ההבחנה בין סיכון משפטי לסיכון מסחרי – האם היא מוצדקת? | עדי ליבזון וגדעון פרחומובסקי (כרך כד(2))

שאלת האחריות של נושאי משרה בגין הפרות חוק עלתה בהחלטות בעניין חורב ובעניין בזק. בדומה לגישה בדלוור, החלטות אלו מבוססות על הבחנה מובלעת בין סיכון משפטי לסיכון עסקי. בעוד נושאי משרה נהנים מהגנה רחבה מפני אחריות אישית בגין נזק שנגרם לחברה כתוצאה מנטילת סיכון מסחרי, הם חשופים לאחריות אישית כאשר הנזק נגרם כתוצאה מנטילת סיכון משפטי. ברשימה זו אנו בוחנים את ההצדקות לקיום ההבחנה, מציעים הצדקה חדשה לקיומה, ומצביעים על כיוונים אפשריים לשיפור הדין בהקשר זה ולמתן אפשרות לנטילת סיכון משפטי מוגבל בנסיבות מיוחדות.

לקריאת המאמר המלא [PDF]

ד"ר עדי ליבזון הוא מרצה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר־אילן.

פרופ' גדעון פרחומובסקי הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים.

אזכור המאמר: עדי ליבזון וגדעון פרחומובסקי "ההבחנה בין סיכון משפטי לסיכון מסחרי – האם היא מוצדקת?" משפט ועסקים כד 613 (2021).

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים הוא כתב העת של בית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן
פוסט זה פורסם בקטגוריה כרך כד, ליבזון עדי, מהדורת הדפוס, פרחומובסקי גדעון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s