המאמר דן בניגוד המובנה בין העיקרון של סופיות המשפט לבין הליכים משפטיים הדנים ביחסי משפחה, אשר מתייחדים בהיותם צופים פני עתיד. ניגוד זה מתחדד כאשר יחסי משפחה מוגדרים – כפי שנעשה במאמר זה – כיחסים מעגליים שבהם הילדים וההורים משפיעים אלה על אלה ומושפעים אלה מאלה. מהגדרה זו נגזר שיתופו של הילד בהליך המשפטי לא רק כביטוי להכרה בעצמיותו, אלא גם מעצם היותו שותף פעיל ביצירת הקשר בינו לבין הוריו. הדיאלקטיקה בין המעגליות של יחסי המשפחה לבין סופיות המשפט נידונה הן מן ההיבט של החוקים והצווים השיפוטיים, אשר בולמים את ייצוגו של מעגל יחסי המשפחה בבית-המשפט, והן מן ההיבט של הדרכים המאפשרות ייצוג זה.

להורדת המאמר המלא

When Family Relations Stumble into the Principle of Finality

in Judicial Proceedings

Mili Mass

Abstract

The article presents the inherent discord between the principle of finality and judicial proceedings that deal with family relations that are characterized by their future orientation. This discord is emphasized when family relations are defined as transactional, whereby parents and children both influence and are influenced by each other, a definition presented in this article. The child’s participation in the judicial proceeding is, therefore, required not only as an acknowledgement of his selfhood, but also—and mostly—as an active partner in the evolving relationship with his parents. The child’s testimony is required by the court so that his contribution to the relationship with his parents will be represented and understood. The dialectic between the family relations and the finality of the judicial process is presented both in terms of current laws and judicial orders that obstruct representation of the family transaction, as well as in terms of the ways that enable the transactional nature of family relationship to be represented in court.