Tag Archives: פרשנות

חוזר הממונה בביטוח סיעודי | אמיר ויצנבליט (כרך לב)

לביטוח הסיעודי חשיבות רבה למבוטח בחייו. ייעודו הוא לאפשר למבוטח להמשיך לחיות בכבוד אם מצבו הבריאותי יידרדר מאוד. אולם פערי הכוחות בין המבוטח הסיעודי לחברת הביטוח גדולים. על רקע זה פרסם הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון חוזר ובו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ויצנבליט אמיר, כרך לב (2026), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

אונס סטטוטורי | גיא בן דוד (כרך לא)

אונס סטטוטורי הוא בעילה בהסכמה של קטין או קטינה שגילם מתחת לגיל הקבוע בחוק (להלן: גיל ההסכמה). בישראל אונס סטטוטורי מעוגן בהוראת סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז־1977, הקובעת כי הבועל אישה "כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בן דוד גיא, כרך לא (2025), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: שיטות הפרשנות ומטרותיהן בנוגע לדברי חקיקה – בעקבות חילוקי הדעות בין השופטים בעניין רע"א 7801/20 רפאלוב נ' מדינת ישראל | יצחק אנגלרד

שיטות הפרשנות ומטרותיהן בנוגע לדברי חקיקה בעקבות חילוקי הדעות בין השופטים בעניין רע"א 7801/20 רפאלוב נ' מדינת ישראל יצחק אנגלרד* מבוא ורקע עובדתי. א. הרקע השיפוטי; 1. פסק דינו של בית משפט השלום; 2. פסק דינו של בית המשפט המחוזי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנגלרד יצחק, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

מעשה פלילי מהו? ביקורת הגדרת ה"מעשה" בדין הפלילי בישראל | שאול כהן (כרך כח)

"מעשה עברה" במסורת המשפט הפלילי בישראל הוא מושג אובייקטיבי־גשמי המורכב מצירופם של שלושה רכיבים עובדתיים נפרדים: "התנהגות", "נסיבות" ו"תוצאה". כל אחד מרכיבים אלו מבטא עובדות אובייקטיביות מסוימות, אשר צירופן זו לזו מעניק להן כינוי של סוג מסוים של מעשה. "מעשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כהן שאול, כרך כח (2023), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

על הקשר בין משלח יד לבין הגדרת שעות "שינה" כשעות עבודה | עמית מזרחי (כרך כז)

"שעות עבודה" מוגדרות בסעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה כ"זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה". לאורך השנים התקשו בתי הדין לעבודה בפרשנותה של הגדרה זו כאשר הגיעה לפתחם השאלה אם יש לראות כשעות עבודה את שעות משמרות הלילה שבמהלכן העובד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כז (2023), מהדורת הדפוס, מזרחי עמית | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

אוטופיה, משפט, והשופט מישאל חשין | שולמית אלמוג ואריאל בנדור (כרך כו)

המאמר נכתב בעקבות סיפור החלום הדמיוני הפותח את פסק דינו הגדול של המשנה לנשיא (בדימ') מישאל חשין בפרשת עדאלה נ' שר הפנים, שבה דחה בית המשפט העליון, ברוב דעות, עתירות להכרזה על בטלותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלמוג שולמית, בנדור אריאל, כרך כו (2022), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

פרשנות החקיקה: גישתו של השופט מישאל חשין | אהרן ברק (כרך כו)

המאמר מתאר את מהות הפרשנות וגישתו הפרשנית של השופט חשין. בהמשך, מוצגים שלושה יסודות העומדים בבסיס תפיסתו של השופט חשין לפרשנות: לשון החוק, תכלית החוק וסבירותו של החוק. חלקו האחרון של המאמר דן ביחס ובאיזון בין יסודות אלו על פי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ברק אהרן, כרך כו (2022), מהדורת הדפוס | עם התגים , , | כתיבת תגובה

מעמדו של משפט האיחוד האירופי כדין זר בישראל – התנהגות הפסיקה במשפט הציבורי ובמשפט הפרטי (חלק שני) | ליאור זמר ושרון פרדו (כרך כד)

ביטוי לחשיבותם ולמשמעותם של מקורות השוואתיים להתפתחות המשפט בישראל ניתן למצוא בחקיקה ובפסיקה המקומיות. מחקרים רבים בספרות המקומית בחנו והצדיקו את השפעתו של הדין הזר על התפתחות המשפט הישראלי. מחקרים אלה התמקדו ב"שיטות המשפט הגדולות" – השיטות האנגלו-אמריקניות והשיטות הקונטיננטליות. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה זמר ליאור, כרך כד (2021), מהדורת הדפוס, פרדו שרון | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

ביטחון במדינה היהודית – על תפיסת הביטחון של השופט חשין | אדם שנער (כרך כו)

מאמר זה מבקש לפענח את תפיסת הביטחון של השופט חשין. טענתי היא שתפיסת הביטחון של השופט חשין קשורה בקשר הדוק לתפיסתו הלאומית – ולהבנתו את היותה של ישראל מדינה יהודית או מדינתו של העם היהודי. אי אפשר להבין את תפיסת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כו (2022), מהדורת הדפוס, שנער אדם | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

חצי יובל לפסק דין בנק המזרחי: שאון תופי המהפכה וקולו של הפיקולו – מורשתו החוקתית של השופט מישאל חשין | יואב דותן (כרך כו)

בפסק הדין הידוע בעניין בנק המזרחי נקבעה, בדעת הרוב, הגישה המנחה את המשפט החוקתי בישראל. לפי גישה זו, חוקי היסוד שנקבעים על ידי הכנסת מהווים את "החוקה" של ישראל, ובהתאם לכך לבתי המשפט בישראל יש סמכות לפסול חקיקה רגילה של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דותן יואב, כרך כו (2022), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , | תגובה אחת