להמשיך לקרוא
לנשים שהפכו לאמהות באמצעות אם פונדקאית אין זכות אוטומטית לחופשת לידה לפי חוק האיחוד האירופי, כך קבע לאחרונה בית-המשפט האירופי לצדק (ICJ). בשני הליכים שהתנהלו במקביל בפני בית-המשפט, נדרשה הכרעה בין שני טיעונים מרכזיים: על-פי הטיעון האחד, חופשת הלידה החוקית צריכה להתחלק בין האם הנושאת/היולדת ובין האם המיועדת. הסדר זה יאפשר לאם היולדת להתאושש מהלידה, ולאחר מכן יאפשר לאם המיועדת זמן לחזק את הקשר עם התינוק; על- פי הטיעון האחר, האם היולדת זכאית למלוא חופשת הלידה החוקית, ואילו לאם המיועדת אין כלל זכות אוטומטית לחופשת לידה. בית-המשפט צידד בטיעון השני בנימוק שלמרות שחופשת הלידה נועדה (גם) להבטיח הגנה על מערכת היחסים המיוחדת בין האישה וילדה, הדאגה האובייקטיבית רלוונטית רק לתקופה שלאחר היריון ולידה, תקופה שכמובן אינה מתקיימת באופן ממשי אצל האם המיועדת. אף-על-פי-כן, בית-המשפט ציין כי ממשלות האיחוד האירופי יכולות לקבוע הסדרים נדיבים יותר לגבי האמהות המיועדות. להמשיך לקרוא
באחרונה, הוגשו לבית-המשפט העליון בארצות-הברית שני ערעורים, המתמקדים ברפורמה החקיקתית שהוחלה בשירותי הבריאות בארצות-הברית ובנגזרותיה ביחס לתאגידים. רפורמה זו, הידועה בכינויה ה- Affordable Care Act או “ObamaCare” (להלן: ה-ACA), מחייבת את תכניות ביטוח הבריאות למבוטחים יחידים לכלול בכיסוי הרפואי אמצעים למניעת כניסה להריון. בנוסף, ה-ACA מחייבת תאגידים למטרות רווח אשר להם מעל 50 עובדים, לספק ביטוחי בריאות מותאמים לעובדיהם, המכסים תרופות מן הסוג האמור. על נפקויותיה של הוראה זו יצא קצפם של שני תאגידים אמריקאים בבעלות משפחות נוצריות אדוקות, אשר טוענים כי החוק פוגע בזכותם לחופש הדת. המסגרת המשפטית בה הוצגו טיעוני התאגידים לא נסמכה על הזכות החוקתית לחופש הדת, כי אם על חקיקה ראשית רגילה משנת 1993 הידועה בשם Religious Freedom Restoration Act (להלן: ה-RFRA).
בפעם השנייה בלבד מאז היווסדו בשנת 2002, בית-המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) הרשיע נאשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. ג'רמין קטנגה, מנהיג המילציה בקונגו, הורשע לאחר שבית-המשפט מצא כי הוא אשם בארבעה פשעי מלחמה ובפשע נגד האנושות בסוף משפט שארך קרוב לשש שנים. בשנת 2003 קטנגה היה אחראי לטבח באחד הכפרים בקונגו ובו נהרגו כ-200 בני אדם ונוספים עברו אונס והתעללות מינית. להמשיך לקרוא
נוהל חדש של משרד הבריאות מאפשר לראשונה לבצע פעולות רפואיות לשימור איברים במטרה להשתילם דקות ספורות לאחר הפסקת פעילות הלב של החולה התורם, וזאת ללא הסכמה מפורשת שלו או של בני משפחתו, בתנאי שהחולה הביע בחייו את רצונו לתרום איברים לאחר מותו באמצעות חתימה על כרטיס אדי. הנוהל מעורר מספר שאלות אתיות מטרידות עליהן ארצה לעמוד ברשימה זו.
בית-המשפט האירופי לזכויות אדם אּשרר את החלטת בית-המשפט הגבוה בפינלנד, אשר הטיל קנס על אישה שפרסמה ספר על אודות הרומן שלה, בו היא מתארת את רגעיה האינטימיים עם ראש ממשלת פינלנד. האחרון לא הכחיש את אמיתות הסיפור, אך טען שפרסום חלקים מסוימים מתוכו פוגע בפרטיותו ובפרטיות ילדיו. באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, קבע בית-המשפט האירופי, פוליטיקאים צריכים להשלים עם חדירה לפרטיות יותר מאשר אזרחים מן השורה. אולם, במקרה הנוכחי, הצורך להגן על חייו הפרטיים של ראש הממשלה גובר על חופש הביטוי של הסופרת. להמשיך לקרוא
נשיא תורכיה אישר חוק המהדק את שליטת הממשלה על מינוי שופטים ותובעים במדינה. על-פי החוק החדש, הורחבו תחומי השליטה של משרד המשפטים התורכי על המועצה העליונה של השופטים והתובעים, אשר תפקידה למנות את השופטים ואת התובעים באופן עצמאי. החוק גרם לתרעומת רבה בקרב האופוזיציה הרפובליקנית אשר מבקשת להגיש ערעור על החוק לבית-המשפט החוקתי במדינה. להמשיך לקרוא
חברת גוגל יצאה לקמפיין שידול במטרה לסכל חקיקה אשר תאסור על שימוש בטכנולוגיה "לבישה", כגון Google Glass, בעת נהיגה. הנושא עלה לראשונה לכותרות בחודש נובמבר בשנה שעברה, כאשר שוטר בקליפורניה נתן לאישה דו"ח בגין שימוש במסך אלקטרוני בזמן הנהיגה, לאחר שהוא הבחין שהיא מרכיבה משקפי Google Glass. באותו מקרה בית-המשפט ביטל בסופו של דבר את הדו"ח מפאת חוסר יכולתו של השוטר להוכיח שהמשקפיים היו בשימוש באותו זמן. בעקבות המקרה, שמונה מדינות בארצות-הברית התחילו לחוקק חוקים שייאסרו באופן מוחלט שימוש במכשיר בזמן נהיגה, אך לדברי גוגל, לאור מיעוט המשתמשים במכשיר, חקיקה כזו לא נחוצה. להמשיך לקרוא
אתר משפט ועסקים 