המבנים של המשפחה, של הזוגיות ושל ההורות עוברים בעשורים האחרונים טלטלה של ממש הן בחו"ל והן בארץ, ואנו עדים לזניחת מבנים "מסורתיים" ומונוליתיים לטובת מנעד רחב ומגוּון של "משפחות חדשות". אולם עושה רושם שהיבט מרכזי וחשוב של הדיון כולו טרם נדון לעומקו, לפחות בארץ, הן בספרות המחקר והן בפסיקתם של בתי המשפט. מדובר בהסדרת היבטים שונים של הצוואות והירושות של אותם יילודים שנולדו ב"משפחות החדשות", אשר לא אחת התאפשרה הבאתם לאוויר העולם אך ורק הודות לטיפולי הפוריות השונים. המאמר שלפנינו מבקש למלא חוסר אקוטי זה. המאמר יסקור, ראשית דבר, את מבני ההורות ב"משפחות החדשות" ואת האתגרים והקשיים שהם מעלים בתחום הצוואות והירושות. לאחר מכן יציג המאמר את תפיסות העומק של המחוקק הישראלי בתחום האחרון, תוך עמידה על העדפת המסגרות הרשמיות והפורמליות הן של הזוגיות והן של ההורות על מערכות יחסים הקיימות דה פקטו, גם אם לא דה יורה. לאחר שידון באימוץ כמקרה בוחן המשקף נאמנה את הקשיים והאתגרים הכרוכים בערעור על מבנה ההורות ה"מסורתי", שבו שני הורים ביולוגיים מגדלים את ילדם, יסקור המאמר, אחד לאחד, את הקשיים והדילמות המורכבים והסבוכים בהקשר של מושא דיוננו העולים ב"משפחות החדשות", במיוחד כאשר טיפולי פוריות הם שאפשרו את לידתו של הילד. בין היתר מדובר בהקשרים הבאים: תרומת זרע מגבר זר, הולדה לאחר המוות, צו הורות פסיקתי, צו ההורות בהליך "פונדקאות" והאפשרות של הכרה ביותר משני הורים משפטיים לילד. לבסוף, המאמר יציע את המודל של קביעת הורות משפטית בהסכמה כמודל הצודק, הגמיש, היעיל והנוח ביותר להשלמת ההכרה המשפטית בזכותם של הילדים שנולדו במשפחות אלו לרשת את מי שהתכוונו ורצו להיות הוריהם-מורישיהם.
ד"ר יחזקאל מרגלית הוא מרצה בכיר באקדמית נתניה ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בר־אילן.
אזכור המאמר: יחזקאל מרגלית "על 'המשפחות החדשות', על צוואות וירושות ועל מה שביניהן" משפט ועסקים כז 31 (צפוי להתפרסם ב־2022).
אתר משפט ועסקים 