בשנת 2018 חוקקה הכנסת חוק ייחודי למאבק במימון טרור, הנקרא החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח־2018. מטרתו של חוק זה, המכונה גם חוק ההקפאה, היא להקפיא סכומי כסף שהרשות הפלסטינית משלמת לפעילי טרור ולבני משפחותיהם מכספי המיסים שישראל גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית בשנה העוקבת. בדרך זו חוק ההקפאה נועד להקטין את התמריץ הכלכלי לפעילות טרור. שלבי גיבושו של חוק ההקפאה והדיונים שעסקו בו לוּוּ מאבקים רבים בין הכנסת לממשלה, שכן הוא טמן בחובו שורה של סוגיות מדיניות, כלכליות ומשפטיות בעלות השלכות רוחב. חוק ההקפאה מקפל בחובו אינטרסים מגוּונים – מדיניים, הומניטריים, בטחוניים, משפטיים וכלכליים – אשר מתנגשים זה בזה ומחייבים הפעלת איזונים עדינים ביניהם. המאמר יטען כי הרעיון העומד בבסיסו של חוק ההקפאה משתלב הן עם מגמות במשפט הישראלי, ובראשן זו הבאה לידי ביטוי בחוק המאבק בטרור, הן עם הוראות המשפט הבין־לאומי, והן עם הדין הפנימי של מדינות נוספות בעולם המערבי הנאבקות במימון טרור, לרבות Taylor Force Act האמריקני.
המאמר יטען כי לחוק ההקפאה יש מאפיינים ייחודיים בתשתית המשפטית הנאבקת במימון טרור. בעוד חוקים הנאבקים במימון טרור צופים בעיקר פני עתיד, חוק ההקפאה צופה פני עבר, שכן הוא קובע כי יש להקפיא סכומים שהרשות שילמה בשנה הקודמת בגין פעילות טרור. כמו כן, בעוד חוקי מאבק במימון טרור עוסקים בעיקר בפעילי טרור או בהתאחדויות בלתי מותרות, חוק ההקפאה קובע כי הרשות הפלסטינית תומכת בטרור באמצעות תשלום משכורות לפעילי טרור ולבני משפחותיהם. על רקע ההצדקות השונות למדיניות שחוק ההקפאה מקדם, המאמר יציג ביקורות אפשריות על החוק, וינסה להציע מענים אפשריים לביקורות אלו. המאמר יטען כי על אף הקשיים הטמונים בחוק ההקפאה והאינטרסים המנוגדים המקופלים בתוכו, יתרונותיו עולים על חסרונותיו. החלק האחרון של המאמר יציג התפתחות משפטית נוספת מהעת האחרונה בקשר למאבק המשפטי במימון טרור, וזאת במסגרת תחיקת הביטחון של אזור יהודה והשומרון.
ד"ר שי פרבר הוא מרצה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר־אילן.
אזכור המאמר: שי פרבר "המאבק המשפטי במימון טרור: בעקבות החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור" משפט ועסקים כז 195 (צפוי להתפרסם ב־2022).
אתר משפט ועסקים 