אתר משפט ועסקים

 בשבוע שעבר נשבעו החברים הרפובליקנים בוועדת המשפט בסנאט לחסום כל מועמד לבית-המשפט העליון של ארצות-הברית שיוצע על-ידי הנשיא אובמה. אחד-עשר חברי הוועדה הרפובליקנים עמדו על כך שלא יקיימו כל דיון בנוגע למועמדים פוטנציאליים עד שהנשיא החדש שייבחר ייכנס לתפקידו בינואר. אם החלטה זו תישאר בעינה, בית-המשפט העליון יפעל בהרכב של שמונה שופטים בלבד עד חודש אפריל בשנה הבאה. זוהי התקופה הארוכה ביותר בה פעל בית-המשפט העליון בהרכב חסר. מקרה דומה בישראל התקיים בדיון בבג"ץ שנסב על אודות שאלת ההשלכות שיש לתקופת "ערב בחירות" ולכהונתה של ממשלת-מעבר על הליך חידוש מינויים ציבוריים (במקרה זה מינוי למועצה דתית בקריית אונו). בפסק-הדין נפסק שמינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו על-ידי גורמי הממשל טרם הבחירות אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש. הודגש כי חריגה ממינוי על-ידי הממשל החדש תתבצע רק כאשר יש באיוש תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש אשר אם לא יענה, ייצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב.

להמשיך לקרוא ←

 במסגרת הדיון בעניין Welch v. United States הסכים בית-המשפט העליון של ארצות-הברית לדון בשאלה אם ניתן להחיל עונש מוגבר באופן רטרואקטיבי מכוח חוק ה-Armed Career Criminal  Act (ACCA). החוק קובע עונש מינימום של 15 שנים לאדם אשר הורשע יותר מפעמיים בפשע אלים או בפשע סמים חמור,  במקום ענישה מקסימלית של 10 שנים הקבועה כיום בחוק ה-Gun Control Act, זאת לאחר שבמקרה דומה קודם נקבע שה-ACCA פוגע בזכות להליך הוגן כחלק מהתיקון החמישי לחוקה האמריקאית, מכיוון שהמונח "פשע אלים" אינו מוגדר באופן ברור, ולכן לא הוחל. בעקבות פסק-הדין הדעות בבית-המשפט חלוקות בנוגע לשאלה אם צריך ליישם את ההלכה על כל האסירים המרצים כיום עונש מוגבר בשל החוק. הדין הישראלי מתמודד עם הסוגיה במסגרת סעיף 5(ב) לחוק העונשין ונוקט במדיניות הפוכה ומקלה מזו האמריקאית, בקבעו כי מקום בו לאחר שניתן פסק-דין חלוט נעשה שינוי מקל בחקיקה, יוכל אדם לעתור להפחתה בעונשו בהתאם לאותו שינוי.

להמשיך לקרוא ←

 בית-משפט פדראלי במדינת ניו-יורק החליט לאחרונה לאפשר המשך הליכים בשתי תביעות ייצוגיות של בעלי מניות נגד חברת Facebook, הטוענים כי החברה הסתירה את חששותיה בנוגע לצמיחתה העתידית. בשנת 2012, שנה לפני ההנפקה הראשונית (IPO) של .facebook inc, גילתה החברה כי הנדידה הגוברת של צרכנים משימוש במחשבים לשימוש בטלפונים ניידים, בהם שטח הפרסום קטן יותר, מקטינה בצורה ניכרת את סכום ההכנסות שניתן להפיק מפרסום. בתגובה לגילוי החברה קיצצה באופן משמעותי את תחזית הכנסותיה הצפויות מפרסום, קיצוץ שלא נחשף לחתמי ההנפקה וכתוצאה מכך גם לציבור המשקיעים. יש לציין כי במהלך השנה האחרונה הוגשו מספר תביעות נרחבות  נגד תאגידי-ענק. בחודש ספטמבר האחרון, למשל, תאגיד General Motors הודה בעבירה של הונאה ושילם קנס בסך 900 מיליון דולר כחלק מהסכם פשרה בתביעה שהוגשה נגדו על-ידי משרד המשפטים האמריקאי. בתביעה נטען כי החברה הסתירה מידע בנוגע לפגמים במתגי ההצתה של רכביה, במשך למעלה מעשור.

להמשיך לקרוא ←

 הנשיא הצרפתי, פרנסואה הולנד, הגיש לאחרונה לפרלמנט הצרפתי הצעת תיקון לחוקת צרפת העוסקת במניעת טרור, זאת בתגובה לאירועי הטרור שהתרחשו בפריז בנובמבר האחרון. כפי שעולה מהצעת התיקון, ממשלת צרפת תוכל לשלול את אזרחותם של אזרחים שנולדו במדינה אשר הורשעו במעשי טרור, וכן להאריך את מדיניות שיטור החירום שהונהגה מאז מתקפת הטרור האחרונה, המאפשרת לקציני משטרה לבצע חיפושים ומעצרי בית ללא צו של בית-המשפט. הפרלמנט הצרפתי צפוי לדון בהצעה בתחילת השנה האזרחית. המקבילה הישראלית להצעת החוק הצרפתית כבר קיימת בסעיפים 11(ב)(2)(א)–(ג) לחוק האזרחות, אשר קובעים כי לבקשת שר הפנים מוסמך בית-המשפט לעניינים מנהליים לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם שביצע מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, שבגד במדינה, או שביצע ריגול חמור.

להמשיך לקרוא ←

 בשנת 2006 הובילה משטרת ניו-מקסיקו שבארצות-הברית מבצע לפשיטה על חוות לגידול סמים, אשר כלל תצפית אווירית בסיוע מסוקים וחיפוש של חממות מריחואנה. לאחר שהמסוקים זיהו חממות חשודות השייכות לאזרח בשם נורמן דיוויס, ניגשו אליו כוחות שיטור קרקעיים והציגו בפניו את החשדות על בסיס התצפית האווירית. בתגובה דיוויס הודה שהוא מגדל מריחואנה, ונתן הסכמתו לחיפוש בחממות, זאת ללא צו חיפוש מצד השוטרים. לאחרונה, כ-10 שנים לאחר שהורשע, בית-המשפט העליון של ניו-מקסיקו הפך את ההחלטות הקודמות וביטל את הרשעתו, משום שדיוויס לא הסכים לחיפוש האווירי מלכתחילה, ולכן החיפוש מנוגד לתיקון הרביעי לחוקת ארצות-הברית. בית-המשפט קבע שהתצפית האווירית שבוצעה אינה חוקתית ולכן כל ראיה המתבססת על כך אינה קבילה. פסיקה זו חשובה במיוחד לזכויות הפרט, בשל השימוש ההולך וגובר במזל"טים לצרכים משטרתיים, והסיכון הכרוך בכך לפרטיות הציבור.

להמשיך לקרוא ←

 חברות אמריקאיות פרטיות יוכלו מעתה לכרות מחצבים על אסטרואידים ועל גופים שונים בחלל, כך קובע חוק חדש ומעורר מחלוקת עליו חתם לאחרונה נשיא ארצות-הברית. מטרת החוק החדש (SPACE Act of 2015) היא להפחית את מגבלות הרגולציה על חברות מסחריות בתחום החלל בכלל ובתחום הכרייה המסחרית של מחצבים נדירים בפרט, פעילות שעשויה להתממש כבר בשנים הקרובות. בהתאם לחוק, כל משאב שנמצא בחלל הוא קניינה של החברה שכרתה אותו, כך שלשם הגנה עליו תוכל אף לתבוע, על אדמת ארצות-הברית, כל מי שיפריע לה בפעולתה. החוק החדש זכה לביקורת נרחבת בשל סתירתו לעקרונות יסוד במשפט הבינלאומי הנוגעים לפעילות מדינתית ופרטית בחלל. החוק עשוי לסתור, בין היתר, את האיסור על הכרזת בעלות או ריבונות על עצמים שמימיים המעוגן באמנת החלל החיצון וב"אמנת הירח".

להמשיך לקרוא ←

 ועדת החוקה התאילנדית דנה בתיקון חדש לחוקת המדינה אשר יאפשר לאנשי צבא לפגוע בזכויות אדם מרכזיות מבלי שיצטרכו לחשוש מהשלכות משפטיות כלשהן. הדבר עורר הדים רבים ב"משמר זכויות האדם" הטוענים כי לנוכח ההפרות הרבות שבוצעו על-ידי הצבא התאילנדי לאחר המהפכה הצבאית, מדובר במעין רשיון להרוג. שלטונות המדינה, לעומת זאת, טוענים שמדובר בתיקון נדרש לטובת בטחון המדינה, שהשימוש בו ייעשה רק במידת הצורך. פעולות החונטה הצבאית בתאילנד זכו לביקורת רבה מצד פעילי זכויות אדם ברחבי העולם מאז החלה ההפיכה הצבאית במדינה, ובתחילת החודש אף דרש משרד האו"ם לענייני זכויות אדם בדרום מזרח אסיה סגירה מיידית של מתקן הכליאה הצבאית בבנגקוק, לאחר מותם של שני אסירים.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט לערעורים של מחוז קולומביה, ארצות-הברית, דחה לאחרונה את בקשת הרשות האמריקאית לניירות ערך לשימוע חוזר בהרכב en banc –  דיון בהרכב מלא של שופטי בית-המשפט. הבקשה הוגשה בעקבות החלטה קודמת של בית-המשפט, במסגרתה נקבע כי אחד מסעיפי ה-Dodd-Frank Act אינו חוקתי. הסעיף מטיל מגבלות שונות על השימוש ב"מינרלי קונפליקט" – מינרלים המופקים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אשר הפקתם כרוכה במימון או בתמיכה ישירים או עקיפים בארגוני מורדים חמושים. גוף אשר לא עומד בתנאים הקבועים בחוק נדרש להצהיר כי מוצריו אינם "נקיים מקונפליקט". בשנה שעברה קבע בית-המשפט כי הדרישה להצהרה היא בגדר "ביטוי כפוי" ולכן פוגעת בזכות החוקתית לחופש הביטוי, המוגנת בתיקון הראשון לחוקת ארצות-הברית. הרשות לניירות ערך טוענת כי קביעת בית-המשפט מסכנת את מעמדן החוקתי של חובות גילוי אחרות של המוטלות על-ידי הרשות, ולכן תפגע בדיווח החברתי תאגידי. להמשיך לקרוא ←

  בעקבות הפיגועים שאירעו ביום שישי ה-13.11.2015 ממשלת צרפת צפויה להגביר את מאמצי המעקב אחרי אנשים בגבולותיה. במאי האחרון אישר הפרלמנט הצרפתי חוק פיקוח ומעקב המרחיב את סמכויות הממשלה לנטר שיחות ותכתובות דוא"ל חשודים בגבולותיה, וזאת אף ללא צורך בקבלת אישור בית-המשפט. החוק אף מחייב ספקיות אינטרנט להתקין מעין "קופסאות שחורות" האוגרות את המידע ומנתחות את הרגלי הגלישה של הפרט; באופן זה יכולות הרשויות לעקוב אחרי אדם חשוד בעזרת מיקומו הנקלט מהטלפון הנייד שברשותו. בחודש יולי האחרון פורסם בישראל תחקיר המאשים את המדינה במעקב אחרי אזרחים המפרסמים תכנים מחשידים בטלפון או באינטרנט, תוך שימוש בביטויים דוגמת "אל קודס", "המדינה הציונית" וכו', ואף מבצעת מעצרים בעקבות זאת. בתגובה לתחקיר הגישו מספר שרים בממשלת ישראל שאילתות לשר הביטחון המאשימים את הצבא הישראלי בריגול ובניטור בלתי חוקיים אחר אזרחים.

להמשיך לקרוא ←