ביטוי לחשיבותם ולמשמעותם של מקורות השוואתיים להתפתחות המשפט בישראל ניתן למצוא בחקיקה ובפסיקה המקומיות. מחקרים רבים בספרות המקומית בחנו והצדיקו את השפעתו של הדין הזר על התפתחות המשפט הישראלי. מחקרים אלה התמקדו ב"שיטות המשפט הגדולות" – השיטות האנגלו-אמריקניות והשיטות הקונטיננטליות. הסיבות ההיסטוריות לכך ברורות, וטבועות בעצם העובדה שהמשפט הישראלי מבוסס על שיטות משפט אלה ומשתנה ברוח השינויים החלים בהן.
לצד זאת, המשפט הישראלי התפתח במרוצת השנים ונהפך לפסיפס רבגוני, אשר בסוגיות משפטיות מסוימות הטמיע דוקטרינות ופרשנויות הלקוחות משיטות משפט נוספות. אחת משיטות המשפט הבולטות ביותר בשנים האחרונות בזירה הבין-לאומית היא זו של האיחוד האירופי – גוש המדינות האירופיות המקדמות את ערכי הדמוקרטיה והשלום, ושותף הסחר הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל, אשר השפיע רבות על התפתחותה של הפרשנות המשפטית בישראל. מאמר זה מבקש להשלים את התמונה המחקרית שהוצגה במאמר קודם, אשר הניח תשתית עיונית והיסטורית למקומו של המשפט ההשוואתי בישראל וכן ליחסים בין ישראל לאיחוד האירופי במרוצת השנים. השלמת התמונה המחקרית במאמר זה נעשית באמצעות ניתוח דסקריפטיבי ואמפירי משולב של כל פסקי הדין של בית המשפט העליון שבהם נעשתה הפניה כלשהי למקורות של משפט האיחוד האירופי.
ממצאי המחקר מלמדים על חלחול הדרגתי אך עקבי של נורמות משפטיות שמקורן במשפט האיחוד האירופי אל תוך פסיקת בית המשפט העליון, ועל עלייה גוברת ומתמדת במעמדו ובקרנו של משפט האיחוד האירופי בקרב שופטי בית המשפט העליון בישראל. הפניות למקורות של משפט האיחוד האירופי, כפי שממצאי המחקר מלמדים, נעשות, בין היתר, במסגרת פסיקות תקדימיות או עקרוניות בעלות השלכות רוחב, ואותם מקורות של משפט האיחוד האירופי מהווים בהן בסיס להשראה פרשנית, נורמטיבית או רעיונית, או אף כבסיס לחיזוק הדין המקומי או לביקורת כלפיו. ממצאי המחקר מלמדים על עלייה מתמדת, חיובית ויציבה במספר פסקי הדין שבהם נעשית הפניה למקורות של משפט האיחוד האירופי. נוסף על כך, מחקר זה מצביע גם על עלייה תלולה ואיכותית בהיקפה ובנפחה של ההפניה למקורות של משפט האיחוד האירופי בתקופה הנבדקת. ממצאי המחקר מאתגרים את נפקדותו של משפט האיחוד האירופי בשיח המשפט ההשוואתי, ומצביעים על תפקידו של המשפט האירופי בהתפתחות נורמות בשיטות משפט של מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי. ממצאי המחקר מניחים ומחזקים את הטענה כי חלה התקרבות פרשנית ורעיונית של שיטת המשפט הישראלית אל עבר הרעיונות והנורמות המצויים בשיטת המשפט של האיחוד האירופי, כחלק מתהליך התקרבות כולל של ישראל אל האיחוד האירופי בכל תחומי החיים.
פרופ' ליאור זמר הוא פרופסור חבר, סגן דקן בית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה.
פרופ' שרון פרדו הוא פרופסור חבר, Jean Monnet Chair ad personam במחלקה לפוליטיקה וממשל וראש מרכז סימון וייל למחקר וללימודי אירופה בת זמננו, המרכז הלאומי למצוינות במחקר ובהוראת הלימודים האירופיים ע"ש ז'אן מונה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אזכור המאמר: ליאור זמר ושרון פרדו "מעמדו של משפט האיחוד האירופי כדין זר בישראל – התנהגות הפסיקה במשפט הציבורי ובמשפט הפרטי (חלק שני)" משפט ועסקים כד 279 (צפוי להתפרסם ב-2021).
The Status of European Union Law as a Foreign Law in Israel – The Impact of Rulings in Public Law and in Private Law (Part Two) | Lior Zemer, Sharon Pardo
The importance and significance of comparative sources to the development of Israeli jurisprudence can be seen in local legislation and rulings. Numerous studies in local literature have analyzed and justified the influence of foreign law on the development of Israeli law. These studies focused on the two paradigmatic and most studied and recognized legal systems: common law (the Anglo-American system) and civil law (the Continental system). The historical reasons for this are clear as Israel’s legal system is based on these exact legal regimes and consequently changes in light of their developments. However, over the years, Israeli law developed and became a multifaceted mosaic that implemented legal doctrines and interpretations from different and various legal systems. One of the most prominent legal systems in recent decades is European Union (EU) law – which is to say, that of the largest democratic bloc of countries in the world – influencing the development of legal interpretation of Israeli law. This sequel article seeks to complete the research picture presented in the previous article, which laid the theoretical and historical infrastructure of comparative law in Israel as well as of Israeli-EU relations. The article offers an integrated descriptive and empirical analysis of all the Israeli Supreme Court’s (ISC) references to all sources of EU law.
The analysis presented in this article chronologically tracks the impact of EU law on the branches of public law and private law in Israel, and provides an overview of ISC references to additional European sources. The findings of this article demonstrate a salient increase in both the frequency and quality of the references in ISC judgments to EU law, and indicate that ISC justices increasingly consider the EU legal system as a source for legal interpretation and inspiration. Nonetheless, the article finds that EU law is not yet well known in Israel, and has not received the place it deserves in the ISC rulings.
The findings of this study reveal a gradual but modest diffusion of EU legal norms into the ISC rulings. This modest growth is not occurring in a vacuum, and it is part and parcel of a broader rapprochement in Israeli-EU relations (as discussed in the first article). The critique articulated in this article regarding the limited number of references to EU law in Israeli jurisprudence emanates precisely from this point. In light of the unique relationships between Israel, the EU, and all its member states, it is expected that EU law would enjoy a higher status in Israeli rulings and that it would have a more profound impact on Israeli jurisprudence.
(Vol. 24, 2021)
אתר משפט ועסקים 