המאמר נכתב בעקבות סיפור החלום הדמיוני הפותח את פסק דינו הגדול של המשנה לנשיא (בדימ') מישאל חשין בפרשת עדאלה נ' שר הפנים, שבה דחה בית המשפט העליון, ברוב דעות, עתירות להכרזה על בטלותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. המאמר מתאר את הדגם האוטופי – הכולל גם צבא ומלחמות – המוצג בספרו של תומס מור אוטופיה, אשר סיפור החלום של השופט חשין מרפרר אליו; מתאר את התייחסותו של השופט חשין לדגם האוטופי של מור ולמושג האוטופיה בכלל, ועומד על האופן שבו חשין, בעת ובעונה אחת, שולל את היתכנותה של אוטופיה במציאות של קונפליקט ומכיר באפשרות זו בפועל; מציג סוגים שונים של חשיבה אוטופית ואת ענף המחקר של לימודים אוטופיים, ומראה כי לצד מאפיין ה"אידיאליות", שהוא רכיב מהותי בהגדרת האוטופיה, המאפיין המוכר הנוסף המיוחס לאוטופיה, שהוא אי-התקיימות במציאות, אינו הכרחי; דן בהיבט האוטופי של המשפט, מציע הבחנה בין משפט נורמטיבי למשפט פרשני, ומצביע על זירות בשיח המשפטי העשויות להכיל היבטים אוטופיסטיים; עומד על ההיבטים האוטופיסטיים בפסיקתו של השופט חשין, מראה כיצד המאפיין העיקרי של מושג האוטופיה – האידיאליות של הסדר החברתי החלופי המוצע – מתבטא בהגותו ובפסיקותיו של השופט חשין, ומציע מתווה להתבוננות על מלאכת השיפוט שלו מבעד לעדשה של מושג האוטופייניזם; ולבסוף עומד על הזיקה המורכבת בין גדולתו המשפטית של מישאל חשין לבין ערכיו – האוטופיה האישית שלו כמשפטן.
פרופ' שולמית אלמוג היא יועצת נשיא האוניברסיטה לקידום הוגנוּת מגדרית ומנהלת משותפת של הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה.
פרופ' אריאל בנדור הוא מופקד הקתדרה למחקר משפטי ע"ש פרנק צ'רץ' בפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר-אילן. פרופ' בנדור היה מתמחה של מישאל חשין בתקופה שבה עמד בראש משרד עריכת דין, ותקופה קצרה אף עבד במשרד כעורך דין.
אתר משפט ועסקים 